תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר טיפול בשבויי מלחמה), תשכ''ו-1966

תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר טיפול בשבויי מלחמה), תשכ''ו-1966 בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 10 ו-542 לחוק השיפוט הצבאי, תשט''ו-1955, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - ''האמנה'' - אמנת ג'נבה מיום 12 באוגוסט 1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה; ''המעצמה המגינה'' - כמשמעותה באמנה; ''נציג שבויים'' - כמשמעותו בסעיף 79 לאמנה; ''קנס'' - לרבות הפקעת משכורת; ''שבוי'' - שבוי מלחמה כמשמעותו בסעיף 4 לאמנה. 2. התאמת דרגות הרמטכ''ל רשאי לפרסם בפקודות הצבא הוראות בדבר קביעת ההקבלה של דרגות השבויים לאלה הנהוגות בצבא-הגנה לישראל. 3. שימוש בשפת השבויים (א) פקודות הנוגעות להתנהגותם של שבויים יינתנו להם בשפה שהם שומעים אותה, או כאשר תרגומן לאותה שפה בצדם. (ב) תקנות, צווים, פקודות, הודעות ופרסומים אחרים בכתב הערוכים אל שבויים יינתנו בשפה שהם שומעים אותה, או כאשר תרגומם לאותה שפה בצדם. 4. בריחה מוצלחת שבוי שברח מהשבי בריחה מוצלחת, כמשמעותה בסעיף 91 לאמנה, וחזר ונשבה, לא יועמד לדין בשל אותה בריחה. 5. נסיון בריחה שבוי שניסה לברוח וחזרו ושבו אותו בטרם היתה בריחתו מוצלחת, כמשמעותה בסעיף 91 לאמנה, לא יועמד בשל אותו מעשה אלא לדין משמעתי בלבד, ואפילו היתה זו עבירה חוזרת. 6. עבירות הכרוכות בבריחה (א) שבוי שעבר עבירה מתוך כוונה יחידה להקל על בריחתו ולא כרוכה בה שום פגיעה בחיי אדם או באיבר מאיבריו - כגון עבירות כלפי רכוש הציבור, גניבה שלא לשם התעשרות, עריכת מסמכי שקר או השימוש בהם, לבישת בגדים אזרחיים - לא יועמד בשל כך אלא לדין משמעתי בלבד. (ב) שבוי העוזר או המסייע לבריחה, או לנסיון בריחה, לא יועמד בשל כך אלא לדין משמעתי בלבד. 7. שקילת הבריחה בעת דיון בעבירה אחרת בריחה או נסיון בריחה ואפילו היתה זו עבירה חוזרת - לא יראו אותם כנסיבה מחמירה בשעת העמדתו לדין של השבוי על עבירה שעבר בשעת הבריחה או נסיון הבריחה. 8. עבירות מיוחדות של שבוי שבוי שעשה מעשה שהוא בר-עונשין אם נעשה על ידי שבוי ואינו בר-עונשין אם נעשה על ידי מי שאינו שבוי - לא יהיה צפוי בשל אותו מעשה אלא לדין משמעתי בלבד. 9. שמירת זכויות (א) שבוי הנושא עונש שנפסק בדין משמעתי, או הנמצא במעצר לפני משפט, יוסיף ליהנות מן הזכויות המוענקות לו על פי האמנה, למעט מקרים שבהם הנאה זו אינה אפשרית בגלל עצם הישיבה בכלא, ובמידה שאינה אפשרית כאמור. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אין לשלול בשום פנים מאת שבוי כאמור את הזכויות המוענקות לו על פי סעיפים 78 ו-126 לאמנה ואת זכויות היתר הקשורות בדרגתו. 10. הגבלת תקופת מעצר (תיקון: תשכ''ו) תקופת המעצר - על פי הוראות סימן א' לפרק הראשון של חלק ה' לחוק - של שבוי לפני בירור דינו תהיה קצרה ככל האפשר ולא תעלה - (1) לגבי בירור דינו בבית דין צבאי - על שלושה חדשים; (2) לגבי בירור דינו בבית דין משמעתי - על ארבעה עשר יום. 11. סמכויות לדון שבוי בדין משמעתי על אף האמור בסעיפים 139 ו-151 לחוק, לא יידון שבוי בדין משמעתי אלא על ידי קצין שיפוט המשמש כמפקד מחנה שבויים, קצין שיפוט שנתמנה על ידיו או קצין שיפוט המשרת במפקדה הממונה על מחנה השבויים. 12. זכות למתורגמן (א) שבוי המובא לדין משמעתי רשאי להסתייע, אם יש צורך בכך, בשירותיו של מתורגמן. (ב) האמור בתקנת-משנה (א) בא להוסיף על הוראות סעיף 159 לחוק ולא לגרוע מהן. 13. עונשים משמעתיים (א) על אף האמור בסעיפים 152 ו-153 לחוק, לא יוטלו על שבוי בדין משמעתי אלא ענשים אלה: (1) קנס עד 50% ממפרעת השכר ומשכר העבודה שהשבוי היה מקבל אלמלא נענש, בהתאם להוראות סעיפים 60 ו-62 לאמנה; (2) מחבוש לתקופה שלא תעלה על שלושים יום. (ב) שבוי שנידון במועד אחד על מספר מעשים לא יידון לתקופת מחבוש כוללת העולה על שלושים יום. (ג) נידון שבוי לעונש מחבוש ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למחבוש בשל עבירה אחרת, לא תתחיל נשיאת עונש המחבוש השני לפני תום שלושה ימים מיום שנגמרה נשיאת עונש המחבוש הראשון, אם תקופת אחד הענשים היא עשרה ימים או יותר. 13א. אמצעים משמעתיים נוספים לפי האמנה (תיקון: תשכ''א) אין באמור בתקנה 13 כדי לגרוע מסמכותו של מפקד מחנה השבויים לשלול משבוי המואשם בהפרת המשמעת זכויות יתר או להטיל עליו עבודה נוספת, בגבולות המותרים לפי האמנה, בתנאי שלא יינקט אמצעי משמעתי כאמור נגד שבוי אלא לאחר שהפרת המשמעת בה הואשם הובא לידיעתו, ניתנה לו הזדמנות להסביר את התנהגותו, להתגונן, לרבות הזכות להזמין עדים, ולהסתייע במקרה הצורך במתרגם מוסמך; החלטת מפקד המחנה לנקוט באמצעי משמעתי כאמור תובא לידיעת השבוי ולידיעת נציג השבויים, ותירשם ביומן המיועד לכך. 14. הכללת תקופת מעצר בעונש הטיל קצין שיפוט על שבוי עונש מחבוש, יכלול בתקופת המחבוש כל תקופה שבה היה השבוי נתון במעצר לפני מתן הפסק בקשר לאותה עבירה. 15. עיכוב ביצוע פסק ביצוע עונש שהוטל על שבוי בדין משמעתי לא יעוכב לתקופה העולה על חודש ימים מיום מתן הפסק. 16. הפסקת נשיאת עונש משמעתי שבוי העומד להיות מוחזר למולדתו או להיות מאושפז בארץ נויטראלית, ואשר עד למועד שנועד להשבתו למולדתו או להעברתו לאשפוז לארץ נויטראלית, טרם נשא עונש משמעתי שהוטל עליו, לא יעוכב לשם נשיאת אותו עונש, כולו או מקצתו. 17. רשימת שבויים שנדונו בדין משמעתי מפקד מחנה השבויים ינהל רשימה של השבויים שנידונו בדין משמעתי ושל הענשים שהוטלו עליהם. 18. הודעות לנציג שבויים על דין משמעתי כל פסק בדין משמעתי יובא על ידי מפקד מחנה השבויים לידיעת נציג השבויים. 19. הודעה על זכויות שבוי בבית דין שבוי הצפוי למשפט בבית דין צבאי, תימסר לו לפני קיום משפטו הודעה בדבר זכויותיו על פי סעיף 105 לאמנה. 20. סניגוריה (א) הזכות בידי שבוי להיעזר באחד מחבריו או לבחור לעצמו סניגור בהתאם להוראות סעיף 316 לחוק. (ב) לא בחר השבוי לעצמו סניגור בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) תהיה המעצמה המגינה זכאית להעמיד לו סניגור ולשם כך יינתן לה זמן של שבוע ימים לפחות. לפי בקשתה של המעצמה המגינה תימסר לה רשימת הזכאים לשמש סניגורים בפני בתי דין צבאיים. (ג) לא נבחר סניגור על ידי השבוי או על ידי המעצמה המגינה, ימונה לו סניגור על ידי הרשות שזימנה את בית הדין הצבאי שבפניו יישפט השבוי. (ד) לשם הסרת ספק נקבע בזה, כי לסניגורו של שבוי יהיו כל הזכויות המפורטות בסעיף 105 לאמנה. 21. מסירת העתק כתב-אישום לשבוי (א) העתק כתב האישום יימסר בעוד מועד לפני התחלת הדיון לשבוי ולסניגורו בשפה שכל אחד מהם שומע אותה. (ב) הביע שבוי או סניגורו רצון לעיין בחומר הבדיקה או החקירה המוקדמת על פי הוראות סעיף 307 לחוק, יתורגם חומר זה לשפה שכל אחד מהם שומע אותה. (ג) ראו שבוי או סניגורו צורך בכך, יוכלו להיעזר בהכנת הגנתו של השבוי בשירותו של מתורגמן. 22. דחיית משפט הוברר לבית הדין עם פתיחת הדיון, כי לא נתמלאו לגבי השבוי דרישות סעיף 104 לאמנה, ידחה בית הדין את הדיון למועד שבו יתמלאו דרישות סעיף 104 כאמור. 23. נוכחות נציגי המעצמה המגינה (א) נציגי המעצמה המגינה יהיו זכאים להיות נוכחים בשעת בירור דינו של שבוי, אלא אם הדיון מתקיים בדלתיים סגורות. (ב) נתקיים הדיון בדלתיים סגורות בהתאם לאמור בסעיף קטן (א), תימסר על כך הודעה למעצמה המגינה. 24. דיון שלא בנוכחות נאשם קויימו הליכים שלא בנוכחות הנאשם לפי סעיף 328 לחוק, תישלח לו הודעה על ההליכים ועל פסק הדין לפי סעיף 329 לחוק בשפה שהוא שומע אותה. 25. שיקולים לפני גזר-הדין לפני גזירת הדין של שבוי יזכיר התובע לבית הדין הצבאי, כי על בית הדין הצבאי לתת את דעתו במלוא המידה האפשרית לעובדה שהנאשם אינו אזרח ישראלי, אינו כפות לה בשום חובת אמונים וכי הוא נתון בידי הצבא עקב נסיבות שאינן תלויות ברצונו. 26. איסור הורדה בדרגה כדין לא יוטל על שבוי עונש של הורדה בדרגה. 27. הכללת תקופת מעצר בעונש הטיל בית דין צבאי על שבוי מאסר או מחבוש, יכלול בתקופת העונש גם כל תקופה שבה היה השבוי נתון במעצר לפני מתן גזר הדין בקשר לאותו משפט. 28. נשיאת עונש מאסר או מחבוש שבוי שנידון בבית דין צבאי לעונש מאסר או מחבוש, ישא את ענשו בהתאם להוראות החוק, אולם על אף האמור בכל הוראה אחרת, בתקנות בתי הסוהר הצבאיים, בתקנון מחנות המעצר הצבאיים או בתקנון חדרי המשמר הצבאיים, יהיו נתונים לו כל הזכויות הנזכרות בסעיף 108 לאמנה. 29. שחרור לשם החזרה למולדת שבוי העצור לפני משפטו בבית דין צבאי או בבית משפט אחר, או הנושא עונש אחר לאחר שהורשע בדינו בבית דין צבאי או בבית משפט אחר והעומד להיות מוחזר למולדתו או להיות מאושפז בארץ נויטראלית, לא ישוחרר מכלאו אלא אם הורה על כך מי שמוסמך לכך על פי הדין. 30. מועד ביצוע עונש מיתה עונש מיתה שהוטל על שבוי לא יבוצע אלא אם חלפו ששה חדשים לפחות מהיום בו קיבלה המעצמה המגינה הודעה על כך בהתאם לאמור בסעיף 107 לאמנה. 31. ביטול תקנות תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה), תשט''ז - 1956 - בטלות. 1 ק''ת תשכ''ו,796 2056 כ''ח, 314. משפט צבאיחוקי השיפוט הצבאיתקנותאמנה בינלאומיתצבאמלחמה