חוק יסוד ירושלים בירת ישראל

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל 1. ירושלים - בירת ישראל ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. 2. מקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. 3. שמירת המקומות הקדושים המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות. 4. פיתוח ירושלים (א) הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה על-ידי הקצאת משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעיריית ירושלים (מענק הבירה) באישור ועדת הכספים של הכנסת. (ב) לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים. (ג) הממשלה תכונן גוף או גופים מיוחדים לביצוע סעיף זה. 5. שטח תחום ירושלים (תיקון: תשס"א) תחום ירושלים כולל, לענין חוק-יסוד זה, בין השאר, את כל השטח המתואר בתוספת לאכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים מיום ג' בסיון התשכ"ז (28 ביוני 1967), שניתנה לפי פקודת העיריות. 6. איסור על העברת סמכויות (תיקון: תשס"א) לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על פי דין למדינת ישראל או לעיריית ירושלים. 7. נוקשות (תיקון: תשס"א) אין לשנות את הוראות סעיפים 5 ו-6 אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. 1 ס"ח תש"ם, 186; תשס"א, 28.חוקי יסוד / משפט חוקתיירושליםחוק