חוק לעידוד הסרט הישראלי, תשי"ד-1954

חוק לעידוד הסרט הישראלי, תשי"ד-1954 מ ב ו א 1. הגדרות (תיקון: תשל"ג) בחוק זה - "סרט ישראלי" - סרט קולנוע שלפחות 80% מארכו צולמו, הוקלטו, פותחו ועובדו בישראל או שאושר על-ידי הרשות המוסמכת לפי סעיף 15, אך למעט - (1) יומן ישראלי; (2) סרט שהוא כולו או בעיקרו פרסומת מסחרית; (3) סרט שערכו האמנותי או הצילומי אינו מצדיק, לדעת מועצת הסרט, שיראוהו כסרט ישראלי; "סרט ישראלי קצר" - סרט קולנוע שצולם, הוקלט, פותח ועובד בישראל או סרט קולנוע שנושאו הוא ישראל או העם היהודי ושפותח ועובד בישראל, אשר משך הצגתו אינו פחות מ-8 דקות ואינו עולה על 30 דקות והרשות המוסמכת אישרה אותו; "מועצת הסרט" - המועצה שתוקם לפי סעיף 21; "יומן ישראלי" - סרט קולנוע ישראלי שמשך הצגתו אינו פחות מ-8 דקות ואינו עולה על 13 דקות והרשות המוסמכת אישרה אותו לפי סעיף 3; "מציג" - מי שעסקו או חלק מעסקו הצגת סרטי קולנוע בתור שעשוע ציבורי, כמשמעותו בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935, ובמקום שניתן עליו רשיון לפי הפקודה האמורה; "יצרן" - מי שעסקו או חלק מעסקו ייצור סרטי קולנוע בישראל; "מפיץ" - מי שעסקו או חלק מעסקו השכרתם של יומנים ישראליים או השכרתם של סרטי קולנוע אחרים שנוצרו בישראל; "השר" - חבר הממשלה שהעניקה לו הממשלה, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הסמכות לבצע חוק זה. 2. רשות מוסמכת השר ימנה, בהודעה ברשומות, רשות מוסמכת לענין חוק זה. 2א. ועדת ערר (תיקון: תשל"ג, תשל"ז, תשל"ח) (א) שר המשפטים ימנה ועדת ערר של שלושה ובהם שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט בית-משפט שלום, והוא יהיה יושב-ראש הוועדה, ואחד החברים יהיה נציג המפיצים. (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין לפני ועדת הערר, ובמידה שלא נקבעו כאמור - תקבע אותם הוועדה. פרק ראשון : יומן ישראלי וסרט ישראלי קצר (תיקון : תשל"ג) 3. אישור יומן ישראלי (תיקון: תשל"ג) הרשות המוסמכת תאשר סרט קולנוע כיומן ישראלי אם נראה לה כי יש ענין לציבור או לחלק ממנו במאורעות המתוארים בסרט וכי הוא ראוי להצגה מבחינה אמנותית וטכנית, אולם היא לא תיתן את האישור, אם, לדעתה, כלולה בסרט פרסומת מסחרית, מפלגתית או אישית. 4. אישור סרט ישראלי קצר (תיקון: תשל"ג) הרשות המוסמכת תאשר סרט קולנוע כסרט ישראלי קצר, אם נראה לה כי נושא הסרט מעניין את הציבור או חלק ממנו, או כי הסרט חינוכי והוא ראוי להצגה מבחינה אמנותית וטכנית, אולם היא לא תיתן את האישור אם, לדעתה, כלולה בסרט פרסומת מסחרית, מפלגתית או אישית. 4א. ערר על סירוב לאשר (תיקון: תשל"ג, תשל"ז) (א) סירבה הרשות המוסמכת לאשר סרט קולנוע כיומן ישראלי או כסרט ישראלי קצר מחמת הפרסומת המסחרית, המפלגתית או האישית הכלולה בו, לדעתה, רשאי הרואה עצמו נפגע לערור על הסירוב, תוך חמישה-עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה בכתב על כך, לפני ועדת הערר שהוקמה כאמור בסעיף 2א. (ב) ועדת הערר רשאית לאשר את הסירוב או לקבל את הערר, בתנאים או ללא תנאים. 5. צו הצגה (תיקון: תשל"ג) הרשות המוסמכת רשאית, בצו, לחייב מציגים להציג, בתקופה שלא תעלה בכל צו על שלושה חדשים, יומן ישראלי או סרט ישראלי קצר כחלק מהצגותיהם, כולן או מקצתן, שאורך זמנן אינו פחות מ-90 דקות ובכלל זה ההפסקות (להלן - צו-הצגה). 5א. (בוטל) (תיקון: תשל"ז) 5ב. סמכויות אחרות של ועדת הערר (תיקון: תשל"ג, תשל"ז) ניתן צו הצגה והמציג שעליו חל הצו פנה ליצרן או למפיץ בדרישה למסור לו בשכירות יומן או סרט קצר לשם מילוי אחר הצו, יחולו הוראות אלה: (1) נענה יצרן או מפיץ לדרישת המציג ומסר לו יומן או סרט קצר כאמור, רשאי המציג לסרב לקבלו מחמת פרסומת מסחרית, מפלגתית או אישית הכלולה בו, או משום אי-התאמתו לציבור המבקרים בהצגותיו; לא השיג המציג יומן או סרט קצר אחר שחל עליו צו הצגה - תחליט ועדת הערר בענין היומן או הסרט הקצר שנמסר לו ושהוא מסרב לקבלו והחלטתה תחייב את המציג או תפטור אותו מן החובה שהוטלה עליו בצו; (2) נענה יצרן או מפיץ לדרישת המציג ומסר לו יומן או סרט קצר כאמור, אך לא בא אתו לידי הסכם בדבר דמי השכירות ותנאיה, תקבע ועדת הערר את דמי השכירות ואת התנאים שלא הסכימו עליהם הצדדים, והחלטות ועדת הערר יחייבו את היצרן, את המפיץ ואת המציג, הכל לפי הענין, כאילו הסכימו עליהם הצדדים; (3) לא נענה יצרן או מפיץ לדרישת המציג, רשאי המציג להגיש לוועדת הערר בקשה לפטרו מן החובה שהוטלה עליו בצו, ואם שוכנעה הוועדה שהמציג אחז באמצעים סבירים, כדי להשיג יומן מיצרן או ממפיץ ולקיים את הצו, תפטור את המבקש מחובתו; (4) בקשה לפי פיסקאות (1) או (2) יכול שיגישנה המציג, ולא תשמע אותה ועדת הערר אלא אם הוגשה תוך שבועיים מיום שבו היה המציג חייב להציג על פי הצו ולא הציג; (5) לא תחליט ועדת הערר בבקשה כאמור בפיסקאות (1) או (2) אלא אם נתנה אפשרות לכל צד מעונין, לפי בקשתו, להשמיע דבריו לפניה. 6. צו הצגה כללי או מיוחד צו הצגה יכול להיות כללי או למציג מסויים או לסוג מסויים של מציגים או של הצגות. 7. צו הצגה מוגבל לחלק מהמדינה צו-הצגה כללי יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה. 8. שימוש בסמכויות (תיקון: תשל"ג) הרשות המוסמכת לא תשתמש בסמכויותיה לפי פרק זה, אלא אם היא משוכנעת שהדבר דרוש כדי להבטיח את קיום הייצור של היומן הישראלי או הסרט הישראלי הקצר או את הצגתו. 9. (בוטל) (תיקון: תשל"ג) 10. איסור לקצר (תיקון: תשל"ג, תשל"ז) המציג יומן ישראלי או סרט ישראלי קצר על פי צו-הצגה, יציגנו בשלימות כפי שנמסר לו על ידי היצרן או מטעמו, אלא אם הרשות המוסמכת החליטה על דרך אחרת, על פי בקשת המציג. על החלטת הרשות המוסמכת ניתן לערור לוועדת הערר. 11. פטור מחובה להציג (תיקון: תשל"ג) על אף האמור בחוק זה, לא יראו - (1) יומן כיומן ישראלי - אם עברו עליו תשעים יום מהיום שבו הורשה להצגה על פי פקודת סרטי הראינוע; (2) יומן או סרט קצר כיומן ישראלי או כסרט ישראלי קצר - אם מועצת הסרט הכריזה עליו לפי בקשת אחד מחבריה, כי מבחינת ערכו האמנותי או הצילומי או מבחינת הטעם הטוב אין הצדקה לראותו כיומן ישראלי או כסרט ישראלי קצר, או אם ועדת הערר קבעה שכלולה בו פרסומת מסחרית, מפלגתית או אישית. 11א. סייג לתקופת הצגה (תיקון : תשל"ג) (א) המציג יומן ישראלי יותר משבוע אחד, או מציגו שנית לאחר שהציגו שבוע, לא יצא ידי חובתו לפי צו ההצגה לגבי התקופה הנוספת אלא אם קיבל היתר לכך בכתב מאת הרשות המוסמכת. (ב) המציג סרט ישראלי קצר יותר מהתקופה שקבעה לו לכך הרשות המוסמכת, או מציגו שנית לאחר שהציגו תקופה כאמור, לא יצא ידי חובתו לפי צו ההצגה לגבי התקופה הנוספת אלא אם קיבל היתר לכך בכתב מאת הרשות המוסמכת. 12. עונשין (תיקון: תשל"ג, תשל"ז) העובר על הוראות צו-הצגה או על הוראות סעיף 10, דינו - קנס 250 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה, אם לא הוכיח כי נהג כך מנסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. פרק שני: סרט ישראלי 13. הצגת סרט ישראלי בכל מקום שניתן עליו רשיון להציג סרטי-קולנוע לפי פקודת השעשועים הציבוריים, 1935, יהא המציג חייב להציג תוך כל שנה המתחילה באחד בינואר (להלן - תקופת המכסה), כחלק מהצגותיו שבין השעות 14.00 וער 24.00 ושהן בנות 90 דקות לפחות, כולל הפסקות, סרטים ישראליים מספר שעות כמספר השבועי הממוצע של הצגות אלה באותה שנה, אך לא פחות מ-4 שעות לשנה. 14. פטור מחובת ההצגה של סרטים ישראליים (תיקון: תשל"ז) סבורה הרשות המוסמכת כי מחמת מחסור בסרטים ישראליים או מכל סיבה סבירה אחרת אין לחייב את המציג למלא אחרי הוראות סעיף 13 לגבי תקופת-מכסה, רשאית היא לפטור את המציג, פטור מלא או חלקי, מקיום הוראות אלה באותה תקופה, הכל בתנאים שייראו לוועדה. הוועדה לא תשמע בקשה לפטור כאמור אלא אם הוגשה לה לפני האחד באוקטובר לתקופה הנידונה. על החלטת הרשות המוסמכת ניתן לערור לוועדת הערר. 15. סמכות לאשר סרט מיוחד הרשות המוסמכת רשאית לאשר סרט אף על פי שפחות מ-80% מארכו צולמו, הוקלטו, פותחו ועובדו בישראל, אם הדבר נראה לה לטובת העידוד של תעשיית סרטים בישראל. 16. פטור מחובה להציג סרטים ישנים על אף האמור בחוק זה, לא יראו כסרט ישראלי סרט שעבדו עליו יותר משנתיים מהיום שבו הורשה על פי פקודת סרטי- ראינוע, אלא אם מועצת הסרט החליטה לראותו כסרט ישראלי. 17. עונשין (תיקון: תשל"ז) (א) העובר על הוראות סעיף 13 או על תנאי מתנאי פטור שניתן על פי סעיף 14, דינו - קנס עשרת אלפים לירות, אם לא הוכיח כי נהג כך מנסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. (ב) נתחייב אדם בדין על עבירה על הוראות הסעיפים 13 או 14, לאחר שכבר נתחייב פעם בדין על עבירה כאמור, וסבור בית-המשפט הדן אותו לאחרונה כי העבירה נעברה בכוונה להכשיל את מטרות פרק זה, רשאי הוא, במקום כל עונש אחר, להפסיק לתקופה שיקבע, את תקפו של הרשיון שניתן למקום העבירה כאמור בסעיף 13. 18. ראיות אישרה הרשות המוסמכת בכתב, כי אחוז פלוני של עבודות הצילום, ההקלטה, הפיתוח והעיבוד של סרט קולנוע בוצעו בישראל, יהיה האישור ראיה לדבר. 19. תחילה תחילתו של פרק זה היא כתום שלושה חדשים מיום פרסומו של חוק זה ברשומות. 20. הוראת מעבר בשנת 1954 לא יבוא בחשבון של המספר השבועי הממוצע של הצגות, לענין סעיף 13, מספר ההצגות שהיו לפני תחילתו של פרק זה, ומותר להגיש בקשה לפטור לפי סעיף 14 עד ליום י"ח בחשון תשט"ו (15 בנובמבר 1954). פרק שלישי: מועצת הסרט 21. מועצת הסרט תוקם מועצת הסרט שמתפקידה לייעץ לשר בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה. 22. מספר חברי מועצת הסרט מספר חברי מועצת הסרט יהיה לא פחות מחמישה ולא יותר משבעה. 23. הרכב מועצת הסרט מי שנתמנה רשות מוסמכת יהיה חבר מועצת הסרט בתוקף תפקידו וישב ראש בה; יתר חברי מועצת הסרט יתמנו על ידי השר מתוך ציבור הסופרים, אנשי חינוך ובעלי מקצוע בשדה ההקלטה והקולנוע. 24. סדרי העבודה של מועצת הסרט מועצת הסרט תקבע את סדרי דיוניה ועבודה במידה שלא נקבעו בתקנות. פרק רביעי: הוראות שונות 25. רשות כניסה להצגות הרשות המוסמכת או כל אדם שהוסמך לכך על ידיה, רשאים להיכנס לכל הצגות סרטי קולנוע אם הדבר דרוש להבטחת ביצועו של חוק זה, לרבות צו-הצגה שניתן ותקנות שהותקנו על פיו 26. שמירת הוראות אחרות הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות פקודת סרטי הראינוע. 27. תקנות ביצוע (תיקון: תשל"ג) השר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה. התקנות יובאו לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לפני התקנתן. 1 ס"ח תשי"ד, 143; תשל"ג, 8; תשל"ז, 155; תשל"ח, 45; תשנ"ט, 56.קולנוע / תיאטרוןחוק