להלן החלטה בנושא זכויות יוצרים על יצירות אומנות עתיקות: החלטה רקע המבקש מייצר תמונות קלף של נופים, דמויות וכתבי דת המשווקים לתיירים ולצליינים בארץ ובחו"ל תחת השם המסחרי TERRA SANCTA SCROLLS (נספחים א1 - א19) (להלן: "המוצרים המקוריים"). עד לאחרונה שימשו המשיבים 1 - 3 (להלן: "המשיבים") כמשווקים של המוצרים המקוריים אותם רכשו ישירות מהמבקש. לטענת המבקש, גילה לאחרונה שהמשיבים משווקים תמונות קלף שלא יוצרו על ידו, הזהות למוצרים המקוריים אותן הם משווקים ללא הסכמת המבקש (נספחים ד1 - ד19) (להלן: "המוצרים של המשיבים"). בת.א 1301/05 תבע המבקש צו מניעה קבוע ופיצוי כספי. בבקשה שלפני עותר המבקש לסעד זמני כדלהלן: א. לאסור על המשיבים לעשות שימוש המפר את זכויות המבקש במוצרים המקוריים. ב. לאסור על המשיבים לייצר ו/או לייבא ו/או לשווק ו/או להפיץ ו/או למכור בארץ ובחו"ל את המוצרים של המשיבים ושל כל מוצר ו/או תמונה אחרת הדומה עד כדי להטעות למוצרים המקוריים. ג. לאסור על המשיבים לייצא את המוצרים של המשיבים למדינות אחרות. ד. להורות למשיבים לאסוף תוך שלושה ימי עבודה את כל המוצרים של המשיבים ששווקו ו/או נמכרו בישראל לכל משווק, סוחר או מפיץ שאינו צרכן קצה, לרבות ברכישה חוזרת, ולהעבירם לידי ב"כ המבקש שימונו ככונסי נכסים לצורך מטרה זו ויחזיקו את המוצרים במשמורתם. ה. להורות למנהל המכס לעכב משלוחי ייבוא של המוצרים של המשיבים ו/או כל תמונה ו/או מוצר אחר הדומה עד כדי להטעות למצורים המקוריים. דיון א. המבקש מבסס את תביעתו על עילות של הפרת זכות יוצרים, גניבת עין, גזל מוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת. זכות יוצרים ב. לטענת המבקש, השקיע מאמצים בעיצוב וייצור תמונות המתארות אירועים הסטוריים דתיים בשילוב טקסטים מתאימים. לפיכך, יש להכיר בזכות היוצרים שלו לגבי כל אחד מהמוצרים המקוריים. לטענתו, בשיווק המוצרים של המשיבים מפרים המשיבים את זכות היוצרים שלו. לטענת המשיבים, המבקש תובע לעצמו זכות לא לו על יצירות אומנות עתיקות. הטקסטים וצלב ירושלים אותם שילב המבקש ביצירותיו אף הם אינם מקוריים והומצאו על ידי אחרים ו/או הועתקו מספרי דת נוצריים. בע"א 136/71 מדינת ישראל נ' יצחק אחימן, פ"ד כו (2), 259 ,בעמ' 261, נקבע: "...לוחות כאלה יכולים להיות נשוא של זכות יוצרים. זה נובע מעצם ההגדרה בסעיף 35 (1) של חוק זכות היוצרים, 1911, הכוללת ב"יצירה ספרותית" גם לוחות וליקוטים (tables and compilations) . אם כי כידוע אין זכות יוצרים ברעיון גרידא, יכולה זכות יוצרים לחול על צורת עריכה או עיצוב מיוחדת שבה בחר מרכיב הלוחות כדי להקל את השימוש בהם, אם הושקעו מאמץ מחשבתי, עמל או מיומנות מיוחדים במציאת שיטתו של התובע; ואין נפקא מינה ש"החומר הגלמי" להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל, כמו הנתונים האריתמטיים בלוחות אלה המבוססים על הוראות התקנות הנ"ל." ראה גם, ע"א 2790/93 ו - 2811/93 Robert E. Eisenman נ' אלישע קימרון, פ"ד נד (3), 817, בע' 828 - 836. המבקש רכש ספרים העוסקים בנושאים המוצגים במוצרים המקוריים, ביקר בתערוכות ובכנסיות בארץ ומחוצה לה, השקיע זמן וממון בתרגום הטקסטים, בהגהה, עריכה וגרפיקה. המבקש צירף לבקשה תצהיר בו אישר פרדי שטרנברג שהוא עיצב את הגרפיקה של המוצרים המקוריים עבור המבקש ותצהיר נוסף בו אישר גרגורי דוברושין שהוא חיבר טקסטים ושירים ברוסית ששולבו בחלק מהמוצרים המקוריים. הרכיבים הכלולים ביצירותיו של המבקש, קרי התמונות, הטקסטים וצלב ירושלים אינם פרי יצירתו של המבקש ואין ספק שלמבקש אין זכויות ברכיבים אלה. גם הטקסטים המעוצבים על רקע של מגילה והקצוות החרוכים אינם בבחינת המצאה מקורית של המבקש ועוזריו, אולם השימוש ברכיבים אלה באופן בו הם מופיעים במוצרים המקוריים הוא לדעתי בבחינת רעיון מקורי וביטוי הרעיון באופן בו הוא מגולם במוצרים המקוריים הוא נושא לזכות יוצרים. זאת, למעט המוצר המופיע בנספח א6, תמונה של ליאונרדו דה וינצ'י וצלב ירושלים שלגביו לא מצאתי השקעה ומקוריות. לעניין זה, איני מקבל את טענת המשיבים, לפיה המוצרים המקוריים חסרי ייחוד. אף שהמרכיבים הכלולים במוצרים המקוריים הם נחלת הכלל, אין בכך כדי להפוך את המוצרים המקוריים לחסרי ייחודיות. שילוב של תמונה מפורסמת מסויימת עם טקסט מסויים בעיצוב מסויים יוצר מכלול ייחודי המבחין בינו לבין מוצרים אחרים הדומים לו, ראה גם ע"א 360/83 סטרוסקי בע"מ ואח' נ' גלידת ויטמן בע"מ ואח', פ"ד מ (3), 340 בע' 348 - פסקה 5). לטענת המשיבים המוצרים המופיעים בנספחים ג - ו1 לתצהירו של שמעון מוסרי, מלמדים שיש בשוק מוצרים דומים למוצרים המקוריים, השוללים את המקוריות בעיצוב המוצרים המקוריים. איני מקבל טענה זו. מלבד החריכה והמתלה של המוצרים המופיעים בנספחים ג - ו1 לתצהירו של שמעון מוסרי, אין דמיון בין מוצרים אלה למוצרים המקוריים. נקודת המוצא היא שמרכיבים במוצרים המקוריים הם נחלת הכלל ועל כן אין בעובדה שמרכיבים כאלה מופיעים על מוצרים של יצרנים אחרים כדי לשלול את זכות היוצרים של המבקש בעיצוב המיוחד המגולם במוצרים המקוריים. ג. כעולה מנספחים ה1 - ה19 שצורפו על ידי המבקש, המוצרים של המשיבים כוללים תמונות בשילוב טקסטים בעיצוב זהה לזה שבמוצרים המקוריים. גם המראה הכללי של המוצרים של המשיבים, קצוות חרוכים, רצועות ומקל תליה, זהה לזה של המוצרים המקוריים. בנסיבות אלה, נראה לכאורה שהמוצרים של המשיבים מהווים העתקה מדוייקת של המוצרים המקוריים ולכאורה בשיווק המוצרים של המשיבים מפרים המשיבים את זכות היוצרים של המבקש במוצרים המקוריים, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק זכות יוצרים, 1911. גניבת עין ד. כדי לזכות בתביעתו בעילה של גניבת עין על המבקש להראות שהמוצרים אותם הוא משווק רכשו מוניטין וכי קיים חשש שציבור הצרכנים הרלבנטי יטעה לחשוב שהמוצרים של המשיבים הם המוצרים המקוריים ו/או קשורים למבקש. מוניטין ה. לטענת המבקש, המוצרים המקוריים משווקים מזה שנים רבות בהיקף של כ - 100,000 יחידות בממוצע לשנה לחנויות, למרכזי תיירות, כנסיות, חברות שיווק, מזמינים פרטיים ומוסדות ובמשך אותן שנים הם צברו מוניטין. לטענת המשיבים, לא ניתן לרכוש מוניטין במוצרים דוגמת המוצרים המקוריים, בשל העובדה שמוצרים אלה נמכרים בחנויות הכוללות מגוון צפוף של מוצרים דומים, הרוכש אינו מתעניין במקור הסחורה ולא ישוב לאותה החנות. המבקש לא מציין על המוצרים המקוריים את שמו והשם המסחרי בו משתמש המבקש הוא שם לטיני חסר ייחוד. המוצרים המקוריים משווקים במשך תקופה ארוכה בהיקפים משמעותיים. המשיבים עצמם רכשו מהמבקשים את המוצרים המקוריים בהיקפים גדולים כמפורט בנספחים ג1 - ג7. יתר על כן, העובדה שהמשיבים בחרו להעתיק את המוצרים המקוריים ברמת דיוק המגיעה עד כדי זהות מלמדת שהמשיבים ביקשו לנצל את המוניטין של המוצרים המקוריים, ראה ע"א 307/87 - מ. וייסברוד ובניו ואח' נ' ד.י.ג. ביח"ר למצרכי חשמל בע"מ, פ"ד מד (1), 629 ,בעמ' 633. העובדה שציבור הלקוחות הרלבנטי, קרי התיירים והצליינים אינו מודע לזהותו של יצרן המוצרים המקוריים אינה משנה לעניין המוניטין. די בכך שציבור הלקוחות מזהה את המוצרים המקוריים כמוצר יחודי כדי להכיר במוניטין של המוצרים המקוריים. מסקנתי מהאמור לעיל, היא שהמוצרים המקוריים צברו מוניטין בקרב ציבור הלקוחות הרלבנטי. הטעיה ו. לטענת המבקש, המוצרים של המשיבים זהים למוצרים המקוריים וקיים חשש ממשי שציבור הלקוחות הרלבנטי יטעה לחשוב שהמוצרים של המשיבים הם המוצרים המקוריים. לטענת המשיבים, הצרכן הסופי הרוכש את המוצרים של המשיבים אינו יכול לטעות ולחשוב שהוא רוכש את המוצרים המקוריים, כיוון שמדובר ברכישה חד פעמית ולמוצרים המקוריים אין חוזי ייחודי. נוכח הזהות בין המוצרים של המשיבים והמוצרים המקוריים, נראה לכאורה כי קיים חשש ממשי שציבור צרכני הקצה יטעה לחשוב שהמוצרים של המשיבים הם מוצרים מקוריים. ועוד. העובדה שהמשיבים שיווקו את המוצרים המקוריים עד לאחרונה מבססת חשש ממשי שגם חנויות ומרכזי תיירות יטעו לחשוב שהמוצרים של המשיבים הם המוצרים המקוריים. מסקנתי היא שסיכויי המבקש לזכות בתביעתו בעילה של גניבת כמשמעותה בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999, טובים. ז. לאור האמור לעיל, לא ראיתי צורך להידרש גם לעילות האחרות עליהן מבסס המבקש את תביעתו. ח. לטענת המשיבים, תשובת המבקש מיום 13.3.05 מהווה מקצה שיפורים והיא כוללת טענות שלא נכללו בבקשה. איני מקבל טענה זו. העילות עליהן ביסס המבקש את זכותו לסעד הזמני, נטענו בבקשה (סעיפים 1 - 7 לתצהירו של המבקש). ט. לטענת המשיבים, מתן הסעד הזמני יגרום להם נזק בלתי הפיך וימנע מהם מלהתחרות במבקש, בעוד הנזק שעלול להיגרם למבקש מאי מתן הסעד הזמני המבוקש הוא נזק כספי הניתן להערכה ולפיצוי. המבקש זכאי להינות מהשקעתו במוצרים המקוריים מבלי שיהיה חשוף לפגיעה במוניטין ו/או בהיקף המכירות של המוצרים המקוריים בשל שיווק המוצרים של המשיבים. המשיבים לא תמכו בראיות את טענתם לעניין הנזק הבלתי הפיך העלול להיגרם להם ממתן הסעד הזמני המבוקש, וטענה זו נטענה על דרך הסתם. המשיבים יכולים להמשיך לשווק מוצרים שאינם מפרים את זכויות המבקש ולהתחרות במבקש וככל שעלול להיגרם להם נזק ממתן הסעד הזמני המבוקש, מדובר בנזק כספי הניתן להערכה ולפיצוי. בנסיבות אלה, נוטה מאזן הנוחות לטובת מתן הסעד הזמני המבוקש. אשר על כן, אני מורה כדלהלן: א. צו המניעה הארעי מיום 1.3.05 יישאר בתוקפו. ב. הנני אוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם לייצא ו/או לשווק את המוצרים של המשיבים, המופיעים בנספחים ד1 - ד19, בחוץ לארץ. ג. הנני מורה למשיבים לאסוף תוך שבעה ימים מהמשווקים, הסוחרים והמפיצים שאינם צרכן קצה, לרבות ברכישה חוזרת, את המוצרים של המשיבים המופיעים בנספחים ד1 - ד19, ולהעבירם לידי באי כוח המבקש עו"ד נחום גבריאלי ו/או עו"ד גלי אופינסקי שיאחסנו את המוצרים עד למתן החלטה אחרת. הערובות בהן הותנה מתן הצו הארעי על פי החלטתי מ-1.3.05 תעמודנה בעינן. המשיבים ביחד ולחוד ישלמו למבקש את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪.עתיקותתרבות / אומנותזכויות יוצרים (הפרת)