להלן פסק דין בנושא העתקת אתר אינטרנט - פיצוי 20,000 ש''ח: פסק דין 1. תובעים 1 ו-2, מתכנני אתרי אינטרנט. תובעת 3 שותפות רשומה שלהם. בכתב תביעתם טענו כי הנתבעים העתיקו את עיצוב האתר, קוד התוכנה שלו ומבנהו במלואם מאתר התובעים, תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעים. התובעים עתרו לקבלת פיצויים סטטוטוריים נפרדים בגין כל הפרה והפרה של זכויות היוצרים ובסה"כ 40,000 ₪. בנוסף ביקשו התובעים פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו להם בתכנון הקמת האתר. 2. בכתב תביעתם טענו התובעים כי הינם מומחים בתכנון אתרי אינטרנט על פי שיטות מחקר וכי בשלהי שנת 2001 הקימו את התובעת 3 אשר פעלה עד לחודש יוני 2002. כן טענו התובעים כי בסמוך להקמת התובעת 3 העלו ברשת האינטרנט את אתר הבית של התובעת 3 וזאת לאחר השקעה מרובה מצידם. לטענת התובעים, בחודש דצמבר 2003 עת גלשו לתומם באינטרנט גילו כי עיצוב, קוד התוכנה ומבנה אתרי נתבעות 1 ו-2 הועתק מאתרם. 3. הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי דין התביעה להדחות, שכן עיצוב אתר התובעים, צורתו ומבנהו אינם בני הגנה מכח דיני זכויות היוצרים, בין היתר משום שהאתר הוא מוצר פונקציונלי. כן טענו הנתבעים כי התובעים עשו שימוש באלמנטים ויסודות צורניים, הידועים ונפוצים בשוק אתרי האינטרנט, שאינם יחודיים לתובעים. בנוסף טענו הנתבעים כי התובעים לא הוכיחו כי האתר היה קיים בתקופה הרלוונטית וכן לא הוכיחו כי האתר נבנה ע"י התובעים. לסיום טענו הנתבעים כי הם לא העתיקו מאומה מאתר התובעים ולא עשו בו ובקוד התוכנה שלו כל שימוש וכי אתר התובעים לא היה נגיש לנתבעים לצורך העתקתו שכן אתר התובעים הורד מהרשת במהלך יוני 2002 ואילו אתרי הנתבעות תוכננו והוקמו ע"י נתבע 3 רק בשנת 2003. 4. לאחר עיון בסיכומי הצדדים, ובכל המסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות: 4.1. אתר התובעים הועלה ברשת האינטרנט בתחילת שנת 2002 והורד מהרשת בחודש יוני 2002. התובעים העידו על כך בתצהירים ועדותם מהימנה עלי. חיזוק לעדותם בענין זה ניתן למצוא במאמרים אשר כתבו התובעים בתקופה הרלוונטית ובהם מופיעה הפניה לאתר החברה. 4.2. בתצהירו טען נתבע 3 כי הקים את אתרי הנתבעות במהלך שנת 2003 וכי בתקופה זו לא היתה לו גישה לאתר התובעים שהורד כאמור מרשת האינטרנט במהלך חודש יוני 2002. בגרסתו של הנתבע נתגלו סתירות ומספר פעמים במהלך עדותו הודה הנתבע כי למעשה נתבקש והקים את האתרים בשנת 2001 ( ראה עמ' 13 ו-20 לפרוטוקול). 4.3. התובעים הצביעו על מאפיינים רבים המצויים באתר ואשר מופיעים באתר נתבעת 2: בשני האתרים, זה של התובעים וזה של נתבעת 2, צבע האתר זהה לחלוטין, דף האינטרנט מחולק ל- 3 עמודות, 10 לשוניות ואופן חלוקתם על פני הדף, צבע הכיתוב על הלשוניות, סוג הקישוריות, צבען ומספרן. מקובלת עלי טענת התובעים כי ההעתקה לא הסתיימה בעיצוב אלא הועתק גם טקסט המצוי תחת הכותרת שאלות נפוצות או שאלות ותשובות. יצוין כי נתבעת 2 לא הניחה תשתית ראייתית לטענתה כי דפי האתר הועתקו מתוכנת שרון וכי קיימים אתרים רבים, מיליוני אתרים כדברי נתבע 3, הדומים לאתר התובעים והנתבעים. דפי האינטרנט שצורפו לתצהיר נתבע 3 אינם דומים לאתר התובעים ואף לא לאתר נתבעת 2 בוודאי לא דמיון כמו זה הקיים בין אתר התובעים לאתר נתבעת 2. נתבע 3 ניסה, במהלך עדותו לתת הסבר לאופן בו עיצב את האתר (לדוגמא בחירה ב-7 לשוניות ועוד 3) אולם הסבריו היו בלתי משכנעים, בלשון המעטה, ובגרסתו נתגלו סתירות רבות. בשים לב לדמיון הרב הקיים בין האתר של התובעים לאתר נתבעת 2, לסתירות שנתגלו בגרסת נתבע 3, שלא היתה אמינה עלי, ולכישלונם של הנתבעים להצביע על אתרים הדומה לאתרם ולאתר התובעים, אני קובע כי האתר של נתבעת 2 הועתק מאתר התובעים ע"י נתבע 3. 4.4. לא שוכנעתי כי אתר נתבעת 1, חברת קומדע בע"מ, הועתק מאתר התובעים. אמנם קיימים קווי דמיון בין האתרים אך יחד עם זאת ניתן למצוא באתר של התובעים ובאתר של נתבעת 1 הבדלים לא מעטים, כך למשל באתר נתבעת 1 ישנן 7 לשוניות הממוקמות בצד ימין של הסרגל העליון בדף האינטרנט, באופן דומה לאתרי אינטרנט רבים וביניהם אלו שהציגו הנתבעים, בעוד שבאתר התובעים קיימות 3 לשוניות נוספות הממוקמות בצד שמאל בסרגל העליון. הצבע והגוון המופיעים באתר נתבעת 1 שונה מאלו המופעים באתר התובעים. בנוסף באתר נתבעת 1 בולטות בהעדרן, הקישוריות המופיעות באתר התובעים ובאתר נתבעת 2 ולא הוכח כי הועתק טקסט מסוג כלשהו מאתר התובעים. על כן אני קובע כי נתבעת 1 לא העתיקה את אתר התובעים ולכן דין התביעה כנגדה להדחות. 5. הפרת זכויות יוצרים האם אתר האינטרנט של התובעים הינו "יצירה" הראויה להגנה לפי סעיף 35 לחוק זכויות היוצרים? 5.1 סעיף 1 לחוק זכות יוצרים קובע: 1. זכות יוצרים [תיקון: תשי"ג] בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך הזמן הנזכר להלן לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות - סעיף 35 לחוק קובע: 35 (1) בחוק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר - "יצירה ספרותית" - כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות וליקוטים. (ההדגשה אינה במקור א.ר.) 5.2 הנתבעים טענו כי התובעים השתמשו באלמנטים ויסודות מוכרים וכי סידור או ליקוט של אלמנטים כאלו אינו יצירה כהגדרתה בחוק וכי אתר התובעים הינו מוצר פונקציונלי בלבד אשר עיצובו וסידורו נבעו מרצונם של התובעים להקל את השימוש באתר. 5.3 בע"א 2790/96 Robert E.Eisenman ואח' נ' אלישע קימרון, פ"ד נד(3)817, נפסק: "בסעיף 35(1) לחוק נקבע כי "יצירה ספרותית ", אשר יכולה להיות מושא לזכויות יוצרים, כוללת, בין השאר גם "ליקוטים" (במקור "compilations" ). כפי שנאמר, מכח הוראה זאת "יכולה זכות יוצרים לחול על צורת עריכה או עיצוב מיוחדת" ובלבד שיש בה " יצירה מקורית מפאת המחשבה, העמל או המיומנות שהושקעו".........אין היצירה צריכה להיות ביטוי של מחשבה או אמצאה מקורית. כל שנדרש הוא , שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה"...... כדי לבחון האם היצירה ראויה להגנה יש לראותה בכללותה, כשלמות אחת, אם למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהא היצירה מוגנת" (ההדגשה אינה מקור א.ר.) בע"א 136/71 מדינת ישראל נ' יצחק אחימן,פ"ד כו(2) 259, נדונה השאלה האם יש להכיר בלוח ניכויי מס הכנסה כיצירה המוגנת בחוק ונפסק: " לוחות כאלה יכולים להיות נשוא של זכות יוצרים . זה נובע מעצם ההגדרה בסעיף 35(1) של חוק זכות היוצרים 1911,הכוללת ב"יצירה ספרותית" גם לוחות וליקוטים (tables and compilations). אם כי כידוע אין זכות יוצרים ברעיון גרידא, יכולה זכות יוצרים לחול על צורת עריכה או עיצוב מיוחדת שבה בחר מרכיב הלוחות כדי להקל השימוש בהם, אם הושקעו מאמץ מחשבתי, עמל או מיומנות מיוחדים במציאת שיטתו של התובע; ואין נפקא מינה ש"החומר הגולמי" להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל, כמו הנתונים האריתמטיים בלוחות אלה המבוססים על הוראת התקנות הנ"ל . השאלה אם יש בלוחות המשיב יצירה מקורית מפאת המחשבה, העמל או המיומנות שהושקעו בהם, צריכה להחתך על פי עיון בעבודת המחבר בשלמותה, ולאחר מכן יש לברר אם הנתבע גזל ממנו את פרי מאמציו על ידי העתקת חלק מהותי מיצירתו" (ההדגשה אינה במקור א.ר.). מן האמור לעיל עולה כי אף אם נכונה טענת הנתבעים כי התובעים עשו שימוש באלמנטים מוכרים וידועים וכי הדגש בעיצוב הושם על שימוש קל ויעיל באתר, עדיין יכולה יצירתם להיות מוגנת בזכויות יוצרים כאמור בחוק וזאת אם יוכח כי מדובר ביצירה מקורית. שוכנעתי כי אכן מדובר ביצירה מקורית, הנתבעים על אף שהתאמצו, לא הניחו תשתית ראייתית לטענתם כי ישנם אתרים רבים הדומים לאתר התובעים. התובעים העידו כי השקיעו עמל רב וכי הם מומחים בתכנון אתרי אינטרנט. עדותם של התובעים לא נסתרה, המאמרים שכתבו התובעים וכן עיסוקם כיום מחזקים את טענתם כי הם מומחים בנושא וניכר כי הם השקיעו שעות רבות בלימוד הנושא ובבניית האתר כשהם מעצבים ועורכים אותו באופן יחודי אשר נועד, בין היתר להקל את השימוש באתר. אשר על כן אני קובע כי אתר הנתבעים הינו יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות היוצרים. 5.4 זאת ועוד בכל מקרה, באתר נתבעת 2 מופיעה טקסט בחלק של שאלות נפוצות הנראה כאילו הועתק אף הוא מאתר התובעים. נתבע 3 טען בתחילה כי טקסט זה נוסח על ידיו, אך מיד לאחר מכן חזר בו וטען כי הטקסט מופיע בפורומים מסוימים אך לא הניח כל תשתית ראייתית לכך. יצוין כי העתקת טקסט הינה הפרה של זכויות יוצרים אף לשיטתם של הנתבעים וראה לענין זה תא (י-ם) 6182/04 לייבדיאנאס בע"מ נ' קופמוי- ווב בע"מ. 5.5 זכויות היוצרים באתר הנתבעת 3 שייכות לנתבעת 3, הדבר אף עולה מסעיף 26 לכתב התביעה בו נטען כי בתחתית דפי האתר מופיע הכיתוב: "כל הזכויות שמורות לחברת TZUR & ZAGER , 2001-2002. נוכח האמור לעיל ולאור סעיף 66 (א) לפקודת השותפויות הקובע כי שותפות רשומה יכולה לתבוע ולהיתבע בשמה הרשום, אני קובע כי לתובעים 1 ו-2 אין עילת תביעה ועל כן דין תביעתם להדחות. 6. נזקי תובעת 3 6.1 בכתב תביעתם עתרו התובעים לקבלת פיצויים סטטוטוריים נפרדים בגין כל הפרה של זכויות היוצרים כשהם טוענים כי יש לראות העתקת כל אחד מן האתרים כהפרה בפני עצמה ובסה"כ 40,000 ₪. נוכח האמור בסעיף 5.4 לעיל ומאחר שקבעתי כי דין התביעה כנגד נתבעת 1 להדחות הרי שהתובעת הוכיחה הפרה אחת בלבד. בשים לב לחומרת ההפרה ולהתנהגותו של המפר, נתבע 3, אני קובע כי על נתבעים 2 ו-3 לפצות את תובעת 3 בפיצוי סטטוטורי בגין הפרת זכות היוצרים באתר התובעת בסך של 20,000 ₪ . 6.2 כמו כן טענו התובעים כי על הנתבעות לפצותם בסך של 10,000 ₪ בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו להם בתכנון והקמת האתר. התובעים לא הניחו כל תשתית ראייתית להוכחת נזקיהם, ובסיכומיהם זנחו טענה זו, על כן נדחית תביעתם לפיצוי בגין נזקים אלו. 6.3 בנוסף טענו התובעים כי הנתבעים הפרו את זכותם המוסרית של התובעים ועל כן על הנתבעים לפצותם בגין הפרה זו פיצוי סטטוטורי בסך 20,000 ₪. כן טענו התובעים כי יש לפסוק להם פיצויים עונשיים בסך 50,000 ₪ טענות אלו נטענו לראשונה בסיכומי התובעים, הן מהוות הרחבת חזית אסורה, אין בידי לקבלן והן נדחות. 7. אשר על כן אני מורה על דחיית תביעתם של תובעים 1 ו-2. דחיית תביעתה של תובעת 3 נגד נתבעת 1, קבלת תביעתה נגד נתבעים 2 ו-3 בחלקה. אני מחייב את הנתבעים 2 ו-3 ביחד ולחוד לשלם לתובעת 3 את הסכומים הבאים: 7.1. בגין הפרת זכות היוצרים, פיצוי סטטוטורי בסך של 20,000 ₪. 7.2 . הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪. החיוב האמור ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 8. התובעים ישלמו לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. מחשבים ואינטרנטפיצוייםזכויות יוצרים (הפרת)דיני אינטרנט