פרק ראשון : מבוא 1. המטרה מטרת חוק זה היא משיכת-הון לישראל ועידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון-חוץ והון מקומי לשם - (1) פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, ניצול יעיל של אוצרותיה ויכלתה הכלכלית וניצול מלא של כושרם-ייצורם של מפעלים קיימים; (2) שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הקטנת היבוא והגדלת היצוא; (3) קליטת-עליה, חלוקה מתוכננת של האוכלוסיה על פני שטח המדינה ויצירת מקורות-עבודה חדשים. 1א. הגדרות (תיקון: תשס"ט) בחוק זה - . "מועצת מרכז ההשקעות": - מועצת מרכז ההשקעות שמונתה לפי סעיף 12; "מינהלת השקעות בתיירות": - מינהלת השקעות בתיירות שמונתה לפי סעיף 16א; "מינהלת מרכז ההשקעות": - מינהלת מרכז ההשקעות שמונתה לפי סעיף 9(א); "מנהל מינהלת השקעות בתיירות": - מי שמונה לפי סעיף 16ב; "מנהל מרכז ההשקעות": - מי שמונה לפי סעיף 7; "מפעל תיירותי": - כהגדרתו בסעיף 40א; "המינהלה": - מינהלת מרכז ההשקעות או מינהלת השקעות בתיירות, לפי העניין; "המנהל" - מנהל מרכז ההשקעות או מנהל מינהלת השקעות בתיירות, לפי העניין; "השרים" - (1) בכל עניין לפי חוק זה, למעט בעניין הנוגע למפעל תיירותי, ולעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) ו-74(ה) -, אף בנוגע למפעל תיירותי - שר האוצר יחד עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה; (2) בכל עניין לפי חוק זה הנוגע למפעל תיירותי, למעט לעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) ו-74(ה) - שר האוצר יחד עם שר התיירות. 2. אמצעי הגשמה (תיקון: תשל"ח)17,13 לשם הגשמתה של מטרת חוק זה יוענקו המענקים, הפטורים, ההנחות, ההקלות וההיתרים האמורים בו (להלן - הטבות:), שיינתנו אם דרך כלל ואם על יסוד תכנית, הכל לפי שיפורט בפרקים הבאים. 3. תכנית (תיקון: תשכ"ח, תשל"ו, תשל"ח) תכנית לענין חוק זה היא תכנית לאחד או לאחדים מאלה: (1) הקמתו או הרחבתו של מפעל או של חלק ממנו; (2) הקמתו, הרחבתו או רכישתו של נכס שהוא בנין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א או של נכס המשמש למטרה שקבעו השרים; (3) השקעה של תושב-חוץ בהונו של מפעל או בנכס; (4) הלוואה של תושב-חוץ במטבע-חוץ לפרעון במשך שבע שנים לפחות. 4. ביצוע (תיקון: תשל"ו, תשס"ט) השרים הם הממונים על ביצוע חוק זה והם יקבעו כללים מנחים להגשמת מטרתו; הכלליים יפורסמו ברבים. פרק שני: מרכז ההשקעות 5. הקמת מרכז ההשקעות (תיקון: תשס"ט) מוקם בזה מרכז ההשקעות (להלן - המרכז:) אשר יפעל להגשמתה של מטרת חוק זה. 6. רשויות המרכז (תיקון: תשס"ט) ואלה רשויות המרכז: (1) מנהל המרכז; (2) מינהלת המרכז; (3) מועצת המרכז. 7. מינוי המנהל (תיקון: תשס"ט) הממשלה תמנה את מנהל מרכז ההשקעות והוא יהיה בתוקף תפקידו חבר מינהלת מרכז ההשקעות ומועצת מרכז ההשקעות ויושב-ראש שלהן. 8. תפקיד המנהל (תיקון: תשס"ט) (א) מנהל מרכז ההשקעות ממונה על ביצוע החלטות מינהלת מרכז ההשקעות ומועצת מרכז ההשקעות, יפעל בשמן וימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי כל חיקוק. (ב) כל שיש להגישו למינהלת מרכז ההשקעות, למועצת מרכז ההשקעות או לשרים יוגש באמצעות מנהל מרכז ההשקעות וכל הודעה מטעמם תימסר על ידיו. 9. המינהלה (תיקון: תשל"ו, תשמ"א, תש"ן, תשס"ט) (א) מינהלת מרכז ההשקעות תכלול בנוסף למנהל מרכז ההשקעות את החברים הבאים: (1) מנהל רשות ההשקעות ובהעדרו, מי ששר האוצר מינה להיות ממלא מקומו; (2) נציג משרד האוצר, שימנה שר האוצר; (3) נציג משרד התעשיה והמסחר, שימנה שר התעשיה והמסחר; (4) נציג משרד החקלאות, שימנה שר החקלאות; (5) נציג משרד התיירות, שימנה שר התיירות; (6) נציג משרד הכלכלה והתכנון, שימנה שר הכלכלה והתכנון. והממשלה רשאית למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף במינהלה. (ב) היו הדעות במינהלת מרכז ההשקעות שקולות, תכריע דעתו של המנהל. (ג) חברי המינהלה יהיו גם חברי המועצה. 9א. חברים בלתי קבועים במינהלה (תיקון: תשל"ו) לענין מתן אישור לתכנית שנושאה הוא בתחום טיפולו של משרד ממשלתי שאינו מיוצג במינהלה, יהיה חבר נוסף במינהלה נציג אותו משרד, שמינה אותו השר האחראי על המשרד. 10. תפקידי מינהלת מרכז ההשקעות (תיקון: תשס"ט)13 אלה תפקידי מינהלת מרכז ההשקעות, למעט בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים: (1) ליזום ולארגן פעולות למען עידוד השקעות הון-חוץ והון מקומי ולמען עליית משקיעי-הון וקליטתם בישראל, ולדאוג ליצירת התנאים הדרושים לכך; (2) ליתן אישור לתכניות (להלן - אישור:);:: (3) לקיים את הקשר בין המשקיעים ובין משרדי-ממשלה ורשויות אחרות הנוגעות בדבר, לתת ידיעות בעניני השקעות-הון בישראל ולהפיצן, ולסייע למשקיעים בהגשמת תכניותיהם; (4) להמליץ לפני כל רשות המוסמכת לכך שתעניק במסגרת החיקוקים שבתחום סמכותה או שהיא ממונה על ביצועם, פטור, הנחה, הקלה או רשיון למפעל, לנכס, להשקעה, או להלוואה העשויים לסייע להשגתה של מטרת חוק זה. 11. סדרי פעולת המינהלה (תיקון: תשס"ט) מינהלת מרכז ההשקעות תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות. 12. מינוי מועצת מרכז ההשקעות (תיקון: תשס"ט) הממשלה תמנה למועצה, בנוסף לחברי המינהלה, עשרה חברים מקרב הציבור, שימונו לאחר התייעצות עם רשויות מקומיות, עם ארגונים ועם מוסדות כלכליים, ציבוריים, מדעיים ומקצועיים המטפלים בענפי-משק בעלי חשיבות כלכלית-לאומית. 13. תפקידי מועצת מרכז ההשקעות (תיקון: תשס"ט) ואלה תפקידי מועצת מרכז ההשקעות, למעט בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים: (1) לייעץ לממשלה בכל ענין הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, ובמיוחד בדבר קווי-היסוד לעידוד השקעות-הון, דרכים לביצועם ותחיקה לעידוד השקעות-הון; (2) לדון, כאמור בסעיף 25 בעררים שהוגשו על פי אותו סעיף ולחוות דעה עליהם לשרים. 14. סדרי פעולות המועצה (תיקון: תשס"ט) מועצת מרכז ההשקעות תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות. 15. תשלומים לחברי המועצה (תיקון: תשס"ט) חבר מועצת מרכז ההשקעות מקרב הציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות מועצת מרכז ההשקעות, לרבות הפסד שכר-עבודה. 16. סודיות (תיקון: תשס"ט) אין לגלות מדיוניהן של מינהלת מרכז ההשקעות או של מועצת מרכז ההשקעות, או כל חומר שנמסר להן, אלא על-ידי מנהל מרכז ההשקעות או הממשלה או בהסכמתם. פרק שני 1: מינהלת השקעות בתיירות (תיקון: תשס"ט) 16א. המקת מינהלת השקעות בתיירות (תיקון: תשס"ט) מוקמת בזה מינהלת השקעות בתיירות, אשר תפעל להגשמתה של מטרת חוק זה בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים. 16ב. מינוי מנהל מינהלת השקעות בתיירות (תיקון: תשס"ט) השרים ימנו מנהל למינהלת השקעות בתיירות, והוא יהיה בתוקף תפקידו חבר מינהלת השקעות בתיירות ויושב הראש שלה. 16ג. תפקידי מנהל מינהלת השקעות בתיירות (תיקון: תשס"ט) (א) מנהל מינהלת השקעות בתיירות יהיה ממונה על ביצוע החלטות מינהלת השקעות בתיירות, יפעל בשמה וימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי כל חיקוק. (ב) כל שיש להגישו למינהלת השקעות בתיירות או לשרים יוגש באמצעות מנהל מינהלת השקעות בתיירות וכל הודעה מטעמם תימסר על ידו. 16ד. הרכב מינהלת השקעות בתיירות (תיקון: תשס"ט) (א) מינהלת השקעות בתיירות תכלול, נוסף על מנהל מינהלת השקעות בתיירות, את החברים האלה: (1) שני נציגי משרד האוצר, שימנה שר האוצר; (2) שני נציגי משרד התיירות, שימנה שר התיירות. (ב) השרים רשאים למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף במינהלת השקעות בתיירות. 16ה. תפקידי מינהלת השקעות בתיירות (תיקון: תשס"ט) תפקידי מינהלת השקעות בתיירות יהיו כמפורט בסעיפים 10 ו-13(1), בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים. 16ו. החלת הוראות מפרק שני (תיקון: תשס"ט) סעיפים 9(ב), 11, 15 ו-16 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינהלת השקעות בתיירות וחבריה. פרק שלישי: אישורים ועררים 17. בקשה לאישור המבקש אישור, יגיש למינהלה תכנית המכילה תיאור מפורט של הפעולה שיש בדעתו לבצע, וכן ימסור כל פרט ומסמך נוסף הדרושים לשם בחינתה של התכנית. 18. אישור תכנית (תיקון: תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ט21) (א)  (1)  המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, ובהתאם לסכומים שתוקצבו        למטרה זו בתקציב המדינה לאשר את התכנית שהוגשה לה או חלק        ממנה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע לה להגשמתה של מטרת חוק        זה, ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן אישור;  (2)  המינהלה רשאית לאשר תכנית כאמור בפסקה (1) עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010); השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים בצו להאריך את התקופה האמורה עד למועד שלא יאוחר מיום כ"ג בסיון התשס"ה (30 ביוני 2005); (3)  תכנית או חלק ממנה שאושרה לפי סעיף קטן זה תהיה לתכנית מאושרת. (ב) לא אישרה המינהלה את התכנית שהוגשה לה או חלק ממנה, תודיע למבקש את נימוקיה בכתב. 18א. אישור תכנית למפעל תעשייתי ולבית מלון (תיקון: תשס"ה21) (בתוקף עד יום 31.12.2009) 26 (א)  בסעיף זה - "אזור": - יהודה, השומרון וחבל עזה, למעט השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994); "ביוטכנולוגיה": - מחקר טכנולוגי המבוסס על תהליכים ביולוגיים הכרוכים בהנדסה גנטית; "בית מלון": - בית מלון או חניון, בישראל, כהגדרתם בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976; "הפקודה": - פקודת מס הכנסה; "חוק לעידוד מחקר ופיתוח": -  חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984; "ידע": - ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי קבע שהידע כשיר להיות נושא תכנית מחקר ופיתוח; "מחזור", "מחזור הבסיס", "שנה קובעת": - כהגדרתם בסעיף 74; "מחזור בסיס בשוק מסוים": - כל אחד מאלה לפי הענין: (1)  המחזור הממוצע של מכירות המפעל בשוק מסוים בשלוש שנות המס שקדמו לשנה הקובעת; (2)  נעשתה ההשקעה המזערית המזכה בתקופה של שנתיים - המחזור הממוצע בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת, ובלבד שאם היה ההפרש שבין המחזור בשנה שקדמה לשנה הקובעת לבין המחזור בשנה שקדמה לה גבוה מ-12.5% - המחזור הגבוה מבין המחזורים בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת; "מפעל מוטב": - כהגדרתו בסעיף 51; "מפעל תעשייתי": - כהגדרתו בסעיף 40א; "ננוטכנולוגיה": - מחקר טכנולוגי העוסק בבניית חומרים חדשים באמצעות הרכבת יחידות בתחום הננומטרי; "קרוב": - כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה; "ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי": - כמשמעותו בחוק לעידוד מחקר ופיתוח; "שוק": - מדינה או טריטוריית מכס נפרדת; "תושב חוץ": - כהגדרתו בפקודה; "תכנית מחקר ופיתוח": - תכנית כהגדרתה בחוק לעידוד מחקר ופיתוח; "תקופת ההטבות": -  כמשמעותה בסעיף 45. (ב)  המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לפי הוראות סעיף 18, לגבי מפעל תעשייתי ולגבי בית מלון, אלא אם כן שוכנעה כי המפעל התעשייתי או בית מלון יתרום לעצמאות הכלכלית של משק המדינה, וכי הוא מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי; לענין זה, יראו מפעל תעשייתי או מיתקן התיירותי ללינה כמפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, אם יתקיים בו אחד מהתנאים שבסעיף קטן (ג), לפי הענין, ואולם אם היתה התכנית להרחבת מפעל, תאשר המינהלה את התכנית או חלק ממנה רק אם יתקיים אחד מהתנאים האמורים בחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה. (ג)  ואלה התנאים לענין סעיף קטן (ב): (1) לגבי מפעל תעשייתי, למעט מפעל תעשייתי כאמור בפסקה (2), יתקיים בו, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, אחד מאלה: (א)  עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה, וניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי, לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה; (ב)  הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים, אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס; (ג)  25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות; (2)  לגבי מפעל תעשייתי המוכר מוצר, שהוא רכיב במוצר אחר, המיוצר על ידי מפעל תעשייתי אחר - מתקיימים בו התנאים שקבעו השרים; לענין זה, "מפעל תעשייתי אחר": - מפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב או מפעל מאושר, או שהיה מפעל כאמור, שמתקיים בו האמור בפסקה (1); (3)  לגבי בית מלון - 25% לפחות מכלל הלינות בו, בכל שנת מס, או לפי חישוב הממוצע בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, לפי הענין, הן לינות של תושבי חוץ, שאינם תושבי האזור; חישוב הממוצע לענין פסקה זו ייעשה לפי חישוב סך הלינות של תושבי חוץ כאמור באותו בית מלון בשנים האמורות, כשהוא מחולק בסך כל הלינות בבית המלון באותן השנים. (ד)  לענין סעיף קטן (ג)(1) - (1)  יראו כהכנסה ממכירות המפעל כל אחד מאלה, והכל בניכוי הנחות שניתנו ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל: (א)  הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר; (ב)  הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל; (ג)  הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור; (ד)  הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקת משנה (ג); (2)  היתה התכנית להקמת מפעל חדש, תחושב ההכנסה ממכירות המפעל בשוק המסוים על פי חישוב ממוצע של ההכנסות בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, ובלבד שלא יובאו בחשבון שנות מס שבהן טרם היו למפעל החדש הכנסות כלשהן; (3)  היתה התכנית להרחבת המפעל, יחולו לענין בחינת התקיימות התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג)(1)(ב) ו-(ג), הוראות אלה: (א)  יובאו בחשבון רק הכנסות ממכירות המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה; (ב)  ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה כאמור בסעיף 74; (ג)  ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה על פי מחזור המפעל בשוק מסוים לאחר הרחבתו בהפחתת מחזור הבסיס בשוק המסוים; השרים רשאים לקבוע דרכי חישוב ודרכי הוכחה לענין ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל, לפי פסקת משנה זו. (ה)  התנאים המנויים בסעיף קטן (ג) יראו אותם כתנאים שנקבעו לפי הוראות סעיף 19, לענין אישור שניתן לתכנית או לחלק ממנה. 18א. אישור תכנית למפעל תעשייתי ולמיתקן תיירותי ללינה (תיקון: תשס"ה21, תשס"ט) 26 (בתוקף מיום 1.1.2010) (א)  בסעיף זה - "אזור": - יהודה, השומרון וחבל עזה, למעט השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994); "ביוטכנולוגיה": - מחקר טכנולוגי המבוסס על תהליכים ביולוגיים הכרוכים בהנדסה גנטית; "הפקודה": - פקודת מס הכנסה; "חוק לעידוד מחקר ופיתוח": -  חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984; "ידע": - ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי קבע שהידע כשיר להיות נושא תכנית מחקר ופיתוח; "מחזור", "מחזור הבסיס", "שנה קובעת": - כהגדרתם בסעיף 74; "מחזור בסיס בשוק מסוים": - כל אחד מאלה לפי הענין: (1)  המחזור הממוצע של מכירות המפעל בשוק מסוים בשלוש שנות המס שקדמו לשנה הקובעת; (2)  נעשתה ההשקעה המזערית המזכה בתקופה של שנתיים - המחזור הממוצע בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת, ובלבד שאם היה ההפרש שבין המחזור בשנה שקדמה לשנה הקובעת לבין המחזור בשנה שקדמה לה גבוה מ-12.5% - המחזור הגבוה מבין המחזורים בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת; "מיתקן תיירותי ללינה": - מבנה הכולל 11 חדשים או יותר, המספק, בתמורה, שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים ולפרקי זמן קצובים, וכן שירותים נלווים ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי; "מפעל מוטב": - כהגדרתו בסעיף 51; "מפעל תעשייתי": - כהגדרתו בסעיף 40א; "ננוטכנולוגיה": - מחקר טכנולוגי העוסק בבניית חומרים חדשים באמצעות הרכבת יחידות בתחום הננומטרי; "קרוב": - כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה; "ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי": - כמשמעותו בחוק לעידוד מחקר ופיתוח; "שוק": - מדינה או טריטוריית מכס נפרדת; "תושב חוץ": - כהגדרתו בפקודה; "תכנית מחקר ופיתוח": - תכנית כהגדרתה בחוק לעידוד מחקר ופיתוח; "תקופת ההטבות": -  כמשמעותה בסעיף 45. (ב)  המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לפי הוראות סעיף 18, לגבי מפעל תעשייתי ולגבי מיתקן תיירותי ללינה, אלא אם כן שוכנעה כי המפעל התעשייתי או מיתקן התיירותי ללינה יתרום לעצמאות הכלכלית של משק המדינה, וכי הוא מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי; לענין זה, יראו מפעל תעשייתי או מיתקן התיירותי ללינה כמפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, אם יתקיים בו אחד מהתנאים שבסעיף קטן (ג), לפי הענין, ואולם אם היתה התכנית להרחבת מפעל, תאשר המינהלה את התכנית או חלק ממנה רק אם יתקיים אחד מהתנאים האמורים בחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה. (ג)  ואלה התנאים לענין סעיף קטן (ב): (1) לגבי מפעל תעשייתי, למעט מפעל תעשייתי כאמור בפסקה (2), יתקיים בו, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, אחד מאלה: (א)  עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה, וניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי, לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה; (ב)  הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים, אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס; (ג)  25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות; (2)  לגבי מפעל תעשייתי המוכר מוצר, שהוא רכיב במוצר אחר, המיוצר על ידי מפעל תעשייתי אחר - מתקיימים בו התנאים שקבעו השרים; לענין זה, "מפעל תעשייתי אחר": - מפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב או מפעל מאושר, או שהיה מפעל כאמור, שמתקיים בו האמור בפסקה (1); (3)  לגבי בית מלון - 25% לפחות מכלל הלינות בו, בכל שנת מס, או לפי חישוב הממוצע בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, לפי הענין, הן לינות של תושבי חוץ, שאינם תושבי האזור; חישוב הממוצע לענין פסקה זו ייעשה לפי חישוב סך הלינות של תושבי חוץ כאמור באותו מיתקן תיירותי ללינה בשנים האמורות, כשהוא מחולק בסך כל הלינות במיתקן התיירותי ללינה באותן השנים. (ד)  לענין סעיף קטן (ג)(1) - (1)  יראו כהכנסה ממכירות המפעל כל אחד מאלה, והכל בניכוי הנחות שניתנו ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל: (א)  הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר; (ב)  הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל; (ג)  הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור; (ד)  הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקת משנה (ג); (2)  היתה התכנית להקמת מפעל חדש, תחושב ההכנסה ממכירות המפעל בשוק המסוים על פי חישוב ממוצע של ההכנסות בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, ובלבד שלא יובאו בחשבון שנות מס שבהן טרם היו למפעל החדש הכנסות כלשהן; (3)  היתה התכנית להרחבת המפעל, יחולו לענין בחינת התקיימות התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג)(1)(ב) ו-(ג), הוראות אלה: (א)  יובאו בחשבון רק הכנסות ממכירות המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה; (ב)  ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה כאמור בסעיף 74; (ג)  ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה על פי מחזור המפעל בשוק מסוים לאחר הרחבתו בהפחתת מחזור הבסיס בשוק המסוים; השרים רשאים לקבוע דרכי חישוב ודרכי הוכחה לענין ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל, לפי פסקת משנה זו. (ה)  התנאים המנויים בסעיף קטן (ג) יראו אותם כתנאים שנקבעו לפי הוראות סעיף 19, לענין אישור שניתן לתכנית או לחלק ממנה. 19. תנאים לאישור (תיקון: תשס"ו-24) (א) המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, להתנות את כניסת האישור לתקפו במילוי תנאים מוקדמים שייקבעו באישור וכן לקבוע באישור תנאים בקשר לביצוע התכנית ולפעולות שלאחר מכן. (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע (1) תנאים למתן האישור, לרבות תנאים מוקדמים לכניסת האישור לתוקפו, שעניינם שמירה על איכות הסביבה; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה; (2)  הוראות לענין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. 19א. אישור המנהל על פי הנחיות (תיקון: תשל"ו, תשל"ח) (א) המינהלה רשאית לקבוע הנחיות ותנאים לאישור ולשינוי של סוגי תכניות, למעט תכניות שנושאן הוא הקמת מפעל או הרחבתו, ומשעשתה כן רשאי המנהל, לאחר שנוכח כי נתמלאו ההנחיות והתנאים, ובהסכמת חבר המינהלה שהוא נציג המשרד שנושא התכנית הוא בתחום טיפולו - (1) לאשר תכנית; (2) לאשר שינוי בתכנית שאושרה. (ב) לענין מתן אישור על פי סעיף קטן (א) יהיו למנהל הסמכויות המוקנות למינהלה על פי סעיף 19 ודינו של האישור יהיה כדין אישור לפי סעיף 18. (ג) לא ראה המנהל לאשר את התכנית, יחזירנה למינהלה לדיון. 19ב. אישור שינויים על פי הנחיות (תיקון: תשל"ח) (א) המינהלה רשאית להסמיך אדם, אף אם אינו עובד המדינה, לאשר על פי הנחיותיה - (1) שינוי בתכנית הנובע משינויים במחירי הנכסים בלבד, שאינו משנה את כמות הציוד או סוגו או את שטח הבנינים או סוגם; (2) שינוי בתכנית שאינו מהותי בכמות הציוד או סוגו או בשטח הבנינים או סוגם; (3) שינוי במועדי ביצוע תכנית. (ב) דינו של אישור שינוי על פי סעיף קטן (א) כדין אישור לפי סעיף 18. 20. האישור - בכתב אישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל. 21. דין תכנית מאושרת (תיקון: תשכ"ט, תשל"ו, תשל"ח) המפעל או הנכס - לרבות הרחבתם - או ההשקעה או ההלוואה, או אותו חלק מהם, שביצועם הוא נושא תכנית מאושרת יהיו: (1) למפעל מאושר או למפעל להשכרת ציוד; (2) לנכס מאושר; (3) להשקעה מאושרת; (4) להלוואה מאושרת; והכל כפי שפורש באישור. 22. בעלות מפעל מאושר3 (תיקון: תשמ"א) לא יוכר מפעל כמפעל מאושר אלא אם הוא בבעלות אחד מאלה: (1) חברה כמשמעותה בפקודת החברות; (2) חברה נכרית כמשמעותה בפקודת החברות; (3) אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות; (4) שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 (להלן - פקודת השותפיות:), כשותפות חוץ מוגבלת, שכל השותפים הישראליים בה הם תאגידים; (5) שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות, שכל השותפים בה נמנים עם סוגי התאגידים המנויים בפסקאות (1) עד (4); (6) מי שהמינהלה הסכימה לו. 23. דין נכס מאושר2 (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו, תשנ"א) האמור בחוק זה על מפעל מאושר חל גם על נכס מאושר, פרט לסעיפים 22 ו-51 ולהוראות הפרק הששי. 24. דין הלוואה (תיקון: תשל"ח) האמור בחוק זה על השקעה מאושרת חל גם על הלוואה מאושרת. 25. ערר על החלטות המינהלה (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ז, תשל"א, תשל"ו, תשל"ח) (א) מי שחולק על החלטות המינהלה בדבר בקשה שהגיש לפי סעיף 17, או על החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א או 75ב(א), או על החלטות המנהל לפי סעיפים 19א, 75א, או 75ב(א), רשאי תוך ששים יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, לערור עליה לפני השרים. הערר יהיה בכתב ויפורטו בו הנימוקים. (ב) הערר יוגש לועדה של חמישה שימנו השרים, ויכול שיהיו חברי המועצה חוץ מהמנהל וחברי המינהלה, ובלבד שלפחות שניים יהיו נציגי ציבור; הועדה תדון בערר בהשתתפות המנהל ותחווה דעתה לשרים. (ג) השרים רשאים לאשר את החלטות המינהלה או המנהל, לבטלן או לשנותן. 25א. ערעור במקרים מסויימים (תיקון: תשל"א, תשל"ו) (א) על החלטות המינהלה על פי סעיף 75(ב) או על פי סעיף 75ב(ג) ניתן לערער בפני בית-המשפט המחוזי תוך 60 יום מיום שנמסרה למערער הודעה על ההחלטה; הוגש ערעור, תוארך התקופה הקבועה בהוראות האמורות עד תום שלושים יום מיום מתן ההחלטה בערעור. (ב) על החלטת בית-המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער בבעיה משפטית. (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה. פרק רביעי: דחיית תשלום אגרות ומס בולים (בוטל) (תיקון: תשל"ח) 29-26א. (בוטלו) (תיקון: תשל"ח) פרק חמישי: פטור ממסי רכוש (בוטל) (בוטל) (תיקון: תשל"ח) 40-30. (בוטלו) (תיקון: תשל"ח) פרק ששי: מענק13 (תיקון: תשכ"ז) 40א. הגדרות (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ט, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ו-17, תשס"ה, תשס"ט21) בפרק זה "מפעל תעשייתי": - לרבות מכרה או מפעל אחר להפקת מחצבים, שאיננו מפעל לחיפוש נפט - כמשמעותו בחוק הנפט, תשי"ב-1952 - או להפקתן; "נכסי המפעל": - בנינים, מכונות וציוד אחר - למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה - שהם בבעלותו של בעל המפעל המאושר ומשמשים את המפעל בהתאם לתכנית מאושרת, ולא היה בהם כל שימוש קודם, ולרבות נכסים שהובאו לישראל באישור המינהלה לענין זה כשהם משומשים ולא היה בהם שימוש קודם בישראל ולרבות מבנים וציוד המצויים בתחומי המפעל ומשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים או מעונות יום לילדי העובדים; "ציוד להשכרה": - מכונות וציוד אחר - למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה - שהם בבעלותו של מפעל להשכרת ציוד, אשר בהתאם לתכניתו המאושרת הם מיועדים להשכרה למפעלים מאושרים והוכח למנהל כי - (1) הם הושכרו לראשונה למפעל מאושר, לפני תום התקופה לביצוע התכנית כפי שנקבעה בכתב האישור של אותו מפעל, ואילו אותו מפעל היה בעלם היה זכאי למענק השקעה בשלהם; (2) ההשכרה היא בהתאם לתנאי האישור של המפעל להשכרת ציוד; (3) בכתב האישור של המפעל השוכר צויין שהוא ישכור מכונות או ציוד מן הסוג ששכר; (4) המכונות או הציוד לא נמכרו, לא הושכרו ולא הושאלו לפני שהושכרו לראשונה כאמור בפסקה (1), ואם הובאו לישראל באישור המינהלה לענין זה כשהם משומשים - לא היה בהם שימוש קודם בישראל; "פיתוח קרקע" :- הכשרת קרקע ופיתוחה שנעשו לצרכי המפעל המאושר בהתאם לתכנית מאושרת; "בנין שבבעלותו של בעל מפעל מאושר": - לרבות בנין המשמש את המפעל המאושר ושבנייתו מומנה על-ידי בעל המפעל, למעט בנין שהושכר לו לתקופה שאינה עולה על עשר שנים; "בנין תעשייתי": - בנין שהוקם בהתאם לתכנית מאושרת ואשר הוכח למנהל כי - (1) בנייתו נגמרה אחרי יום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968) (2) כולו או עיקר שטחו יושכר לראשונה, כמפורט להלן, בשיעור שנקבע בכתב האישור ובתוך התקופה שקבעה בו: (א)  למפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, אשר בתכניתו כלולה שכירת בנין כאמור, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מיום אישור התכנית; (ב)  למפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה לגביו ההשקעה המזערית המזכה; (3)  (בוטלה) (4) הבנין או חלקו, אשר יושכר כאמור, לא יימכר, לא יוחכר ולא יושכר לפני שיושכר לראשונה כאמור; "בנין משופץ": - בנין - לרבות מבנים המשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים או מעונות יום לילדי העובדים - שהיה בו שימוש קודם והוא בבעלותו של בעל המפעל המאושר ומשמש את המפעל בהתאם לתכנית המאושרת ונערך בו שיפוץ על פי אותה תבנית; "בנין תעשייתי משופץ": בנין שהיה בו שימוש קודם כבנין תעשייתי או מבנה תעשייתי שהיה בו שימוש קודם ואינו בנין תעשייתי, ובאישור המינהלה נערך בו או בחלקו שיפוץ, והחלק המשופץ יושכר תוך התקופה שתקבע המינהלה למפעל כאמור להלן - (1)  למפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, אשר בתכניתו כלול בנין כאמור, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מיום אישור התכנית; (2)  למפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה לגביו ההשקעה המזערית המזכה; "שיפוץ": - ביצוע תוספות, שינויים או תיקונים ברצפות, בתקרות, בקירות, במערכות חשמל, במערכות מים, במערכות חימום וקירור או במערכות ביוב, ובאישור המנהל - בחלקים אחרים, או פיתוח קרקע, הכל כדי להתאימם לצרכי מפעל מאושר בהתאם לתכנית מאושרת; "מפעל תיירותי": - מיתקן תיירותי ללינה כהגדרתו בסעיף 18א(א), או אטרקציה; "אטרקציה": - מיזם תיירותי ייחודי שאינו מיתקן תיירותי ללינה, המספק, בתחמורה, פעילויות נופש, תרבות או פנאי, והמהווה מוקד משיכה תיירותי באזור שבו הוא ממוקם; "מחיר מקורי": - כמשמעותו לענין סעיף 21 לפקודת מס הכנסה; למעט הוצאות מימון, הוצאות הנהלה וכלליות שנהוג לראותן כך לפי כללי חשבונאות מקובלים, הוצאות נסיעה, הוצאות הרצה והוצאות אחרות כיוצא באלה שיקבעו אותן השרים בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת; "בעל שליטה": - כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה; "מענק":2  - מענק השקעה. "מפעל מוטב":, "השקעה מזערית מזכה": - כהגדרתם בסעיף 51.: 40ב. זכות למענק השקעה (תיקון: תשל"א, תשל"ו, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ו, תשס"ט)3, 13 למענק השקעה מאת המדינה לפי הוראות פרק זה ובכפוף לאמור בסעיף 94, יהיו זכאים - (1) חברה כמשמעותה בפקודת החברות שיש לה הון מניות; (2) אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות; (3) שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות כשותפות חוץ מוגבלת, שכל השותפים הישראליים בה הם תאגידים; (4) שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות שהשותפים בה נמנים עם סוגי התאגידים המנויים בפסקאות (1), (2) ו-(3); (5)2 שותפות רשומה לפי פקודת השותפויות, לרבות שותפות חוץ, ששותפים בה יחידים, אם המינהלה הכירה בה כמפעל מאושר על פי סעיף 22(6). שבבעלותן מפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, מפעל להשכרת ציוד או בנין תעשייתי או בנין תעשייתי משופץ או מפעל תיירותי ובלבד שאם המפעל הוא מכרה או מפעל אחר להפקת מחצבים, או מפעל לעיבוד מחצבים שהופקו בישראל, טעון מתן המענק אישורם של השרים; 40ג. שיעור מענק השקעה (תיקון: תשל"א, תשל"ו, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ו, תש"ן, תשס"א, תשס"ב, תשס"ט-18) (א) (1)2 המענק לפי סעיף 40ב יהיה באחוזים המפורטים בתוספת, מכל       אלה: (א) המחיר המקורי של נכסי המפעל או של הבנין התעשייתי; (ב) ההוצאות שהוציא בעל המפעל לפיתוח הקרקע; (ג) ההוצאות שהוציא בעל מפעל שבבעלותו בנין משופץ לשיפוץ הבנין; (ד) ההוצאות שהוציא בעל בנין תעשייתי משופץ לשיפוץ הבנין; (ה) במפעל להשכרת ציוד  המחיר המקורי של הציוד להשכרה בהתאם לאזור שבו נמצא המפעל המאושר ששכר אותו לראשונה. (2) סכום המענק כאמור בפסקה (1) לא יעלה - (א) בחברה - על הסכום ששולם למעשה, לרבות פרמיות, בעד מניות שהוקצו כנגד הון שאושר במסגרת התכנית; (ב) באגודה שיתופית - על הסכום ששולם למעשה כהון עצמי רשום לשם ביצוע התכנית; (ג) בשותפות חוץ מוגבלת - על הסכום ששולם למעשה להון השותפות מאת השותפים, לשם ביצוע התכנית; (ד) בשותפות אחרת - על הסכום ששולם למעשה להון של התאגידים השותפים בה, בהתאם לאמור בפסקאות משנה (א), (ב) ו-(ג), ובשיעור חלקם היחסי בשותפות, לשם ביצוע התכנית, אולם אם היו בשותפות שותפים יחידים - על הסכום שהוכח להנחת דעתו של המנהל ששולם למעשה להון השותפות מאת השותפים היחידים בשיעור חלקם היחסי בשותפות, לשם ביצוע התכנית. (3)4 השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע שסכום המענק הניתן למפעל הנמצא באזור פיתוח א' או למפעל להשכרת ציוד בשל ציוד להשכרה שהושכר למפעל הנמצא באזור פיתוח א' לא יוגבל בדרך האמורה בפיסקה (2) או שיוגבל במידה שיקבעו ובמפעל להשכרת ציוד יובא בחשבון המחיר המקורי או המחיר כאמור בסעיף קטן (ב) של הציוד המושכר למפעל באזור פיתוח א' ביחס למחירים כאמור של כלל הציוד להשכרה של המפעל; (4) אם לפני שנסתיימה תקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45, הוקטן סכום ההון שלפיו חושב שיעור המענק, שלא כתוצאה מהפסדים, יחזיק בעל המפעל, בהתאם להוראות שבסעיף 75ב(א), אותו חלק של המענק אשר לא היה משתלם לו אילו היה סכום ההון מלכתחילה הסכום המוקטן; הקטנת הון, לענין זה - לרבות כל סכום שנתן בעל מפעל מההון האמור לבעל שליטה, או זקף אותו לחובתו, הכל בין במישרין ובין בעקיפין, למעט - (א) סכומים המותרים בהוצאה בחישוב ההכנסה החייבת לענין פקודת מס הכנסה; (ב) סכומים שחולקו כדיבידנד; (ג) החזר הלוואה שנתן בעל השליטה לפני מתן המענק, או שנתן לאחר מכן אם נתן רק לתקופה שאינה עולה על שנה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יהיה המענק לגבי נכסי המפעל אשר בעל המפעל ייצר או בנה, באחוזים המפורטים בתוספת, ולגבי ציוד להשכרה או בנין תעשייתי - בהתאם לאזור שבו המפעל ששכר את הציוד או בנה את הבנין, מן הסכום הנמוך שבין אלה: (1) מחיר העלות בתוספת ריווח סביר, ובלבד שהריווח לא יעלה, לענין בנין על 10% ממחיר העלות, ולענין נכס אחר - על 15% ממחיר העלות; (2) המחיר במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון של נכסים דומים לנכסי המפעל, שיוצרו או נבנו בארץ; באין ייצור מקומי של מכונות או ציוד דומים או אין מחיר שלהם ממוכר מרצון לקונה מרצון - מחיר היבוא של מכונות או ציוד דומים, ובאין מחיר מכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון של בנין דומה - מחיר הבנין כפי שקבע השמאי הממשלתי הראשי. (ג) (1)  על אף הוראות סעיף קטן (א), מענק השקעה לזכאי כאמור       בסעיף 40ב, שמקום מושבו דרומית לקו רוחב 100 ברשת ישראל       שיטת קטיני-סולדנר, למעט מפעלים כמפורט בפסקת משנה (2) (להלן -       מפעל בנגב), יהיה כאמור בסעיף 3 לתוספת. (2)  ואלה המפעלים: (א)  (בוטלה) (ב)  מכרה או מפעל אחר להפקת מחצבים או לעיבודם; (ג)  מפעל תיירותי שאיננו למטרות אכסון עממי; (ד)  כל מפעל תיירותי בתחום השיפוט של עיריית אילת ובמתחם עין זוהר - עין בוקק.  40ד. קביעת תחומי האיזורים (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ו, תשס"ט) תחומי האיזורים המנויים בתוספת ייקבעו על-ידי השרים האמורים בפסקה (1) להגדרה "השרים", באישור ועדת הכספים של הכנסת ורשאים השרים האמורים בפסקה (2) להגדרה "השרים" לקבוע, תחומי איזורים מיוחדים לענין מפעלים תיירותיים. 40ה.  (בוטל) (תיקון: תשמ"ו) 40ו.  (בוטל) (תיקון: תשמ"ו) 40ז. ערובות (תיקון: תשל"ו, תשל"ח) מענק יינתן לאחר שניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל בדבר הבטחת החזרתו על פי סעיף 75ב. 40ח. מועד תשלום מענק (תיקון: תשל"ו, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ו) (א) (1) מענק ההשקעה, למעט החלק שתשלומו עוכב על פי סעיף 40ט,       ישולם לא יאוחר מששים ימים לאחר היום שבו הוכיח בעל המפעל      המאושר, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את התכנית המאושרת|      והוציא את ההוצאות לרכישת נכסי המפעל או הציוד להשכרה או      לייצורם, ובייצור - גם ששילם את המחירים כאמור בסעיף 40ג(ב), וכן       את ההוצאות שהוציא לפיתוח קרקע או לבניית בנין או לשיפוץ בנין       משופץ או בנין תעשייתי משופץ; ואולם אם הותנתה לפי סעיף 19 כניסת       האישור לתקפו, ישולם המענק תוך ששים ימים מיום כניסת האישור      לתקפו או במועד הקבוע בסעיף קטן זה, לפי המאוחר. (2) לענין סעיף קטן זה, "ביצוע": - לגבי מכונות וציוד - כשהגיעו לתחום המפעל, לגבי ציוד להשכרה - כשהגיעו לתחום המפעל השוכר, ולגבי בניה, פיתוח קרקע, או שיפוץ בנין משופץ או בנין תעשייתי משופץ - סיומם למעשה. (ב)2  על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לאשר תשלום מקדמה על חשבון מענק השקעה (להלן - מקדמה על חשבון המענק:) לבעל המפעל המאושר, בשיעורים ובתנאים שקבע המנהל. (ג)2  לענין סעיפים 40ב, 40ז, 75, 75א ו-75ב יראו מקדמה על חשבון מענק כמענק.: חוק לעידוד השקעות הון - הוראת שעה (תיקון: תשס"ב) (א)  על אף האמור בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, בסעיף 40ח - (1)  בסעיף קטן (א)(1), במקום הרישה, המסתיימת במילים "הוכיח בעל המפעל המאושר" יבוא "בעל מפעל מאושר אשר יוכיח", אחרי "בנין תעשייתי משופץ" יבוא "ישולמו לו, בתוך שישים ימים, שלושים אחוזים ממענק ההשקעה, למעט החלק שתשלומו עוכב על פי סעיף 40ט (להלן - החלק הראשון של מענק ההשקעה:)" ובמקום "ישולם המענק" יבוא "ישולם חלק המענק כאמור"; (2)  בסעיף קטן (ב), במקום "מענק השקעה" יבוא "החלק הראשון של מענק ההשקעה"; (3)  בסופו יבוא: "(ד)  יתרת מענק ההשקעה תשולם בתוך שישים ימים לאחר אישור תקציב המדינה לשנת הכספים 2003; תשלום יתרת מענק ההשקעה יישא הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום תשלום החלק הראשון של מענק ההשקעה ועד יום התשלום לבעל המפעל המאושר." (ב)  סעיף זה יחול על מענקי השקעה שישולמו מיום תחילתו של חוק זה ועד ליום כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002), ובלבד שמענקי ההשקעה כאמור הם בגין תכנית שאושרה על פי בקשה לאישור תכנית שהוגשה למינהלה ביום ג' בתשרי התשס"ב (20 בספטמבר 2001) או לאחריו, והתכנית לא אושרה לפני יום תחילתו של חוק זה. 40ט. סמכויות המינהלה (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשל"ח)13 המינהלה רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות פרק זה, לרבות סדרי הגשת הבקשה למתן המענק, הפרטים שייכללו בבקשה, המסמכים שיצורפו אליה, הערובות הדרושות למתן המענק, המועדים שבהם ישולם המענק לשיעורין או בבת אחת, וכן כללים לעיכוב התשלום של חלק מהמענק שלא יעלה על שיעור מסויים ממנו, כפי שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת. 40י. מניעת כפל מענק (תיקון: תשל"ו) לא ישולם מענק בשל נכס פלוני יותר מפעם אחת. 40יא. ויתור על מענק תמורת הטבות חילופיות (תיקון: תשמ"ו)17 מענק השקעה לא ישולם למי שבחר במסלול הטבות חלופי על פי סעיף 51. 40יב-יח.13 פרק שביעי: הטבות במס-הכנסה סימן א': הטבות במס בשל מפעל מאושר (תיקון: תשס"ה21) 41. הגדרות (תיקון: תשכ"ה, תשס"ה21) בפרק זה - (1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (בפרק זה הפקודה:); (2) "מס": - מס-הכנסה, מס רווחי-חברות וכל מס אחר המוטל על הכנסה, למעט מס המוטל על רווח-הון. 41א. הטבות לחברה משפחתית5 (תיקון: תשמ"א, תשס"ב-19) אישור שניתן לפי חוק זה לחברה שהיא חברה משפחתית כאמור בסעיף 64א לפקודה, יראוהו לענין פרק זה כאילו ניתן לנישום כמשמעותו בסעיף האמור. 42. פחת מואץ6 (תיקון: תשל"ח) בחישוב הכנסתו של מפעל מאושר, הזכאי לניכוי פחת לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודה לגבי מכונות או ציוד המשמשים לצרכי אותו מפעל, והשימוש בהם בישראל התחיל לראשונה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) או לגבי בנינים המשמשים לצרכי אותו מפעל, והנכסים האמורים כלולים בתכנית המאושרת  יותר למפעל, לפי בקשתו, בכל אחת מחמש שנות- המס הראשונות לשימושו באותם נכסים, ניכוי פחת על פי סעיף 11(1)(ט) לפקודה כמפורט להלן: (1) לגבי מכונות או ציוד - במכסה השווה ל-200% מהמכסה הקבועה בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן - התקנות:); (2) לגבי בנינים - במכסה השווה ל-400% מהמכסה הקבועה בתקנות, ובלבד שלא יותר ניכוי של יותר מ-20% לשנה. 43. ניכוי פחת במקרה של בלאי בלתי רגיל הוכח לפקיד השומה שבמפעל מאושר היה בלאי בלתי-רגיל של מכונות או של ציוד כאמור בסעיף 42, מחמת שהפעילו אותם במשמרות נוספות או בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר, לפי בקשת המפעל, במקום המיכסה לפי סעיף 42, ניכוי פחת על פי סעיף 11(1)(ט) לפקודה במיכסה השווה ל-250% ממיכסת הפחת הקבועה בתקנות מס-הכנסה (פחת), 1941. 43א. פחת ופטור בשל מענק לפיתוח קרקע (תיקון: תשל"ו, תשל"ח) בעל מפעל מאושר שקיבל מענק השקעה בשל הוצאות לפיתוח קרקע, ינוכה סכום המענק, לענין פחת על פי כל דין, מהמחיר המקורי של הבנין העומד על הקרקע או של נכס אחר שלהוצאות האמורות יש זיקה אליו; המענק יהיה פטור ממס הכנסה. 44. (תיקון: תשל"ח) (בוטל) 45. תקופת ההטבות (תיקון: תשכ"ג, תשל"ה, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תשס"ב-19) (א) הטבות לפי הסעיפים 46 ו47 יינתנו לגבי השקעה, נכס או מפעל שביצועם הוא נושא לתכנית שאושרה והם יינתנו - (1) על הכנסה שהושגה בשבע השנים המתחילות מהשנה שבה היתה לראשונה הכנסה חייבת במס, ולגבי השקעה מאושרת במפעל מאושר, לענין הטבות לפי סעיף 46 - מהשנה שבה היתה לראשונה הכנסה ממנה, ובלבד שלא עברו עדיין ארבע עשרה שנה מהשנה שבה ניתן האישור ושתים עשרה שנים מן השנה שבה - לפי קביעת המנהל - הופעל המפעל או הוחל בייצור או שבה נשאו פרי לראשונה ההדרים, הגפנים או עצי - פרי, אלא שהמינהלה רשאית להסיר את הגבלת הזמן של ארבע עשרה השנים ושתים עשרה השנים האמורות לגבי מפעלים חלוציים; לענין זה, יראו כהכנסה שהושגה ממפעל מאושר גם הכנסה ממתן זכות שימוש בידע שפותח במפעל, הכנסה מתמלוגים והכנסה משירות נלווה לזכות השימוש בידע או לתמלוגים, ובלבד שמקורם במהלך עסקיו הרגיל של המפעל המאושר. (2) על דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בשבע השנים כאמור בפיסקה (1), אף אם הגיע לנישום תוך שתים עשרה שנים לאחר תום שבע השנים האמורות. (3) המינהלה רשאית לקבוע כי חברה עתירת השקעות חוץ כהגדרתה בסעיף 53ח תהא זכאית להטבות בתקופה של חמש שנים נוספות על התקופות שבפסקאות (1) ו-(2) בתנאי שבכל חמש השנים הללו היו 80% לפחות מכלל הכנסותיה של החברה מהמפעל התעשייתי המאושר, על פי חישוב ממוצע, הכנסות מיצוא; החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות שבתקופות של עד שלוש שנים רצופות לפי בחירתה של החברה. (ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו לגבי חברת משקיעי חוץ כהגדרתה בסעיף 47(א1), על הכנסה שהושגה בעשר השנים המתחילות במועדים הקבועים בסעיף קטן (א); ואילו תקופת ההטבות לגבי דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בעשר השנים האמורות תהא ללא הגבלה. 45א. (בוטל) (תיקון: תשל"ח) 46. המס על הכנסה מהשקעה מאושרת בתקופת ההטבות (א) קיבל יחיד הכנסה החייבת במס, שמקורה בהשקעה מאושרת לא יהא חייב עליה במס-הכנסה בשיעור העולה על 25% מאותה הכנסה, ויראו אותה הכנסה לענין המס כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת במס. (ב) קיבלה חברה הכנסה החייבת במס שמקורה בהשקעה מאושרת, תהא חייבת עליה במס-הכנסה בשיעור 25% מאותה הכנסה ותהא פטורה מכל מס אחר עליה. (ג) דין פירות-השעה, המשתלמים על-ידי חברה מתוך הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), כדין הכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת. 47. המס על הכנסה ממפעל מאושר בתקופת ההטבות (תיקון: תשל"ו, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט16, תשס"ב-19, תשס"ד20, תשס"ה21) (א) חברה שהיא בעלת מפעל מאושר תהא חייבת על הכנסתה החייבת, שהושגה מאותו מפעל, במס חברות (1) אם המפעל אושר עד יום ב' באלול תש"ל (31 בספטמבר 1970) - בשיעור שלא יעלה על 28% מאותה הכנסה; (2) אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ"ט באדר ב' תשל"ו (31 במרס 1976) - בשיעור שלא יעלה על 33% מאותה הכנסה; (3) אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (2) אך עד יום כ"ה בתמוז התשל"ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר, לפי סעיף 42(א) לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 17), התשל"ח-1978 (להלן בסעיף זה - תיקון מס' :17:), בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (4) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס' 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו בשיעור שלא יעלה על 35% מאותה הכנסה; (4) אם המפעל אושר אחרי יום כ"ה בתמוז תשל"ח (30 ביוני 1978) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א', עד יום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996) למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס' 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס' 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו - בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה; ותהא פטורה מכל מס אחר עליה. (5)  אם המפעל אושר באזור פיתוח א', אחרי יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997) - בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה; ואולם בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45, תהא חברה שהיא בעלת מפעל מאושר כאמור, פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה. (א1) חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שהבקשה לאישורו הוגשה למינהלה לבין המועד הקבוע לפי הוראות סעיף 18, תהא חייבת, על הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס חברות בהתאם לאמור בפסקאות (1) עד (3) ותהא פטורה מכל מס אחר עליה: (1) בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 49% או יותר אך פחות מ-74% - בשיעור שלא יעלה על 20% מאותה הכנסה; (2) בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 74% או יותר אך פחות מ-90% בשיעור שלא יעלה על 15% מאותה הכנסה; (3) בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 90% או יותר - בשיעור שלא יעלה על 10% מאותה הכנסה; ואולם לגבי חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שאושר החל ביום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997) באזור פיתוח א', בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה. לענין סעיף קטן זה - (א)  "חברת משקיעי חוץ": - חברה בהשקעת חוץ, כמשמעותה בסעיף 53ח, שנתקיים בה אחד מאלה: (1) המפעל שבבעלותה אושר ביום 1 באפריל 1985 או לאחריו; (2) המפעל שבבעלותה אושר בתקופה שתחילתה ב-1 באפריל 1983 וסופה ב-31 במרס 1985; לענין זה, "מפעל": - למעט הרחבת מפעל; (3) הרחבת מפעל שבבעלותה אושרה לפני 1 באפריל 1985, והחברה היתה זכאית להטבות לפי פרק שביעי 3, ובלבד שיראוה כחברת משקיעי חוץ רק לגבי התקופה שמתום עשר שנים מיום תחילת תקופת ההטבות לפי פרק שביעי 3 עד תום תקופת ההטבות הקבועה בסעיף 45(ב) לגבי ההרחבה; (ב)  חברה שהיתה חברת משקיעי חוץ במועד שבו אושרה התכנית כמפעל מאושר או בשנת הבחירה של מפעל מוטב, תמשיך להיחשב כחברת משקיעי חוץ גם אם בעלי מניותיה שהיו תושבי חוץ במועד האמור, כולם או חלקם, היו לתושבי ישראל לראשונה, ובלבד שלא שונה שיעור החזקתם בחברה, והכל עד לתום תקופת ההטבות של אותו מפעל, לרבות תקופת ההטבות של חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה בתוך חמש שנים מיום שבעלי המניות היו לתושבי ישראל לראשונה, אם היתה לחלק המפעל האמור הכנסה חייבת באותן שנים. "שיעור השקעת חוץ":, בשנת מס פלונית - השיעור שלא היה נמוך ממנו במשך שנת המס בשום זכות מזכויות אלה שהשקעת החוץ הקנתה: (1) זכות לרווחים; (2) זכות הצבעה; (3) זכות למינוי מנהלים; (4) הון מניות כולל הלוואות בעלים; (5) הון מניות לבדו; ואולם אם השקעת החוץ הקנתה, בכל שנת המס, שיעור העולה על 50% בכל אחת מהזכויות המנויות בפסקאות (2), (3) ו-(5), לא יובאו בחשבון לצורך קביעת שיעור השקעת החוץ הזכויות המנויות בפסקאות (2) ו-(3); לענין הגדרה זו, מקום שהשקעת חוץ לא הקנתה זכות פלונית, יראו כאילו הקנתה שיעור אפס באותה זכות; "השקעת חוץ" :ו-"הלוואת בעלים": - כמשמעותן בסעיף 53ח; (א2)  על אף הוראות בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), חברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל, שהושגה בתקופה שבה היתה החברה פטורה ממס לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), תהא חייבת, בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, בשיעור מס החברות שהיתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה הופקה ההכנסה אילולא היתה פטורה ממס חברות בשנה זו, והוראות סעיף 51ב(א)(2) יחולו על חלוקת הדיבידנד לפי סעיף קטן זה; המס האמור ישולם לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו עליו כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לענין זה, "סכום הדיבידנד המחולק": - לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו; (א3)19  הכנסה מריבית בשנות המס 2003 עד 2005 של חברה בעלת מפעל מאושר, ששולמה על כספים שגייסה מחוץ לישראל באמצעות הנפקה לציבור, אם טרם נעשה בהם שימוש, שאותם הפקידה במוסד בנקאי מחוץ לישראל, המתנהל על פי הדין במדינה שבה הוא מתנהל, תיחשב כהכנסתה מהמפעל המאושר. (ב) (1) קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס       החברות החל עליה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) שהושגה בשנת המס       1958 או לאחר מכן, יהיה פטור עליו מכל מס נוסף על המס ששולם       על-ידי החברה והוא הדין לגבי פירות השקעה המשתלמים על-ידי חברה        מתוך דיבידנד כאמור. (2) (א) קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס        החברות החל עליה, כאמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5) או בסעיף קטן (א1)        או בסעיף 53ג(ב), יהיה חייב עליו במס הכנסה בשיעור של 15%; הוא       הדין לגבי דיבידנד שמשלמת חברה מתוך דיבידנד כאמור. (ב) חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בפסקת משנה (א), ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת במס הכנסה לפי פסקת משנה (א) (להלן בפסקה זו - הכנסה מועדפת:) את הדיבידנד שחילקה באותה שנה; לא היתה לחברה באותה שנה הכנסה מועדפת או שהכנסתה המועדפת היתה קטנה מסכום הדיבידנד שחילקה, יותר לה לנכות את הדיבידנד שחילקה או את היתרה, לפי הענין, כנגד הכנסה מועדפת שהיתה לה בשנות המס שקדמו לאותה שנה, לפי הסדר, החל בשנת המס שקדמה לאותה שנה, ויראו את השומות לשנים הקודמות כמתוקנות בהתאם ובלבד שהחזר מס בשל תיקון שומה כאמור ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה חולק הדיבידנד ועד יום ההחזר. (3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם על דיבידנד בגובה הסכומים הדרושים לתיאום הרווחים שחילקה חברה זכאית מתוך רווחים שהותרו בניכוי כהפרשה לייצוב ההון; לענין זה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפרק שביעי 3. (ג) מי שזכאי למענק השקעה לפי סעיף 40ב(2) עד (5) (בסעיף קטן זה - זכאי למענק השקעה:) או יחיד, שהוא בעל מפעל מאושר, יהא חייב על הכנסתו החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר, במס הכנסה - (1) אם המפעל אושר עד יום כ"ט באדר ב' תשל"ו (31 במרס 1976) - בשיעור 25%; (2) אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ"ה בתמוז התשל"ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס' 17 בקבלת הטבות על פי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס' 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו בשיעור 35%; (3) אם המפעל אושר אחרי יום כ"ה בתמוז התשל"ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס' 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (2) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס' 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו - בשיעור 25%. (4) אם מפעל אושר אחרי יום כ"ז באייר התשמ"א (31 במאי 1981) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א' שבבעלות זכאי שאושר עד יום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996) - בשיעור שלא יעלה על 35%, ואם השקיע בשנת המס בנכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, למעט רכב פרטי - בשיעור של 25% על אותו חלק מההכנסה החייבת של המפעל המאושר השווה לסכום שבו עודפת ההשקעה בנכסים הקבועים על התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס. (5)16 (א) אם המפעל באזור פיתוח א' הוא בבעלות של זכאי למענק           השקעה ואושר החל ביום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997) -          בשיעורים הקבועים בפסקה (4), ואולם - (1)  בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא ההכנסה החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר כאמור, פטורה ממס, אם המפעל המאושר רכש בשנת המס נכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, בגובה הסכום שבו עודף סכום הרכישה של הנכסים הקבועים על סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס (להלן - עודף הרכישות:); (2)  בכל אחת משנות המס שלאחר שנת המס שבה ההכנסה החייבת של המפעל מאושר היתה פטורה ממס כאמור בפסקה (1) ועד תום תקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, אם עלה סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים על סכום הרכישה של נכסים קבועים במפעל המאושר (להלן - סכום עודף המכירות:), יהא סכום עודף המכירות חייב במס בשיעור שהיה חייב בו הזכאי למענק השקעה אילולא היה פטור ממס לפי פסקה (1) או בשיעור של 25%, לפי הנמוך מביניהם; הוראות פסקה זו יחולו על סכום עודף המכירות עד לנמוך מבין סכומים אלה: (א) סכום עודף הרכישות בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות; (ב)  סכום ההכנסה החייבת שהיתה פטורה ממס בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות. (ב)  לענין פסקה זו - "סכום הרכישה של נכס קבוע": - המחיר המקורי של הנכס הקבוע שלגביו יחושב הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, ובתוספת רווח הון שלא התחייב במס לפי סעיף 96 לפקודה, אשר נגרע מהמחיר המקורי של נכס זה; "נכסים קבועים": - נכסים ששימשו או שישמשו את המפעל המאושר בייצור הכנסתו, למעט 30% מנכסי המפעל כהגדרתם בסעיף 40א, ושנרכשו כחלק מתכנית מאושרת לפי סעיף 21(1) או (2), שבשלה ניתנת ההטבה בשנת המס ואשר ניתן לגביהם מענק לפי חוק זה. (ד) השרים רשאים לקבוע שההטבות לפי סעיף זה לגבי כלל המפעלים שאינם באזורים א' או ב' או לגבי סוגים מהם יהיו מותנות בכך שהמפעל ייצא שיעור מסויים מתוצרתו. 48. פטור מיוחד לתושבי-חוץ (תיקון: תשכ"א, תשכ"ג, תשל"ח, תשנ"ח) שילמה חברה את המס המגיע ממנה על הכנסתה החייבת במס, יהא תושב-חוץ, המקבל מאת החברה מתוך אותה הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה דיבידנד על השקעתו המאושרת במטבע-חוץ, פטור מכל מס, חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי סעיף 161 לפקודה. 49. (בוטל) (תיקון: תשכ"ז) 50. הכנסת מומחה מאושר (תיקון: תשכ"ג, תשל"ח, תשמ"ב) שיעור המס המוטל על הכנסתו של מומחה מאושר שמקורה בעבודתו שלמענה הוזמן, כמשמעותה בסעיף 5(1)(ב) לפקודה, לא יעלה על 25% מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. הנחה זו תינתן במשך שלוש שנות-מס מראשית שנת-המס שבה יהא אותו מומחה חייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה, אולם המינהלה רשאית להאריך את תקופת ההנחה עד חמש שנים נוספות. "מומחה מאושר": - מי שהוזמן בהיותו תושב-חוץ על-ידי מפעל, בהסכמת המנהל, לעבוד במפעל כמומחה שעבודתו עשויה לסייע להשגתה של מטרת חוק זה ולא היה לפני כן תושב ישראל. : 50א. הפסקה זמנית בזכאות להטבות למפעל תעשייתי או למיתקן תיירותי ללינה (תיקון: תשס"ה21, תשס"ט) לא התקיים במפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי או מיתקן תיירותי ללינה כמשמעותם בסעיף 18א(א) בשנת מס מסוימת תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 18א(ג) או תנאי מהתנאים המנויים באישור המינהלה, לא תהא החברה שבבעלותה מפעל מאושר כאמור זכאית להטבות לפי סעיף 47 באותה שנת מס; חזרו להתקיים לגבי המפעל המאושר התנאים האמורים במהלך תקופת ההטבות, תהא החברה זכאית להטבות לפי סעיף 47, ביתרת תקופת ההטבות. סימן ב': הטבות במס בשל מפעל מוטב (תיקון: תשס"ה21) 51.  הגדרות (תיקון: תשמ"ו-10, תשמ"ז12, תשמ"ט, תשנ"ב, תשס"ב-19, תשס"ה21) (בתוקף עד יום 31.12.2009) בסימן זה "אזור", "בית מלון", "ידע", "ראש המינהל לפיתוח ומחקר תעשייתי":  כהגדרתם בסעיף 18א(א); "הכנסה מוטבת": - הכנסה ממפעל מוטב, כמפורט להלן, לפי הענין, והכל בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל: (1)  לגבי מפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, כל אחד מאלה: (א)  הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר; (ב)  הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל; (ג)  הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור; (ד)  הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקת משנה (ג); (2)  לגבי מפעל מוטב שהוא בית מלון - הכנסה ממתן שירותי תיירות; "הרחבה":, של מפעל - כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה זו, למעט הרחבה בדרך של רכישת מפעל קיים או בדרך של שינויי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה: (1)  הגדלת כושר הייצור של מפעל קיים או רכישת טכנולוגיה חדשה, שלא שימשה אותו קודם לכן, ולגבי מיתקן תיירותי ללינה - הרחבה או הוספה של בנין, לשם הגדלת מספר הלינות בבית מלון; (2)  הקמת מפעל קשור; "השקעה מזערית מזכה": - השקעה ברכישת נכסים יצרניים, ובמפעל תעשייתי - למעט השקעה בבניינים, הנעשית במהלך תקופה שאינה עולה על שלוש שנות מס המסתיימת בתום שנת הבחירה, לשם הקמת מפעל חדש או לשם הרחבת מפעל, שהיא בסכום כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה זו, לפי הענין: (1)  לגבי הקמת מפעל חדש -  סכום שאינו פוחת מ-300,000 שקלים חדשים; (2)  לגבי הרחבת מפעל - סכום שאינו פוחת מהגבוה מבין סכומים אלה: (א)  הסכום האמור בפסקה (1); (ב)  סכום השווה לשיעור המזכה משווי כלל הנכסים היצרניים של המפעל, ולענין מפעל תעשייתי - למעט משווים של בנינים, כפי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה; לענין הגדרה זו - (1)  "שיעור מזכה": - לענין חלק שווי הנכסים שעד 140 מיליון שקלים חדשים - 12%; לענין חלק שווי הנכסים שמעל 140 מיליון שקלים חדשים ועד 500 מיליון שקלים חדשים - 7%; לענין חלק שווי הנכסים שמעל 500 מיליון שקלים חדשים - 5%; (2)  יראו כנכסים יצרניים של מפעל גם נכסים יצרניים המשמשים את המפעל ואינם בבעלותו של בעל המפעל, וכן נכסים יצרניים כאמור של חלק מהמפעל שהוסף בשל הרחבה או של מפעל קשור; (3)  שווי נכס יצרני יחושב, כהפרש שבין המחיר המקורי, כהגדרתו  בסעיף 88 לפקודה, לבין סכומי הפחת שניתן היה לנכותם לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941, לגבי אותו נכס, עד למועד שבו מחושב שווי הנכס, כשההפרש מתואם לפי שיעור השינוי במדד מיום הרכישה של הנכס ועד לתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה; "חברה בהשקעת חוץ": - כהגדרתה בסעיף 53ח; "חברה מוטבת": - חברה שהתאגדה בישראל, שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהיא בעלת מפעל מוטב, ושמתקיימים בה כל אלה: (1)  סעיפים 64א ו-64א1 לפקודה אינם חלים עליה והיא אינה קיבוץ כהגדרתו בסעיף 54 לפקודה; (2)  החברה מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה; (3)  החברה ובעל תפקיד בה, כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה, לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת הבחירה ובתקופת ההטבות, בעבירה כמפורט להלן: (א)  עבירה לפי סעיפים 216, 216א, 216ב, 216ג, 217 עד 220 ו-224א לפקודה; (ב)  עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (ג)  עבירה לפי סעיפים 98, 98א ו-99 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963; "מענק": - הלוואה או מענק לפי חוק זה; "מפעל חדש": - מפעל שהוקם לראשונה ואינו מפעל קשור; "מפעל מוטב": - מפעל תעשייתי או בית מלון, שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו-(ג) לענין היותו מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, ושלשם הקמתו או הרחבתו היתה השקעה מזערית מזכה, ובלבד שהמפעל החדש או חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה, אינו מפעל מאושר; ואולם לענין הרחבת מפעל יראו כמפעל מוטב רק את חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה; לענין זה, תהיה למונחים המפורטים בסעיף 18א המשמעות שיש להם בסימן זה, ויקראו את סעיף 18א(ג)(1)(א) כאילו במקום "לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה", נאמר "לפני שנת הבחירה"; "מפעל קשור": - אחד מאלה: (1)  מפעל שהוא בבעלות חברה שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור; (2)  מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה בה הוא גם בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור; (3)  מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה היה בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור; ואולם, לא יראו כמפעל קשור מפעל כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהוא אחד מאלה: (א)  מתקיימים בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, כל אלה: (1)  לענין מפעל תעשייתי, הוא מייצר מוצר השונה באופן משמעותי מהמוצר שמייצר המפעל האחר; (2)  לענין מפעל תעשייתי, הוא מייצר בטכנולוגיה השונה מזו המשמשת את המפעל האחר; (3)  הוא ממוקם בנפרד מהמפעל האחר, ואולם לגבי מפעל תעשייתי שאינו מפעל לייצור תוכנה ושלא מתקיים בו התנאי האמור, כל לקוחותיו וכל נכסיו היצרניים הם לקוחות ונכסים חדשים; (4)  60% או יותר מעובדיו, אך לא פחות מעשרה עובדים, הם עובדים חדשים; (ב)  מפעל כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהוא בבעלות חברה שמכרה את המפעל האחר, או שבעל השליטה מכר את כל זכויותיו בחברה בעלת המפעל האחר, והמנהל כהגדרתו בפקודה (בחוק זה - מנהל רשות המסים:) נתן אישור כי המכירה נעשתה לצורך המשך הפעלתו של המפעל, ולא היתה לקרוב של החברה או של מי שהיה בעל השליטה בה, לפי הענין, ולא חלו עליה הוראות חלק ה2 לפקודה; בהגדרה זו - "בעל שליטה": - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ב-50% לפחות באחד מאמצעי השליטה, כהגדרתם בסעיף      75ב(א)(3) לפקודה; "יחד עם אחר": - יחד עם קרובו, וכן יחד עם מי שאינו קרובו אם הם ביחד בעלי שליטה בחבר בני אדם אחר או שיש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בענינים מהותיים של החברה, במישרין או בעקיפין; "מפעל תעשייתי": - מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט מפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980;  בהגדרה זו, "פעילות ייצורית": - לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, וכן מחקר ופיתוח תעשייתי עבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי, ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים, אך למעט הפעילויות האלה: (1)  אריזה; (2)  בניה; (3)  מסחר; (4)  תחבורה; (5)  החסנה; (6)  מתן שירותי תקשורת; (7)  מתן שירותים סניטריים; (8)  מתן שירותים אישיים; (9)  פעילות אחרת שקבעו השרים; "נכסים יצרניים": - נכסים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) בהגדרה זו, המשמשים מפעל או המיועדים לשמש מפעל, ובלבד שאינם כלולים בתכנית שאושרה על ידי המינהלה: (1)  בנינים; (2)  מכונות וציוד אחר, שלא היה בהם שימוש קודם בישראל או באזור, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה; (3)  מבנים וציוד המצויים בתחומי המפעל והמשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים, או מעונות יום לילדי העובדים; "קרוב": - כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה; "שנת הבחירה" :- כמשמעותה בסעיף 51ד; "שנת התחילה": - שנת המס שבה היתה לחברה המוטבת, לראשונה, הכנסה חייבת מהמפעל המוטב או שנת הבחירה, לפי המאוחר; "תקופת ההטבות": - כמשמעותה בסעיף 51ג. 51.  הגדרות (תיקון: תשמ"ו-10, תשמ"ז12, תשמ"ט, תשנ"ב, תשס"ב-19, תשס"ה, תשס"ט21) (בתוקף מיום 1.1.2010) בסימן זה "אזור", "מיתקן תיירותי ללינה", "חוק לעידוד מחקר ופיתוח", "ראש המינהל לפיתוח ומחקר תעשייתי":  כהגדרתם בסעיף 18א(א); "אנרגיה מתחדשת" :- אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, הרוח, ביומסה או מקור אנרגיה אחר ובלבד שאינו דלק מאובן; "ביומסה" :- מסת חומר אורגני לא מאובן; "דלק מאובן:" - דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן; "הכנסה מוטבת": - הכנסה ממפעל מוטב, כמפורט להלן, לפי הענין, והכל בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל: (1)  לגבי מפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, כל אחד מאלה: (א)  הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר; (ב)  הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל; (ג)  הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור; (ד)  הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקת משנה (ג); (2)  לגבי מפעל מוטב שהוא מיתקן תיירותי ללינה - הכנסה ממתן שירותי תיירות; "הרחבה":, של מפעל - כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה זו, למעט הרחבה בדרך של רכישת מפעל קיים או בדרך של שינויי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה: (1)  הגדלת כושר הייצור של מפעל קיים או רכישת טכנולוגיה חדשה, שלא שימשה אותו קודם לכן, ולגבי מיתקן תיירותי ללינה - הרחבה או הוספה של בנין, לשם הגדלת מספר הלינות במיתקן התיירותי ללינה; (2)  הקמת מפעל קשור; "השקעה מזערית מזכה": - השקעה ברכישת נכסים יצרניים, ובמפעל תעשייתי - למעט השקעה בבניינים, הנעשית במהלך תקופה שאינה עולה על שלוש שנות מס המסתיימת בתום שנת הבחירה, לשם הקמת מפעל חדש או לשם הרחבת מפעל, שהיא בסכום כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה זו, לפי הענין: (1)  לגבי הקמת מפעל חדש -  סכום שאינו פוחת מ-300,000 שקלים חדשים; (2)  לגבי הרחבת מפעל - סכום שאינו פוחת מהגבוה מבין סכומים אלה: (א)  הסכום האמור בפסקה (1); (ב)  סכום השווה לשיעור המזכה משווי כלל הנכסים היצרניים של המפעל, ולענין מפעל תעשייתי - למעט משווים של בנינים, כפי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה; לענין הגדרה זו - (1)  "שיעור מזכה": - לענין חלק שווי הנכסים שעד 140 מיליון שקלים חדשים - 12%; לענין חלק שווי הנכסים שמעל 140 מיליון שקלים חדשים ועד 500 מיליון שקלים חדשים - 7%; לענין חלק שווי הנכסים שמעל 500 מיליון שקלים חדשים - 5%; (2)  יראו כנכסים יצרניים של מפעל גם נכסים יצרניים המשמשים את המפעל ואינם בבעלותו של בעל המפעל, וכן נכסים יצרניים כאמור של חלק מהמפעל שהוסף בשל הרחבה או של מפעל קשור; (3)  שווי נכס יצרני יחושב, כהפרש שבין המחיר המקורי, כהגדרתו  בסעיף 88 לפקודה, לבין סכומי הפחת שניתן היה לנכותם לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941, לגבי אותו נכס, עד למועד שבו מחושב שווי הנכס, כשההפרש מתואם לפי שיעור השינוי במדד מיום הרכישה של הנכס ועד לתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה; "חברה בהשקעת חוץ": - כהגדרתה בסעיף 53ח; "חברה מוטבת": - חברה שהתאגדה בישראל, שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהיא בעלת מפעל מוטב, ושמתקיימים בה כל אלה: (1)  סעיפים 64א ו-64א1 לפקודה אינם חלים עליה והיא אינה קיבוץ כהגדרתו בסעיף 54 לפקודה; (2)  החברה מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה; (3)  החברה ובעל תפקיד בה, כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה, לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת הבחירה ובתקופת ההטבות, בעבירה כמפורט להלן: (א)  עבירה לפי סעיפים 216, 216א, 216ב, 216ג, 217 עד 220 ו-224א לפקודה; (ב)  עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (ג)  עבירה לפי סעיפים 98, 98א ו-99 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963; "ידע" :- ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי קבע שהידע כשיר להיות נושא תכנית מחקר ופיתוח, ולעניין ידע בתחום האנרגיה המתחדשת - ידע שהמדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות קבע שהוא ידע הכשיר להיות נושא למחקר ופיתוח כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח; "מענק": - הלוואה או מענק לפי חוק זה; "מפעל בר-תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת" :- מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב), ואולם לעניין זה, יראו מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת כמפעל בר-תחרות התורם לתוצר הגולמי כאמור באותו סעיף אם מתקיים בו, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, אחד מאלה: (1) עיקר פעילותו הוא בתחום האנרגיה המתחדשת המבוססת על ידע בתחום האמור, וניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות; לעניין זה, לא יראו מכירת חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת כפעילות בתחום האנרגיה המתחדשת; (2) הוא מפעל תעשייתי המוכר מוצר שהוא רכיב במיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת, ושמתקיים בו, לעניין הכנסתו ממכירות המפעל, אחד מאלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 18א(ד): (א) 25% או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות למפעל תעשייתי העומד בתנאים האמורים בפסקה (1), או ממכירות המשמשות להקמת מיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת; (ב) 25% או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) וממכירות לשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות, ובלבד שסך הכנסות המפעל ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) לא יהיה נמוך מ-15% מכלל הכנסתו כאמור בשנת המס; "מפעל חדש": - מפעל שהוקם לראשונה ואינו מפעל קשור; "מפעל מוטב": - מפעל תעשייתי או מיתקן תיירותי ללינה, שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו-(ג) לענין היותו מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בר-תחרות בהתחום האנרגיה המתחדשת, ושלשם הקמתו או הרחבתו היתה השקעה מזערית מזכה, ובלבד שהמפעל החדש או חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה, אינו מפעל מאושר; ואולם לענין הרחבת מפעל יראו כמפעל מוטב רק את חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה; לענין זה, תהיה למונחים המפורטים בסעיף 18א המשמעות שיש להם בסימן זה, ויקראו את סעיף 18א(ג)(1)(א) כאילו במקום "לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה", נאמר "לפני שנת הבחירה"; "מפעל קשור": - אחד מאלה: (1)  מפעל שהוא בבעלות חברה שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור; (2)  מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה בה הוא גם בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור; (3)  מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה היה בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור; ואולם, לא יראו כמפעל קשור מפעל כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהוא אחד מאלה: (א)  מתקיימים בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, כל אלה: (1)  לענין מפעל תעשייתי, הוא מייצר מוצר השונה באופן משמעותי מהמוצר שמייצר המפעל האחר; (2)  לענין מפעל תעשייתי, הוא מייצר בטכנולוגיה השונה מזו המשמשת את המפעל האחר; (3)  הוא ממוקם בנפרד מהמפעל האחר, ואולם לגבי מפעל תעשייתי שאינו מפעל לייצור תוכנה ושלא מתקיים בו התנאי האמור, כל לקוחותיו וכל נכסיו היצרניים הם לקוחות ונכסים חדשים; (4)  60% או יותר מעובדיו, אך לא פחות מעשרה עובדים, הם עובדים חדשים; (ב)  מפעל כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהוא בבעלות חברה שמכרה את המפעל האחר, או שבעל השליטה מכר את כל זכויותיו בחברה בעלת המפעל האחר, והמנהל כהגדרתו בפקודה (בחוק זה - מנהל רשות המסים:) נתן אישור כי המכירה נעשתה לצורך המשך הפעלתו של המפעל, ולא היתה לקרוב של החברה או של מי שהיה בעל השליטה בה, לפי הענין, ולא חלו עליה הוראות חלק ה2 לפקודה; בהגדרה זו - "בעל שליטה": - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ב-50% לפחות באחד מאמצעי השליטה, כהגדרתם בסעיף      75ב(א)(3) לפקודה; "יחד עם אחר": - יחד עם קרובו, וכן יחד עם מי שאינו קרובו אם הם ביחד בעלי שליטה בחבר בני אדם אחר או שיש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על פי הסכם בענינים מהותיים של החברה, במישרין או בעקיפין; "מפעל תעשייתי": - מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט מפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980;  בהגדרה זו, "פעילות ייצורית": - לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, מחקר ופיתוח תעשייתי עבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי וכן מחקר ופיתוח תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת, ובלבד שניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים, אך למעט הפעילויות האלה: (1)  אריזה; (2)  בניה; (3)  מסחר; (4)  תחבורה; (5)  החסנה; (6)  מתן שירותי תקשורת; (7)  מתן שירותים סניטריים; (8)  מתן שירותים אישיים; (9)  פעילות אחרת שקבעו השרים; "נכסים יצרניים": - נכסים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) בהגדרה זו, המשמשים מפעל או המיועדים לשמש מפעל, ובלבד שאינם כלולים בתכנית שאושרה על ידי המינהלה: (1)  בנינים; (2)  מכונות וציוד אחר, שלא היה בהם שימוש קודם בישראל או באזור, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה; (3)  מבנים וציוד המצויים בתחומי המפעל והמשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים, או מעונות יום לילדי העובדים; "קרוב": - כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה; "שנת הבחירה" :- כמשמעותה בסעיף 51ד; "שנת התחילה": - שנת המס שבה היתה לחברה המוטבת, לראשונה, הכנסה חייבת מהמפעל המוטב או שנת הבחירה, לפי המאוחר; "תקופת ההטבות": - כמשמעותה בסעיף 51ג. 51א.  הטבות במס (תיקון: תשס"ה21) (א)  חברה מוטבת זכאית, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, להטבות בשל הכנסתה המוטבת, לפי הוראות אלה: (1)  נמצא המפעל המוטב באזור פיתוח א' - תהיה החברה זכאית להטבות על פי פסקת משנה (א) או (ב), בהתאם לבחירתה, על פי הודעתה בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שהגישה לשנת הבחירה; בחרה החברה בהטבה לפי פסקה זו לא תוכל לחזור בה מבחירתה במשך כל תקופת ההטבות: (א)  פטור ממס; (ב)  מס חברות בשיעור של 11.5%; (2)  נמצא המפעל המוטב באזור פיתוח ב' - תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שש שנים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות - למס חברות בשיעור שהכנסת החברה היתה מחויבת בו לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה; (3)  נמצא המפעל המוטב באזור אחר - תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שנתיים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות - למס חברות בשיעור שהכנסת החברה היתה מחויבת בו לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה; (4)  היה המפעל המוטב מפעל תעשייתי הנמצא באזור פיתוח א' - תהיה החברה זכאית לפטור ממס ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א)  ההשקעה המזערית המזכה לגבי המפעל המוטב לא פחתה מ-900 מליון שקלים חדשים, ולענין מפעל מוטב המצוי באזור מזכה - לא פחתה מ-600 מיליון שקלים חדשים; (ב)  סך ההכנסות של החברה, ואם הכנסתה כלולה בדוח מאוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים - סך ההכנסות על פי הדוח האמור, היה 20 מיליארד שקלים חדשים או יותר, בשנת המס שקדמה לשנת המס שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה, או לפי הממוצע השנתי של שלוש שנות המס שקדמו לשנה זו, ולענין מפעל מוטב המצוי באזור מזכה - סך ההכנסות כאמור של החברה או על פי הדוח המאוחד האמור בתקופה האמורה היה 13 מיליארד שקלים חדשים או יותר. (ב)  חברה מוטבת זכאית לפחת מואץ, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף 42, בשל נכסים יצרניים המשמשים את המפעל המוטב; (ג)  לענין פסקה זו - "אזור מזכה": - אזור המצוי מדרום לקו רוחב 075 או מצפון לקו רוחב 258; (ד)  השרים רשאים, להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם מצאו על בסיס חוות דעת כלכלית שהוגשה להם לענין זה, שההשקעה תתרום תרומה מהותית לתוצר המקומי הגולמי, לפעילות הכלכלית ולתעשיה בישראל, כל אחד מאלה: (1)  שהוראות פסקה זו, יחולו על מפעל מוטב שאינו באזור פיתוח א', בהתקיים התנאים הקבועים בפסקאות (א) ו-(ב) לענין מפעל מוטב הנמצא באזור פיתוח א' שאינו באזור מזכה; (2)  שהוראות פסקה זו יחולו על מפעל מוטב באזור פיתוח א', בהתקיים התנאים הקבועים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לענין מפעל באזור מזכה, והכל בתנאים ובתיאומים שקבעו. 51ב. חלוקת דיבידנד (תיקון: תשס"ה21) (א)  על אף האמור בסעיף 51א(א)(1)(א), (2) ו-(3), חברה מוטבת המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה מוטבת שהושגה בתקופה שבה היתה הכנסת החברה פטורה ממס לפי הוראות הפסקאות האמורות, תהא חייבת בשנת המס שבה חולק הדיבידנד במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו, בשיעור מס החברות שבו היתה מחויבת הכנסתה לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל המוטב מפעל מאושר; מס החברות כאמור ישולם לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו מהכנסתו של מקבל הדיבידנד, ויחולו לגביו כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור. (ב)  לענין סעיף קטן (א), יראו כל אחד מהמפורטים להלן כדיבידנד שחילקה החברה המוטבת: (1)  סכום שנתן בעל המפעל המוטב לקרובו, לבעל שליטה בו כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי הסכום האמור מהווה הכנסה חייבת במס בידי המקבל, שאינה דיבידנד, והמס עליה שולם; (2)  סכום שמקורו ברווחי החברה, שניתן לבעלי מניותיה במהלך פירוקה של החברה; (3)  תמורה ששילמה חברה לבעל מניות בה בעד רכישת מניותיה על ידה. (ג)  קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה מוטבת, בניכוי מס החברות החל עליה, לרבות דיבידנד ששולם מתוך דיבידנד כאמור, יחולו לענין החיוב במס הוראות אלה: (1)  שולם הדיבידנד מתוך הכנסה מוטבת שחלות לגביה פסקאות (1), (2) או (3) של סעיף 51א(א), יחויב הדיבידנד במס בשיעור של 15%, ובלבד שלגבי חברה מוטבת שאינה חברה בהשקעת חוץ, טרם חלפו שתים עשרה שנים מתום תקופת ההטבות; (2)  על אף האמור בפסקה (1) שולם דיבידנד לתושב חוץ מתוך הכנסה מוטבת שחוייבה במס בשיעור של 11.5% כאמור בסעיף 51א(א)(1)(ב), יחויב הדיבידנד במס בשיעור של 4%; לענין פסקה זו - "תושב חוץ": - כהגדרתו בפקודה, שהתקיים בו האמור בסעיף 68א לפקודה; (3)  שולם הדיבידנד מתוך הכנסה מוטבת שחלה לגביה פסקה (4) של סעיף 51א(א), יהיה הדיבידנד פטור ממס. (ד)  חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת לפי סעיף קטן (ג)(1) (בפסקה זו - הכנסה מועדפת:) את הדיבידנד שחילקה באותה שנה; לא היתה לחברה באותה שנה הכנסה מועדפת או שהכנסתה המועדפת היתה קטנה מסכום הדיבידנד שחילקה, יותר לה לנכות את הדיבידנד שחילקה או את היתרה, לפי הענין, כנגד הכנסה מועדפת שהיתה לה בשנות המס שקדמו לאותה שנה, לפי הסדר, החל בשנת המס שקדמה לאותה שנה, ויראו את השומות לשנים הקודמות כמתוקנות בהתאם, ובלבד שהחזר מס בשל תיקון שומה כאמור, ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה חולק הדיבידנד ועד ליום ההחזר. 51ג.  תקופת ההטבות (תיקון: תשס"ה21) (א)  ההטבות לפי הוראות סעיף 51א יינתנו לחברה מוטבת במהלך תקופה כמפורט להלן, לפי הענין, ובלבד שטרם חלפו 12 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה: (1)  לענין מפעל מוטב באזור פיתוח א' - עשר שנות מס, שתחילתן בשנת התחילה; (2)  לענין מפעל מוטב שאינו באזור פיתוח א' - שבע שנות מס, שתחילתן בשנת התחילה; (3)  לענין מפעל מוטב שאינו באזור פיתוח א' ושבשנת מס כלשהי במהלך התקופה האמורה בפסקה (2) היה בבעלותה של חברה בהשקעת חוץ או הפך להיות בבעלות כאמור - תקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה (2), שבמהלכה היתה החברה, ברציפות, חברה בהשקעת חוץ, אך לא יותר משלוש שנים נוספות מתום התקופה האמורה בפסקה (2). (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, לענין הקמת מפעל באזור פיתוח א' תובא בחשבון תקופת ההטבות כאמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן, ובלבד שלא חלפו 14 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה. (ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א), לענין מפעל מוטב שבבעלותה של חברה עתירת השקעות חוץ, תהא תקופת ההטבות התקופה האמורה בפסקאות משנה (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), לפי הענין, בתוספת חמש שנים, אם בכל חמש השנים האמורות היו 80% לפחות מכלל הכנסותיה של החברה מהמפעל, על פי חישוב ממוצע, הכנסות במטבע חוץ, ובלבד שטרם חלפו 17 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה; החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות האמורות בתקופות של עד שלוש שנים רצופות, לפי בחירתה של החברה. (ד)  בסעיף זה, "חברה עתירת השקעות חוץ": - כהגדרתה בסעיף 53ח, בשינויים אלה: (1)  בפסקה (1) להגדרה האמורה, אחרי "מפעל מאושר" יקראו "או מפעל מוטב"; (2)  בפסקה (3) להגדרה האמורה, אחרי "על פי התכנית המאושרת" יבוא "או במפעל המוטב, לפי הענין". 51ד.  שנת הבחירה (תיקון: תשס"ה21) חברה המעוניינת בהטבות לפי הוראות סעיף 51א, תבחר את שנת המס שיראוה לענין סימן זה כשנת הבחירה, בהודעה שתגיש לפקיד השומה במועד להגשת הדוח השנתי אך לא יאוחר מתום 12 חודשים מתום אותה שנת מס, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1)  בתקופה של עד שלוש שנות מס המסתיימת בתום שנת המס שיראוה כשנת הבחירה, השקיעה החברה השקעה מזערית מזכה בהקמה של מפעל חדש או בהרחבה של מפעל; (2)  נעשתה ההשקעה המזערית המזכה כאמור בפסקה (1) בהרחבתו של מפעל, והיתה לגבי הקמתו של המפעל לראשונה או לגבי הרחבה אחרת שלו, שנת בחירה קודמת - חלפו שלוש שנים לפחות מתחילת שנת הבחירה הקודמת; ואולם, אם נעשתה ההשקעה המזערית המזכה הנוכחית במהלך שנתיים המסתיימות בשנת הבחירה - חלפו שנתיים לפחות מתחילת שנת הבחירה הקודמת; (3)  נעשתה ההשקעה המזערית המזכה כאמור בפסקה (1) בהרחבתו של מפעל, וניתן מענק בשל הקמתו של המפעל לראשונה, או בשל הרחבה אחרת שלו - חלפו ארבע שנים לפחות מתום שנת ההפעלה של התכנית שבשלה התקבל המענק; 51ה.  הפסקה זמנית בזכאות להטבות (תיקון: תשס"ה21) חברה שבשנת מס כלשהי לא התקיים בה, במהלך תקופת ההטבות החלה לגביה, תנאי מן התנאים המנויים בהגדרה "חברה מוטבת" שבסעיף 51, או שלא התקיים במפעל שבבעלותה תנאי מהתנאים המנויים בהגדרה "מפעל מוטב" שבאותו סעיף, לא תהא זכאית להטבות לפי סעיף 51א באותה שנת מס; חזרו להתקיים לגבי החברה או לגבי המפעל שבבעלותה התנאים האמורים, במהלך תקופת ההטבות, תהא החברה זכאית להטבות לפי סעיף 51א ביתרת תקופת ההטבות. 51ו.  מניעת כפל הטבות (תיקון: תשס"ה21) (א)  הוראות סימן זה לא יחולו בהתקיים אחד מאלה: (1)  החברה המוטבת קיבלה מענק בשל המפעל המוטב או בשל הנכסים היצרניים המשמשים אותו; (2)  בשימוש המפעל המוטב מכונות או ציוד שבשלהם קיבל אדם שאינו החברה המוטבת מענק, וטרם חלפו ארבע שנים מתום שנת המס שבה התקבל המענק האמור; (3)  בשימוש המפעל המוטב מבנה שבשלו קיבל אדם שאינו החברה המוטבת מענק, ולחברה זכות לרכוש את המבנה, או שקיימים לדעת פקיד השומה יחסים מיוחדים בין החברה המוטבת לבין האדם האחר. (ב)  חברה הזכאית להטבות לפי סימן זה, לא תהא זכאית להטבות אחרות לפי חוק זה החל בשנת הבחירה ועד תום תקופת ההטבות. 51ז.  סייג לענין אגודה שיתופית (תיקון: תשס"ה21) אגודה שיתופית שקיבלה הטבות לפי סימן זה, לא יחולו עליה הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה החל בשנת הבחירה ועד תום תקופת ההטבות. 51ח.  תיאום סכומים (תיקון: תשס"ה21)  הסכומים הקבועים בהגדרה "השקעה מזערית מזכה" שבסעיף 51, ובסעיף 51א(4), יתואמו ב-1 בינואר של כל שנת מס לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת. 51ט.  אישור מראש לזכאות להטבות במסלול החלופי (תיקון: תשס"ה21) (א)  חברה המבקשת הטבה לפי סימן זה רשאית לפנות למנהל רשות המסים לא יאוחר מתום שישה חודשים מתום שנת הבחירה, ולבקש אישור מראש כי מפעל שבבעלותה או מפעל שבכוונתה להקים או להרחיב, ממלא אחר התנאים האמורים בהגדרה "מפעל תעשייתי" או הסייגים האמורים בפסקה (א)(1) עד (3) של ההגדרה "מפעל קשור", שבסעיף 51. (ב)  חברה המבקשת אישור לפי סעיף זה תשלם אגרת בקשה בסכום שקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת. (ג) בקשה לאישור לפי סעיף זה תכלול את כל הפרטים והעובדות המהותיים הנוגעים לבקשה, ויצורפו אליה מסמכים, אישורים, חוות דעת, הצהרות, הערכות, חוזים, וכל פרט מהותי אחר, הכל כפי שיקבע מנהל רשות המסים בכללים; מנהל רשות המסים רשאי לדרוש כל פרט נוסף שייראה לו דרוש לענין החלטתו בבקשה. (ד)  מנהל רשות המסים רשאי לאשר כי המפעל נושא הבקשה עומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) או יעמוד בהם, אם יתמלאו תנאים או יינקטו פעולות כפי שיורה, וכן רשאי הוא להתנות את מתן האישור האמור בתנאים שיורה. (ה)  מנהל רשות המסים יודיע לחברה המבקשת את החלטתו ואת נימוקיו בתוך 90 ימים מהיום שנמסרה לו הבקשה וכל המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), ואולם רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, ובלבד שהודיע על כך לחברה המבקשת לפני תום תקופת 90 הימים. (ו)  לא ניתנה החלטת מנהל רשות המסים בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה במועד האמור בסעיף קטן (ה), יראו בכך אישור כי המפעל נושא הבקשה עומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) שלגביהם התבקש האישור. 51י.  ערר על החלטה בבקשה לאישור מראש (תיקון: תשס"ה21) (א)  חברה הרואה עצמה מקופחת מהחלטת מנהל רשות המסים בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים בסעיף 51ט, רשאית לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר שהוקמה לפי הוראות סעיף 51יג (בסימן זה - ועדת הערר:), בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחברה ההודעה על ההחלטה. (ב)  ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת מנהל רשות המסים, לבטלה או להחליט בדרך אחרת; נחלקו הדעות בועדת הערר, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת, תכריע דעת היושב ראש. 51יא.  ערר על החלטת פקיד (תיקון: תשס"ה21) חברה שלא פנתה למנהל רשות המסים כאמור בסעיף 51ט, או חברה שפנתה כאמור אך לא הגישה ערר על ההחלטה לפי הוראות סעיף 51י, הרואה עצמה מקופחת מהחלטת פקיד השומה לפי סעיף 152(ב) לפקודה, רשאית לערור על החלטת פקיד השומה כאמור לפני ועדת הערר בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים בסעיף 51ט, בלבד, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה ההודעה על החלטתו, ויחולו הוראות סעיף 51י(ב), בשינויים המחויבים. 51יב.  הוראות שונות לענין ערר (תיקון: תשס"ה21) (א)  התקופה שמיום הגשת הערר כאמור בסעיפים 51י או 51יא, לפי הענין, עד קבלת ההחלטה בערר ובערעור כאמור בסעיף 51יד, לא תובא בחשבון התקופות האמורות בסעיפים 145, 152 ו-153 לפקודה. (ב)  לא הגישה החברה ערר לפי הוראות סעיפים 51י או 51יא, לפי הענין, רשאית היא לערער על החלטת מנהל רשות המסים או על החלטת פקיד השומה, לפני בית המשפט המחוזי, יחד עם הערעור לפי סעיף 153 לפקודה. (ג)  השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע אגרה בעד הגשת ערר לפי סעיפים 51י ו-51יא. 51יג.  ועדת ערר (תיקון: תשס"ה, תשס"ט21) (א)  ועדת הערר, לענין סעיפים 51י ו-51יא, תהיה בת ארבעה חברים והם: (1)  שופט בדימוס של בית-משפט מחוזי שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם השרים ובאישור נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;  (2)  המנהל הכללי של משרד האוצר או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור; (3)  בכל עניין הנוגע למפעלים תעשייתיים- המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור; ובכל עניין הנוגע למפעלים תיירותיים -המנהל הכללי של משרד התיירות או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי כאמור; (4)  נציג ציבור שיקבעו השרים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. (ב)  סדרי הדין בוועדת הערר ייקבעו על ידה. (ג)  השרים רשאים לקבוע הוראות לענין שכרם של חברי ועדת הערר שאינם עובדי המדינה. 51יד.  ערעור לבית המשפט המחוזי (תיקון: תשס"ה21) על החלטת ועדת הערר לפי סעיפים 51י או 51יא, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה; החלטת בית המשפט המחוזי בערעור תינתן בתוך ששה חדשים מהיום שבו הוגש אחרון הסיכומים מבין סיכומי הצדדים ותהיה סופית. סימן ג': חברה תושבת חוץ (תיקון: תשס"ה21) 52. חברה תושבת חוץ (תיקון: תשנ"ב, תשס"ה21) (א) על אף האמור בסעיפים 47 ו-51, חברה תושבת חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר, תהא חייבת על הכנסתה החייבת מאותו מפעל במס חברות לפי סעיף 47(א1) בהתאם לשיעור השקעת החוץ שבה, ונוסף לכך במס בשיעור 15% על הכנסתה האמורה לאחר שנוכה ממנה מס החברות כאמור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל רשות המסים רשאי לדחות את תשלום המס בשיעור 15%, כל עוד מוכח להנחת דעתו כי ההכנסה שעליה חל מס כאמור הושארה בישראל והיא משמשת בעסקי החברה בישראל, ורשאי הוא לקבוע תיאומים ותנאים אחרים שיחולו לענין זה. 53. (בוטל) (תיקון: תשל"ח) פרק שביעי 1: הטבות במס לגבי בנינים להשכרה (תיקון: תשכ"ח) 53א. הגדרות (תיקון: תשכ"ח, תשל"ט, תשמ"ח, תשנ"ב, תשס"ב-17, תשס"ה22, תש"ע27) (א)  בפרק זה (1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (בפרק זה - הפקודה:) אלא אם כן נאמר אחרת; (2) "בנין": - לרבות מספר בנינים שנבנו באותה תקופה ובאותו אתר, כחטיבה אחת, למעט חלק מבנין; (3) "בנין להשכרה": - בנין שאושר כנכס מאושר, שלפחות מחצית שטחו מיועדת להשכרה למגורים בהתאם לאמור בסעיף 53ב(א) או (ג), ובלבד שבנייתו נסתיימה אחרי יום י"ז באב התשמ"ח (31 ביולי 1988); (3א) "בניין חדש להשכרה": - בניין להשכרה שמתקיים בו גם אחד מאלה: (1) הוא אושר החל ביום הקובע; (2) הוא אושר לפני היום הקובע והושכר לראשונה אחרי היום האמור; (3) החלק המושכר בבניין הושכר לראשונה לפני היום הקובע לתקופה שלא פחתה מחמש שנים, ואחרי היום הקובע ובתום התקופה כאמור, הושכר, כולו או חלקו, אך לא פחות ממחצית שטחו, לתקופת השכרה נוספת שלא פחתה מחמש שנים; (3ב) "היום הקובע": - ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009); (4) "סכום אינפלציוני": - הסכום המתקבל מצירוף שניים אלה: (א) המחיר המקורי של חלק הקרקע המתייחס לחלק הנמכר מוכפל בשיעור עליית המדד ממועד רכישת הקרקע ועד מועד המכירה ובהפחתת המרכיב הבלתי קבוע; לענין זה, "המרכיב הבלתי קבוע": - המחיר המקורי של חלק הקרקע המתייחס לחלק הנמכר, מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה שבה הקרקע היתה נכס בלתי קבוע לענין חוק תיאומים בשל אינפלציה, כשהסכום המתקבל מתואם מהמועד שבו היתה הקרקע לנכס קבוע לענין החוק האמור או מהמועד שבו הובאה בחשבון כשינוי שלילי לענין החוק האמור, לפי המוקדם, ועד למועד המכירה; (ב) סכום השווה להוצאות הבניה שטרם הופחתו עד למועד המכירה כשהן מוכפלות בשיעור עליית המדד מהמועד שבו הובאו בחשבון כשינוי שלילי לענין חוק תיאומים בשל אינפלציה או מהמועד שבו היו לנכס קבוע לפי החוק האמור, לפי המוקדם, ועד ליום המכירה; (5) "דירה": - כמשמעותה בסעיף 1 לחוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ"ב-1992; (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית המינהלה לאשר, לגבי בנין פלוני, כי רק חלק מהבנין יהיה בנין להשכרה, אם נתקיימו תנאים אלה: (1) בחלק המאושר יש לפחות שמונה דירות מגורים ובבנין חדש להשכרה בחלק המאושר יש לפחות 6 דירות מגורים; (2) לאדם שהוא בעל הזכויות בחלק המאושר, במועד תום הבניה או במועד קבלת ההטבות, אין זכות כלשהי בחלק אחר של הבנין והוא אינו קרוב של אדם אשר לו זכות כאמור; לענין זה - (א) "זכויות": - זכות בעלות או שכירות, ובאיגוד מקרקעין - זכות בהונו או בכוח ההצבעה בו; (ב) יראו אדם כקרוב של אדם אחר בכל אחת מאלה: (1) הוא קרוב שלו לפי הגדרת "קרוב" בסעיף 76(ד)(1) לפקודה; (2) הוא בעל שליטה באדם האחר; (3) האדם אחר הוא בעל שליטה בו; (4) אדם שלישי הוא בעל שליטה בשניהם; (ג) "בעל שליטה": - כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה. 53א1. (בוטל) (תיקון: תשנ"ב) 53ב. זכות להטבות (תיקון: תשכ"ח, תשמ"ח, תשנ"ב, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"ב-17, תשס"ה21, תש"ע27) (א) בעל בנין להשכרה יהיה זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו53ד, אם לפחות מחצית משטח הרצפות של הבנין הן דירות שהיו מושכרות למגורים במשך עשר שנים לפחות מתוך שתים עשרה השנים שלאחר תום הבניה ולא נעשתה לגביהם מכירה כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה לפני שחלפו עשר שנות השכרה כאמור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעליו של בנין להשכרה שהושכר לראשונה בתקופה שמיום כ"ב באלול התשנ"א (1 בספטמבר 1991) ועד תום שנת המס 2006 וכן בעליו של בניין חדש להשכרה, יהא זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו-53ד, אם לפחות מחצית משטח הרצפות של הבנין הן דירות שהיו מושכרות למגורים ושתקופת ההשכרה הממוצעת שלהן היתה 5 שנים לפחות מתוך 7 השנים שלאחר תום הבניה, ובלבד שלגבי מחצית משטח הרצפות של הבנין לא נעשתה מכירה כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה לפני שחלפו 5 שנות השכרה. (ג)  (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שבנה בנין להשכרה יהיה       זכאי להטבות לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, גם אם מכר את       הדירות שיש להשכירן כאמור בסעיף קטן (א) לפני שחלפו 5 שנות השכרה,      ובלבד שמכר לפחות 50 דירות, לרוכש אחד שהתחייב להשכיר את הדירות      למגורים בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) או (ב), המכירה כלולה בתכנית      שאישרה המינהלה לפני תום הבניה, ונתקיימו התנאים שקבע מנהל      רשות המסים לפי פסקה (2). (2) מנהל רשות המסים יתנה את מתן ההטבות כאמור בפסקה (1) במתן ערובות - מאת המוכר, הרוכש או כל אדם אחר שיקבע - לתשלום המס והפרשי ההצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ה), ובמתן הודעה מראש על המכירה במועד שיקבע מנהל רשות המסים. (3) אדם שרכש בנין להשכרה ממי שבנה אותו, כאמור בפסקה (1), והשכירו בהתאם לתנאים הקבועים בסעיפים קטנים (א) או (ב), יהא זכאי להטבות הקבועות בסעיף 53ג. (4) ויתר בונה הבנין על כל ההטבות שהוא זכאי להן לפי פרק זה, ונתן על כך הודעה בכתב, בדרך ובמועד שקבע מנהל רשות המסים, יחוב הרוכש במס רכישה בשיעור של 0.5% בלבד בשל רכישת הבנין, ובלבד שנתקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2). (ד)  מנהל רשות המסים רשאי להתנות את מתן ההטבות המפורטות בסעיף 53ג בהמצאת אישור מאת רואה חשבון לכך שנתקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, וכן רשאי מנהל רשות המסים בהתייעצות עם המנהל לקבוע את המועדים ואת כללי הדיווח המהווים תנאי למתן ההטבות; (ה) (1) ניתנה הטבה לפי סעיפים 53ג או 53ד, או לפי סעיף 85(ד) לפקודה,      ולא נתקיים תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף קטן (א), תבוטל ההטבה      למפרע ובעל הבנין או משכיר הבנין, לפי הענין, יהיה חייב בתשלום המס      שהיה חייב בו אילולא ההטבה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתוך      שנת המס שלגביה ניתנה ההטבה. (2) רכש אדם בנין להשכרה ולא מילא את מלוא התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ג), ישלם בונה הבנין את המס שהופטר ממנו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו צריך היה לשלם את המס אילו לא ניתן הפטור, ועד המועד שבו שולם בפועל. 53ג. הטבות במס לבעל בנין להשכרה (תיקון: תשכ"ח, תשל"ח, תשמ"ח, תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"ב-17, תשס"ה22, תש"ע27, 28) (א) שיעור הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, על דירה בבנין להשכרה, שהיתה מושכרת למגורים בשנת המס, יהיה 10%. ואולם לגבי בנין להשכרה שהושכר לראשונה בתקופה שמיום כ"ב באלול התשנ"א (1 בספטמבר 1991) ועד תום שנת המס 2006 ולגבי בניין חדש להשכרה, שיעור הפחת על דירה שהיתה מושכרת למגורים בשנת המס יהיה 20%; הושכרה הדירה למגורים במשך חלק משנת המס, יהא בעל הדירה זכאי לחלק יחסי מהפחת האמור; (ב) על הכנסה חייבת ממכירת בנין להשכרה או חלק ממנו יחולו הוראות סעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין, ובלבד שעל חלק מההכנסה בגובה הסכום האינפלציוני החייב, יחול מס בשיעור של 10% במקום השיעורים הקבועים בסעיפים האמורים; האמור בסעיף קטן זה יחול הן על הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה והן על שבח כמשמעותו לפי סעיף 6 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג1963. לענין זה, "סכום אינפלציוני חייב": - הסכום האינפלציוני שהיה מתחייב במס אילו נמכר הנכס ביום י"ז בטבת התשנ"ד (31 בדצמבר 1993). (ב1)  על הכנסה חייבת או שבח ריאלי ממכירה או מהשכרה של בנין חדש להשכרה יחולו הוראות סעיף קטן (ב) ובלבד שבמקום שיעורי המס הקבועים בסעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין, יחולו שיעורי מס אלה: (1)  לגבי חברה  11%; (2)  לגבי חברת משקיעי חוץ - 18% או השיעורים הקבועים בסעיף 47(א1) לפי הנמוך; (3)  לגבי יחיד - 20%. (ג)  הגבלת תקופת ההטבות לפי סעיף 45 לא תחול לענין פרק זה. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), על הכנסה חייבת של חברה תושבת חוץ ממכירת בנין להשכרה או חלק מבנין כאמור יחול מס חברות לפי סעיף 47(א1) בהתאם לשיעור השקעת החוץ שבה ונוסף לכך מס בשיעור 15% על ההכנסה האמורה לאחר שנוכה ממנה מס החברות כאמור. (ה) היתה ההכנסה החייבת מבנין להשכרה קטנה מסכום הפחת שבעל הבנין זכאי לו לפי סעיף קטן (א), וטרם חלפו חמש שנים מתחילת ההשכרה, יותר סכום הפחת בניכוי או בקיזוז, לפי הענין, רק כנגד הכנסה מבנין להשכרה שעל מכירתו חלות הוראות סעיף קטן (ב); סכום הפחת שלא נוכה או קוזז כאמור לא ייגרע מעלות הבנין להשכרה, כולו או חלקו בעת המכירה, ובלבד שהפסד שנוצר בשל סכום הפחת לא יקוזז על פי הוראות הפקודה; לענין זה, "סכום הפחת": - לרבות הפסד שנוצר בשלו ולרבות ניכוי בשל פחת שהותר בשלו. (ו)  (בוטל) (ז)  במכירת בנין להשכרה החל ביום הקובע, יותרו בניכוי לשם קביעת סכום השבח, תשלומי ריבית ריאלית ששילם המוכר החל ביום הרכישה עד יום המכירה, בשל הלוואה שקיבל לרכישת הבנין, שאינם מותרים בניכוי לפי הפקודה, בהתאם להוראות סעיף 39א לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים. 53ג1.  חילוף בנין להשכרה ובנין חדש להשכרה (תיקון: תשס"ה22) (א)  על אף הוראות חוק מיסוי מקרקעין, מכירת בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה (בסעיף זה - הבנין הנמכר:), פטורה ממס שבח וממס מכירה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1)  זכויותיו של המוכר בבנין הנמכר נמכרו במלואן; (2)  המוכר רכש, בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, בנין או קרקע כמפורט להלן לחילוף הבנין הנמכר (בסעיף זה - בנין חלופי:): (א)  בנין להשכרה; (ב)  בנין חדש להשכרה; (ג)  קרקע לבניית בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה ובלבד שהתקיים בתוך חמש שנים מיום רכישתו או מיום מכירת הבנין הנמכר, לפי המוקדם, אחד מאלה: (1)  קיימת תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בסעיף זה - תכנית:), המתירה בניה על הקרקע ונבנה עליה בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה, ששטחו 70% לפחות מהשטח הכולל הניתן לבניה לפי התכנית החלה על הקרקע במועד קבלת האישור לאספקת שירותים, כמשמעותו בהגדרה "סיום בניה" שבסעיף 19(4)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין; (2)  קיימת תכנית כאמור בפסקת משנה (א) ונבנה עליה בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה והוצאות הבניה לא פחתו מ-70% משווי המכירה של הבנין הנמכר; (3)  השווי המתואם של הבנין החלופי לא פחת משווי המכירה של הבנין הנמכר; (4)  כל הדירות להשכרה בבנין החלופי ששוויין עד גובה שווי המכירה של הדירות להשכרה בבנין הנמכר, הושכרו לאחר רכישתו של הבנין החלופי, לתקופה של חמש שנים לפחות; (5)  מכירת הבנין הנמכר, בין אם הוא בנין להשכרה ובין אם הוא בנין חדש להשכרה, היתה לאחר שהסתיימה תקופת ההשכרה המהווה תנאי למתן הטבות כאמור בסעיף 53ב(ב); (6)  מכירת הבנין הנמכר אינה לקרוב ורכישת הבנין החלופי אינה מקרוב, והן אינן שינוי ייעוד. (ב) (1)  במכירת בנין נמכר שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בסעיף        קטן (א), למעט התנאי האמור בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, יחולו        הוראות סעיף 49יא(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים. (2)  עלה השווי המתואם של הבנין החלופי על שווי המכירה של הבנין הנמכר, יחולו הוראות סעיף 49יא(ד) לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים. (ג)  במכירת הבנין החלופי וברכישת הבנין החלופי, כולו או חלקו, יחולו הוראות אלה: (1)  היו הבנין הנמכר והבנין החלופי בנינים חדשים להשכרה, יחויב השבח הריאלי במס בשיעור הקבוע בסעיף 53ג(ב-1); (2)  היו הבנין הנמכר והבנין החלופי בנינים להשכרה, יחויב השבח הריאלי במס בשיעורים הקבועים בסעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין; (3)  היו הבנין הנמכר בנין להשכרה והבנין החלופי בנין חדש להשכרה, יחויב השבח הריאלי עד יום החילוף במס בשיעורים הקבועים בסעיף 47(א), (א1)  או (ג), לפי הענין ויתרת השבח הריאלי תחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף קטן 53ג(ב-1); (4)  היה הבנין הנמכר בנין חדש להשכרה והבנין החלופי בנין להשכרה, יחויב השבח הריאלי עד יום החילוף במס בשיעור הקבוע בסעיף קטן 53ג(ב-1), ויתרת השבח תחויב במס בשיעורים הקבועים בסעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין. (ד)  לענין בנין נמכר או בנין חלופי יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, הוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן זה בחוק מיסוי מקרקעין, גם אם מכירת הבנין הנמכר היתה לאחר התקופה הקובעת כהגדרתה בפרק חמישי 3 לחוק האמור: 29ב, 37(1)(ט), 39(12)(ג), 40(ב) ו (ג), ההגדרה "יתרת שווי רכישה" שבסעיף 47 כמשמעותה לענין זכות חלופית, 49יד        ו49יז. (ה)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין דיווח. (ו)  (1)  בסעיף זה "השווי המתואם של הבנין החלופי": -  שווי הבנין החלופי כפול במדד ביום המכירה של הבנין הנמכר ומחולק במדד יום רכישת הבנין החלופי, ובתוספת הוצאות שהוצאו לבנייתו כשהן מוכפלות במדד יום המכירה ומחולקות במדד יום ההוצאה; לענין זה, יראו כיום ההוצאה את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום תחילת הבניה, ומסתיימת ביום גמר הבניה; "חוק מיסוי מקרקעין": - חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963; "יום החילוף": - היום שבו נמכר הבנין הנמכר או נרכש הבנין החלופי, לפי המאוחר; "יתרת השבח הריאלי": - ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום החילוף; "קרוב": - כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודת מס הכנסה; "שבח ריאלי עד יום החילוף": - החלק מהשבח הריאלי, שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה של הבנין הנמכר ועד ליום החילוף, לבין התקופה שמיום הרכישה של הבנין הנמכר ועד ליום המכירה של הבנין החלופי; "שווי הבנין החלופי": - שווי המכירה של הבנין החלופי, ואם הוא קרקע לבניית בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה - לרבות הוצאות הבניה על המכירה של אותו בנין; "שינוי ייעוד": - כהגדרתו בסעיף 49יא לחוק מיסוי מקרקעין. (2)  לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. 53ד. פטור ממס רכוש וסמכות לפטור מאגרת בנין (תיקון: תשמ"ח) (א) קרקע שהמינהלה אישרה הקמת בנין להשכרה עליה, יחול לגביה פטור ממס רכוש החל בשנת המס שקדמה לשנה שבה נוצקה התקרה הראשונה בבנין, או החל במועד אחר שקבעה המינהלה, ובלבד ששנת הפטור הראשונה לא תקדם לשנה שלאחר השנה שבה אושר הבנין כנכס מאושר או לשנת המס 1988, לפי המאוחר. (ב) שר הפנים רשאי בתקנות, בהתייעצות עם שר האוצר, לפטור הקמתו של בנין להשכרה מאגרת היתר לבניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כולה או מקצתה, בין באופן כללי ובין באזורים מסויימים או לסוגי בנינים מאושרים, ומותר לקבוע בתקנות כאמור תנאים לפטור לפיהן. 53ד1. איגוד תושבי חוץ (תיקון: תשנ"ב, תשס"ה21) (א) תושב חוץ המוכר מניה באיגוד מקרקעין של תושבי חוץ יהיה פטור ממס שבח מקרקעין בשל מכירת המניה. (ב) תושב חוץ הרוכש מניה באיגוד מקרקעין של תושבי חוץ, והרכישה נעשתה במישרין מאת האיגוד, יהיה פטור ממס רכישה בשל רכישת המניה. (ג) בסעיף זה, "איגוד מקרקעין של תושבי חוץ": - חברה שהיא איגוד מקרקעין כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, שאושרה לענין זה על ידי מנהל רשות המסים ושנתקיימו לגביה כל אלה: (1) כל בעלי מניותיה הם יחידים שהיו תושבי חוץ בעת רכישת המניות ואף לא אחד מהם הינו בעל שליטה בחברה כהגדרתו בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה; (2) יש בה לפחות 50 בעלי מניות; (3) עיקר עיסוקה בניית בתים, השכרתם או מכירתם ובבעלותה 50 דירות לפחות. פרק שביעי 2: הטבות במס לחברות למסחר בינלאומי ולבעלי מניותיהן (תיקון: תשכ"ט) 53ה. הגדרות (תיקון: תשכ"ט) בפרק זה - "מסחר בינלאומי": - מסחר המתנהל כולו מחוץ לישראל ואינו כולל יצוא מישראל או יבוא אליה; "חברה למסחר בינלאומי": - חברה הרשומה בישראל כחברה נכרית, ואשר כל עיסוקה הוא במסחר בינלאומי; לענין זה לא יראו בעיסוקה של החברה עיסוק אחר שהוא טפל למסחר הבינלאומי ושאושר מראש על ידי המינהלה; "תושב-חוץ": - לרבות מי שהיה תושב-חוץ בעת שרכש מניות בחברה למסחר בינלאומי; "מס": - מס הכנסה, לרבות מס על ריווח-הון וכל מס אחר המוטל על הכנסה; שאר המונחים - כמשמעותם בפקודת מס-הכנסה (להלן - הפקודה:). 53ו. הטבות לחברה ולבעלי מניותיה (תיקון: תשכ"ט) שר האוצר רשאי, על פי המלצת המינהלה, לפטור ממס, כולו או מקצתו - (1) הכנסתה של חברה למסחר בינלאומי, שמקורה במסחר בינלאומי ושרואים אותה כמופקת בישראל רק לפי סעיף 5(1) לפקודה; פטור זה יכול להינתן לתקופה שלא תעלה על 10 שנים משנת-המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת; (2) דיבידנד שחולק לתושב-חוץ על ידי חברה למסחר בינלאומי מתוך הכנסה שניתן עליה פטור לפי פיסקה (1); כללה הכנסתה של החברה גם הכנסה אחרת, יחול הפטור רק על אותו חלק מהדיבידנד ששיעורו כיחס הכנסתה של החברה ממסחר בינלאומי לכלל הכנסתה, פטור זה יכול להינתן לתקופה שלא תעלה על 20 שנה משנת-המס הראשונה שבה היתה לחברה הכנסה חייבת. 53ז. פטור ממס ריווח הון (תיקון: תשכ"ג) משניתן פטור לפי סעיף 53ו, יהיה גם ריווח-הון פטור ממס אם - (1) הוא נבע לחברה ממכירת נכסים שמחוץ לישראל בתקופת הפטור שניתן לגבי הכנסת החברה; (2) הוא נבע לתושב-חוץ ממכירת מניות בחברה בתקופת הפטור שניתן לגבי הדיבידנד. פרק שביעי 3: הטבות במס לחברה תעשייתית בהשקעת חוץ (תיקון: תשל"ז) 53ח. הגדרות (תיקון: תשל"ז, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ז, תשס"ה21) בפרק זה - "הון מניות": - לרבות פרמיות על מניות; "השקעת חוץ": - בסכום שלא פחת מ-5 מיליון שקלים חדשים במטבע חוץ, של תושב חוץ בחברה, במישרין או בעקיפין, המקנה לו חלק בהון המניות כולל הלוואות בעלים, וכן חלק בכל אחת מהזכויות הבאות: רווחים, כוח הצבעה ומינוי מנהלים (להלן - הזכויות:); לענין השקעת חוץ - (1) חברה שבשליטתו של תושב ישראל במישרין או בעקיפין, או חברה שתושבי ישראל הם הנהנים או הזכאים ל-25% או יותר מהכנסותיה או מרווחיה, במישרין או בעקיפין, לא יראוה כתושב חוץ; אולם שר האוצר רשאי לקבוע שתיראה כתושב חוץ אם השולט בה הוא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה והון המניות שלה שבידי תושבי חוץ והתחייבויותיה לתושבי חוץ הם שבעים וחמישה אחוזים לפחות מסך כל הון מניותיה והתחייבויותיה; (2)  (בוטלה) (3) "הלוואות בעלים": - הלוואה הניתנת לחברה מאת בעל מניות בה, לפרעון במשך תקופה שאינה פחותה משלוש שנים; (4)  יראו השקעה של תושב חוץ כהשקעה בחברה גם אם רכש את מניותיה מאחר, ובלבד שהון המניות הנפרע בחברה שמניותיה נרכשו כאמור עולה על 5 מיליון שקלים חדשים;: "חברה בהשקעת חוץ": - חברה שהשקעות החוץ בה מקנות למשקיעיהן שיעור העולה על 25% בכל אחת מהזכויות וכן שיעור העולה על 25% מהון המניות כולל הלוואות בעלים, ובלבד שהחלק בהון מהמניות לבדו עולה אף הוא על 25%; לענין חברה בהשקעת חוץ, השקעה בעקיפין באמצעות חברה תהיה בגדר השקעת חוץ, רק אם נעשתה באמצעות חברה שאף היא חברה בהשקעת חוץ (להלן - חברה המשקיעה:), ויחולו לגבי השקעה כאמור הוראות אלה: (1) הסכום שיובא בחשבון לענין קביעת שיעור השקעת החוץ בהון המניות כולל הלוואות הבעלים של החברה המשקיעה בחברה פלונית יהיה חלק יחסי מסכום ההשקעה של החברה המשקיעה, כיחס השקעת החוץ שיש בה בהון המניות כולל הלוואות הבעלים לכלל הון המניות כאמור בחברה המשקיעה, אך לא יותר מסכום אשר ביחד עם סך כל השקעות החוץ של החברה המשקיעה יעלה על סכום השקעת החוץ בחברה המשקיעה לפי שער החליפין בעת ההשקעה בחברה הפלונית, בתוספת חלק מהרווחים הבלתי מחולקים שנצברו בה לרבות רווחים שהוונו, כחלקם של משקיעי החוץ בתחילת שנת המס בזכות לרווחים בחברה המשקיעה; (2) החלק שיובא בחשבון לענין קביעת השיעור של החברה המשקיעה בזכויות בחברה הפלונית, יהיה חלק מהזכויות שיש לחברה המשקיעה בחברה הפלונית, כחלקם של משקיעי החוץ בזכויות בחברה המשקיעה; "חברה בהשקעת חוץ גדולה": - חברה בהשקעת חוץ שהיא אחת מאלה: (1) חברה שהשקעות החוץ בה מקנות למשקיעיהן שיעור העולה על 49% בכל אחת מהזכויות וכן שיעור העולה על 49% מהון המניות כולל הלוואות בעלים, ובלבד שהחלק בהון המניות לבדו עולה אף הוא על 49%; (2) חברה שהשקעות החוץ בה אינן פחותות מסכום השווה לעשרה מיליון דולר של ארה"ב והן מהוות לפחות שני שלישים מהון המניות שלה; "חברה תעשייתית בהשקעת חוץ": - חברה בהשקעת חוץ שהיא אחת מאלה: (1) חברה תעשייתית כאמור בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט-1969 (להלן - חוק עידוד התעשיה:);  (2) חברת ספנות שחל עליה סעיף 49(11) לחוק האמור; (3) חברה תושבת ישראל אשר לפחות 70% מהכנסותיה הם מהשכרת ציוד להשכרה כמשמעותו בסעיף 40א או בהשכרת בנינים תעשייתיים אשר בהתאם לתכנית המאושרת מיועדים להשכרה למפעלים מאושרים; (4) חברה בהשקעת חוץ גדולה שהיא בעלת מפעל מאושר ואינה חברה תעשייתית כאמור בפסקה (1), והיא נמנית עם סוג חברות כאמור שאושר לענין זה בידי השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת; "חברה עתירת השקעות חוץ": - חברה בהשקעת חוץ שנתקיימו בה כל אלה: (1) היא חברה תעשייתית כאמור בחוק עידוד התעשיה שמפעלה התעשייתי הוא מפעל מאושר; (2) השקעות החוץ בה מקנות למשקיעיהן שיעור העולה על 74% בכל אחת מהזכויות וכן שיעור העולה על 74% מהון המניות כולל הלוואות בעלים, ובלבד שהחלק בהון המניות לבדו עולה אף הוא על 74%; (3) ההשקעה על פי התכנית המאושרת איננה פחותה מסכום השווה לעשרים מיליון דולר של ארה"ב; "מקדם לתיאום השער", לשנת המס - ההפרש בין שערי החליפין של הלירה לדולר של ארצות הברית בתום שנת המס ובתום שנת הבסיס מחולק בשער החליפין שהיה בתום שנת הבסיס; ואולם אם נקבעה תקופת שומה מיוחדת - (1)11 אם היא מסתיימת לפני 30 בספטמבר - יהא המקדם לתיאום השער, המקדם לשנת המס שקדמה לשנת המס שאליה מתייחסת התקופה המיוחדת; (2) אם היא מסתיימת אחרי 29 בספטמבר ולפני 31 בדצמבר - יהא המקדם לתיאום השער, המקדם לשנת המס שאליה מתייחסת תקופת השומה המיוחדת; "שנת הבסיס" :- (1) לגבי פחת - שנת המס שבה הופעל הנכס, ואם חלפה יותר משנה מיום התשלום הראשון בעד הנכס ועד להפעלתו - שנת המס שקדמה לשנת המס שבה הופעל הנכס; לענין זה, נכסים שונים שהופעלו כמערכת אחת בפרק זמן אחד, ייראו כנכס אחד שהופעל בעת הפעלת המערכת; (2) לגבי הלוואה לזמן ארוך - שנת המס שבה נתקבלה ההלוואה; (3) לגבי נכסים שוטפים, התחייבויות שוטפות - הון מניות ורווחים - השנה שקדמה לשנת המס; "הלוואה לזמן ארוך": - הלוואה - למעט הלוואת בעלים - שנתקבלה לפרעון במשך תקופה שאינה פחותה מארבע שנים מיום קבלתה; "נכסים שוטפים": - ו"התחייבויות שוטפות": - כפי שנקבע בתקנות; "סכום לתיאום הפחת או ההפחתה": - סכום הפחת או ההפחתה המותרים בניכוי בשנת המס, כפול במקדם לתיאום השער; "סכום לתיאום שיעורי הפרעון של הלוואה לזמן ארוך": - שיעורי הפרעון של ההלוואה בשנת המס, כפול במקדם לתיאום השער; "סכום לתיאום הנכסים השוטפים": - סכום הנכסים השוטפים בתום השנה שקדמה לשנת המס, כפול במקדם לתיאום השער; "סכום לתיאום ההתחייבויות השוטפות": - סכום ההתחייבויות השוטפות בתום השנה שקדמה לשנת המס, כפול במקדם לתיאום השער; "סכום לתיאום רווחים": - רווחים כפול במקדם לתיאום השער, לענין זה "רווחים": - סך כל העודפים הכלולים בהון העצמי, לפי המאזן של החברה לסוף השנה שקדמה לשנת המס, שמקורם ברווחים הראויים לחלוקה; "סכום לתיאום הון המניות":11 - הסכום של הון המניות הנפרע בתום השנה שקדמה לשנת המס כפול במקדם לתיאום השער, ואם גדל ההון הנפרע בתוך שנת המס - בתוספת הסכום המוגדל ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר, לפי המועד הקרוב ביותר שלפניו נעשתה ההגדלה, כפול במספר החדשים שנותרו מהמועד האמור ועד תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, מחולק ב-12 וכפול במקדם לתיאום השער; שאר המונחים - כמשמעותם בפקודת מס הכנסה (בפרק זה - הפקודה:). 53ט. זכות להטבות (תיקון: תשל"ז, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ב) (א) (1) חברה, כל זמן שהיא חברה תעשייתית בהשקעת חוץ, תהא זכאית,       לפי בקשתה, להטבות על פי פרק זה, במשך 10 שנים מהשנה הראשונה       לקבלת ההטבות, ובלבד שבשנה הראשונה שבקשה את ההטבות היה       לה מפעל תעשייתי שהוא מפעל מאושר שטרם חלפו 12 או 10 שנים,       כאמור בסעיף 45, לגבי המפעל או ההרחבה האחרונה שלו (לחברה       כאמור ייקרא להלן - חברה זכאית:), ואם ההטבות כאמור יינתנו - (א) לחברה בהשקעת חוץ גדולה או חברה עתירת השקעות חוץ שקיבלה אישור להקמתו או להרחבתו של מפעלה עד יום 31 במרס 1983; (ב) לחברה בהשקעת חוץ אחרת, אם ביקשה את ההטבות לפני שנת המס 1982. (2) חברה בהשקעת חוץ גדולה או חברה עתירת השקעות חוץ שקיבלה אישור להקמתו או להרחבתו של מפעלה בשנות המס 1978 עד 1981, תהא - החל מהשנה שבה ביצעה לפחות רבע מהתכנית - זכאית לפי בקשתה להטבות שלפי סעיף 53יז במקום ההטבות האחרונות שלפי פרק זה (להלן - הטבות חלופות:) ובלבד שחברה כאמור שביצעה לפחות רבע מהתכנית לפני שהיתה לחברה תעשייתית, תהא זכאית להטבות החלופות משנת המס שבה היתה לחברה כאמור, גם בשל השנים שמהשלמת רבע התכנית ועד להיותה חברה כאמור היתה החברה חברה זכאית גם לפני קבלת אישור כאמור, יובאו שנות זכאותה הקודמות בחשבון מנין עשר השנים האמורות בפסקה (1). (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את המועד לענין קבלת הטבות. (ב) לא יינתנו הטבות בשנת מס פלונית, אלא אם הומצאו דו"חות ואישורים כפי שנקבע בתקנות. 53י. הפרשה לייצוב ההון (תיקון: תשל"ז) (א) לשם בירור הכנסתה החייבת של חברה זכאית יותר לה ניכוי של ההפרשה לייצוב ההון; ההפרשה לייצוב ההון היא הסכומים הדרושים לתיאום הפחת או ההפחתות בשנת מס פלונית וסכומים הדרושים לתיאום עלות הנכסים השוטפים, פחות הסכומים הדרושים לתיאום שיעורי הפרעון של ההלוואות לזמן ארוך שיש לפרעם בשנת המס, הסכומים הדרושים לתיאום ההתחייבויות השוטפות והפרשי השער ששולמו לבעלי המניות תושבי החוץ, המותרים לניכוי על פי סעיף 17(1) לפקודה או על פי סעיף 14 לחוק עידוד התעשיה. (ב) היתה ההפרשה לייצוב ההון שלילית, יראוה כהכנסה באותה שנה, בסכום שלא יעלה על ההפרשה לייצוב ההון שהותרה לחברה לניכוי בשתי שנות המס שקדמו לה; עלה סכום ההפרשה השלילית על סכום ההפרשה שהותר לה לניכוי כאמור, יועבר העודף לשתי השנים הבאות בזו אחר זו ויופחת מסכום ההפרשה לייצוב ההון שבהן; לענין זה, הפרשה היא שלילית כאשר סך כל הסכומים לתיאום שיעורי הפרעון של ההלוואות לזמן ארוך, ההתחייבויות השוטפות והפרשי השער כאמור בסעיף קטן (א), עולה על סך כל הסכומים לתיאום הפחת, ההפחתות והנכסים השוטפים. (ג) חברה שהיתה חברה זכאית בחלק בלבד של שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, תהא זכאית באותה שנה להפריש לייצוב ההון את מלוא הסכומים הדרושים לתיאום הפחת או ההפחתות המותרים לה באותה שנה, בניכוי מלוא הסכומים הדרושים לתיאום שיעורי הפרעון של ההלוואות לזמן ארוך שיש לפרעם באותה שנה, אך תהא זכאית להפריש רק חלק יחסי מהסכומים הדרושים לתיאום עלות הנכסים השוטפים, פחות הסכומים הדרושים לתיאום ההתחייבויות השוטפות, שהוא כיחס מספר החדשים השלמים שבהם היתה זכאית ל-12, הכל בניכוי חלק יחסי כאמור של הפרשי השער המותרים לניכוי כאמור בסעיף קטן (א). 53יא. קרן לייצוב ההון (תיקון: תשל"ז) (א) ההפרשות לייצוב ההון בשנת מס פלונית בתוספת סך כל ההפרשות כאמור שהצטברו עד שנת המס שקדמה לה, בניכוי סך כל ההפרשות השליליות באותן שנים, הסכומים שחולקו כמניות הטבה בשנים האמורות והסכומים הדרושים לתיאום הרווחים באותן שנים, יהוו את הקרן לייצוב ההון לתום אותה שנה. (ב) החברה תתן גילוי נאות, בדו"חותיה הכספיים, לסכום שהיה בקרן לייצוב ההון לסוף שנת המס הקודמת, ותפרט את השינויים שחלו בה בתוך שנת המס. 53יב. חלוקת רווחים מקרן ייצוב ההון (תיקון: תשל"ז) חברה שחילקה בשנת מס פלונית רווחים מתוך הקרן לייצוב ההון, תהא חייבת באותה שנה בתשלום המס שנפטרה מתשלומו כתוצאה מניכוי ההפרשה, כאמור בסעיף 53י(א), בצירוף ריבית פיגורים לתקופה שמתום השנה שבה נעשתה ההפרשה שממנה חולקו הרווחים ועד יום התשלום. 53יג. דין תיאום הפחת לענין חילוף וריווח הון (תיקון: תשל"ז) דין מחצית הסכום לתיאום הפחת כדין ניכוי נוסף לענין האמור בסעיף 12 לחוק עידוד התעשיה ולענין הגדרת "פחת מתואם" שבסעיף 88 לפקודה. 53יד. פטור לעודף אינפלציוני במכירת מניות (תיקון: תשל"ז) נמכרה מניה של תושב חוץ בחברה תעשייתית בהשקעת חוץ לתושב אחר, יהיה העודף האינפלציוני פטור ממס אם בחישוב העודף האינפלציוני ראו כמדד את שער המטבע שבו נרכש הנכס; הוראה זו לא תחול לגבי סכומים שרואים אותם כעודף אינפלציוני לפי סעיף 94ב לפקודה. 53טו. מניעת זכות פחת לפי חוקים אחרים והפרשות לפני זכאות ולאחריה (תיקון: תשל"ז) (א) חברה המקבלת הטבות על פי פרק זה לא תקבל תוספת פחת על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי"ח-1958, או על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ"ד-1964, ולא פחת וניכוי נוסף על פי חוק עידוד התעשיה. (ב) (1) חברה שנעשתה חברה זכאית בשנת מס פלונית ואשר בשתי שנות המס       שקדמו לה, או באחת מהן, תבעה פחת על פי חוק עידוד התעשיה, יבוטל      הפחת האמור, והיא תהא זכאית לנכות באותן שנים את הסכומים      הדרושים לתיאום הפחת על אותו ציוד שלגביו בוטל הפחת האמור בניכוי      הסכומים לתיאום שיעורי ההלוואות לזמן ארוך שמועד פרעונם חל      באותן שנים. (2) חברה שפסקה זכאותה בשנת מס פלונית, תהא זכאית לנכות מהכנסתה בשתי שנות המס שלאחר אותה שנה את הסכומים הדרושים לתיאום הפחת או ההפחתות המותרים לה באותן שנים, בניכוי הסכומים הדרושים לתיאום שיעורי ההלוואות לזמן ארוך שמועד פרעונם חל באותן שנים, ותהא זכאית לפחת על פי חוק עידוד התעשיה רק לגבי יתרת הנכסים שיהיו לה לאחר תום שתי השנים כאמור. (3) דין הסכומים הדרושים לתיאום שיעורי ההלוואות העולים על הסכומים הדרושים לתיאום הפחת או ההפחתות כדין הפרשה שלילית כמשמעותה בסעיף 53י(ב). 53טז. חידוש זכאות (תיקון: תשל"ח) פסקה זכאותה של חברה במשך שנת מס שלמה, והגורם להפסקת הזכאות סולק תוך שתי שנות מס שלאחר השנה שבה פסקה הזכאות, והודעה על כך נמסרה לפקיד השומה עם הגשת הדו"ח לאחת משתי שנות המס האמורות, יחולו הוראות אלה: (1) היה הגורם להפסקת זכאותה של החברה בקשתה להפסקתה או אי-הגשת הדו"חות והאישורים שעליה להגיש על פי סעיף 53ט(ב), היא תחזור להיות חברה זכאית, תוך תקופת ההטבות, מיום הפסקת זכאותה, ובלבד שהשומות שנעשו לה על פי סעיף 53טו יתוקנו לפי זה; (2) היה הגורם להפסקת זכאותה של החברה אי-מילוי התנאים שבהגדרה "חברה בהשקעות חוץ":, לא תוכל החברה לשוב ולהיות חברה זכאית אלא מיום סילוק הגורם. 53יז. הטבה לחברה בהשקעת חוץ גדולה (תיקון: תשל"ח, תשמ"א) (א) ביקשה חברה זכאית שהיא חברה בהשקעת חוץ גדולה לקבל הטבות חלופות, יחולו הוראות אלה: (1) (א) יותר לה ניכוי הסכומים הדרושים לתיאום הן המניות והסכומים      הדרושים לתיאום הרווחים פחות מחצית סכום הרווחים שחולקו        בשנת המס, ובלבד שתוך שלוש שנים לאחר שנת המס שלגביה הותר      הניכוי תהוון רווחים בסכום שהותר לה לניכוי כאמור, על ידי הוצאת       מניות; לא הוון הסכום כאמור, תחזיר החברה את סכום המס שלא       הוטל עליה בשל הניכוי האמור בצירוף ריבית של 26% לשנה מתום       אותה שנת מס ועד ליום התשלום; (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי שר האוצר להתיר לחברה פלונית, במקום ההיוון, נקיטת דרך אחרת שיקבע להבטחת אי חלוקת רווחים, ורשאי הוא לקבוע לגבי חברה שמניותיה נסחרות בבורסה שיעור אחר, במקום מחצית סכום הרווחים שחולקו בשנת המס, שאותו יש להפחית לענין תיאום הרווחים, או לקבוע כי רווחים כאמור לא יופחתו כלל. (2) בחישוב העודף האינפלציוני לענין סעיף 88 לפקודה, בכירת נכס, יובאו בחשבון שני שלישים בלבד מעליית המדד בשנים שבהן היתה החברה בהשקעת חוץ גדולה; (3) היתה החברה חברה זכאית במשך תקופה של פחות ממחצית שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, לא תהא זכאית לניכוי על פי פסקה (1); (4) החברה לא תקבל תוספת פחת על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי"ח-1953, או על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ"ד-1964, ולא פחת וניכוי נוסף על פי חוק עידוד התעשיה; (5) נעשתה החברה חברה זכאית בשנת מס פלונית ובשתי שנות המס שקדמו לה, או באחת מהן, תבעה פחת על פי חוק עידוד התעשיה - יבוטל הפחת האמור; (6) פסקה זכאותה של החברה בשנת מס פלונית, לא תהא זכאית בשתי שנות המס שלאחריה לפחת על פי חוק עידוד התעשיה; (7) יחולו לגביה הוראות סעיפים 53יד ו-53טז. (ב) שר האוצר רשאי להתנות את תחולתו של סעיף קטן (א) בכך שחלק מרכוש החברה, כפי שקבע, יושקע בנכסי המפעל, כולל ההון החוזר שלו, וכן רשאי הוא לקבוע - (1) כי סכום שהושקע בנכסים מסויימים יופחת מההון העצמי לענין מתן הניכוי על פי סעיף קטן (א)(1); "הון עצמי":, לענין זה - סכום הון המניות הנפרע והרווחים; (2) את הגדרתו של הון מניות נפרע לענין הניכוי האמור. פרק שמיני: פטור ממס עזבון (בוטל) (תיקון: תשל"ח) 55-54. (בוטלו) (תיקון: תשל"ח) פרק שמיני 2: הטבות במס מעסיקים (בוטל) (תיקון : תשס"ח25) 55א - 55ג (בוטלו) (תיקון: תשס"ח) פרק תשיעי : העברת הון (בוטל) (תיקון: תשל"ח) 71-56. (בוטלו) (תיקון: תשל"ח) פרק עשירי : הוראות כלליות בדבר תחולת ההטבות (תיקון: תשכ"ז) 72. חובה להמציא ידיעות מי שניתן לו אישור ימציא למנהל, בהתאם לדרישתו, ידיעות, מסמכים וראיות אחרות בקשר לביצוע התכנית המאושרת, לקיום תנאי האישור ותנאי היתרים ולקביעת שיעורי ההטבות. 72א. יציבות ההטבות (תיקון: תשנ"א, תשס"ה21) מי שניתן לו אישור או מי שבחר בהטבות מס בשל מפעל מוטב כאמור בסימן ב' לפרק שביעי, יהיה זכאי להטבות שהיו קבועות בחוק זה כתקפו ביום מתן האישור או בשנת הבחירה, לפי הענין, בהתאם לתנאים ולמגבלות שהיו קבועים כאמור. 73. קיום הוראות - תנאי לתחולת ההטבות הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל חיקוק אחר, אולם שום הטבה לא תינתן אלא אם קויימו הוראותיו של חוק זה ושל התקנות שהותקנו על פיו, ולגבי מפעל או השקעה מאושרים - אם קויימו גם התכנית המאושרת ותנאי האישור. 73א. דין תושבי-חוץ לענין הטבות (תיקון: תשכ"ג) "תושב-חוץ": - לענין הטבות או זכויות אחרות הניתנות לו לפי חוק זה - כמשמעותו בפקודת מס-הכנסה. 73ב.  דין חברה מוטבת (תיקון: תשס"ה21) בלי לגרוע מהאמור בסימן ב' לפרק שביעי, חברה הזכאית להטבות לפי אותו סימן בשל מפעל מוטב שבבעלותה, יראו אותה, לכל דבר וענין, למעט לענין הטבות לפי חוק זה, כאילו היא בעלת מפעל מאושר. 73ג.  הוראות מיוחדות לענין נאמנות (תיקון: תשס"ה23) היו אמצעי השליטה בחברה שהיא בעלת מפעל מאושר או מפעל מוטב, מוחזקים בנאמנות, במישרין או בעקיפין, יחולו הוראות פרק רביעי 2 בחלק ד לפקודה, בשינויים המחויבים. 74. מפעל מעורב (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ז, תשכ"ט, תשל"ו, תשל"ז, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ח, תשס"ה, תשס"ט21) (א)  בסעיף זה - "הפרש ההרחבה": - סכום המחושב בהתאם להוראות אלה, לפי הענין: (1)  היתה במפעל הרחבה אחת - סכום השווה למחזור המפעל בשנת המס, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה; (2)  היו במפעל כמה הרחבות - לענין ההרחבה האחרונה - הסכום האמור בפסקה (1), ולענין כל הרחבה אחרת שקדמה לה (בהגדרה זו - ההרחבה האחרת) - סכום השווה למחזור הבסיס המתואם של ההרחבה הראשונה שלאחר ההרחבה האחרת שלגביה הפרש ההרחבה הוא סכום חיובי, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של ההרחבה האחרת; לא היתה, לאחר ההרחבה האחרת, הרחבה שלגביה הפרש ההרחבה הוא סכום חיובי, יהיה הפרש ההרחבה לגבי ההרחבה האחרת - מחזור המפעל בשנת המס, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה; (3)  היה הסכום לפי הוראות פסקאות (1) או (2), סכום שלילי, יהיה הפרש ההרחבה - אפס; (4)  היתה ההרחבה מפעל קשור למפעל שבבעלות אדם אחר (בפסקה זו - המפעל האחר:), ובשנת המס פחת מחזורו של המפעל האחר ממחזורו בשנת הבסיס של ההרחבה, כשהמחזור כאמור מתואם לשינוי בשיעור המדד, מתום שנת הבסיס ועד לתום שנת המס, יופחת ממחזור המפעל, לצורך חישוב הפרש ההרחבה לפי הוראות פסקאות (1) ו-(2) סיפה, ההפרש שבין מחזור המפעל האחר בשנת הבסיס כאמור, למחזורו בשנת המס, כשההפרש מתואם לשינוי בשיעור המדד מתום שנת הבסיס ועד תום שנת המס; "הרחבה":, של מפעל - לענין חלק מוטב - כהגדרתה בסעיף 51, ולענין חלק מאושר - בהתאם להחלטת המינהלה; "השנה הקובעת": - (1)  לענין חלק מאושר - שנת ההפעלה של אותו חלק, שעליה החליטה המינהלה; (2)  לענין חלק מוטב - שנת הבחירה; "ידע": - כהגדרתו בסעיף 51; "מדד": - מדד המחירים הסיטוניים של התפוקה התעשייתית, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או מדד אחר שקבעו השרים; "מחזור":, של מפעל - סך כל ההכנסה בשנת המס מכל אחד מאלה, והכל בניכוי הנחות שניתנו ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל: (1)  הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, הן בחלקיו המאושרים או המוטבים והן בחלקיו האחרים, לרבות הכנסה ממכירת רכיביהם שיוצרו במפעל אחר; (2)  הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל; (3)  הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור; (4)  הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקה (3); "מחזור הבסיס": - כל אחד מאלה לפי הענין: (1)  המחזור הממוצע בשלוש שנות המס שקדמו לשנה הקובעת; (2)  נעשתה ההשקעה המזערית המזכה בתקופה של שנתיים המסתיימת בשנת הבחירה - המחזור הממוצע בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת; היה ההפרש שבין המחזור בשנה שקדמה לשנה הקובעת לבין המחזור בשנה שקדמה לה גבוה מ12.5%- - המחזור הגבוה מבין המחזורים בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת; "מחזור הבסיס המתואם": - מחזור הבסיס, כשהוא מתואם לשינוי בשיעור המדד, מתום שנת הבסיס ועד לתום שנת המס, ובלבד שלא יעלה על מחזור המפעל בשנת המס; "מפעל מוטב", "מפעל קשור", "שנת הבחירה", "קרוב": - כהגדרתם בסעיף 51; "מפעל מעורב" :- מפעל שנעשתה בו הרחבה, אחת או יותר, ושמתקיים בו אחד מאלה: (1)  חלקו הוא מפעל מאושר (בסעיף זה - החלק המאושר:) וחלקו אינו מפעל מאושר; (2)  חלקו הוא מפעל מוטב (בסעיף זה - החלק המוטב:) וחלקו אינו מפעל מוטב; (3)  יש בו מספר חלקים מאושרים או מספר חלקים מוטבים, שהוקמו במועדים שונים; "שנת הבסיס": - שנת המס שקדמה לשנה הקובעת. (ב)  לכל מונח אחר בסעיף זה תהא המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (בסעיף זה - הפקודה:), אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. (ג)  בעל מפעל מעורב זכאי להטבות הקבועות בחוק זה למפעל מאושר או למפעל מוטב, רק לגבי החלק המאושר או החלק המוטב, לפי הענין, ואם יש בו מספר חלקים מאושרים או מוטבים - לגבי כל חלק, בהתאם למועד שבו אושר, או לשנת הבחירה, לפי הענין. (ד)  לענין חישוב המס על הכנסה חייבת ממפעל מעורב, בשנת המס, יחולו הוראות אלה: (1)  ייחוס ההכנסה החייבת לכל חלק מחלקי המפעל שנוסף בשל הרחבת המפעל, ייעשה על פי הגידול במחזור המפעל, על ידי הכפלת ההכנסה החייבת של המפעל, בשנת המס, ביחס שבין הפרש ההרחבה של אותה הרחבה לבין מחזור המפעל בשנת המס; (2)  החישוב לצורך ייחוס ההכנסה החייבת של חלקי המפעל, כאמור בפסקה (1), ייעשה החל בחלק שנוסף למפעל בשל ההרחבה האחרונה שנעשתה בו, ועד החלק שהוסף למפעל בשל ההרחבה הראשונה שנעשתה בו, לפי הסדר; (3)  נעשה במפעל מעורב שימוש במכונות או בציוד אחר, שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, יופחת מסכום ההכנסה החייבת של המפעל שבשלה הוא זכאי להטבות לפי חוק זה, סכום ההכנסה החייבת הנובע מהשימוש במכונות או בציוד האמורים, בהתאם לכללים שקבע מנהל רשות המסים; מנהל רשות המסים רשאי לקבוע כי לא יראו מכונות או ציוד כמכונות או ציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, אם השימוש בהם היה בתקופה שאינה עולה על שישה חודשים מיום רכישתו ובתנאים שקבע, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א)  המכונות או הציוד האמורים נרכשו במהלך הליכי פירוק של חברה שאינם הליכי פירוק מרצון; (ב)  בעל המפעל שרכש כאמור את המכונות או הציוד אינו קרוב של החברה המתפרקת; (ג)  לא ניתן לחברה המתפרקת מענק בשל המכונות או הציוד שנרכשו כאמור; (4) (א)  שיעור הדיבידנד המשולם על ידי המפעל מהכנסתו החייבת        בשנת מס מסוימת והזכאי להטבות לפי סעיף 47(ב), יהיה כיחס        שבין ההכנסה החייבת בניכוי מס החברות החל עליה של חלקי        המפעל השונים, לפי החישוב כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותה שנה. (ב)  האמור בפסקת משנה (א) לא יחול לגבי דיבידנד המחולק מהכנסה של חלק מאושר שניתן לגביה פטור לפי הוראות סעיף 47, או מהכנסה חייבת של חלק מוטב שניתן לגביה פטור לפי סעיף 51א(א)(1)(א), (2) או (3); לענין זה יראו את החלק המאושר או את החלק המוטב האמורים, כמפעל נפרד. (ה)  השרים רשאים לקבוע הוראות בענינים אלה: (1)  הפחתת מחזור הבסיס, במקרים, בתנאים ובאופן שיקבעו, לרבות מתן אפשרות לפנות לועדת הערר כמשמעותה בסעיף 51י בשאלה האם הוחלפו 50% לפחות מהמוצרים שיוצרו במפעל; קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 51י עד 51יד, בשינויים המחויבים; (2)  (בוטלה) (ו) (1) מנהל רשות המסים רשאי לקבוע כללים לעניין ייחוס הכנסותיו של       מי שפועל באזורי פיתוח שונים או של מי שפועל באזור פיתוח ובאזור       אחר, בין אזורי הפעילות השונים. (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאי מנהל רשות המסים, לפי בקשה שתוגש לו אם שוכנע מנימוקים שיירשמו, להחליט על ייחוס הכנסות שונה מזה שנקבע בכללים לפי פסקה (1), בתנאים ובתיאומים שיורה; היה המבקש בעל מפעל מאושר, טעונה הבקשה גם אישור של המינהלה; על החלטה כאמור בפסקה זו, יחולו הוראות פרק שני ב בחלק ט' לפקודה, בשינויים המחויבים. 74א. ויתור על הטבות (תיקון: תשל"א, תשל"ח) מי שקיבל אישור רשאי לוותר על ההטבות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, במלואן או בחלקן. 74ב.  העברת הטבות לחברה קולטת במיזוג (תיקון: תשנ"ג, תשס"ה21) (א) הטבות שחברה מעבירה או קולטת במיזוג או חברה מתפצלת בפיצול, לפי פרק ה'2 לפקודת מס הכנסה, היתה זכאית להן בשל מפעל מאושר או מפעל מוטב אילולא המיזוג או הפיצול, יוענקו לחברה הקולטת או החדשה, לפי הענין, אם ניתן לכך אישור של מנהל רשות המסים, ולגבי הטבות בשל מפעל מאושר - גם אישור המינהלה, והכל בתנאים שיורו. (ב) בקשה להענקת ההטבות לחברה הקולטת או לחברה החדשה, לפי הענין, תוגש לגבי מפעל מאושר - למינהלה, ולגבי מפעל מוטב - למנהל רשות המסים, במועד הגשת הבקשה למנהל רשות המסים לפי סעיף 103ט לפקודת מס הכנסה אם הוגשה, ואם לא הוגשה - תוך 30 ימים ממועד המיזוג או הפיצול, לפי הענין. (ג) לא השיבו המינהלה או מנהל רשות המסים, לפי הענין, בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו כאילו אושרה. 74ג.  סייג לענין חישוב הכנסה בהקמת מפעל חדש (תיקון: תשס"ה21) לצורך חישוב ההכנסה שבשלה יינתנו הטבות לפי הוראות חוק זה, בשל הקמת מפעל חדש שהוא מפעל מאושר או מפעל מוטב, שנעשה בו שימוש במכונות או בציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, יחולו הוראות סעיף 74(ד)(3) ו-(4), בשינויים המחויבים; לענין זה, "מפעל חדש", "מפעל מוטב": - כהגדרתם בסעיף 51. 75. התלייה וביטול (תיקון: תשכ"ג, תשכ"ז, תשל"א, תשל"ו, תשל"ח, תשמ"א) (א) ראה המנהל כי מי שקיבל אישור לא קיים הוראה מהוראות חוק זה או מהתקנות שהותקנו על פיו, או לא קיים את התכנית המאושרת או תנאי מתנאי האישור, רשאי הוא לשלוח לבעל האישור הודעה מוקדמת על כוונתו להציע למינהלה לדון בהתליית האישור או בביטולו, לעתיד או למפרע; נמסרה הודעה כאמור רשאית המינהלה - (1) לעכב הטבות עד לבירור הענין; (2) להתלות את האישור או לבטלו, לעתיד או למפרע, אם על אף ההודעה לא קיים בעל האישור, תוך 15 יום מקבלתה, את ההוראות, התכנית או תנאי האישור כאמור; ומשעשתה כן, ישלם בעל האישור את המסים ותשלומי החובה האחרים שלגביהם ניתנו ההטבות זולת אם קבעה שלא ישולמו או שישולמו רק מקצתם; התשלום ייעשה במועדים שתקבע המינהלה, או שיקבע המנהל בהתאם להנחיותיה. (ב) נוכחה המינהלה לדעת, כי אישור הושג על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין, תבטלו למפרע מיום נתינתו, וכל המסים ותשלומי החובה האחרים כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בתום ששים יום מתאריך ההודעה על הביטול. (ג) על המסים ותשלומי החובה האחרים שיעמדו לתשלום עקב ביטול אישור על פי סעיף זה תיווסף ריבית פיגורים מן היום שחלה החובה לשלמם אילולא ניתן מהם פטור או תוספת 20% מן הסכום שיש להחזירו, לפי הגבוה שביניהן. (ד) (בוטל). 75א. ביטול חלקי של הטבות (תיקון: תשל"א, תשל"ו, תשמ"א) נוכחה המינהלה לדעת כי תנאי האישור לא קויימו במלואם, רשאית היא להחליט כי ישולמו חלק מהמסים ותשלומי החובה האחרים שלגביהם ניתנו הטבות, במועדים שתקבע המינהלה או שיקבע המנהל בהתאם להנחיותיה; ואם לא נקבעה בחיקוק שבו הוטלו חובה לשלם עליהם הפרשי הצמדה וריבית - בצירוף ריבית פיגורים מן היום שחלה החובה לשלמם אילולא ניתנו ההטבות ועד ליום תשלומם. 75ב. ביטול מענק (תיקון: תשל"א, תשל"ו, תשמ"א, תש"ן) (א) ניתן מענק כלשהו לפי חוק זה ובעל המפעל או הבנין לא הוכיח כי מילא אחר הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו ושביצע את התכנית המאושרת כולה וקיים את כל תנאי האישור - יחזיר את המענק, זולת אם המינהלה קבעה שלא יחזיר או שיחזיר רק במקצתו, החזרת המענק תיעשה בתוספת ריבית פיגורים כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר לגבי איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית (בחוק זה - ריבית פיגורים:) או בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לפי הסכום הגדול מיום קבלתו, תוך תשעים יום מהתאריך שבו נשלחה לבעל המפעל או הבנין הודעה על חובתו להחזירו או במועד מאוחר יותר שתקבע המינהלה או שיקבע המנהל בהתאם להנחיותיה; לענין סעיף 25 יראו את ההודעה כהחלטת המינהלה לדרוש את החזרת המענק ואם הגיש בעל המפעל ערר וחוייב להחזיר את המענק או מקצתו, יחזירו תוך 60 יום מיום החלטת השרים בערר. (ב) קיבלה חברה או אגודה שיתופית מענק כלשהו לפי חוק זה וניתן עליה צו פירוק או קיבלה החלטה על פירוקה מרצון או מונה לה כונס נכסים לפני שביצעה את התכנית המאושרת כולה וקיימה את כל תנאי האישור - יראוה כאילו נתחייבה בהחזרת המענק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לפני מתן צו הפירוק או קבלת ההחלטה או מינוי הכונס, זולת אם החליטה המינהלה שלא יוחזר המענק או שיוחזר רק מקצתו, והוא הדין ביחיד שניתן עליו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל. (ג) הושג מענק על יסוד הודעות כוזבות או בטעות ביודעין, תבטלו המינהלה, ובעל המפעל יהא חייב להחזירו תוך ששים יום מיום שנשלחה לו הודעה על הביטול, בתוספת 100% מסכומו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית. (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר. (ה) הוחזרו מענק או מקצתו על פי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) ייקבעו ההכנסות לשנים שבין מתן המענק לבין ההחזרה כאילו לא ניתנו מלכתחילה המענק או מקצתו שהוחזר, ושומות שנעשו לשנים האמורות יתוקנו בהתאם לכך. (ו) בסעיף זה - "הפרשי הצמדה וריבית" :- תוספת לסכום המענק השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה שמיום קבלת המענק עד יום החזרתו, בתוספת ריבית על סכום המענק; "מדד" :- מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "ריבית" :- ריבית בשיעור הקבוע בהגדרת "הפרשי הצמדה וריבית" שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א1961-. 76. השקעות בניירות ערך שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בתקנות - (1) להחיל הטבות על השקעות בניירות-ערך ועל הלוואות בעריכת משכנתה, להתנות תחולתן בתנאים ולקבוע מועדים שונים מן המפורטים בחוק זה; (2) לפטור ממס-בולים, וממס אחר כיוצא בזה, סדרת איגרות-חוב שהוצאה בתנאים ובאופן שקבע שר האוצר. 76א. פרסום כללים של המינהלה (תיקון: תשל"ו) כללים שקבעה המינהלה על פי חוק זה יפורסמו ברבים. פרק אחד-עשר: הוראות כלליות בדבר מינויים וסמכויות (תיקון: תשכ"ז) 77. פרסום מנויים הודעה על מינויים לפי חוק זה תפורסם ברשומות. 78. קיום סמכויות הסמכויות הנתונות לפי חוק זה אינן באות לגרוע מן הסמכויות לפי חיקוק אחר. 78א. אצילת סמכויות המנהל (תיקון: תשכ"ג) המנהל רשאי, באישור המינהלה, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה או לפי תקנות שהותקנו על פיו, למעט הסמכות לכהן כחבר המינהלה והמועצה וכיושב-ראש שלהן. 79. (בוטל) (תיקון: תשל"ח) 80. אצילת סמכויות השרים (תיקון: תשכ"ז) כל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכויותיו, כשהן מוענקות לו בלבד. 81. תקנות השרים רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה. מנהל רשות המסים רשאי לקבוע דוחות, טפסים ופרטים שיש להגיש לו לשם ביצוע הוראות חוק זה. 81א.  סמכויות מנהל רשות המסים (תיקון: תשס"ה21) (א)   מנהל רשות המסים רשאי לקבוע דוחות, טפסים ופרטים שיש להגיש לו לשם ביצוע הוראות חוק זה. (ב)  טפסים כאמור בסעיף קטן (א), אין חובה לפרסמם ברשומות והם יפורסמו בדרך שיורה מנהל רשות המסים; נקבעו טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם. פרק שנים-עשר : הוראות מעבר (בוטל) (תיקון: תשל"ח) 93-82. (בוטלו) (תיקון: תשל"ח) פרק שלושה-עשר : תחולת הפרק הששי (תיקון: תשכ"ז) 94. תקופת הזכות למענק השקעה (תיקון: תשל"א, תשל"ה, תשל"ו, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ז, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ד20, תשס"ה, תשס"ט21)13 (א) הזכות למענק השקעה כאמור בפרק הששי נתונה לבעל מפעל או לבעל בנין אם - (1) קיבל אישור בין יום ד' בטבת תשל"א (1 בינואר 1971) לבין יום כ"ט באדר ב' תשל"ו (31 במרס 1976) וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור אך לא יאוחר מיום י"ז בניסן תשמ"ג (31 במרס 1983); (2) קיבל אישור בין יום א' בניסן התשל"ו (1 באפריל 1976) לבין יום כ"ה בתמוז התשל"ח (30 ביולי 1978), וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום כ' באדר ב' התשמ"ו (31 במרס 1986), ולגבי בעל מפעל מאושר שהוא בית מלון - אם קיבל אישור בין יום א' בניסן התשל"ו (1 באפריל 1976), לבין יום כ"ה בתמוז התשל"ח (30 ביולי 1978), וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום א' בניסן התשמ"ז (31 במרס 1987); (3) קיבל אישור בין יום כ"ו בתמוז התשל"ח (31 ביולי 1978) לבין יום כ"ה באדר התשמ"א (31 במרס 1981), וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום א' בניסן התשמ"ז (31 במרס 1987); ואם המפעל הוא בית מלון - לא יאוחר מיום י"ג בניסן התשמ"ח (31 במרס 1988); (4) קיבל אישור בין יום כ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981) לבין יום כ"ז באדר ב' התשמ"ד (31 במרס 1984) וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום ה' בניסן התש"ן (31 במרס 1990); (5) קיבל אישור בין יום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל 1984) לבין כ' באדר ב' התשמ"ו (31 במרס 1986) וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור אך לא יאוחר מיום כ"ו באדר ב' התשנ"ב (31 במרס 1992); (5א) (א) קיבל אישור בין יום כ"א באדר ב' התשמ"ו (1 באפריל 1986) לבין         המועד הקבוע לפי הוראות סעיף 18, וביצע את התכנית תוך התקופה         שקבעה המינהלה בכתב האישור, ובלבד שלא עברו חמש שנים מיום         שניתן כתב האישור לגבי התכנית המאושרת המקורית, ואם קיבל         אישור למפעל תיירותי, ובלבד שלא עברו שבע שנים מיום שניתן כתב         האישור לגבי התכנית המאושרת המקורית. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מפעל מאושר הממוקם בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף, כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, רשאית המינהלה להאריך את מועד הביצוע של התכנית לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 חודשים, אם השתכנעה כי המצב המיוחד בעורף גרם לעיכוב בביצוע התכנית. (6) הגיש בקשה לקבלת המענק לא יאוחר מאשר שמונה-עשר חודש מיום שבוצעה התכנית, או לא יאוחר מששה חדשים מיום כניסת האישור לתקפו אם המינהלה דחתה את כניסת תקפו של האישור לתקופה העולה על שמונה-עשר חודש מיום גמר ביצוע התכנית. (7)  הסתיימה תקופת ההטבות לה היה זכאי, לפי סימן ב' לפרק שביעי. (ב) לענין סעיף זה, ביצוע, לגבי מכונות וציוד - כשהגיעו לתחום המפעל, לגבי ציוד להשכרה - כשהגיעו לתחום המפעל השוכר, ולגבי בניה, שיפוץ ופיתוח קרקע - סיומם למעשה. 94א. הזכות לערבות המדינה (תיקון: תשנ"ה)13 95. (בוטל) (תיקון: תשמ"ו) ת ו ס פ ת2 (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ט, תשנ"ז, תשס"א, תשס"ט) בתוקף עד יום 31.12.2009 (סעיף 40ג) 1.: שיעור מענק השקעה למפעל מאושר שהוא מפעל :תעשייתי, מפעל להשכרת ציוד, בנין תעשייתי ובנין תעשייתי משופץ: באזור פיתוח א'                           באזור פיתוח ב'       20%                                            10% 2.:  שיעור מענק השקעה למפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי: באזור פיתוח א'                           באזור פיתוח ב' בית מלון, חניון - 20%                   בית מלון, חניון - 10%            מפעל תיירותי אחר - 10% 3.:  שיעור מענק השקעה למפעל בנגב - עד 30%. ת ו ס פ ת2 (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ט, תשנ"ז, תשס"א, תשס"ט) בתוקף מיום 1.1.2010 (סעיף 40ג) 1.: שיעור מענק השקעה למפעל מאושר שהוא מפעל :תעשייתי, מפעל להשכרת ציוד, בנין תעשייתי ובנין תעשייתי משופץ: באזור פיתוח א'                           באזור פיתוח ב'       20%                                            10% 2.:  שיעור מענק השקעה למפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי: באזור פיתוח א'                           באזור פיתוח ב' מיתקן תיירותי ללינה - 20%                   מיתקן תיירותי ללינה - 10% אטרקציה - 10% 3.:  שיעור מענק השקעה למפעל בנגב - עד 30%. _________________________________ 1 ס"ח תשי"ט, 234; תשכ"א, 78; תשכ"ג, 14; תשכ"ה, 39; תשכ"ז, 62; תשכ"ח, 36; תשכ"ט, 242; תש"ל, 152; תשל"א, 30; תשל"ד, 16, 108; תשל"ה, 83, 150, 166; תשל"ו, 284; תשל"ז, 3, 203; תשל"ח, 44, 46, 168; תש"ם, 92, 103; תשמ"א, 160, 307; תשמ"ב, 190, 262; תשמ"ד, 109; תשמ"ה, 77, 200; תשמ"ו, 133, 136, 140, 170; תשמ"ז, 4, 8, 92, 116, 140; תשמ"ח, 172; תשמ"ט, 2; תש"ן, 23, 37, 138; תשנ"א, 4, 138; תשנ"ב, 103, 112, 155, 187, 252; תשנ"ג, 20, 212; תשנ"ד, 45, 51; תשנ"ה, 102; תשנ"ז, 16, 73; תשנ"ח, 81; תשנ"ט, 38, 134; תש"ס, 98; תשס"א, 142, 239; תשס"ב, 170, 173, 240, 491, 577; תשס"ג, 496; תשס"ד, 44; תשס"ה, 51, 397, 452, 808; תשס"ח, 121; תשס"ט, 85, 86, 206; תש"ע, 279. ק"ת תשל"ט, 923; תשס"ד, 898; תשס"ה, 226; תשס"ו, 246. י"פ תשמ"ט, 3371. 2 (1) סעיף 11 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 26), התשמ"ו-1986 (ס"ח תשמ"ו, 133), קובע: (א)  אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויות שנרכשו על פי החוק העיקרי לפני תיקונו בחוק זה. (ב) מי שהגיש בקשה לאישור תכנית למפעל תיירות ובקשתו לא אושרה לפני יום פרסומו של חוק זה, רשאי, בהודעה למנהל תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, לבחור בקבלת ההטבות שלפי החוק העיקרי לפני תיקונו בחוק זה, במקום ההטבות שלפי החוק העיקרי כפי שתוקן בחוק זה. (2)  ס' 5 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז-1997 (ס"ח תשנ"ז, 17) קובע לענין תיקון התוספת הראשונה: "(א)  תחולתם של סעיפים 2, 3 ו-4 תהיה לגבי תכניות שיאושרו החל ביום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997); על תכניות להקמת מפעלים תיירותיים אשר קיבלו את המלצת ועדת ההשקעות במשרד התיירות לפני תחילתו של חוק זה יחולו הוראות הדין הקודם. (ב)  על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, כנוסחה בפרק זה, בשנת 1997, מפעל מאושר כאמור בסעיף 1 בתוספת האמורה, שתכנית ההשקעה שתאושר לו בשנת 1997 אינה עולה על 160 מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי למענק השקעה בשיעור של 24% באזור פיתוח א' ו-12% באזור פיתוח ב'." (3)  סעיף 34 לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998 (ס"ח תשנ"ח, 82; תשנ"ט, 134; תש"ס, 98) קובע: "34.  הוראות מיוחדות לשנים 1998 ו-1999 (א)  (1)  מפעל תעשייתי מאושר באזור פיתוח א' שתכנית ההשקעה שתאושר לו בשנת 1998           אינה עולה על 140 מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד        השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן - חוק לעידוד השקעות הון), למענק השקעה בשיעור של 24%. (2)  מפעל תעשייתי מאושר באזור פיתוח א' שתכנית ההשקעה שתאושר לו בשנת 1999 ובשנת 2000 אינה עולה על 140 מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%. (3)  בנין תעשייתי באזור פיתוח א', שתכנית ההשקעה שאושרה לו בשנת 1998 או שתאושר לו בשנים 1999 ו-2000, אינה עולה על 140 מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%." (ב)  הגיש תאגיד, המנוי בסעיף 40ב לחוק לעידוד השקעות הון, לאישור המינהלה תכניות השקעה, לרבות בקשות לתוספות על תכניות השקעה שאושרו, שלפחות אחת מהן זכאית למענק ההשקעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה התאגיד זכאי למענק השקעה לפי אותו סעיף קטן, אם סכומן המצטבר של תכניות ההשקעה והתוספות שאושרו לו, באותה שנה, עולה על 140 מיליון שקלים חדשים. (ג)  (1)  מפעל תיירותי מאושר באזור פיתוח א', למעט מפעל תיירותי אחר, שתכנית        ההשקעה תאושר לו בשנת 1998, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד        השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%. (2)  מפעל תיירותי מאושר באזור פיתוח א', למעט מפעל תיירותי אחר, שתכנית ההשקעה תאושר לו בשנת 1999 ובשנת 2000, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%. 3 סעיף 23 (ו) לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 20), התשמ"א-1981 (ס"ח תשמ"א, 314) (להלן - החוק המתקן) קובע כי סעיפים 22(5) ו-40ב(א)(4), כנוסחם לפי החוק המתקן, יחולו גם לגבי מפעלים שאושרו לפני 31.5.81. 4 סעיף 24 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 4), תשכ"ז-1967 (ס"ח תשכ"ז, 62) קובע: השרים יקבעו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כללים בדבר תשלום המענק, כולו או מקצתו, כאמור בפרק הששי, על-ידי פרעון חלק מהלוואה שבעל מפעל קיבל או זכאי לקבלה, על פי המלצת רשות ממשלתית שניתנה לפני קבלתו של חוק זה בכנסת. 5 סעיף 23(א) לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 20), התשמ"א-1981 (ס"ח תשמ"א, 314) (להלן - החוק המתקן) קובע כי תחולתו של סעיף 41א היא לגבי מפעלים שאושרו אחרי יום 31.5.81 ואולם לגבי מפעלים שאושרו לפני המועד האמור יחול הסעיף לפי בקשתם משנת המס 1981, בתנאי ששיעור המס שיחול על הנישום יהיה לפי סעיף 47(ג)(4) לחוק כפי שניתן בחוק המתקן. 6 ראה הוראות מעבר לשנת המס 1968 בס' 30 (א) ו-(ב)(4) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 71), התשמ"ז-1986 (ס"ח תשמ"ז, 7). 7  (בוטל) 8  (בוטל) 9 (בוטל) 10 בסעיף 3 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 27), התשמ"ו-1986 (ס"ח תשמ"ו, 136) נקבע: (א) על אף האמור בסעיף 51 לחוק העיקרי כפי שהוסף בחוק זה, רשאים השרים, בשל נימוקים מיוחדים, להתיר גם לבעל מפעל מאושר שקיבל מענק לראשונה אחרי יום ט' בניסן התשמ"ה (31 במרס 1985), לבחור במסלול הטבות חלופי כאמור בסעיף קטן (א) של הסעיף האמור, על ידי הגשת בקשה לכך לשרים תוך שלושה חדשים מיום 1.4.86. (ב) מימוש ההיתר האמור בסעיף קטן (א) מותנה בכך שבעל המפעל יחזיר, תוך שלושה חדשים מיום מתן ההיתר, כל מענק שקיבל, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מן המדד שפורסם לאחרונה לפני קבלתו עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתו. (ג) בחר בעל מפעל במסלול הטבות חלופי לאחר שקיבל מענק שהוא ההלוואה מתקציב המדינה, ישלם עם ההחזר הקרן הצמודה כאמור בסעיף קטן (ב) גם את הריבית שנצברה על פי תנאי ההלוואה עד יום ההחזר, ועל אף האמור בתנאי ההלוואה יראו את ההחזר כאמור בתוספת הריבית כאמור כפרעון ההלוואה על פי תנאיה. 11 תחומי האזורים לפי ס' 40(ד) לחוק, נקבעו בי"פ תשנ"א, 3597. (פורסם צו המובא במלואו להלן בפרק ח: השקעות, 36.1 אזורי עדיפות לאומית) 12 ס' 4 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 30), התשמ"ז-1987 (ס"ח תשמ"ז, 117) קובע: "על אף האמור בסעיף 51(א) לחוק העיקרי כפי שתוקן בחוק זה, חברה כמפורט בסעיף האמור, שהגישה את הבקשה, לאישור המפעל לפני יום פרסומו של חוק זה, תהא זכאית להטבות לפי מסלול ההטבות החלופי במקום ההטבות במס לפי סעיף 47 לחוק העיקרי ובמקום כל המענקים שהיא זכאית להם, הכל בשל אותו מפעל, אם הודיעה בכתב למינהלה, לא יאוחר משלושה חדשים מיום הפרסום האמור, על רצונה בכך, ובלבד שעד יום ההודעה לא ניתן לגבי המפעל מענק כלשהו; לענין זה "מענק" - כמשמעותו בסעיף 51(א) לחוק העיקרי כפי שתוקן בחוק זה". 13 ראה חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 39), התשנ"א-1990 (ס"ח תשנ"א, 4; תשנ"ג, 20; תשנ"ד, 51, 103, 365; תשנ"ה, 102) בסמוך - הוראות שעה לתקופה שמיום 30.9.90 עד יום 31.12.97 לגבי סעיפים: 2, 10, כותרת לפרק הששי ולסימניו, וסעיפים: 40ב, 40ט, 40יב-יח, 51 ו-94א. 14 ס' 2, 3 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 33), התשמ"ז-1987 (ס"ח תשמ"ז, 142) קובעים: "(א) על אף האמור בפסקה (2) להגדרת "חברת משקיעי חוץ" שבסעיף 47(א1) לחוק העיקרי, כפי שתוקן בחוק זה, יחולו הוראות סעיף 45(ב) וסעיף 47(א1) לחוק העיקרי כפי שתוקן בחוק זה, על חברת משקיעי חוץ שהמפעל שבבעלותה אושר במהלך חודש מרס 1983, אם הודיעה לפקיד השומה על רצונה בכך תוך שלושה חדשים מיום פרסומו של חוק זה (להלן - יום הפרסום); הודיעה כאמור, לא תהא זכאית, החל בשנת המס 1985, להטבות על פי פרק שביעי 3 לחוק העיקרי; לענין סעיף קטן זה, "מפעל" - למעט הרחבת מפעל. (ב) על אף האמור בהגדרת "שיעור השקעת חוץ" שבסעיף 47 לחוק העיקרי כפי שתוקן בחוק זה, אם השיעור הנמוך ביותר שהשקעת החוץ הקנתה ביום מן הימים בשנת המס בהון המניות כולל הלוואות בעלים (להלן - השיעור הכולל) אינו עולה על השיעור שהשקעת החוץ מקנה בהון המניות לבדו ביום י"ז בטבת התשמ"ח (3+1 בדצמבר 1987), יראו כאילו השיעור שהשקעת החוץ הקנתה בהון המניות לבדו בכל אותה שנת מס היה בגובה השיעור הכולל; לענין זה, "שנת מס" - כל אחת מאלה: שנת המס 1985, שנת המס 1986 ושנת המס 1987. (ג) ההטבות לפי סעיף 47 (א1) לחוק העיקרי כפי שתוקן בחוק המתקן, יינתנו החל בשנת המס 1985." 15  (בוטל) 16 סעיף 2 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 50), התשנ"ט-1998 (ס"ח תשנ"ט, 39) קובע: "2.  הוראת שעה (א)  הוראות סעיף 47(ג)(5) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 בחוק זה, יחולו לגבי מפעל באזור פיתוח א' שבבעלות זכאי למענק השקעה שאושר החל ביום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997) עד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999), בשינויים אלה: (1)  בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45 לחוק העיקרי, יקראו את הרישה של סעיף 47(ג)(5)(א) כאילו במקום "בשיעורים הקבועים בפסקה (4)" נאמר בה "בשיעור שלא יעלה על 15%"; (2)  בסעיף 47(ג)(5)(א)(2) לחוק העיקרי יקראו כאילו במקום "25%" נאמר בו "15%". (ב)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה לאישור מפעלים שלגביהם תחול הוראת סעיף זה, עד לשלוש שנות מס נוספות." 17 סעיף 33 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 והוראת שעה), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 242) קובע לגבי תיקון סעיפים 53א, 53ב ו-53ג כי הם ייכנסו לתוקף בתום 60 ימים מיום פרסומם, והם יחולו על עסקאות שנעשו ביום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001) (בסעיף זה - היום הקובע) ולאחריו. (החוק פורסם ביום 24.3.2002). 18  סעיף 2 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 55), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 491) קובע תחילתו של סעיף 40ג(ג)(2)(א) ביום 1 בינואר 2002 והוא יחול על מענקי השקעה המשולמים בעד יום התחילה ואילך. 19 סעיפים 82(1) ו-89 (א), (ג)(1)(ה) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 578 ו-581) קובעים: "82.  בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 - (1)  בסעיף 41א, במקום "חברה משפחתית" יבוא "חברה שקופה", במקום "בסעיף 64א" יבוא "בסעיף 64א1" ובמקום "לנישום" יבוא "לבעל המניות"; (3)  בסעיף 51, בהגדרה "חברה", במקום "64א לפקודה" יבוא "64א1 לפקודה". 89. תחילה ותחולה (א)  תחילתו של חוק זה ביום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) (להלן - יום התחילה), והוא יחול על הכנסה שהופקה או שנצמחה בשנת המס 2003 ואילך, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה. (ג)  (1)  תחילתם של הסעיפים שלהלן, ביום כניסתן לתוקף של כל התקנות על פי סעיף        64א1 לפקודה, כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה, שעל שר אוצר, באישור ועדת הכספים של       הכנסת, להתקינן, בהתאם לסמכה שניתנה לו על פי הסעיף האמור: (ה)  סעיפים 41א ו-51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, כנוסחם בסעיף 82 לחוק זה." 20 סעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 58), התשס"ד-2004 (ס"ח תשס"ד, 44) קובע תחילת תיקון סעיפים 47(א1) ו-94 (5א) ביום 1.6.03. 21 סעיף 50 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 417; תשס"ט, 86) קובע: "50.  חוק לעידוד השקעות הון - תחולה והוראת מעבר (א)  לכל מונח בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת לו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (בסעיף זה - החוק לעידוד) כנוסחו בסעיף 49 לחוק זה, לפי הענין ובשינויים המחויבים. (ב)  (1) סימן ב' לפרק שביעי בחוק לעידוד כנוסחו בסעיף 49(8) לחוק זה יחול על מפעל        חדש ועל הרחבת מפעל ששנת הבחירה לגביהם היא שנת המס 2004 ואילך, כמפורט        בסעיף 51ג בסימן האמור, אלא אם כן נכללו בתכנית שאישרה המינהלה לפי החוק        לעידוד עד יום כ' באדר ב' התשס"ה (31 במרס 2005);        הטבות לפי הוראות סעיף 51 לחוק לעידוד, כנוסחו עד יום תחילתו של פרק זה (בסעיף        זה - יום התחילה), לא תהא רשאית לבחור כשנת בחירה לפי הוראות סעיף 51ד לחוק       לעידוד, כנוסחו בסעיף 49(8) בחוק זה, שנת מס שטרם חלפו לגביה שלוש שנים משנת       ההפעלה של המפעל שבשלו ביקשה החברה את ההטבות כאמור. (2) על אף האמור בפסקה (1), חברה שביקשה הטבות לפי הוראות סעיף 51 לחוק לעידוד, כנוסחו עד יום תחילתו של פרק זה (בסעיף זה - יום התחילה), לא תהא רשאית לבחור כשנת בחירה לפי הוראות סעיף 51 ד לחוק לעידוד, כנוסחו בסעיף 49(8) לחוק זה, שנת מס שטרם חלפו לגביה שלוש שנים מתחילת שנת ההפעלה של המפעל שבשלו ביקשה החברה את ההטבות כאמור. (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חברה שביקשה הטבות לפי הוראות סעיף 51 לחוק לעידוד, כנוסחו עד יום התחילה, תהא רשאית לבחור כשנת בחירה לפי הוראות סעיף 51ד לחוק לעידוד, כנוסחו בסעיף 49(8) לחוק זה, שנת מס שחלפו לגביה שנתיים מתחילת שנת ההפעלה של המפעל שבשלו ביקשה החברה את ההטבות כאמור, ובלבד שההשקעה המזערית המזכה נעשתה בתקופה של שנתיים המסתיימת בשנת הבחירה; לעניין זה, אם שנת ההפעלה של המפעל שבשלו ביקשה החברה את ההטבות כאמור, היא שנת המס 2002, שנת המס 2003 או שנת המס 2004, יראו את הוראות סעיף 51ד רישה לחוק לעידוד, לעניין מועד ההודעה על שנת הבחירה, כאילו התקיימו, גם אם הודיעה החברה לפקיד השומה על שנת הבחירה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט-2008 (בסעיף זה - תיקון מס' 65). (ב-1) על אף הוראות סעיף 51ד רישה לחוק לעידוד, חברה שהיא בעלת מפעל תעשייתי שהוא מפעל בר-תחרות התורם לתוצר הלאומי הגולמי, כמשמעותו בסעיף 18 א)ב( לחוק לעידוד, כנוסחו בסעיף 49 ) 2( לחוק זה, שהתקיימו בו התנאים שקבעו השרים לפי סעיף 18א(ג)(2) לחוק לעידוד ושלא התקיימו בו התנאים שבסעיף 18א(ג)(2) לחוק לעידוד, תהא רשאית לבחור כשנת בחירה את שנת המס 2004, שנת המס 2005 או שנת המס 2006 , ובלבד שהודיעה על שנת בחירה כאמור בהודעה שתגיש לפקיד השומה בתוך 90 ימים מיום פרסומו של תיקון מס' 65 ושהתקיימו בה פסקאות (1) עד (3) שבסעיף 51ד לחוק לעידוד, לפי העניין. (ב-2) על אף הוראות סעיף 51 ד(3) לחוק לעידוד, חברה שקיבלה מענק בשל הקמת מפעל לראשונה (בסעיף קטן זה  מפעל בהקמה), או שקיבלה מענק בשל הרחבה קודמת שלו, והתכנית להקמת המפעל או התכנית להרחבה הקודמת שלו אושרה בידי המינהלה לפני יום התחילה, תהא רשאית לבחור כשנת בחירה לפי הוראות סעיף 51ד לחוק לעידוד, כנוסחו בסעיף 49(8) לחוק זה, שנת מס שחלפו לגביה שלוש שנים מתחילת שנת ההפעלה של המפעל בהקמה או של ההרחבה הקודמת, לפי המאוחר מביניהם.  (ג)  פסקה (4) בהגדרה "השקעת חוץ" שבסעיף 53ח בחוק לעידוד כנוסחה בסעיף 49(11)(ד) בחוק זה תחול בשנת המס 2003 ואילך לגבי מי שהתקיימו בו התנאים הקבועים באותה פסקה. (ד)  סעיף 74 בחוק לעידוד כנוסחו עד יום התחילה ימשיך לחול גם לגבי תכניות שאישרה המינהלה ולגבי השקעות שנעשו, עד יום כ' באדר ב' התשס"ה (31 במרס 2005), אלא אם כן היתה, במפעל המעורב, הרחבה לאחר יום התחילה; היתה במפעל הרחבה כאמור, יחולו הוראות סעיף 74 בחוק לעידוד כנוסחו עד יום התחילה, רק על חלק ההכנסה החייבת שיוחס לפי הוראות סעיף 74 כנוסחו בסעיף 49(14) בחוק זה, לחלק המפעל שאושר לפני יום התחילה. (ה)  המינהלה רשאית להחליט, לגבי תכנית שאושרה לפי החוק לעידוד כ' באדר ב' התשס"ה (31 במרס 2005) (בסעיף קטן זה  התכנית), כי השקעה שנעשתה במהלך התקופה שנקבעה לביצוע כאמור בסעיף 94(א)(5א) בחוק לעידוד בסכום החורג מהסכום שאושר בתכנית, יראו אותה ככלולה בתכנית, ובלבד שההשקעה האמורה נבעה מהתייקרות במחיר מכונות או ציוד, או משינוי בתכנית השקעה. 51.  תחילה תחילתו של פרק זה ביום כ"א באדר ב' התשס"ה (1 באפריל 2005)." 22 סעיפים 53(ה) ו-(ו) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 455) קובעים: "53.  תחילה (ה)  תחילתה של ההגדרה "התקופה הקובעת" בסעיף 53א(3ג) לחוק לעידוד השקעות הון, התשכ"ט-1959 (בסעיף זה - חוק לעידוד השקעות הון), כנוסחו בסעיף 52(1)(ב) לחוק זה, ביום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003). (ו)  ביטול סעיף 53ג(ו) לחוק לעידוד השקעות הון, כאמור בסעיף 52(2)(ב) לחוק זה, ותחילתו של סעיף 53ג1 לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 52(3) לחוק זה, לענין חילוף בנין להשכרה, ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004)." 23 סעיף 80(א) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה,   824) קובע לגבי הוספת סעיף 73ג: "80.  תחילה, תחולה והוראות מעבר (א)  תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) (להלן - יום התחילה), אלא אם כן נאמר לענין מסוים במפורש אחרת." 24 סעיפים 3 ו-4 לחוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשיה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 (ס"ח תשס"ו, 246) קובעים לגבי תיקון סעיף 19: "3.  חובת התקנת תקנות תקנות ראשונות לפי סעיף 19 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן - החוק לעידוד השקעות הון), כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ולפי סעיף 19 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984 (להלן - החוק לעידוד מחקר ופיתוח), כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. 4.  הוראת מעבר בתקופה החל מיום תחילתו של חוק זה עד ליום תחילתן של תקנות כאמור בסעיף 3, יחולו הוראות אלה: (1)  המינהלה, לאחר התייעצות עם נציג המשרד לאיכות הסביבה שימנה השר לאיכות הסביבה, תתנה מתן אישור, או כניסתו לתוקף של אישור, בתנאים שענינם שמירה על איכות הסביבה; בפסקה זו, "אישור" ו"המינהלה" - כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון; (2) ועדת המחקר, לאחר התייעצות עם נציג המשרד לאיכות הסביבה שימנה השר לאיכות הסביבה, תתנה מתן אישור, או כניסתו לתוקף של אישור, בתנאים שענינם שמירה על איכות הסביבה; בפסקה זו, "אישור", "ועדת המחקר" ו"תכנית" - כמשמעותם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח." 25 סעיף 16 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2008 (ס"ח תשס"ח, 121) קובע לגבי ביטול פרק שמיני 2 כי: "16. ביטול חוק מס מעסיקים כאמור בסעיף 14 לחוק זה, וביטול פרק שמיני 2 בחוק לעידוד השקעות הון, כאמור בסעיף 15 (2) לחוק זה, יחולו על הכנסת עבודה המשתלמת בעד חודש ינואר 2008 ואילך." 26 סעיף 60 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (ס"ח תשס"ט, 210) קובע לגבי תיקון סעיפים 1א, 4- 16ו, 18, 18א, 25, 40א, 50א, 51, 74(א): "60. פרק ט"ז - תחילה ותחולה תחילתו של חוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 59 לחוק זה, למעט סעיף 18(א)(2) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(16) לחוק זה, סעיף 51 לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(24)(א)(2), (ב), (ה), (ו), (ז)(2) ו-(ח) לחוק זה, וסעיף 74(א) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(26) לחוק זה, ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) (בסעיף זה - יום התחילה), והוא יחול לגבי בקשות לאישור שהוגשו לפי הוראות החוק כאמור ביום התחילה ואילך; ואולם רשאים מנהל מרכז ההשקעות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות להחליט כי הטיפול בבקשה לאישור תכנית שהוגשה למרכז ההשקעות לפני יום התחילה לפי חוק לעידוד השקעות הון והנוגעת למפעל תיירותי, או הטיפול בתכנית שאושרה לפני יום התחילה לפי הוראות החוק האמור והנוגעת למפעל תיירותי, ייעשה לאחר יום התחילה בידי מינהלת השקעות בתיירות, וזאת אם סברו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; לעניין זה, "מינהלת השקעות בתיירות", "מנהל מינהלת השקעות בתיירות", "מנהל מרכז ההשקעות" - כהגדרתם בחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 59(1) לחוק זה." 27 סעיף 5 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 67), התש"ע-2009 (ס"ח תש"ע, 280) קובע לגבי תיקון סעיפים 53א-53ג : "5. שמירת דינים הוראות חוק זה, אין בהן כדי לגרוע מהוראות שחלו על בניין חדש להשכרה ערב שמירת דינים תחילתו של חוק זה." 28 סעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 67), התש"ע-2009 (ס"ח תש"ע, 280) קובע לגבי תיקון סעיף 53ג : "4 תחולה הטבות במס לפי סעיף 53ג לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו על הכנסה כאמור " עידוד השקעות הוןחוקהשקעות