להלן פסק דין בנושא העתקת לוגו - הפרת זכויות יוצרים עיצוב גרפי: פסק דין 1. זוהי תובענה על סך של 100,000 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי בגין טענה להפרת זכויות יוצרים. רקע עובדתי 2. התובעת עיצבה עבור הנתבע עיצוב גרפי של לוגו למוצר המהווה איור של מגן רוח למצת אש. 3. התובעת גורסת כי ביצעה עבודתה על פי המוסכם עם הנתבע אך זה לא שילם שכרה ואף השתמש בעבודתה שלה זכויות יוצרים עליה. 4. הנתבע טוען כי הלוגו הנטען והעיצובים נשוא התביעה שייכים לו, ועל כן אינו חייב בכל תשלום לתובעת. דיון 5. התובעת העידה בתצהירה ת/1 כי הינה מעצבת גרפית וכי בחודש מרץ 2006 התקשרו עימה הנתבע והצלם מר אורן גולן על מנת להזמין עבודת עיצוב שהיוותה לוגו איור למוצר מגן רוח למצת אש לסיגריות. 6. העיצוב כלל שני עיצובים, לאמור, עיצוב "לוגו מוצר" ועיצוב "לוגו עסק". 7. בין הצדדים נקשר בחודש מרץ 2006 "הסכם עבודה" בעל פה על פיו ישולם לתובעת סכום של 2,000 ₪ עבור עבודתה. 8. עיצוביה למוצר מגן רוח למצת אש הוצגו לנתבע בימים 17.3.06 ו - 20.3.06 בהם הראתה לו את "לוגו המוצר" וכן את "לוגו העסק", קרי, שמו של בית העסק " בוםשנקאר". 9. הנתבע הביע הערכתו לעבודתה באמצעות מכתבים בדואר האלקטרוני מיום 29.3.06 ומיום 4.4.06. 10. הנתבע שינה טעמו וביום 6.4.06 שלח הודעה נוספת בה ביקש, לראשונה, להרחיב היקף ההסכם, ולעצב גם מדבקה. 11. בשיחת טלפון, הבהירה לו כי המדובר בעבודה חדשה שלא נכללה בהזמנה המקורית, ועל כן היא תתומחר בנפרד. 12. הנתבע הגיב בזעם וטען כי הוא מבטל את העיסקה. 13. לאחר מכן הציע הנתבע הצעת פשרה על סך של 1,000 שח מתוך 2,000 ₪ עליהם הוסכם בעל פה כשכר העסקה כולה, אולם הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה. 14. אשר על כן, לעמדתה, על הנתבע לשלם הסך של 100,000 ₪ בגין טענה להפרת זכות יוצרים על פי פקודת זכות יוצרים 1924, סכום המתייחס להפרות המצטברות לגבי כלל העבודה שביצעה, בה השתמש הנתבע במהלך עסקיו. 15. הנתבע העיד בתצהירו נ/1 כי טרם הזמנת עיצוב המוצרים מן התובעת יצר קשר עם ידידה בשם הגר איצקוביץ, מעצבת גרפית, בחודשים נובמבר 2005 ו - ינואר 2006, עת נבחר על ידיהם עיצוב לוגו למגן רוח ולידו המילה "פרוטקשן" ב"פונט" שיהא דומה לכתב יד, על מנת לרכך משמעות המילה. 16. כמו כן, בחודש ינואר 2006 נפגש אף עם מר שחר ביטונסקי, מעצב גרפי, עימו גיבש עיצוב לוגו החברה כך שתראה בו דמות אדם פוסע ברוח ולצווארו צעיף, לגופו מעיל, כשהללו מתעופפים ברוח. 17. כן ביקשו לצייר את הדמות עם סיגריה, ולידם איור מוקטן של המוצר, כך שייראה כי האדם הצית הסיגריה באמצעות המצת המוגן במגן רוח. 18. מר ביטונסקי נסע ללונדון והעביר אליו כל הזכויות בצורת הכיתוב של לוגו החברה. 19. ביום 6.3.06 נפגש עם המעצבת הגרפית הגב' שרון רז וביקשה לאייר בהתאם לעיצובו את לוגו החברה ולוגו המוצר, אשר נועד להדפסה על קרטון הדוכן כחלק משיווק המוצר. 20. ההתקשרות עימה הופסקה מאחר שגב' רז לא היתה מוכנה להכניס שינויים בעיצובים הקיימים, אלא ביקשה לעצב המוצרים מחדש. 21. ביום 15.3.06 נפגש, לראשונה, עם התובעת בשיתוף מר אורן גולן, צלם, שהיה בן זוגה של התובעת דאז. 22. בפגישה זו הציג בפניה דוגמאות עיצוב של המוצר ושל הסטנד עבור המוצרים, אשר קיבל בעבר, וכן של לוגו המוצר אשר הוטבע זה מכבר, לגרסתו, על אלפי פריטים מן המוצר. 23. לפיכך, כל שביקש היה שינוי מינורי בלבד בעיצוב כדי לשמור על קו אחיד בלוגו המוצר אשר יודפס על מדבקות וסטנדים בהמשך. 24. לגרסתו, הבהיר לתובעת, אשר היתה בקיאה בהפעלת תוכנות גרפיקה ממוחשבות, כי ברצונו לשכור שרותיה לתיקונים מינוריים בעיצוב לוגו החברה ולוגו המוצר. 25. בסיום הפגישה, הוסכם בעל פה כי סכום שכר העבודה יהא 2,000 ₪, כשהעבודה תכלול תיקונים לעיצוב סטנד, מדבקה פרסומית, כרטיסי ביקור וצילומים. 26. לתובעת נשלח העתק צילומי של לוגו המוצר הקיים בדואר אלקטרוני ביום 15.3.06. 27. לעדותו, סוכם בפגישה כי תשלב את העיצובים הסופיים במדבקה הפרסומית ועבודה זו תהא חלק בלתי נפרד מעבודתה. 28. בדואר האלקטרוני ששלח לתובעת ביום 6.4.06 לא ביקש להרחיב את היקף ההסכמה אלא ביקש להעביר את המימדים והצורה של המדבקה הפרסומית בה היה מעוניין. 29. כמו כן, לדידו, המדובר בסך הכל במדבקה פשוטה עליה היו אמורים להיות פרטי החברה, לוגו המוצר, אשר כבר היה מוכן, וכן הסלוגן "הפרוטקשן נשאר.... כשהמצת נגמר". 30. לעמדתו, עבודה זו היה עליה לבצע ב - 5 דקות, לכל היותר, וזו דומה בצורתה ובתכנה לכרטיס הביקור, שכלול היה בהסכם עם התובעת. 31. בימים 17.3.04 ו - 19.3.06 נפגש עימה וביקש התיקונים לחומר שהיה בידיו. 32. העיצובים אשר הציגה בפניו הוספו כנספח י"ט לתצהירו, ואילו נספחי תצהיר התובעת א' - ה' אינם העיצובים שהציגה בפניו במהלך הפגישה הנוספת מ - 17.3.06. 33. התובעת לא תיקנה התיקונים לרוחו ועל כן העביר העיצוב הגרפי לגרפיקאי נוסף, מר שי חיון, אשר תיקן הלוגו בהתאם לבקשותיו. 34. כן שלח לתובעת צילום של שלהבת אש מתאימה כדי שתשלבה בסקיצה, דבר שלא עשתה באופן נאות, לדעתו. 35. עקב כך, כאמור, פנה למר שי חיון על מנת שישלים העבודה והציע לפנים משורת הדין לשלם לתובעת הסך של 1,000 ₪ על העבודה אשר ביצעה. 36. כן שכר, בהמשך הדברים, שרותיה של גב' חוי סיני העוסקת אף היא בעיצוב גרפי, לתיקונים נוספים של עיצוב לוגו החברה, לוגו המוצר, המדבקה הפרסומית, הסטנד וכרטיס הביקור, ולה הקרדיט בעיצוב הסופי. 37. עלות התשלום לגב' סיני היתה בסך של 781 ₪ על פי חשבונית מס שצירף. 38. בעיצוב הסופי של לוגו המוצר ולוגו החברה, קרטון הסטנד והמדבקה הפרסומית לא בוצע כל שימוש בקבצים הגרפיים של התובעת, אשר לדידו, פעלה בניגוד להנחיותיו. 39. כל העיצובים אשר הראה בעבר לתובעת הרי הם שלו מבחינה קניינית, ולפיכך אין מקום לדרישותיה אשר הועלו בכתב התביעה בדבר זכויות יוצרים בעיצובים דנן. 40. דברים דומים העיד חברו הקרוב של התובע, מר אידן ניסן,בתצהירו נ/2 בחזרו על השתלשלות האירועים ובהדגישו כי התבקשו מן התובעת תיקונים בלבד להבדיל מלוגו חדש. הכרעה 41. בבסיסה של תביעה זו הסכמה שבעל פה לשכר עבודת התובעת, מעצבת גרפית במקצועה, בסכום של 2,000 ₪, סכום צנוע ביותר, לכל הדעות. 42. לגרסת הנתבע, התובעת אמורה היתה לבצע תיקונים זעירים בחומר גרפי אשר קיבלה מידיו מבעוד מועד, אולם לא הצליחה לעשות כן על אף הסבריו והנחיותיו. 43. התובעת גורסת כי בנוסף לעבודה אשר התבקשה לעשות, קרי, עיצוב "לוגו מוצר" ו"לוגו החברה", התבקשה להכין עיצוב למדבקת מוצר, דבר שלא נתבקשה לעשות במסגרת ההסכמה עם הנתבע. 44. הצדדים לא העלו הסכמתם על גבי הסכם או זכרון דברים, כפי הנראה, מחמת צניעותה של התקשרותם, במובן הכספי. 45. מעיון בנספחים א' - ה' לתצהיר התובעת וכן מעיון בעיצוב נספח י"ט לתצהיר הנתבע, אשר גורס הוא כי זה החומר שהראתה לו התובעת בפגישתם מיום 17.3.06, הרי שכל אלה דומים ביותר לעיצובים קודמים ששיגר הנתבע לתובעת כהדרכה לבקשותיו לעיצוב, המופיעים בנספחים ט', י', י"ב, י"ג , כ"ד, כ"ה וכ"ח לתצהירו, בכל הנוגע לאיור המילה "פרוטקשן" ולאיור הדמות המחזיקה במצת אש בליוויית מגן הרוח. 46. אכן, קיים דמיון רב בין נספחי הנתבע דלעיל לבין נספחי תצהיר התובעת א' - ה', ונשאלת השאלה, איפוא, מה טעם ראה הנתבע לבקש שיפורים ושיפוצים אינספור, ולהעסיק התובעת ואף שורת מאיירים אחרים בעיצובים אלה, אם, לטעמו, כמעט ולא נזקק לשיפורים בהתייחס לאיורים הבסיסיים. 47. באם סבר שעבודתה, אכן, מינורית בלבד, הרי שלא היה אמור להציע לה תשלום של 2,000 ₪, כהודאתו. 48. ברם, משהציע לתובעת סכום צנוע זה, ומשביצעה התובעת עבודתה, רובה ככולה, במלואה, למעט איור המדבקה נשוא המחלוקת, הרי שהיה עליו לשלם לה, ללא דיחוי, הסכום המוסכם, אחרת יימצא מקבל שירות שהינו בבחינת עשיית עושר ולא במשפט. לעניין זה קובע ברורות ומפורשות , התשל"ט-1979, בסעיף 1 לו כדלקמן: " 1. חובת ההשבה - (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן -הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת." ההלכה קובעת בסוגייה זו כאמור ב" 20/82 " ' ..., " (1) 221, שם נקבע כדלהלן: "משהופר חוזה, מעמידים דיני החיובים לרשות הצד התמים מערכת מורכבת של סעדים על פי האינטרסים הנפגעים חלקם באים להגן על "אינטרס ההסתמכות" (או האינטרס השלישי) ומטרתם להעמיד את הצד הנפגע במצב שבו הוא היה נתון אלמלא נכרת החוזה. סעד זה ניתן לעתים במסגרת דיני החוזים, לעתים במסגרת דיני ההתעשרות שלא כדין ולעתים במסגרת הפיצויים שבדיני הנזיקין - מקום שהפרת החוזה מהווה גם מעשה נזיקין". וכן נקבע: "מבחינת דיני עשיית עושר, אין קושי לגרוס כי מי שנטל לעצמו חיוב או זכות חוזית, או ביתר דיוק את הביצוע המגיע לזולת מכח אותו חיוב, קיבל טובת הנאה השייכת לאדם אחר, והוא חייב בהשבה כאמור בסעיף 1 לחוק עשיית עושר". ובהמשך נקבע: "חוק עשיית עושר קובע את העיקרון הכללי של חובת השבה, מקום שאדם קיבל על חשבון רעהו דבר שלא כדין. עיקרון זה בא למנוע התעשרות שלא כדין של אדם על חשבון רעהו. החוק אינו קובע רשימה של מצבים שבהם מוכרת התעשרות זו". וכן נקבע ב.. 136/92 ", " (5) 141, כדלקמן: "אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין". 49. עוד אציין, בשולי הדברים, כי לפליאה היא שהתובעת והנתבע נגררו, שלא בטובתם, להליך היקר שבפני על פיו תובעת התובעת סך 100,000 ₪, סכום אשר אין לו כל קשר להיקף העבודה הזעיר המקורי, וראוי היה כי בסיטואציה זו יגיעו להסדר סביר, דבר בו כשלו. 50. סופו של דבר, על הנתבע לשלם לתובעת הסך המוסכם של 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 51. בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.עיצובזכויות יוצרים (הפרת)