כללי מס הכנסה (תוספת פחת לבנינים מושכרים בשכירות מוגנת), תשל"ח-1977 בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני קובע כללים אלה: 1. הגדרה בכללים אלה, "בנין" - בנין או חלק ממנו, המושכר בשכירות מוגנת. 2. תוספת פחת נישום שהיה זכאי לנכות פחת בעד בנין לפי הפקודה יהיה זכאי בשנת המס 1975 ואילך לתוספת פחת כאמור להלן: (1) היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1940 או לפניה - תהיה תוספת הפחת 2100% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה. (2) היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1941 - תהיה תוספת הפחת 1950% מסכום הפחת כאמור. (3) היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1942 לבין סוף שנת 1949 - תהיה תוספת הפחת 1350% מסכום הפחת כאמור. (4) היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 - תהיה תוספת הפחת 870% מסכום הפחת כאמור. (5) היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין סוף שנת 1955 - תהיה תוספת הפחת 435% מסכום הפחת כאמור. (6) היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1956 - תהיה תוספת הפחת 390% מסכום הפחת כאמור. 7) היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1957 לבין סוף שנת 1959 - תהיה תוספת הפחת 360% מסכום הפחת כאמור. (8) היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1960 לבין סוף שנת 1963 - תהיה תוספת הפחת 300% מסכום הפחת כאמור. (9) היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1964 לבין סוף שנת 1970 - תהיה תוספת הפחת 230% מסכום הפחת כאמור. 3. תוספת פחת בשל חלק מבנין היה חלק מבנין מושכר בשנת מס פלונית בשכירות מוגנת תקופה העולה על ששה חדשים, יותר לו לגבי כל אותה שנה חלק יחסי של תוספת הפחת כיחס השטח המושכר כאמור, לשטח הכולל של הבנין. 1 ק"ת תשל"ח, 86. כלליםפחתדייר מוגן (הגנת הדייר)שכירותמיסיםמס הכנסהחוקי מס הכנסהשכירות מוגנת