תקנות המקרקעין (אגרות), תשל''ה-1974 בתוקף סמכותי לפי סעיף 149, 150 ו-168 לחוק המקרקעין, תשכ''ט-1969, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לענין פרק ב', אני מתקין תקנות אלה: פרק א': הוראות כלליות 1. הגדרות (תיקון: תשל''ו, תשל''ז, תשס''ד) בתקנות אלה - ''שוויים של מקרקעין'' - המחיר שאפשר לקבל במכירת המקרקעין כשהם נקיים מכל משכנתה מאת מוכר מרצון לקונה מרצון; ''רשות מקומית'' - עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי לפי סעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות או איגוד ערים; ''קרוב'' - בן-זוג, לרבות מי שהיה בן-זוג במשך ששה חדשים שקדמו לרישום העיסקה, הורה, צאצא, אח ואחות; ''מוסד ציבורי'' - כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ''ג-1963; ''נכה'' - (1) כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי''ט-1959 (נוסח משולב), או בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי''ד-1954, הזכאי לתגמולים לפי אחד החוקים האלה; (2) נכה כמשמעותו בחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי''ז-1957, או נכה תאונת עבודה כמשמעותו בסעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ''ח-1968, או נכה כתוצאה מתאונת דרכים או משיתוק, או קטוע יד או רגל, שדרגת נכותם אינה פחות מ-50%; (3) נכה אחר שדרגת נכותו היא 100%. ''נפגע'' - נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי''ז-1957, וכן נפגע כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש''ל-1970, לרבות שאיריו של נפגע כאמור, הזכאים לקיצבה; ''בן משפחה של חייל שנספה במערכה'' - כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש''י-1950, לרבות הורה של נספה ואלמנתו, שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם, ויתום עד גיל 30, ולרבות אלמנה של הנספה, שנישאה ונישואיה השניים הופקעו, וחל עליה סעיף 12א(ג) לחוק האמור; ''עולה'' - כמשמעותו בתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל''ה-1974; ''המנהל הכללי'' - המנהל הכללי של משרד המשפטים; ''הממונה'' - הממונה על המרשם, כמשמעותו בסעיף 118 לחוק; ''המפקח'' - המפקח על רישום מקרקעין, כמשמעותו בסעיף 117 לחוק; ''רשם'' - רשם כמשמעותו בסעיף 116 לחוק; ''שכירות'' - שכירות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים, לרבות שאילה כמשמעותה בחוק השכירות והשאילה, תשל''א-1971, לתקופה כאמור; לענין זה יראו כתקופת השכירות את התקופה המקסימלית שאליה יכולה השכירות להגיע מכוח זכות ברירה הנתונה לשוכר בהסכם; ''ספק שירותי מידע אלקטרוני'' - מי שהמנהל הכללי הרשהו להפיץ נתונים מפנקסי המקרקעין באמצעים אלקטרוניים; ''צפיה במידע'' - צפיה בנתונים שהופצו מפנקסי המקרקעין לרבות באמצעות ספק שירותי מידע אלקטרוני. 2. אגרות רישום (תיקון: תשמ''ג, תשמ''ז) (א) בעד רישום ובעד שירות אחר של הרשם יגבה הרשם אגרות כמפורט בתוספת. (ב) האגרות לפי תקנת משנה (א) ישולמו כשהן מוגדלות כמפורט להלן: (1) עלה המדד שפורסם בחודש מאי בשנה פלונית לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר בשנה שקדמה לה, יוגדלו האגרות החל ביום 1 ביולי אותה שנה לפי שיעור עליית המדד כאמור; (2) עלה המדד שפורסם בחודש נובמבר בשנה פלונית לעומת המדד שפורסם בחודש מאי אותה שנה, יוגדלו האגרות החל ביום 1 בינואר בשנה שלאחריה לפי שיעור עליית המדד כאמור; (3) סכום האגרה המוגדלת יעוגל לשקל החדש הקרוב וסכום של חמישים אגורות יעוגל כלפי מעלה. (ג) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם ברשומות הודעה ובה נוסח התוספת, כפי שהיא מתוקנת עקב האמור בתקנה זו. (ד) בתקנה זו, ''מדד'' - מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 3. קביעת שוויים של מקרקעין (תיקון: תשמ''א) (א) מקום שתקנות אלה קובעות אגרות לפי שוויים של המקרקעין, תחושב האגרה לפי השווי שנקבע לאותם מקרקעין על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ''א-1961, לאותה שנת מס שבה נרשמת העסקה. (ב) לגבי מקרקעין שלא הוטל עליהם מס רכוש לשנה שבה נרשמת העסקה, תחושב האגרה לפי שוויים בשעת הרישום; אולם אם היה שוויים בשעת הרישום פחות מהתמורה שהוסכם עליה בן הצדדים לעסקה, תחושב האגרה לפי אותה תמורה. שווי המקרקעין בשעת הרישום, כאמור לעיל, יישום בידי מי ששר המשפטים מינהו לכך ותוקף השומה הוא לששה חדשים בלבד; המפקח רשאי להאריך את המועד, אם נוכח כי בנסיבות המקרה יש טעם סביר לעשות כן. 4. אי-התחשבות בשכירות לקרוב ברישום שכירות או משכנתה בסכום בלתי מסויים במקרקעין המושכרים לקרובו של המשכיר, והשכירות נעשתה תוך חמש שנים לפני הרישום ולא נרשמה, לא תבוא השכירות בחשבון שוויים של המקרקעין לצורך קביעת האגרה. פרק ב': פטורים והנחות 5. תאגידים שנוסדו בחוק רשות הפיתוח, המוסד לביטוח לאומי, יד ושם, מגן דוד אדום בישראל, המוסד לבטיחות ולגיהות, שירות התעסוקה, רשות הנמלים, רשות השידור והרשות לבינוי ופינוי של אזורי שיקום, פטורים מכל אגרה. 6. מוסדות לאומיים ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, יונייטד ישראל אפיל אוף קנדה אינק', יונייטד ישראל אפיל אינק' וחברת הימנותא בע''מ, פטורים מכל אגרה. 7. חברות ממשלתיות-עירוניות לשיכון ''פרזות'', חברה ממשלתית-עירונית לשיכון ירושלים בע''מ, ''חלמיש'', חברה ממשלתית-עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו בע''מ, ו''שקמונה'', חברה ממשלתית-עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע''מ, פטורים מכל אגרה. 8. הוועד למען החייל האגודה למען החייל ''הוועד למען החייל'' וכן האגודה למען החייל ''נכסי החייל (נח)'', פטורות מכל אגרה. 9. אפוטרופוס האפוטרופוס לנכסי נפקדים והאפוטרופוס לנכסי גרמנים פטורים מכל אגרה. 9א. האפוטרופוס הכללי (תיקון: תש''ם, תשס''ט) על אף האמור בתקנה 20(א) האפוטרופוס הכללי פטור מאגרה בעד כל אחד מאלה: (1) קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום של נכס או זכות או מסמך הקשור בו; (2) עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות; (3) רישום הערת אזהרה ומחיקתה על פי בקשתו. 9ב. החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה (תיקון: תשס''ט2) על האף האמור בתקנה 20(א), החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע''מ כמשמעותה בסעיף 3 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרו סיוע והנצחה), התשס''ו-2006, פטורה מאגרה בעד כל אחד מאלה: (1) קבלת העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו, כדרוש לה לביצוע תפקידיה; (2) עיון ברישום הנוגע בכל נכס או זכות כאמור בפסקה (1). 10. רשויות מקומיות רשות מקומית פטורה מאגרה בעד רישום שכירות או משכנתה, אם שוכנע המפקח שאין עמם ושלא תהיה בהם בעתיד הכנסה. 11. מוסדות ציבור מוסד ציבור פטור מאגרה בעד רישום שכירות במקרקעין או רישום משכנתה, אם שוכנע הממונה כי המקרקעין או ההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשים או מיועדים לשמש את המוסד במישרין. 11א. הפקדת סכום לרישום משכנתה (תיקון: תשל''ז) אישר שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, כי בעת עשיית התחייבות לרישום משכנתה במקרקעין, הופקד בידיו או בידי מורשהו סכום האגרה שהיתה משתלמת אילו נרשמה המשכנתה אותה שעה, יראו אותו סכום כאילו הוא האגרה שנגבתה ושולמה בעד רישום המשכנתה לפי תקנות אלה. 12. נכים, נפגעים ומשפחות חיילים שניספו במערכה (תיקון: תשמ''ג) (א) נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה, פטורים מאגרה בעד רישום משכנתה ורישום שכירות. (ב) פטור כאמור יינתן גם לבן הזוג של נכה, נפגע ובן משפחה של חייל שנספה במערכה. (ג) נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנה זו, והם נישאו תוך שנים-עשר חדשים מיום הרישום, תוחזר האגרה ששילם בן-זוגו של הזכאי לפטור. 13. עולים (תיקון: תשל''ו) (א) עולה פטור מאגרה בעד רישום משכנתה, ובלבד שההלוואה שלהבטחתה נרשמת המשכנתה משמשת כערובה לתשלום מחיר מקרקעין שבעד רכישתם קיבל פטור מתוספת מס על פי תקנה 12 לתקנות מס שבח מקרקעין (תוספת מס), תשל''ה-1974. (ב) פטור כאמור יינתן גם לבן-זוגו של העולה. (ג) נרשמה המשכנתה במשותף לחובת שני יחידים שאחד מהם עולה, והם נישאו תוך שנים-עשר חדשים מיום הרישום תוחזר האגרה ששילם בן-זוגו של העולה. (ד) שולמה אחרי יום כ' באדר תשכ''ז (1 באפריל 1967) אגרה בעד העברת מקרקעין לעולה על פי תקנות המקרקעין (אגרות), תש''ל-1970 (להלן - התקנות הפוקעות), או הופקדה אגרה כאמור בתקנה 11(א) לתקנות הפוקעות, ורישום ההעברה היה פטור מאגרה אותה שעה - יוחזר הסכום ששולם לפי הוראות הממונה. 14. רישום לפי חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי''ט-1959 רישום שכירות במקרקעין בתוקף חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), תשי''ט-1959, פטור מכל אגרה. 15. מדינות חוץ (א) אישר המנהל הכללי של משרד החוץ, כי מדינת חוץ פלונית היא צד לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מיום 18 באפריל 1961, ונוהגת כלפי ישראל בהתאם להוראות האמנה האמורה, תהיה אותה מדינת חוץ פטורה מכל אגרה בעד רישום בשמה של שכירות או משכנתה במקרקעין המשמשים, או המיועדים לשמש, משרד לנציגות הדיפלומטית של מדינת החוץ או מקום מגורים לראש הנציגות. (ב) המנהל הכללי רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או מקצתה, מדינת חוץ שאינה צד לאמנה האמורה, או לדחות תשלומה, אם אותה מדינה גומלת כך לישראל. (ג) המנהל הכללי רשאי, על פי המלצת המנהל הכללי של משרד החוץ, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום שכירות או משכנתה במקרקעין על שם מדינת חוץ, או לדחות תשלומה, בין אם אותה מדינה היא צד לאמנת וינה ובין אם אינה צד לה, ובלבד שהיא גומלת כך לישראל ונתמלא אחד התנאים האלה: (1) המקרקעין משמשים, או מיועדים לשמש, מקום מגורים לחברי הסגל הדיפלומטי, או משרד או מקום מגורים לנציגות הקונסולרית של מדינת החוץ והסגל שלה; (2) המקרקעין והכנסותיהם מיועדים לצרכי דת, תרבות, חינוך, מדע או טיפול רפואי. 16. הממונה רשאי, אם שוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן, לפטור מאגרה, כולה או מקצתה, רישום העברת שכירות או משכנתה במקרקעין - (1) מתאגיד שהוקם על פי דין אחד לתאגיד שהוקם על פי דין אחר, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים זהים באפיים, במטרותיהם ובפעולותיהם, כי לא חל שינוי יסודי בשליטה בהם וכי לא ניתנה כל תמורה בעד ההעברה האמורה; (2) מכל תאגיד לכל תאגיד, אם הוכח להנחת דעתו כי שני התאגידים נתמזגו, או כי התאגיד הנעבר הוקם על-ידי מיזוג התאגיד המעביר עם תאגידים אחרים, וכי ההעברה נעשית אגב העברת השכירות במקרקעין של כל התאגידים המתמזגים לתאגיד הנעבר, או אגב העברה של כל המשכנתאות הרשומות בשמם. 17. מפעלים מאושרים (א) בשכירות מקרקעין שלפי אישור מרכז ההשקעות הם כלולים בתכנית מאושרת כמשמעותה בחוק לעידוד השקעות הון, תשי''ט-1959, ידחה הממונה את תשלום האגרה, כפי שנקבעה בעת הרישום, לחמש שנים. (ב) בעד רישום שכירות או שכירות משנה שערב תחילתן של התקנות הפוקעות (בתקנה זו - יום התחילה) חל על רישומן סעיף 3(ט) לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשכ''ו-1966, תהא האגרה 40 לירות, ובלבד שהרישום יבוצע לפני יום י''א בטבת תשל''ז (1 בינואר 1977) והוכח להנחת דעתו של מפקח, כי ההשקעה בוצעה לפני יום התחילה וכי הרישום לא בוצע לפני כן מסיבות שלשוכר לא היתה שליטה עליהן. 18. מקרקעין שהוקם עליהם מיתקן (א) בתקנה זו, ''מיתקן'' - מבנה, נטיעה, צינור, מכונה, משאבה, באר וכיוצא באלה. (ב) נרשמה שכירות במקרקעין שיש בהם או עליהם מיתקן, והוכח להנחת דעתו של המפקח, שהמיתקן הוקם בידי מי שהזכות נרשמה בשמו והוא שכר את המקרקעין לפני הקמת המיתקן, תחושב האגרה על רישום הזכות לפי שווי המקרקעין בשעת הרישום בלי המיתקן שהוקם. 19. מתן פטורים והחזר אגרה (א) כל מקום שמתן פטור או הנחה (לשניהם ייקרא בתקנה זו - פטור) מסור בתקנות אלה למנהל הכללי, לממונה או למפקח, מוסמכים הם - כל אחד בתחום הפטורים המסורים לשיקולו - לענין קביעת הפטור כאמור בסעיף 149(ג) לחוק. (ב) בנוסף לתנאים שנקבעו בפרק זה למתן פטור, יהא רשאי המוסמך ליתן פטור לפי תקנות אלה לקבוע לכל פטור תנאי, שמקבלו יעשה מעשה פלוני או יימנע מעשייתו; הפר מקבל הפטור תנאי שנקבע כאמור, או תנאי שנקבע בפרק זה למתן הפטור, יורה הממונה על גביית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הפטור. (ג) סכום האגרה שניתן לגביה פטור על תנאי יהיה שעבוד על המקרקעין והרשם יציין זאת בפנקסים; קיים מקבל הפטור את התנאי, יורה הממונה על מחיקת השעבוד. (ד) בכל מקרה שתקנות אלה קובעות פטור, רשאי המנהל הכללי או הממונה - כל אחד בתחום סמכותו לפי תקנות אלה - להורות על החזרת האגרה או עודף האגרה ששולמה, לפי הענין, אם נתמלאו התנאים שנקבעו בתקנות אלה למתן הפטור והוא משוכנע כי בנסיבות המקרה מן הצדק לעשות כן. (ה) הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו על-פי התקנות הפוקעות, אם נוכח כי מי ששילם אגרה כאמור היה זכאי לפטור על-פיהן. 20. סייג לפטורים (א) שום דבר האמור בפרק זה לא יתפרש כמעניק פטור מאגרה בעד קבלת נסחים או בעד עיון. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יהיו פטורים: (1) מי שחלות עליו תקנות 6 ו-15 - מאגרות בעד קבלת נסחים או בעד עיון; (2) מי שחלה עליו תקנה 10 - מאגרה בעד עיון ביחס לכל נכס הנמצא בתחום שיפוטו; 3) מי שהוכר כבן משפחה של חייל שנספה במערכה או של חייל שנעדר כמשמעותו בסעיף 3 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש''י-1950 - מאגרה בעד נסח רישום או בעד עיון ביחס לכל נכס הרשום בשמו של החייל. פרק ג': הוראות משלימות 21. מי חייב בתשלום אגרה אגרה לפי תקנות אלה ישלם - (1) בעד רישום משכנתה - הממשכן; (2) בעד רישום עסקה אחרת - מי שזכות לפיה נרשמת על שמו; (3) בעד שירות אחר של הרשם - מבקש השירות. 22. דין שבר של לירה בקביעת אגרה לפי תקנות אלה יהא דין שבר של לירה העולה על חמישים אגורות כדין לירה, ושבר שאינו עולה על חמישים אגורות לא יובא בחשבון. 23. החזרת אגרה ששולמה בטעות (א) הממונה רשאי להורות על החזרת אגרה או עודף אגרה ששולמו בגלל טעות שבחישוב או פעולה שלא בוצעה. (ב) הממונה יורה על החזרת כל סכום ששולם ביתר בהסתמך על שומה ששונתה לאחר מכן בערר או בערעור. 24. ביטול (א) תקנות המקרקעין (אגרות), תש''ל-1970 - בטלות. (ב) פטור או הנחה שניתנו לפני תחילתן של תקנות אלה מכוח חיקוק שהיה אותה שעה בתקפו, יעמדו בתקפם בהתאם להוראות אותו חיקוק. 25. הוראת מעבר הוגשה בקשה לרישום לפני תחילתן של תקנות אלה והרוכש לא שילם בגין רכישה זאת תוספת מס לפי סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ''ג-1963, תשולם בעד אותו רישום האגרה שהיתה חלה ערב תחילתן של תקנות אלה. 26. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום ב' בחשון תשל''ה (18 באוקטובר 1974). תוספת (תקנה 2) (תיקון: תשל''ט, תש''ם, תשמ''א, תשמ''ב, תשמ''ג, תשמ''ד, תשמ''ה, תשמ''ז, תשמ''ח, תשמ''ט, תש''ן, תשנ''א, תשנ''ב, תשנ''ג, תשנ''ד, תשנ''ה, תשנ''ו, תשנ''ז, תשנ''ח, תשנ''ט, תש''ס, תשס''ב, תשס''ג, תשס''ד, תשס''ו, תשס''ח, תשס''ט, תש''ע) בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות שבפרק ב' לתקנות, אשר יראו אותם כחלק מכל הוראה שבתוספת לפי הענין. 1. שכירות, שכירות משנה והעברתן - (א) בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו) - (1) רישום שכירות - 3% מהתמורה שהוסכם עליה בין הצדדים לעסקה או 3% מהסכום המתקבל מהכפלת שוויים של המקרקעין במספר שנות השכירות או שכירות המשנה כשהוא מחולק לעשרים וחמש, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, ובלבד שהאגרה לא תפחת מ-116 שקלים חדשים; דין חלק של שנה כדין שנה; (2) לענין סעיף קטן זה, יראו כתקופת השכירות את התקופה המרבית שאליה יכולה השכירות להגיע מכוח זכות ברירה הנתונה לשוכר. (ב) הוגשה בקשה לרישום - (1) של שכירות ושכירות משנה כאחד, כשבעל המקרקעין או השוכר הראשי הוא המדינה או תאגיד ששר המשפטים אישר אותו כגוף ציבורי לענין סעיף זה; או (2) של שכירות משנה ושכירות שלישית, כשהשוכר הראשי הוא המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, ושוכר המשנה הוא תאגיד כאמור בפסקה (1) - תהא האגרה על שכירותו של התאגיד האמור - 116 שקלים חדשים. (ג) בהעברת שכירות או שכירות משנה יראו כתקופת השכירות את פרק הזמן שנשאר עד תום תקופת השכירות המקורית, אלא שאם היתה עמה ברירה להאריך את תקופתה יראו כתקופת השכירות את פרק הזמן שנשאר עד תום כל התקופות שבהן יכולים להאריכה לפי הברירה. (ד) היתה השכירות, שכירות המשנה או העברת חוזה השכירות לטובת קרובו של המשכיר או המעביר, תהא האגרה שליש מהאגרה הרגילה ובלבד שהאגרה לא תפחת מ-116 שקלים חדשים. (ה) ביטול רישום שכירות או שכירות משנה - האגרה שהיתה משתלמת בעד רישום שכירות או שכירות משנה לפרק הזמן שנשאר עד תום תקופת השכירות המתבטלת. (ו) תיקון תנאי השכירות - (1) אם הוארכה תקופת השכירות - האגרה המשתלמת בעד רישום השכירות לתקופה שהוספה; (2) אם קוצרה תקופת השכירות - האגרה המשתלמת בעד רישום שכירות לתקופה שנגרעה; (3) בכל מקרה אחר - 116 שקלים חדשים. 2. משכנתה - (א) בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה - 116 שקלים חדשים; (ב) בעד רישום כל אחד מאלה - 116 שקלים חדשים: (1) העברת משכנתה; (2) העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה; (3) שינוי או תיקון בתנאי משכנתה או בשמות הצדדים לעסקת המשכנתה או בשם החייב; (4) העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו; (ג) רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת: (1) אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה - פטור מכל אגרה; (2) אם הכסף מופקד בלשכה - 116 שקלים חדשים. 3. ירושה - (א) בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה - 116 שקלים חדשים. (ב) הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו בסעיף 14 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש''ט-1949 - פטור מכל אגרה. (ג) העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה בלא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה - 116 שקלים חדשים. (ד) האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם אפוטרופוס או מנהל עזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עזבון במקרקעי העזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה נוסף על האגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה. (ה) העברת זכות במקרקעין מאפוטרופוס, או ממנהל עזבון, ליורש על פי צו ירושה - 116 שקלים חדשים. (ו) במקרה של רישום שכירות במקרקעין על שם יורשו של שוכר שנפטר, תשולם האגרה לפי סעיף זה ולא לפי סעיף 1, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של מפקח כי השכירות הקודמת נתבטלה מכוח תנאיה במות השוכר והשכירות החדשה נרשמת ליתרת התקופה. 4. רישום הערה על צו קיום צוואה או מינוי מנהל עזבון - עם רישום ההערה תשולם אגרה בסך 116 שקלים חדשים, נוסף על כל אגרה אחרת המשתלמת לפי תוספת זו, אולם אין לגבות אגרת הערה לגבי עזבון אחד אלא פעם אחת בלבד. 5. פיצול (פרצלציה) ואיחוד - (א) בעד פיצול - 116 שקלים חדשים בעד כל חלקה שנוצרה בפיצול; (ב) בעד איחוד - 116 שקלים חדשים בעד כל חלקה המתאחדת עם אחרת או עם אחרות לחלקה מאוחדת, אם היו החלקות בבעלותו של אותו אדם. 6. בתים משותפים - בשקלים חדשים (א) רישום בית משותף - (1) בעד בקשה לרישום בית בפנקס הבתים המשותפים 116 (2) בעד רישום הבית כאמור, לגבי כל דירה 69 (ב) תיקון צו רישום - (1) בעד הבקשה לתיקון צו רישום 116 (2) עם הגשת טענות 116 (3) לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון 69 (ג) ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים - (1) בעד הבקשה לביטול 116 (2) עם הגשת טענות 116 (3) בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן. (ד) רישום תקנון מוסכם - (1) בעד רישום תקנון מוסכם כאמור בסעיף 62 לחוק 116 (2) בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם 116 (ה) הכרעה בסכסוכים - בהליכים להכרעה בסכסוך לפי סימן ד' לפרק ו' של החוק יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית. (ו) בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות - פטור מאגרה. 7. נסחים והעתקים מפנקסים וממסמכים ומידע ממוחשב אחר - (א) בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו - ל-20 דפים או חלק מהם 66 לכל הדפים הנוספים 66 (א1) בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף - ל-20 דפים או חלק מהם 116 לכל הדפים הנוספים 116 (ב) צפיה במידע על רישום כל נכס או זכות 10 (ג) בקשה לנסח מאושר מרישום כל נכס או זכות שנצפה ושהוגשה לספק שירותי מידע אלקטרוני בתוך שעה מן הצפיה - ל-20 דפים או חלק מהם 53 לכל הדפים הנוספים 66 (ד) בקשה לנסח מרוכז של הדירות בבית משותף, שנצפה, ושהוגשה לספק שירותי מידע אלקטרוני בתוך שעה מן הצפיה - ל-20 דפים או חלק מהם 105 לכל הדפים הנוספים 116 (ה) מידע ממוחשב אחר - בעד כל שירות 116 8. עיון - בעד כל נכס או זכות שביחס אליהם נדרש העיון 66 9. תיקון בפנקס - (א) תיקון בפנקס, על פי צו של מפקח כאמור בתקנה 90 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש''ל-1969 (להלן - תקנות הרישום), אם הטעות נגרמה בעטיו של הרשם - פטור מכל אגרה; בכל מקרה אחר - 116 שקלים חדשים. (ב) חידוש רישום, על פי סעיף 135 לחוק - פטור מאגרה. (ג) מבוצע תיקון על פי הוראות בית משפט מוסמך, או על פי הוראות הממונה או רשות מוסמכת אחרת, תשולם האגרה לפי מהות הפעולה. 10. ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין - (א) אם מבצע השירות הוא עובד אחד - 235 שקלים חדשים; אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד - תוספת של 235 שקלים חדשים בעד כל עובד נוסף. (ב) אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים - תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק. 11. רישום זיקת הנאה - (א) בעד רישום זיקת הנאה - 116 שקלים חדשים, בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית. (ב) בעד מחיקת רישום זיקת הנאה - בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית - 69 שקלים חדשים. 12. רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין - 2% משוויים של המקרקעין או של הזכות. 13. הערת אזהרה - (א) בעד רישום הערת אזהרה - (1) בעד כל רישום - 116 שקלים חדשים. (2) היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות - 116 שקלים חדשים בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות. (3) היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות - 116 שקלים חדשים, ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית. (ב) בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים - 69 שקלים חדשים. 14. הערה על הגבלת כשרות - בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום - 116 שקלים חדשים. 15. הערה על הצורך בהסכמה - (א) בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום - 116 שקלים חדשים. (ב) בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה - 69 שקלים חדשים. 16. אגרת בקשה - (א) בעד בקשה לרישום עסקה או לשירות אחר של הרשם (למעט בקשה לנסח רישום) - 30 שקלים חדשים, נוסף על האגרה המשתלמת בעד הרישום או השירות. (ב) הוגשה בקשה לרישום עסקה או פעולה במקרקעין והחליט הרשם כי המסמכים שצורפו לבקשה אינם קבילים - תשולם האגרה שנקבעה בסעיף קטן (א), בעד בקשה נוספת שתוגש לכשיצורפו אליה מסמכים מתוקנים. 17. שינוי מקום הסמכות לרישום עסקה - (א) בעד העברת הסמכות לרישום עסקה מן הרשם של הלשכה שבה מוחזקים הפנקסים הנוגעים בדבר אל הרשם של לשכה אחרת - 116 שקלים חדשים לכל עסקה. (ב) שולמה האגרה לפי סעיף זה והועברו התיקים, ולאחר מכן לא הושלמה העסקה, לא תוחזר האגרה, אלא אם כן החליט הממונה להחזירה, כולה או מקצתה. 18. שינוי שם - רישום שם ששונה לפי חוק השמות, התשט''ז-1956, פטור מכל אגרה. 19. מחיקת רישום של זכות שפקעה - בעד מחיקת הרישום של זכות שפקעה - 69 שקלים חדשים. 20. רישום זכות קדימה - (א) בעד רישום זכות קדימה, לכל רישום - 116 שקלים חדשים. (ב) בעד מחיקת רישום של זכות קדימה, לכל מחיקה - 69 שקלים חדשים.21. כל רישום וכל שירות שלא נקבעה להם אגרה בתוספת זו - 116 שקלים חדשים. ק''ת תשל''ה, 222; תשל''ו, 1412; תשל''ז, 38, 880, 1368; תשל''ט, 396, 1864; תש''ם, 1172, 1346, 1806, 2178; תשמ''א, 24, 1000, 1367; תשמ''ב, 214, 332; תשמ''ג, 2, 517, 1635; תשמ''ד, 656, 1784, 2067, 2392; תשמ''ה, 427, 1505; תשמ''ז, 1264; תשמ''ח, 982; תשמ''ט, 274, 982; תש''ן, 152, 734; תשנ''א, 198, 275, 338, 960; תשנ''ב, 487, 1130; תשנ''ג, 163, 934; תשנ''ד, 264, 1102; תשנ''ה, 433, 1535; תשנ''ו, 249, 1154; תשנ''ז, 205, 844; תשנ''ח, 131, 214, 952; תשנ''ט, 244; תש''ס, 147; תשס''ב, 305, 1003; תשס''ג, 319; תשס''ד, 148; תשס''ו, 1011; תשס''ח, 227, 1075; תשס''ט, 325, 586; תש''ע, 341. סעיף 2 לתקנות המקרקעין (אגרות) (תיקון), התשס''ט-2009 (ק''ת תשס''ט, 586) קובע לגבי תיקון תקנה 9א והוספת תקנה 9ב: ''3. הוראת מעבר כל פעולה שנעשתה לפי תקנותה אלה, ערב פרסומן, תיראה כאילו נעשתה מכוחן.'' מקרקעיןתקנותאגרה