חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 1. הגדרות בחוק זה - "מסתנן" - מי שנכנס לישראל, ביודעין ושלא כדין, וביום מן הימים שבין ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין כניסתו היה אחד מאלה - (1) אזרח או נתין של לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר-הירדן, עירק או תימן; (2) תושב או מבקר באחת הארצות האלה או בכל חלק של ארץ-ישראל שמחוץ לישראל; (3) אזרח ארצישראלי או תושב ארצישראלי חסר אזרחות או נתינות או שאזרחותו או שנתינותו מוטלת בספק, ויצא באותו פרק-זמן ממקום-מגוריו הרגיל בשטח שהיה לחלק מישראל אל מקום שמחוץ לישראל. "ראש המטה הכללי" - ראש המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל. "מזויין" - לרבות מי שמזויין במכשיר או בחומר העשוי להמית אדם או לגרום לו חבלה חמורה או חבלה מסוכנת, אף שאינו כלי-יריה או חומר-נפץ או חומר מתלקח. 2. דין מסתנן המסתנן, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד. 2א. יציאה שלא כדין (תיקון: תש"ך, תשס"ז) היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר-הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ-ישראל שמחוץ לישראל, דינו - מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות. 3. דין מסתנן לאחר שגורש מן הארץ מי שמסתנן לאחר שגורש מן הארץ, דינו - מאסר שבע שנים או קנס שבעת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד. 4. דין מסתנן מזויין מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על ידי אדם מזויין, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה, ואם היה המסתנן או האדם כאמור מזויין בכלי-יריה או חומר-נפץ, או חומר מתלקח, דינו - מאסר-עולם. 5. דין מסתנן שביצע עבירות מסויימות מי שהסתנן וביצע פשע או עבירה שיש בה פגיעה ברכוש, שימוש בכוח או הפרת השלום, דינו - מאסר-עולם. 6. דין הנותן מחסה או סעד אחר למסתנן מי שנתן מחסה למסתנן או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד. 7. דין מי שסוחר עם מסתנן מי שסוחר עם מסתנן, כל עוד הוא נמצא בישראל שלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות או שני הענשים כאחד. 8. דין מי שדרכו לתת מחסה או סעד אחר למסתנן מי שנתן מחסה למסתנן, או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או כדי להקל על שהותו שלא כדין בישראל ונוכח בית-הדין לדעת שהוא כבר נתן מחסה או סעד כאמור, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה או קנס עשרת אלפים לירות או שני הענשים כאחד. 9. חזקת ידיעה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר - (1) רואים נאשם לפי סעיפים 6 או 8 כאילו ידע במקבל המחסה או הסעד האחר, שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין; (2) רואים נאשם לפי סעיף 7 כאילו ידע באדם שסחר עמו שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין. 10. חזקת מסתנן אדם שנכנס לישראל ללא רשות-כניסה, או שוהה בישראל שלא כדין, רואים אותו לענין חוק זה כמסתנן, כל עוד לא יוכיח את ההיפך. 11. הקמת בתי-דין יוקמו בתי-דין למניעת הסתננות. 12. מינויי דיינים שר הבטחון, לפי הצעת ראש המטה הכללי, ימנה מבין קציני צבא-הגנה לישראל דיינים לבתי-דין למניעת הסתננות. 13. סוגי בתי-הדין בתי-הדין למניעת הסתננות הם שניים: (1) בית-דין של דן יחיד, כערכאה ראשונה; (2) בית-דין של שלושה, כערכאת-ערעור. 14. אב בית-דין יהיה חייל בעל השכלה משפטית לא יתמנה כאב בית-דין בבית-דין של שלושה, אלא חייל בעל הכשרה משפטית, כמשמעותו בתקנה 168 לחוקת השיפוט תש"ח. 15. מינוי תובעים ראש המטה הכללי ימנה תובעים של בתי-הדין למניעת הסתננות. אחד מהם יתמנה תובע ראשי. 16. סמכויות בית-דין של דן יחיד בית-דין של דן יחיד יהיה מוסמך לשפוט על כל עבירה לפי חוק זה, ויהיו לו לשם כך, נוסף לאמור בחוק זה, כל הסמכויות שיש לבית-משפט מחוזי בענינים פליליים, אלא שדן יחיד אשר אינו חייל בעל הכשרה משפטית כאמור בסעיף 14, לא יטיל עונש - מאסר שלמעלה משתי שנים וקנס בסכום שלמעלה מאלף לירות. 17. כתב אישום כתב-אישום לבית-דין של דן יחיד יוגש על ידי תובע. 18. הגנת נאשם משהוגש כתב-אישום, רשאי בית-הדין למנות סניגור לנאשם שלא בחר לעצמו סניגור, בין על פי בקשת הנאשם ובין ביזמתו שלו. 19. הפסקת הדיון היועץ המשפטי לממשלת ישראל רשאי בכל עת שלפני מתן פסק-דין לצוות על עיכוב הדין בבית-דין של דן יחיד. 20. ערעור הנאשם והתובע הרשאי רשאים לערער על כל פסק-דין של דן יחיד לבית-דין של שלושה תוך חמישה-עשר יום מיום הקראת פסק-הדין. 21. המשיב בערעור ובאי-כוחו (א) המשיב בערעור שהוגש על ידי הנאשם יהיה התובע הראשי. (ב) כל תובע של בית-דין למניעת הסתננות יכול להופיע כבא-כוחו של התובע הראשי בערעור. 22. סמכויות בית-דין של שלושה לבית-דין של שלושה הדן בערעור לפי חוק זה יהיו כל הסמכויות שיש לבית-משפט מחוזי בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים. 23. סופיות פסק-דין שניתן על ידי בית-דין של שלושה הוא סופי ואין עליו ערעור. 24. אי-הזדקקות לטענות פגם בית-דין למניעת הסתננות לא יזדקק לטענת-פגם בהזמנת הנאשם או בכתב-האישום, בצורתם או בתכנם, אם יראה, מטעמים שעליו לפרטם בהחלטתו, שאי-הזדקקות לטענה אינה עלולה לגרום לעיוות-הדין. 25. סטיה מדיני הראיה בית-דין רשאי לסטות מדיני הראיה, אם הוא משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט-צדק; החליט בית-הדין לסטות מדיני הראיה כאמור, ירשום את הטעמים שהניעוהו להחלטתו. 26. סדרי הדין (א) במידה שאי בחוק זה או בתקנות בדבר סדרי-דין שיותקנו לפיו הוראה אחרת - (1) יחולו בבית-דין יחיד סדרי הדין הנוהגים אותה שעה בבית-דין מחוזי לפי חוקת השיפוט תש"ח, בתיאומים לפי הענין; (2) יחולו בבית-דין של שלושה סדרי-הדין הנוהגים בבית-הדין העליון, בערעור על פסק-דין של בית-דין מחוזי, לפי אותה חוקה, בתיאומים לפי הענין, אלא שלגבי בית-דין למניעת הסתננות לא תחול תקנה 146 לאותה חוקה. (ב) הדיון בבית-דין למניעת הסתננות ייערך בדלתיים פתוחות אם לא החליט בית-הדין לערכו, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, משום שהדבר דרוש, לדעתו, לשם שמירה על בטחון המדינה. 27. מאסר וחיפוש פקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), חלה על אדם הנאשם בעבירה לפי חוק זה, בשינויים הבאים: (1) הסמכות לשחרר בערבות לפני האישום תהיה נתונה לדן יחיד; (2) הסמכות הנתונה בה לשוטר תהיה נתונה גם לחייל. 28. שחרור בערבות פקודת השחרור בערבות, 1944, חלה על אדם הנאשם בעבירה לפי חוק זה, בשינויים הבאים: (1) הסמכות לשחרר בערבות לפני האישום תהיה נתונה לדן יחיד; (2) הסמכות לשחרר בערבות משהוגש כתב-אישום ועד למתן פסק-הדין במשפט תהיה נתונה לבית-הדין שדן באשמה; (3) הסמכות לשחרר בערבות משהוגש ערעור תהיה נתונה לבית-הדין הדן בערעור. 29. הוצאה לפועל פסק-דין של בית-דין למניעת הסתננות כמוהו כפסק-דין של בית-משפט אזרחי בכל הנוגע להוצאתו לפועל, ויבוצע מיד לאחר נתינתו, אם לא הורה בית-הדין הוראה אחרת. 30. גירוש2, 3 (א) שר הבטחון, או מי שהוסמך על ידיו, רשאי לצוות בכתב על גירושו של מסתנן בין שהואשם לפי חוק זה ובין שלא הואשם, הצו ישמש אסמכתה חוקית להחזיק את המסתנן במשמורת עד לגירושו. (ב) מי שנכנס לישראל ללא רשות-כניסה לפני תחילתו של חוק זה ומותר בגלל זה לצוות על גירושו מישראל בין לפי פקודת העליה, 1941 ובין לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, יחולו עליו הוראות סעיף קטן (א), כאילו נכנס לישראל לאחר תחילתו של חוק זה. 31. שחרור ממאסר לצורך גירוש ניתן צו לפי סעיף 30 והמסתנן נמצא, מסיבה כל-שהיא, במאסר, מותר לשחרר את המסתנן ממאסרו לשם ביצוע הצו, אף אם לא תמה תקופת-מאסרו. 32. כיסוי הוצאות מי שנתן צו לפי סעיף 30 רשאי להורות כי ההוצאות שנגרמו לרגל ביצוע צווי - גירוש של המסתנן ושל מסתננים אחרים התלויים בו, יכוסו מכספו או מרכושו האחר של המסתנן. 33. החוק מוסיף ולא גורע חוק זה אינו בא לגרוע מאחריותו הפלילית של אדם לפי דין אחר, או מסמכותו של בית-משפט אחר לשפוט על עבירה לפי חוק זה, או מסמכותה של כל רשות אחרת. 34. תקופת תחולתו של החוק חוק זה יפקע תקפו כשתפורסם אכרזה של הכנסת לפי סעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי חדל מצב החירום. 35. ביצוע שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו. ס"ח תשי"ד, 160; תש"ך, 64; תשס"ז, 463. פורסמה הודעה (י"פ תש"ס, 4043) על הסמכה, המסמיכה כל אחד מהמפורטים להלן לצוות בכתב על גירושו מישראל של מסתנן: (1) סגן ראש המטה הכללי בצה"ל; (2) ראש אגף מבצעים בצה"ל. 3 פורסמה הודעה (י"פ תשס"ח, 1542) על הסמכה, המסמיכה כל אחד מהמפורטים להלן לצוות בכתב על גירושו מישראל של מסתנן: (1) קצין המבצעים של פיקוד הדרום; (2) מנהל הלחימה של פיקוד הדרום. תוקפו של צו הגירוש כאמור יהיה למשך 24 שעות בלבד. משרד הפניםמסתנניםחוק