חוק יסוד: הכנסת 1. המהות הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה. 2. מקום המושב מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים. 3. ההרכב הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר. 4. שיטת הבחירות הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת. 5. הזכות לבחור כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית-משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת. 5א. הזכות להגיש רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ו) רשימת מועמדים לכנסת תוגש על ידי מפלגה בלבד; דרכי התאגדותן ורישומן של מפלגות ותנאים להגשת רשימת מועמדים ייקבעו בחוק. 6. הזכות להיבחר (תיקון: תשמ"א, תשמ"ז, תשנ"ו, תש"ס4) (א) כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. (ב) (בוטל) (ג) מועמד לכנסת שנידון כאמור בסעיף קטן (א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון. (ד) קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא תידרש אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה, בנסיבות הענין, משום קלון. (ה) לענין סעיף זה - "מאסר בפועל" - סך כל תקופות המאסר בפועל שעל הנידון לרצות ברצף אחד, אף אם הוטלו בגזרי דין שונים, לרבות מאסר על תנאי שהופעל; "עבירה" - כל אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל. 6א. סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו (תיקון: תשנ"א, תשנ"ו, תשס"ד) (א) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק. (ב) לענין סעיף זה - "פרישה מסיעה" - לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בענין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו; "תמורה" - במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר-הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו. 7. מי לא יהיה מועמד (תיקון: תשי"ט, תשנ"ו, תשס"א) אלה לא יהיו מועמדים לכנסת: (1) נשיא המדינה; (2) שני הרבנים הראשיים; (3) שופט; (4) דיין של בית-דין דתי; (5) מבקר המדינה; (6) ראש המטה הכללי, צבא-הגנה לישראל; (7) רבנים וכהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר; (8) עובדי-מדינה בכירים וקציני-צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק. (9) שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק. (10) עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק. זולת אם חדלו לכהן במשרה או בתפקיד כאמור לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, ואם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה, לפני המועד האמור. 7א. מניעת השתתפות בבחירות (תיקון: תשמ"ה, תשס"ב, תשס"ח) 5 (א) רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. (א1) לעניין סעיף זה, יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת. (ב) החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון. (ג) מועמד יצהיר הצהרה לענין סעיף זה. (ד) פרטים לענין הדיון בועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון ולענין הצהרה לפי סעיף קטן (ג), ייקבעו בחוק. 8. תקופת כהונת הכנסת תקופת-כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה. 9. מועד הבחירות (תיקון: תשי"ט) הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם היתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש. 9א. הארכת תקופת כהונה (תיקון: תשנ"ב)2 (א) הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 34, רשאית הכנסת, בהחלטה ברוב חבריה, להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9. 10. יום הבחירות - שבתון יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי-תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם. 11. פרסום תוצאות הבחירות (תיקון: תשנ"ו) תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות תוך שמונה ימים מיום הבחירות. 12. כינוס הכנסת (תיקון: תשס"ו) הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה, לאחר פרסום תוצאות הבחירות, בתוך ארבעה עשר ימים מיום הבחירות לכנסת במועד שייקבע בחוק, אלא אם כן נקבע בחוק מועד סמוך אחר בשל יום מנוחה, חג, מועד, יום זיכרון או בשל סמיכות לאחד מהם, או בשל חול המועד. 13. (בוטל) (תיקון: תשס"ו) 14. ישיבת הפתיחה (תיקון: תשנ"ו) סדרי ישיבת הפתיחה ייקבעו בחוק, והם יבטאו את אופיה של מדינת ישראל ומורשתה. 15. הצהרת אמונים של חבר הכנסת (תיקון: תשנ"ו) (א) חבר הכנסת יצהיר אמונים; ואלה דברי ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. (ב) סדרי ההצהרה ייקבעו בחוק. 16. אי-הצהרה קרא יושב ראש הכנסת לחבר הכנסת להצהיר הצהרת-אמונים והחבר לא עשה כן, לא יהנה החבר מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר. 16א. אי הצהרה בשל אזרחות כפולה (תיקון: תשנ"ו) היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר. 17. חסינות חברי הכנסת לחברי הכנסת תהיה חסינות; פרטים ייקבעו בחוק. 18. חסינות בניני הכנסת לבניני הכנסת תהיה חסינות; פרטים ייקבעו בחוק. 19. סדרי העבודה והתקנון הכנסת תקבע סדרי-עבודתה; במידה שסדרי-העבודה לא נקבעו בחוק תקבעם הכנסת בתקנון; כל עוד לא נקבעו סדרי-העבודה כאמור, תנהג הכנסת לפי הנוהג והנוהל המקובלים בה. 20. היושב ראש והסגנים (תיקון: תשנ"ז, תש"ס, תשס"ב, תשס"ו) (א) הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש עד לבחירת יושב ראש הכנסת, יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, "ותיק" - מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם. (ב) הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירתו של חבר הכנסת לכהונת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת. (ג) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת או לקבוע סייגים לכהונתם; פרטים ייקבעו בחוק. (ד) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה או ברוב גדול יותר שייקבע בחוק, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת; פרטים ייקבעו בחוק. 20א. ממלא-מקום של יושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת בפועל (תיקון: תשכ"ז, תשנ"ז, תש"ס) (א) יצא יושב ראש הכנסת את גבולות המדינה, ימלא סגן ליושב ראש את מקומו עד שישוב היושב ראש. (ב) הודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר מיושב ראש הכנסת דרך ארעי למלא תפקידו או הודיע יושב ראש הכנסת כי נבצר ממנו דרך ארעי למלא את תפקידו וועדת הכנסת אישרה את הודעתו, ימלא סגן ליושב ראש את מקומו עד שיודיע יושב ראש הכנסת לועדת הכנסת או עד שתקבע ועדת הכנסת כי לא נבצר עוד ממנו למלא תפקידו. (ג) נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת - מפני שהתפטר או נפטר או מפני שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו - יכהן סגן ליושב ראש כיושב ראש הכנסת בפועל עד שתבחר הכנסת יושב-ראש חדש. (ג1) (1) הושעה יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי סעיף 20(ג), יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל, עד לביטול ההשעיה או עד לבחירת יושב ראש חדש, לפי הענין. (2) הועבר יושב ראש הכנסת מכהונתו בהחלטה לפי סעיף 20(ד), יכהן סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל עד לבחירת יושב ראש חדש. (ד) הסגן ליושב ראש שיכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל הוא הסגן שנבחר לכך על ידי ועדת הכנסת. (ה) בכהונתו כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל יכהן הסגן ליושב ראש בכל כהונה המיועדת ליושב ראש הכנסת על פי דין, ימלא כל תפקיד המוטל על יושב ראש הכנסת על פי דין וישתמש בכל סמכות הנתונה ליושב ראש הכנסת על פי דין. (ו) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם אם הנסיבות האמורות בסעיפים-קטנים (א) (ב), (ג) או (ג1) לגבי יושב ראש הכנסת נתקיימו במי שמכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל. 21. ועדות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ד, תשס"א) (א) הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות, והיא רשאית לבחור מבין חבריה גם ועדות לענינים מסויימים; תפקידי הועדות, סמכויותיהן וסדרי-עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק, ייקבעו בתקנון. (ב) בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכותן של הועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית, ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן, זולת אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין, וכן שיובטחו לו הזכויות של עד בבית המשפט; הזימון ייעשה באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ובמי שאינו בשירות המדינה - באמצעות ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן. (ג) (בוטל) 21א. פיקוח הכנסת על חקיקת משנה (תיקון: תשס"א) (א) תקנות שהתקין שר והקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן, לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו, לפני פרסומן, על ידי ועדה מוועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום אחריותה; לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך 45 ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו. (ב) אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק-יסוד או חוק אחר שענינן תקנות. 22. ועדות חקירה הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הועדות הקבועות ואם על ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת; בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת. 23. דינו של חבר ממשלה שאינו חבר כנסת חבר ממשלה שאינו חבר כנסת, דינו לכל דבר הנוגע לכנסת כדין חבר ממשלה שהוא חבר הכנסת, אולם לא תהא לו זכות-הצבעה. 24. מנין (תיקון: תש"ם) הכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין בחוק הוראה אחרת לענין זה. 25. רוב הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה; סדרי ההצבעה ייקבעו בתקנון; והכל כשאין בחוק הוראה אחרת לענין זה. 26. ישיבות ישיבות הכנסת יהיו במקום-מושבה, אולם בנסיבות מיוחדות רשאי יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים, לכנס את הכנסת במקום אחר; ישיבות הכנסת מתקיימות בימי חול. 27. פומביות (תיקון: תשנ"ה) הכנסת תשב בפומבי. 28. פרסום (תיקון: תשנ"ה) ההליכים בישיבת הכנסת והדברים שנאמרו בה - פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית. 29. - 30. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ה) 31. כנסים (תיקון: תשל"ד, תשס"א) הוראות בדבר מועדי הכנסים של הכנסת ובדבר כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים ייקבעו בחוק. 32. (בוטל) (תיקון: תשס"א) 33. (בוטל) (תיקון: תשס"א) 34. התפזרות הכנסת (תיקון: תשנ"ב)3 לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לענין זה ברוב חברי הכנסת. 35. מועד הבחירות לאחר התפזרות הכנסת (תיקון: תשס"א) החוק על התפזרות הכנסת יכלול הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה שלא יהיה מאוחר מחמישה חודשים מיום קבלת החוק. 36. תקופת כהונת הכנסת לאחר התפזרות החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה. 36א. התפזרות בשל אי קבלת חוק תקציב (תיקון: תשס"א) (א) לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן - היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע, אלא אם כן החליטה הכנסת ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מהיום הקובע, בשל סמיכות מועד הבחירות ליום חג, מועד או זיכרון, על קיום הבחירות במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מ-100 ימים מהיום הקובע. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), פתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי סעיף 30 לחוק-יסוד: הממשלה, או התקבל חוק על התפזרות הכנסת, או התקיימו בחירות לכנסת, אחרי המועד להגשת הצעת התקציב לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים, יהיה היום הקובע כאמור בסעיף קטן (א), שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או 45 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר. 37. רציפות הכנסת הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת. 38. הארכת תקפם של חיקוקים כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים. 39. שכר חברי הכנסת חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק. 40. התפטרות של חבר כנסת חבר הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו; ההתפטרות תהיה בהגשה אישית של כתב התפטרות על ידי המתפטר ליושב ראש הכנסת, ואם נבצר ממנו להגישו אישית - על ידי משלוח בדרך שנקבעה בתקנון; כתב ההתפטרות יהיה חתום ביום ההגשה או המשלוח. 41. תוצאות ההתפטרות חבר הכנסת שהגיש התפטרותו, חברותו בכנסת נפסקת כעבור ארבעים ושמונה שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי יושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן. 42. פקיעת כהונה או מועמדות (תיקון: תשס"א) חבר הכנסת או מועמד לכנסת שנבחר או נתמנה לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מהיות מועמדים לכנסת, חברותו בכנסת או מועמדותו לכנסת, לפי הענין נפסקת עם בחירתו או עם התמנותו לאחד התפקידים כאמור; לענין זה, "מועמד לכנסת" - מי ששמו כלול ברשימת מועמדים לכנסת, מיום הגשת הרשימה עד יום תחילת כהונתו כחבר הכנסת. 42א. חבר הכנסת שהורשע (תיקון: תשמ"א, תשנ"ה, תש"ס, תשס"א3) (א) חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת. (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על חבר הכנסת שפסק הדין בענינו נעשה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הכנסת; בקשת היועץ המשפטי לפי סעיף קטן (א) יכול שתוגש כל עוד פסק הדין לא נעשה סופי; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. 42ב. השעיה (תיקון: תשמ"א, תש"ס, תשס"ז) (א) חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, ביזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי. (ב) חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר. (ב-1) הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת שהורשע בעבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפני היותו חבר הכנסת. (ג) (בוטל) 43. חילופים של חברי כנסת (תיקון: תשמ"א) (א) נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו - המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים. (ב) מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב, משרתו תתפנה לתקופת ההשעיה ויבוא במקומו המועמד כאמור בסעיף קטן (א); חזר למלא את משרתו, יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר הכנסת מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולהיות לאחר מכן חבר הכנסת מכוח הוראת סעיף קטן (א). 44. יציבות החוק על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות-שעת-חרום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. 45. נוקשות סעיפים אין לשנות סעיף 44 או סעיף זה, אלא ברוב של שמונים חברי כנסת. 45א. תחולת נוקשות (תיקון: תשנ"ב)2 הוראת סעיף 45 תחול גם לענין שינוי סעיף 9א(א). 46. מתי דרוש רוב מיוחד (תיקון: תשי"ט, תש"ן, תשנ"ב)2 הרוב הדרוש לפי חוק זה לשינוי סעיפים 4, 9א, 34, 44 או 45 יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית. לענין סעיף זה "שינוי" - בין מפורש ובין משתמע. ס"ח תשי"ח, 69; תשי"ט, 146, 158, 210; תשכ"ז, 24; תשל"ב, 108; תש"ם, 160; תשמ"א, 168; תשמ"ה, 196; תשמ"ז, 120; תש"ן, 196; תשנ"א, 90, 208; תשנ"ב, 162, 224; תשנ"ד, 140; תשנ"ה, 42, 316; תשנ"ו, 100, 106, 112, 234; תשנ"ז, 186; תש"ס, 108, 260, 261; תשס"א, 50, 114, 166, 426, 432, 494; תשס"ב, 2, 410; תשס"ד, 336; תשס"ו, 393; תשס"ז, 158; תשס"ח, 626. סעיף 63 לחוק-יסוד: הממשלה (ס"ח תשנ"ב, 224) (להלן - החוק המתקן) קובע לגבי סעיפים 9א, 34, 45א, ו-46 שתוקנו לפי החוק המתקן: "63. תחילה ותחולה (א) הוראות חוק-יסוד זה יחולו על בחירת ראש הממשלה ועל כינון הממשלה, החל מהבחירות לכנסת הארבע-עשרה ואילך. (ב) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), תהא תחילתו של חוק-יסוד זה ביום שייכנס לכהונתו ראש הממשלה שנבחר כאמור בסעיף קטן (א)". 3 סעיף 2 לחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 32) (ס"ח תשס"א, 432) קובע לענין סעיף 42א(א): "2. תחולה חוק-יסוד זה יחול על חבר הכנסת שהורשע ביום תחילתו או לאחריו." (החוק פורסם ביום 19.7.2001). 4 סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 26) (ס"ח תש"ס, 260) קובע לענין סעיף 6: "4. תחילה סעיף 6 כנוסחו בחוק זה יחול גם על מי שנידון לפני תחילתו." (החוק פורסם ביום 8.8.2000) 5 סעיף 2 לחוק-יסוד הכנסת (תיקון מס' 39) (ס"ח תשס"ח, 626) קובע לגבי תיקון סעיף 7א(א1): "2. תחולה הוראות חוק-יסוד: הכנסת, כנוסחו בחוק-יסוד זה יחולו לגבי שהייה במדינת אויב כאמור בסעיף 7א(א1) לחוק-יסוד: הכנסת, כנוסחו בחוק-יסוד זה, שאירעה ביום תחילתו של חוק-יסוד זה ואילך." חוקי יסוד / משפט חוקתיחוקכנסת ישראל