להלן פסק דין בנושא תביעה נגד חברת הדני נסיעות: 1. בתאריך 9.6.09 פנה התובע למשרדי הנתבעת 1 (להלן: "הדני") וקיבל הצעת מחיר לטיול נופש בטורקיה עבור התובעים ובנם הקטין. למחרת היום שילם התובע להדני את הסך של 9,422 ₪ והתובע הבהיר במפורש כי חבילת הנופש והמועדים מהותיים קרדינלים עבורו, היות והוריו המתגוררים בקזחסטאן אמורים להגיע במיוחד לצורך הפגישה המשפחתית ויזמינו גם הם שהות באותם מועדים בבית המלון. הובהר לתובעים כי חבילת הנופש הינה ל-6 לילות ו-7 ימים ומועד החזרה ביום 24.7.09 שעה 02.00. התובע קיבל כרטיסי טיסה ואכן פורט בהם, שזמן ההמראה מאנטליה בשעה 02.00 בתאריך 24.7.09. מכאן ואילך, מלינים התובעים נגד הנתבעים על תקלות שהיו בטיול זה - תקלות המצדיקות - לדעתם- להעניק להם פיצוי כספי בסך של 6,500 ₪. 2. ואלו הן הטענות המועלות על ידי התובעים כנגד הנתבעים: א. כאשר התובעים הגיעו לשדה התעופה באנטליה, נפגשו הם עם נציג הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") שמסר להם הנחיות שונות לגבי השהייה בבתי המלון וכן הבהרה כי פרטי המראה וחזרה ארצה יתקבלו בבית המלון עצמו - ערב לפני הטיסה. התובע קיבל הסבר, שטיסתו אמורה להיות בשעות הבוקר המוקדמות, קרי ביום 24.7.09 שעה 02.00 וכי עליו לבדוק ולאמת רישום שמו ושם בני משפחתו ברשימה רשמית בלובי בית המלון בשעות ערב הטיסה - מספר שעות לפני ההמראה. ב. בתאריך 23.7.09 לאחר ארוחת הבוקר, עבר במקרה התובע ליד לוח המודעות ולהפתעתו ראה על לוח המודעות שתי מודעות על פינוי חדרים ועלייה למטוס, כאשר שמו ושל בני משפחתו מופיעים ברשימה. מועד העלייה למטוס נקבע ביום 23.7.09 שעה 11.10 - יום מוקדם מהמועד שנקבע. התובע, שהיה מופתע, שאל לפשר הורדת שמם מהטיסה של יום 24.7.09 שעה 02.00 ונענה בגסות ובפראות על ידי נציג הנתבעים, שאין טיסות יותר לנתבעת וזה מה שיש ונאמר לתובע שאם לא יעלה על המטוס בעוד שעה, יצטרך הוא לבד לשבור את הראש. משכך, נאלץ התובע ובני משפחתו להיפרד מהוריו ללא התראה, לארוז ולרוץ לשדה התעופה. ג. בהגיע התובע ובני משפחתו לשדה התעופה, כבר עזב המטוס את אנטליה ולמרות ששמם הופיע ברשימת הנוסעים, לא המתין אף נציג מטעם הנתבעת. התובעים, אשר לא ידעו מה לעשות, החלו לחפש נציגים של ישראל ופנו גם לחברות אחרות לקבל עזרה ואף ניסו לטלפן לישראל, אך אף נציג מטעם הנתבעים לא היה באזור על מנת לסייע להם. בסופו של דבר, נגשו אליהם נציגי ביטחון מקומיים ועזרו להם לאתר מקומות פנויים בטיסה חלופית. 3. הדני הגישה כתב הגנה ולמעשה טענה שיש לדחות נגדה את התביעה משום שהיא מילאה את חלקה בהזמנה וביצעה את עבודתה כראוי והיא סה"כ מתווכת בין הנוסע ובין הספק ולה עצמה לא הייתה כל מעורבות בשינוי תנאי העסקה. התובע אשר העיד בבית המשפט, הצהיר, שלמעשה, אין לו כל טענה נגד הדני ולפיכך, אני מחליט למחוק את התביעה נגד הדני נסיעות רחובות בע"מ ובעקבות כך יש להכריע במשפט זה בין התובעים ובין הנתבעת. 4. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובעים, הן משום שאין להם לתובעים עילה נגד הנתבעים והן בהתחשב בטענותיה לגופו של עניין. לטענת הנתבעת, נתקבלה אצלה ההזמנה בכפוף לתנאים הכלליים, המפורסמים על ידה בהתאם לחובתה לפי תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות) התשס"ג-2003. הנתבעת מאשרת כי שעת הטיסה המקורית בחזור נקבעה לשעה 02.00 בתאריך 24.7.09, אך כפי שנטען בכתב התביעה, הוקדמה טיסה זו לשעה 11.10 בבוקר של יום 23.7.09. הקדמת הטיסה נעשתה משיקולים אופרטיביים של הפעלת חבילת הנופש, שלא היה לצפותן מראש. עוד טוענת הנתבעת, שהקדמת הטיסה הייתה בלתי צפויה או ידועה מראש בכל דרך שהיא, ועל כן סבורה הנתבעת, שאין להטיל עליה אחריות כלשהי על פי דין ולכן אין גם לתובעים עילה כלפיה. הנתבעת אף מוסיפה, שהטיסה אותה רכשו התובעים היא טיסת שכר, אשר מעצם טבעה צפויה לשינויים - דבר שהיה צריך להיות ידוע גם לתובעים. הנתבעת גם מסתמכת בטענותיה על הקבוע בחוק התובלה האווירית, התש"ם- 1980 - המעניק לה במקרה זה פטור מאחריות. הנתבעת מכחישה גם את סכום הנזקים הנתבע על ידי התובעים, שהם גם גבוהים ו/או מופרזים. 5. א. במקרה בו קא עסקינן, רכשו התובעים כרטיסי טיסת שכר ובנדון דנן יכול וצריך נוסע לצפות לשינוי במועדי הטיסה המקוריים, שכן טיסות אלה על פי מהותן ואופיין מחייבות , מחד גיסא, גמישות במועדי הטיסה מצד הנוסעים ומאידך גיסא, משולם עבור טיסות כאלה מחיר מוזל. האפשרות לשינויים הקשורים במועדי הטיסה מצויינת גם בכרטיס הנסיעה שצרפו התובעים לכתב התביעה שם נאמר: "... הזכות בידי המוביל, ללא הודעה, להשתמש במובילים... ובמקרה של צורך לשנות או להחסיר ... לוחות הזמנים ניתנים לשינוי ללא הודעה..." (ראה נספח ב' לכתב התביעה). לכן, נוסע הבוחר לטוס בטיסת שכר, נוטל על עצמו סיכון מחושב שמועד הטיסה עשוי להשתנות. ב. עם זאת קובע סעיף 19 לאמנת ורשה: "המוביל ישא באחריות לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אווירית של נוסעים, כבודה או טובין". וסעיף 20 לאמנה קובע: "לא ישא המוביל באחריות אם יוכיח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא הייתה בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם". מהאמור בסעיף 19 הנ"ל עולה, שרק המוביל נושא באחריות ואילו סעיף 20 וסעיף 10 לחוק התובלה האווירית, התשכ"ב-1962 מתייחסים לאחריות של המוביל ושל סוכניו ומשמשיו. ניתן ליישב בין הסעיפים הנ"ל בכך, שלמעשה הטלת האחריות על המוביל משמעה הטלת אחריות גם על משמשיו וסוכניו. 6. א. כפי שנאמר לעיל, מסכים אנוכי לטענת הנתבעת, שדינן של טיסות שכר שונות מטיסות סדירות ועצם העובדה שהתובעים הזמינו טיסות כאלו ניתן לייחס להם את הידיעה בדבר השינויים האמורים. עם זאת, עצם העובדה שמדובר בטיסת שכר אינה מהווה הצדקה גורפת לשינוי שעת ויום טיסה ללא כל הצדקה ואין לקבל את הדבר כמובן מאליו, שאם זכותו של המוביל האווירי לשנות שעות טיסה, ניתן לשנותן ללא סיבה מוצדקת, שכן שינוי כזה גורם לאי וודאות בתכנון הנסיעה של הנוסע. אם נקבל את הטענה, שבכל מקרה וללא הצדקה ניתנת האפשרות לשנות יום ושעת טיסה, מה טעם יש לו לנוסע לתכנן ולהזמין טיסה על פי ההצעה הנוחה לו - כפי שזו מוצעת מלכתחילה על ידי סוכן הנסיעות? כך, למשל, נטען על ידי הנתבעת כי: "הקדמת מועד הטיסה נעשתה משיקולים אופרטיביים של הפעלת חבילת הנופש, שלא ניתן היה לצפותן מראש" או: "הקדמת הטיסה הייתה בלתי צפויה או ידועה מראש בכל דרך שהיא..." (ראה סעיפים 12, 13 לכתב ההגנה). עם כל הכבוד לנתבעת, טענות אלו כלליות מדי ואמירות שניתן לומר אותן בכל מקרה שיש שינוי בטיסה, אך אין בכל אלה להצביע דווקא על הוכחה ספציפית לאמירות כלליות אלה. ב. אפשר להבין ואין גם להוציא מכלל אפשרות שקיימים אילוצי המוביל האווירי לשינויי שעות הטיסה - והרי לשם כך ניתנה לה האפשרות החוקית לעשות כן- אך הכל צריך להיעשות בסבירות ובמידתיות ואין נתבע בעניין זה יוצא ידי חובת ההצדקה רק על ידי אמירות כלליות, כפי שהובאו בסעיפי כתב ההגנה, כאמור. 7. א. אני מסכים לטענת הנתבעת, שלמעשה, יצאה היא ידי חובה על ידי הדבקת המודעה על לוח המודעות של המלון - במקום נראה לעין - והיה על התובעים לבדוק בלוח זה אם אכן שעת הטיסה היא השעה המקורית או שמא יש שינוי בשעת הטיסה. זאת ועוד, על כרטיס הטיסה גם נרשם כי: "יש לאשרר טיסתכם חזרה ארצה 36 שעות לפני שעת ההמראה בחזרה לארץ לפי הפרטים המצורפים על גבי כרטיס הטיסה" (ראה הרשום על נספח ב' שצורף על ידי התובעים לכתב התביעה). לכן, התובעים לא יכולים להשאיר את בדיקתם עד לרגע האחרון וגם אם לא ראו מודעה - היה עליהם לוודא את שעת הטיסה ולא לסמוך או לצאת מתוך הנחה, ששעת הטיסה חזרה היא השעה המקורית. הנתבעת אף הציגה לבית המשפט את תוכן המודעה בה מופיעים פרטי הטיסה חזרה וכפי שעולה מאותה מודעה, נמצאים גם שמם של התובעים במודעה זו (ראה נ/1). התובעים העדיפו קודם לאכול ארוחת בוקר ורק לאחר מכן פנו אל עבר לוח המודעות - ואז כנראה הזמן עד למועד הטיסה התקצר, ברם אם היו התובעים מוודאים את שעת הטיסה חזרה או אם היו מביטים על לוח המודעות לפני שאכלו ארוחת בוקר - יכלו הם לכלכל כך את צעדיהם ולהספיק - ללא לחץ - להכין את עצמם לשעת הטיסה המעודכנת. ב. עם זאת, אין לומר שלתובעים לא נגרם קיצור משמעותי בשעות החופשה ולא נראה לי שנוסע כזה חייב לצאת כאשר ידיו על ראשו מבלי לקבל פיצוי כלשהו - במיוחד כאשר הנתבעת לא נתנה הסבר משכנע לצורך בשינוי מועד הטיסה. גם נראה לי, עם כל הכבוד, שהנתבעת לא בדקה אם כל נוסעיה הגיעו בזמן. באשר לסכום הפיצוי, אין לי ספק, שאין להעניק לתובעים את סכום התביעה ובעניין זה מסכים אנוכי עם טענות הנתבעת שאין מקום לפיצוי המוגזם שנתבע על ידי התובעים, במיוחד כאשר גם לתובעים תרומת רשלנות בכך שלא בדקו מבעוד מועד את שעת הטיסה העדכנית. 8. על אף האמור לעיל ולמען הסר ספק, אין באמור בפסק דין זה משום קביעה, שבכל מקרה של שינוי שעת הטיסה יש לפצות את הנוסע, שכן כל מקרה יש לבחון לגופו ועל פי נסיבותיו. כך, למשל, יש לבחון את מהות השינוי, היקפו באופן יחסי למכלול החופשה ולהתחשב גם בנסיבות המאפשרות למוביל לשנות את שעות הטיסה. בנסיבות של משפט זה ולאור מה שנקבע לעיל ומאחר וסעיף 19 לאמנת ורשה מעניק אפשרות לקביעת פיצוי בגין כל נזק שנגרם מחמת איחור בתובלה האווירית ונזק זה משמעו נזק ממוני ושאינו ממוני והיות וסעיף 22 לאמנה מעניק לבית המשפט הסמכות להעניק פיצוי לנוסע בגין עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה משינויי שעות הטיסה במידה בלתי סבירה - אני קובע כי במקרה זה הפיצוי הסביר והמידתי שעל הנתבעת לפצות את התובעים הוא בסך 500 ₪. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת: "השטיח המעופף" בע"מ לשלם לתובעים, לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד, את הסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסך הנ"ל, אין צו להוצאות. נופשסוכני נסיעות (תביעות)