חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988 פרק א': פרשנות 1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ג4) (א) בחוק זה - "חינוך מיוחד" - הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים הניתנים לפי חוק זה לילד בעל צרכים מיוחדים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים, הכל לפי צרכיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים; "ילד בעל צרכים מיוחדים" - אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד; "לקות" - לקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית-התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית או לקויות התפתחותיות כוללניות. "מוסד חינוך מוכר" - כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949. "מוסד לחינוך מיוחד" - מוסד חינוך מוכר שניתן בו חינוך מיוחד, לרבות כתה במוסד חינוך מוכר שבה ניתן חינוך מיוחד; "שירותים נלווים" - שירותי הסעה וארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פארארפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים, וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין; "ארגון ציבורי" - ארגון ארצי של מתנדבים העוסק בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים מסוג מסויים או בקידום ענינם, שהשר הכיר בו בצו; "השר" - שר החינוך והתרבות. (ב) מונחים אחרים תהא להם המשמעות שיש להם בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 ובחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, אלא אם כן ניתן להם פירוש אחר בחוק זה. פרק ב': חינוך מיוחד חינם 2. מטרת החינוך המיוחד (תיקון: תש"ס) מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכלתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה. 3. חינוך מיוחד חינם (תיקון: תש"ס) ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי לחינוך מיוחד חינם במוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו; לא נמצא מוסד כאמור באזור מגוריו אחראית רשות החינוך המקומית למתן חינוך מיוחד לילד במוסד מתאים, קרוב ככל האפשר לאזור מגוריו, אף אם המוסד נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת. 4. אחריות למתן חינוך מיוחד חינם (תיקון: תש"ס) (א) המדינה אחראית למתן חינוך מיוחד חינם לפי חוק זה. (ב) קיום מוסדות לחינוך מיוחד לפי חוק זה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, יהיה מוטל על המדינה ועל רשות החינוך המקומית במשותף. (ג) רשות חינוך מקומית ששלחה ילד בעל צרכים מיוחדים למוסד לחינוך מיוחד הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן - הרשות השולחת), תשתתף בהוצאות קיום המוסד האמור בגיל הילד בעל הצרכים המיוחדים ששלחה; השר יקבע בצו את שיעורי ההשתתפות של הרשות השולחת; לענין זה יראו רשות חינוך מקומית כרשות שולחת גם אם הילד בעל הצרכים המיוחדים שוהה מחוץ לתחום שיפוטה במעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הפיקוח). (ד) השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד לחינוך מיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או של אותן רשויות חינוך מקומיות. פרק ג': אבחון והשמה 5. מינוי ועדות השמה (תיקון: תש"ס)2 השר ימנה ועדות השמה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ויקבע את אזורי פעולתן. 6. הרכב ועדת השמה (תיקון: תשנ"ו, תש"ס) (א) בועדת השמה יהיו שבעה חברים כמפורט להלן: (1) נציג רשות חינוך מקומית והוא יהיה היושב ראש; (2) שני מפקחים של משרד החינוך והתרבות, שאחד מהם הוא מפקח לחינוך מיוחד, או נציגיהם; (3) פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן - פסיכולוג חינוכי), מטעם הרשות המקומית; (4) רופא מומחה ברפואת ילדים מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות; (5) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, בעל נסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים (להלן - עובד סוציאלי), מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה; (6) הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך. (ב) יושב ראש ועדת השמה יזמן את הועדה. 7. קביעת זכאות (תיקון: תש"ן, תש"ס, תשס"ב-3, תשס"ג4) (א) ועדת השמה תקבע את זכאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ואת השמתו במוסד לחינוך מיוחד. (א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), יקבע השר הוראות בדבר רישומו של ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד, גם בלא שועדת השמה קבעה את זכאותו לחינוך מיוחד ואת השמתו במוסד לחינוך מיוחד, ובלבד שהוריו ביקשו את השמתו במוסד לחינוך מיוחד, על סמך חוות דעת בכתב של אנשי מקצוע שקבע השר, המאשרת כי לילד לקות קשה המחייבת השמה במוסד לחינוך מיוחד, וכי לא ניתן לשלבו במוסד חינוך שאינו מוסד לחינוך מיוחד. (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייקבעו לאחר התייעצות עם ארגונים ציבוריים ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ויכללו גם הנחיות בדבר מסירת מידע להורים לענין זכויותיו של ילד בעל צרכים מיוחדים והמסגרות החינוכיות השונות הקיימות לפי חוק זה. (ב) בבואה לקבוע השמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים, תעניק ועדת השמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד. (ג) (בוטל) (ד) הובא לפני ועדת השמה ענינו של ילד בעל צרכים מיוחדים שועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט1969, קבעה שהוא מפגר, תתחשב ועדת ההשמה, לצורך קבלת החלטתה, בקביעת ועדת האבחון לענינו. (ה) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע לכל שנת לימודים את התקציב להרחבת מספר הזכאים לחינוך מיוחד ולתוספת הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים לפי פרק ד'1; השר יקבע לכל ועדת השמה את מספר הזכאים שהיא רשאית לאשר בכל שנת לימודים, על פי כללים שיבטיחו שסך עלות החינוך המיוחד לכל הזכאים החדשים לא יעלה על התקציב שייקבע כאמור לאותה שנה. 8. הפניה לועדת השמה ועדת השמה תדון בענינו של מי שהופנה אליה בידי הורה, מוסד חינוך מוכר, רשות חינוך מקומית, ארגון ציבורי או מי שהשר, שר העבודה והרווחה או שר הבריאות הסמיך לכך. 9. סמכויות ועדה והדיון בה (תיקון: תש"ס, תשס"ה) (א) ועדת השמה רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לילד בעל צרכים מיוחדים, ולהפנות את הילד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכל כדרוש לה לצורך החלטתה. (ב) הועדה תזמין את הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים ואת הילד ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם. (ג) דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול, המסמכים הרפואיים וכל מסמך אחר שבידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה; אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או מסמך כאמור חייב בשמירת סודיותם. (ד) הועדה תודיע בכתב להורי הילד בעל הצרכים המיוחדים או למי מטעמם על החלטתה ונימוקיה, אלא אם כן החליטה הועדה שמטעמים מיוחדים אין להביא את נימוקיה לידיעתם, ואולם פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם יהיה רשאי, בכל מקרה, לעיין בפרוטוקול כולו. (ה) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיוני ועדת ההשמה, לרבות על דיון נוסף לפי החלטה של ועדת ערר כאמור בסעיף 13(ב)(2). 10. דיון חוזר (תיקון: תש"ס) (א) מנהל מוסד לחינוך מיוחד יביא, אחת לשלוש שנים, את ענינו של ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד, לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה (להלן - דיון חוזר). (ב) דיון חוזר יכול שיתקיים גם לאחר תקופה קצרה מזו שנקבעה בסעיף קטן (א), בין מיזמת מנהל מוסד כאמור ובין לבקשת ארגון ציבורי. (ג) הורה רשאי, בכל עת, להביא את ענינו של ילדו בעל הצרכים המיוחדים לדיון חוזר, ובלבד שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בענינו. (ד) בדיון חוזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) רשאית ועדת השמה להחליט על סמך מסמכים בלבד. 11. החלטת ועדת השמה החלטת ועדת השמה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה. 12. מינוי ועדת ערר (תיקון: תש"ס) (א) השר ימנה ועדת ערר בת שבעה חברים. (ב) חברי ועדת ערר יהיו: (1) מנהל מחוז של משרד החינוך והתרבות או נציגו והוא יהיה היושב ראש; (2) פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך והתרבות; (3) מפקח לחינוך מיוחד; (4) עובד סוציאלי מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה; (5) רופא מומחה מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות; (6) הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך; (7) נציג של ארגון ציבורי מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר. (ג) יושב ראש ועדת ערר יזמן את הועדה. 13. ערר (תיקון: תש"ס, תשס"ה) (א) על החלטת ועדת השמה רשאי ילד בעל צרכים מיוחדים, הורה או נציג של ארגון ציבורי להגיש ערר לועדת ערר, תוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה. (א1) ועדת ערר תזמין את הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים ואת הילד, ותאפשר להם או למי מטעמם, להשמיע את טיעוניהם. (ב) ועדת ערר רשאית - (1) לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה; (2) להחזיר את הענין לועדת השמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן; (3) לדחות את הערר. (ג) ועדת ערר תתן החלטתה תוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) החלטת ועדת ערר תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה. (ה) החלטת ועדת ערר תהיה סופית. פרק ד': הלימודים במוסד לחינוך מיוחד 14. משך שנת לימודים השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי שנת הלימודים במוסדות לחינוך מיוחד, כולם או מקצתם, תוארך מעבר לשנת לימודים רגילה; כן רשאי השר לקבוע כי לימודים במוסדות כאמור יתקיימו גם בתקופות של חופשת לימודים רגילה. 15. יום לימודים ארוך (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע יום לימודים ארוך במוסדות לחינוך מיוחד, כולם או מקצתם, ואת מספר שעות הלימוד ביום לימודים כאמור. (ב) השר יקבע את השירותים הנלווים המתחייבים מקיום יום לימודים ארוך. (ג) קביעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לגבי מוסד לחינוך מיוחד הנמצא במעון המשמש מקום מגורים כמשמעותו בחוק הפיקוח, תיעשה בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה. 16. מורים א) מורה במוסד לחינוך מיוחד יהיה מורה מוסמך בעל הכשרה לחינוך מיוחד או מורה שקיבל היתר זמני מאת המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות לשמש כמורה במוסד לחינוך מיוחד. (ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע העסקתו של אדם שאינו מורה כאמור בסעיף קטן (א), כמסייע למורה במוסד לחינוך מיוחד, כפי שיקבע המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות. 17. כיתה השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות את מספר התלמידים המרבי בכיתה של מוסד לחינוך מיוחד, לפי סוגו ואופיו של המוסד. 18. מטפלים שאינם מורים (תיקון: תשמ"ט, תשס"ח 5) (א) השר רשאי לקבוע תקנים ואמות מידה מקצועיות לפסיכולוגים ולבעלי מקצועות פארא-רפואיים ואחרים שאינם מורים, המועסקים בחינוך המיוחד; קביעה כאמור תהא בהסכמת שר הבריאות או בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין. קביעה כאמור לענין תקנים תהא גם בהסכמת שר האוצר. (ב) בעלי מקצועות כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בעלי הסמכה או רישוי כנדרש במקצועם, לפי הענין. (ג) הטיפולים הניתנים לפי חוק זה בתחום הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, או הריפוי בדיבור יינתנו על ידי פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת, לפי העניין, כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008. 19. תכנית לימודים אישית (תיקון: תש"ס) (א) בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, יקבע הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד, תכנית לימודים אישית לכל ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד באותו מוסד. (ב) לצורך קביעת תכנית הלימודים האישית יוזמנו הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים או מי שהשר קבע, לענין זה, בתקנות. (ג) בסעיף זה, "תכנית לימודים אישית" - תכנית המתארת את רמת תפקודו של הילד בעל הצרכים המיוחדים בעת הכנתה, מטרות ויעדים לימודיים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם. 20. הערכה מסכמת (תיקון: תש"ס) בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד לחינוך מיוחד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של הילד בתחומים שונים, בהתייחס לתכנית הלימודים האישית. פרק ד'1: שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל (תיקון: תשס"ג4) 20א. הגדרות (תיקון: תשס"ג4) בפרק זה - "תלמיד משולב" - ילד בעל צרכים מיוחדים, הזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, אשר ועדת שילוב, כאמור בסעיף 20ד, החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים לפי פרק זה במוסד חינוך רגיל; "מוסד חינוך רגיל" - מוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד; "עובד חינוך" - מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך; "שירותים מיוחדים" - עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים, שירותים פארא-רפואיים וכל שירות אחר שהשר קבע בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות או עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין; "תכנית שילוב" - התכנית שקבע השר לפי סעיף 20ג. 20ב. זכאות ילד בעל צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל (תיקון: תשס"ג4) תלמיד משולב זכאי, במסגרת לימודיו במוסד חינוך רגיל, לתוספת של הוראה ולימוד וכן לשירותים מיוחדים לפי הוראות פרק זה (בפרק זה - הזכאות). 20ג. תכנית שילוב (תיקון: תשס"ג4) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע תכנית לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים; התכנית תכלול גם את אופן הקצאת המשאבים למוסדות החינוך הרגילים. 20ד. ועדת שילוב (תיקון: תשס"ג4) (א) במוסד חינוך רגיל תפעל ועדת שילוב שתפקידה לקבוע את הזכאות של תלמיד במוסד החינוך הרגיל שהוא ילד בעל צרכים מיוחדים בהתאם לתכנית השילוב (בפרק זה - ועדת שילוב). (ב) (1) וזה הרכבה של ועדת השילוב: (א) מנהל מוסד החינוך הרגיל והוא יהיה היושב ראש; (ב) מחנך הכיתה של התלמיד; (ג) עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד; (ד) פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי; (ה) בעל מקצוע נוסף שקבע המנהל אם נדרש לפי הענין. (2) היו למוסד החינוך הרגיל פסיכולוג חינוכי ויועץ חינוכי, יהיה הפסיכולוג החינוכי החבר בועדה לענין פסקה (1)(ד); לא היה למוסד פסיכולוג חינוכי ולא יועץ חינוכי יהיה חבר הועדה פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי שימונה לפי ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ו), והוא יהיה חבר הועדה לענין פסקה (1)(ד). (ג) (1) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף. (2) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות. (ד) ועדת השילוב תדון בענינו של תלמיד במוסד החינוך הרגיל על פי בקשה של הורה, עובד חינוך במוסד החינוך הרגיל, רשות חינוך מקומית, ועדת השמה או מי שהשר או שר העבודה והרווחה הסמיך לענין זה. (ה) ועדת השילוב תיתן הזדמנות, טרם החלטתה, להורי התלמיד להשמיע את דבריהם, ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם, כן רשאית היא לשמוע את התלמיד. (ו) השר יקבע הוראות בדבר הקמת ועדות שילוב וסדרי עבודתן. 20ה. ערר לועדת השמה (תיקון: תשס"ג4) (א) על החלטת ועדת שילוב רשאי תלמיד או הורה להגיש ערר לועדת השמה, בתוך עשרים ואחד ימים מיום שקיבל את ההחלטה בכתב; ועדת ההשמה רשאית לקבל את הערר, להחזיר את הענין לועדת השילוב לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן או לדחות את הערר. (ב) ועדת השמה תיתן את החלטתה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ג) על הדיון בערר בועדת ההשמה יחולו הוראות סעיפים 9 ו-11; החלטת ועדת השמה לפי סעיף זה תהיה סופית. 20ו. מורים ומטפלים שאינם מורים (תיקון: תשס"ג4) ההוראה, הלימוד והשירותים המיוחדים על פי סעיף 20ב יינתנו לתלמיד משולב, במסגרת לימודיו במוסד חינוך רגיל, על ידי מורים כאמור בסעיף 16 ועל ידי מטפלים שאינם מורים כאמור בסעיף 18. 20ז. תכנית חינוכית יחידנית לתלמיד משולב (תיקון: תשס"ג4) (א) (1) עם תחילת לימודיו של תלמיד משולב במוסד חינוך רגיל, ובראשית כל שנת לימודים, לא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, תיקבע במוסד החינוך הרגיל, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), תכנית חינוכית יחידנית לכל תלמיד משולב הלומד באותו מוסד. (2) התכנית החינוכית היחידנית תיקבע, ככל האפשר, מתוך מגמה לשלב את התלמיד בתכנית הלימודים הרגילה, לפי צרכיו של הילד המשולב ובהתחשב בסוגי לקויותיו, בחומרתן ובגילו של התלמיד, והכל במסגרת תכנית השילוב שנקבעה לפי סעיף 20ג ולפי החלטת ועדת השילוב. (ב) (1) את התכנית החינוכית היחידנית יקבעו מחנך הכיתה שבה לומד התלמיד המשולב, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, וכן בעל מקצוע נוסף אם נדרש לפי הענין, לפי החלטת מנהל מוסד החינוך הרגיל; לפני קביעת התכנית החינוכית היחידנית יוזמנו הוריו של התלמיד המשולב והתלמיד עצמו להשמיע את דבריהם ורשאים הם להשמיע את דבריהם בעצמם או על ידי מי מטעמם. (2) העתק התכנית החינוכית היחידנית יועבר להורי התלמיד המשולב. (ג) בסעיף זה, "תכנית חינוכית יחידנית" - תכנית המתארת את רמת תפקודו של התלמיד המשולב בעת הכנתה, בתחומים שבהם יטופל, וקובעת לו מטרות ויעדים לימודיים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם. 20ח. הערכה מסכמת לתלמיד משולב (תיקון: תשס"ג4) בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי התלמיד המשולב ממוסד החינוך הרגיל שבו הוא לומד, הערכה בכתב על מידת התקדמותו של התלמיד בתחומים שונים, בהתייחס לתכנית החינוכית היחידנית. פרק ה': שונות 21. (שולב בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949). 22. שמירת דינים (תיקון: תש"ס) (א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חוק ולא לגרוע ממנו. (ב) שירותי בריאות הניתנים לפי חוק זה, אינם שירותי בריאות, לענין סעיף 3(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. 23. ביצוע ותקנות השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. 24. תחילה ותחולה (תיקון: תשמ"ט, תש"ן, תש"ס) (א) הוראות חוק זה לענין - (1) מתן חינוך מיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים בגיל שלוש וארבע או בגיל העולה על שמונה עשרה שנים; (2) מתן שירותים נלווים, יוחלו בהדרגה, החל בשנת הלימודים התשנ"ב, על פי צווים שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, לכל אחד מהענינים האמורים, כולו או מקצתו, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשנ"ט. (ב) תחולתם של סעיפים 14, 15, 17 ו-18 בשנת הלימודים התשנ"ב ואילך. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות הלימודים התש"ן והתשנ"א ייערך בשני איזורים שייקבעו בצו שיתקין השר בהסכמת שר האוצר ניסוי של החלת ההוראות הנזכרות בסעיפים (א) ו-(ב), כולן או מקצתן, הכל בהיקף, בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו כאמור. (ד) תחילתן של יתר הוראות חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו. ס"ח תשמ"ח, 114; תשמ"ט, 29; תש"ן, 133; תשנ"ו, 163; תש"ס, 120, 243; תשס"ב, 491; תשס"ג, 90; תשס"ה, 128; תשס"ח, 729. פורסמה הודעה (י"פ תשס"א, 1479), לפי סעיף 5 לחוק, על אצילת סמכויות למנהל הכללי של משרד החינוך למנות ועדות השמה. סעיפים 2 ו-3 לחוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 6), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 491) קובעים לענין סעיף 7(א1): "2. חובת התקנת תקנות תקנות ראשונות לפי סעיף 7(א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יובאו על ידי השר לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (החוק פורסם ביום 24.7.2002). 3. תחילה תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשס"ד." 4 סעיפים 4 ו-5 לחוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 7), התשס"ג-2002 (ס"ח תשס"ג, 92) קובעים לענין תיקון סעיפים 1, 7 ופרק ד'1: "4. חובת התקנת תקנות השר יקבע תכנית ראשונה לפי סעיף 20ג, והוראות ראשונות לפי סעיף 20ד לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה בתוך 6 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. 5. תחילה תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשס"ד." 5 סעיף 57 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 729) קובע תחילת הוספת סעיף 18(ג) שנה מיום פרסומו. (פורסם ביום 30.7.2008).חינוך מיוחדדיני חינוךחוק