תקנות השיפוט הצבאי (הרשות להמצאת רשיון הנהיגה), תשל''ו-1975 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 489א ו-559 לחוק השיפוט הצבאי, תשט''ו-1955, וסעיף 42 לפקודת התעבורה, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - ''בית דין'' - בית דין צבאי כמשמעותו בסעיף 183 לחוק; ''רשות הרישוי'' - רשות הרישוי של הצבא; ''רשיון אזרחי'' - רשיון נהיגה לפי פקודת התעבורה; ''רשיון צבאי'' - רשיון נהיגה מטעם הצבא; ''רשיון נהיגה'' - רשיון אזרחי ביחד עם רשיון צבאי, או רשיון אזרחי בלבד אם לא ניתן לבעליו רשיון צבאי; ''בעל רשיון'' - חייל שהוא בעל רשיון נהיגה. 2. מסירת רשיון הנהיגה לבית הדין הורשע בעל רשיון ובית הדין פסל אותו בפסק הדין מהחזיק ברשיון נהיגה, ימציא בעל הרשיון או רשיון הנהיגה לבית הדין מיד לאחר שהודע לו על הפסילה, אולם אם שוכנע בית הדין שרשיון הנהיגה אינו בידי בעלו אותה שעה, ימציאו בעל הרשיון תוך תקופה שקבע בית הדין ובלבד שלא תעלה על שני ימים. 3. הרשעה שלא בפני בעל הרשיון הורשע בעל רשיון בבית דין שלא בפניו ובית הדין פסל אותו בפסק הדין מהחזיק ברשיון נהיגה, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה לבית הדין שבו הורשע כאמור, תוך שבעה ימים מהיום שהודע לו על ההרשעה, או תוך תקופה קצרה יותר שקבע בית הדין, הכל לפי המוקדם יותר. 4. מסירת רשיון נהיגה לרשות הרישוי (א) הומצא לבית הדין רשיון נהיגה לפי תקנות 2 או 3 ימסור בית הדין את הרשיון לרשות הרישוי והיא תחזיק בו כל עוד לא תמה תקופת הפסילה. (ב) בוטלו בערעור ההרשעה או עונש הפסילה ורשיון הנהיגה נמסר לרשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (א), יוחזר הרשיון לבעליו. 5. מסירת רשיון הנהיגה במישרין לרשות הרישוי על אף האמור בתקנות אלה רשאי בית הדין להורות כי בעל רשיון נהיגה ימציא, תוך שבעה ימים, את רשיון הנהיגה במישרין לרשות הרישוי. רשיון שהומצא כאמור תחזיק בו רשות הרישוי כל עוד לא תמה תקופת הפסילה. 6. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום כ''ו בחשון תשל''ו (31 באוקטובר 1975). 1 ק''ת תשל''ו, 278. צבאמשפט תעבורהמשפט צבאיחוקי השיפוט הצבאיתקנותרישיון נהיגה