להלן פסק דין בנושא תביעה בנושא תוספי מזון: פסק דין התובעת התקשרה ב-13.9.04 בחוזה (נספח ט לתביעה, להלן: "ההסכם") עם חברת הדס מוצרים טבעיים בע"מ (להלן: "הדס") לפיו רכשה את פעילותה של הדס וכן את זכויות הקניין הרוחני שלה ובכלל זה סימן המסחר המעוצב HADAS וסימנים אחרים, לרבות סימנים בהם המותג "הדס" (באותיות עבריות) חלק מהסימן: פרוס-הדס, דיאט סיב של הדס ודובוני הדס. פעילותה של הדס התמקדה בייצור ושיווק תוספי מזון למיניהם. נתבעת 1 (להלן: "הדסה"), הרוקחת הדסה ביימל, אשר יסדה את הדס, לא היתה בעלת השליטה בהדס במועד כריתת ההסכם. בסעיף 13.2 להסכם התחייבה הדסה עד ל-1.10.06 לא לייצר ו/או לשווק ו/או למכור בישראל תוספי מזון, לרבות אלה הכוללים ויטמינים ומינרלים (vitamins, minerals and supplements - VMS), בין במישרין ובין בעקיפין וכן לא לסייע בידי צד שלישי כלשהו לעשות כן. התחייבות בנוסח זה בחתימת הדסה נמסרה לתובעת במעמד חתימת ההסכם (נספח טז לתביעה). לאחר חתימת ההסכם יסדה הדסה את נתבעת 2, הדסה ביימל רוקחות וטבע בע"מ, וזו החלה לייצר ולשווק מוצרי מזון פונקציונאלי, מרקים, גרנולה ופודינג שהועשרו בויטמינים ומינרליים, תחת הסימן "הדסה רוקחות וטבע". התובעת ראתה בכך הפרת התחייבות של הדסה לאי תחרות, הפרת סימן מסחר ועשיית עושר ולא במשפט. בנוסף יחסה התובעת להדסה הפרת זכות יוצרים באשר בשיווק מוצרי המזון הפונקציונלי נעשה שימוש בתצלום של הדסה, שלטענת התובעת הינו חלק מהקניין המסחרי שנמכר לה. התובעת דרשה מהנתבעות לחדול מהפעילות המפירה, ולאחר שדרישתה סורבה הגישה את תביעתה שלפני לסעדים הבאים: "52.1 צו מניעה קבוע המורה לכל אחת מן הנתבעות 1 ו-2 לחדול לאלתר ולהימנע מלבצע, בעצמן ו/או באמצעות אחרים, אם במישרין ואם בעקיפין, הפרה כלשהי של סימני המסחר הרשומים של הנתבעת לרבות של סימני המסחר הרשומים שמספריהם 105043 (Hadas מעוצב) ו/או 121644 ("דובוני הדס C") ו/או 150817 ("פרוס-הדס") ו/או 162327 ("דיאט סיב של הדס") ו/או של סימן המסחר המוכר היטב "הדס", ובכלל זה להימנע, בעצמן ו/או באמצעות אחרים, אם במישרין ואם בעקיפין, מכל שימוש בשם "הדסה" לגבי מוצרי רוקחות וטבע שדרכם להימכר ברשתות פארם, בבתי מרקחת, בבתי טבע וכיוצא באלה, לרבות מוצרים כגון תוספי תזונה ( ויטמינים, מינרלים וכד'), ומזון פונקציונלי (מזון אשר שולבו בו תוספי תזונה המיועדים לאוכלוסיה ספציפית). (מוצרי רוקחות וטבע כאמור: "מוצרי בריאות"). 52.2 צו מניעה קבוע המורה לכל אחת מן הנתבעות 1 ו-2 לחדול לאלתר ולהימנע מלבצע, בעצמן ו/או באמצעות אחרים, אם במישרין ואם בעיקפין, פעולה כלשהי שיש בה כדי לגרום לכך שמוצריהן ייחשבו בטעות כמוצרים ממשפחת מוצרי "הדס" של התובעת או כמוצרים שיש להם קשר למשפחת מוצרי "הדס" של התובעת, ובכלל זה עשיית שימוש בשם "הדסה" או בשמות אחרים הדומים כדי להטעות לסימן המסחרי "הדס" של התובעת וכן עשיית שימוש בתמונה המצורפת כנספח כא אשר משמשת לפרסום מוצרי "הדס" של התובעת, או כל תמונה דומה לה. 52.3 צו מניעה קבוע המורה לכל אחת מן הנתבעות 1 ו-2, לאור התחייבותה של הנתבעת 1, לחדול לאלתר ולהימנע מלעשות, בעצמן ו/או באמצעות אחרים, אם במישרין ואם בעקיפין, כל פעולה מסחרית, לרבות ייצור, שיווק, פרסום, הצעה למכירה או מכירה בישראל ביחס לתוספי מזון כלשהם, לרבות תוספי תזונה (ויטמינים, מינרלים וכד') ולרבות מזון פונקציונאלי (מזון אשר שולבו בו תוספי תזונה המיועדים לאוכלוסיה ספציפית) (תוספי תזונה ומזון פונקציונאלי: "תוספי מזון"), וזאת למשך שנתיים ממועד מתן הצו. 52.4 צו מניעה קבוע המורה לכל אחת מן הנתבעות 1 ו-2, לחדול לאלתר ולהימנע מלבצע, בעצמן ו/או באמצעות אחרים, אם במישרין ואם בעקיפין, הפרה של זכויות היוצרים של התובעת בכל החומר שרכשה מאת החברה הנרכשת (כהגדרתה להלן) לרבות בכל חומר פרסומי שנרכש ובכלל זה בתמונה המצורפת כנספח כא בה מצולמת הנתבעת 1 ואשר שימשה בעבר לפרסום מוצרי הדס של התובעת (להלן: "התמונה"), או בכל תמונה דומה לה, ובין היתר לחדול לאלתר ולהימנע מהצגת עותקים של התמונה בעלוני מוצריהן של הנתבעות ו/או בפרסומות כשלהן ו/או בכל דרך אחרת. 52.5 צו מניעה קבוע המורה לכל אחת מן הנתבעות 1 ו-2 לאסוף ולמסור לב"כ התובעת את כל מוצרי הבריאות (כהגדרתם לעיל) הנושאים את הסימן הדסה ו/או המפירים את אחד מסימניה המסחריים של התובעת ו/או המטעים לחשוב כאילו הם מוצרים הקשורים למשפחת מוצרי "הדס" של התובעת ("מוצרי הבריאות המפירים") המצויים בשליטתן ו/או בידי מפיץ, משווק או סוחר כלשהו הקשור עימן בקשרים עסקיים, וכן את כל המסמכים שיש בהם כדי להוכיח את היקף השימוש של הנתבעות במוצרי הבריאות המפירים. 52.6 צו מניעה קבוע המורה לכל אחת מן הנתבעות 1 ו-2 לאסוף ולמסור לב"כ התובעת את כל תוספי המזון (כהגדרתם לעיל) אשר יוצרו ו/או שווקו ו/או נמכרו על ידי הנתבעת 1 (להלן: "תוספי המזון המפירים") המצויים בשליטתן ו/או בידי מפיץ, משווק או סוחר כלשהו הקשור עימן בקשרים עסקיים, וכן את כל המסמכים שיש בהם כדי להוכיח את היקף פעילות הנתבעות לגבי תוספי המזון המפירים. 52.7 צו מניעה קבוע המורה לכל אחת מן הנתבעות 1 ו-2 לאסוף ולמסור לב"כ התובעת את כל העותקים של התמונה נספח כ"א אשר הופצו על ידי הנתבעות 1 ו/או 2 (להלן: "העותקים המפירים"), המצויים בשליטתן ו/או בידי המפיץ, משווק או סוחר כלשהו הקשור עימן בקשרים עסקיים, וכן את כל המסמכים שיש בהם כדי להוכיח את היקף השימוש של הנתבעות בעותקים המפירים. 52.8 לחייב את הנתבעות ליתן דין וחשבון מאומת בתצהיר ומאושר על ידי רואה חשבון, לגבי השימושים מכל סוג שעשו בכל אחד ואחד ממוצרי הבריאות המפירים ו/או תוספי המזון המפירים ו/או מהעותקים המפירים וכן פירוט של כל העסקאות אותן ביצעו בהקשרם, וההכנסות אשר הכניסו מהם. 52.9 לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת: (א) פיצויים בגין הפגיעה בזכויותיה של התובעת, לרבות בגין הפסד מכירות והפסדים כספיים אחרים, כפי שייקבע לאור הדין וחשבון שיינתן על ידי הנתבעות או כפי שיוכח בדרך אחרת. (ב) השבת כל רווחי הנתבעות, לרבות רווחי מכירות ורווחים עקיפים אחרים כדוגמת צבירת המוניטין שהושג בעקבות השימוש במוצרים המפירים, כל זאת כפי שייקבע לאור הדין וחשבון שיינתן על ידי הנתבעות או כפי שיוכח בדרך אחרת. (ג) פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בשיעור של 100,000 ₪ הקבועים בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999. (ד) פיצויים סטטוטורים, ללא הוכחת נזק, בשיעור הקבוע בחוק זכויות יוצרים בסך 20,000 ₪ בגין כל אחת מהפרות זכויות היוצרים של התובע. והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל." בד בבד, עם הגשת התביעה הוגשה בקשה לסעדים זמניים, ובדיון הוסכם כי ינתן פסק דין על יסוד הטיעונים המונחים לפני בית המשפט. ד י ו ן א. התחייבות הדסה לאי תחרות בעלי הדין נחלקו בפרשנות המונח "תוספי מזון לרבות ויטמינים ומינרליים" בהתחייבותה של הדסה לאי תחרות. התובעת טוענת שכוונת הצדדים היתה ל"תוספי מזון" במובן הרחב של המילה, הכולל מזון מועשר במינרלים וויטמינים. הדסה טוענת שהצדדים התכוונו למניעת תחרות ב"תוספי מזון" במובן המצומצם של המילה: לא מזון מועשר אלא תוספים הניטלים בנפרד ובנוסף על המזון. לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את הפירוש המוצע על ידי הנתבעים. אלה נימוקי: 1. ההנחה היותר מתקבלת על הדעת היא שהצדדים לחוזה היו מודעים לקיומם של שוק מוצרי מזון מועשרים בויטמינים ובמינרלים, בצדו של שוק תוספי המזון, הניטלים על ידי הצרכן בנפרד ובנוסף ממזונו. הלשון בה בחרו הצדדים "תוספי מזון" מתיישבת יותר עם הפירוש המצומצם, המגביל את איסור התחרות לתוספי מזון בלבד, להבדיל ממזון מועשר. 2. לתשובתן צירפו המשיבות טיוטה של כתב התחייבות לאי תחרות, בה נוסחה התחייבותה של הדסה בזו הלשון: "לא אייצר ולא אמכור בישראל ויטמינים מינרלים ותוספי מזוון...". נוסח זה לא התקבל, ובנוסח שנחתם התחייבות מתיחס ל"תוספי מזון כלשהם לרבות אלה הכוללים ויטמינים ומינרלים". ההבדל בין הטיוטה למסמך שנחתם ברור. בטיוטה נדרשה התחייבות לאי ייצור ויטמינים ומינרלים בכל צורה שהיא, גם אם אינם כלולים בתוספי מזון. בנוסח שנחתם אין התחייבות לייצור ומכירת ויטמינים ומינרלים, אלא ככל שהם כלולים בתוספי מזון. צמצום זה של היקף התחייבותה של הדסה, תומך אף הוא בפרשנות המוצעת על ידי המשיבות. 3. ענייננו בחוזה המגביל את חופש העיסוק, זכות יסוד במשפטנו. כדי למנוע את עיסוקה של הדסה בייצור ושיווק מוצרי מזון מועשרים, היה על נספח טז לכלול התחייבות ברורה האוסרת עליה עיסוק כזה. אשר על כן מסקנתי היא שייצור ושיווק מוצרי מזון מועשרים בויטמינים ומינרלים אינו מפר את התחייבותה של הדסה בנספח טז לכתב התביעה. ב. הפרת סימן הסחר השוואת הסימנים שבמחלוקת הביאתני לכלל מסקנה שהסימן בו עושים הנתבעים שימוש אינו מפר את סימניה של התובע. אכן, אין בין הדס להדסה אלא האות ה בסופה של המילה "הדסה", אולם המילה "הדסה" הינה חלק בלבד מסימנן של המשיבות. הסימן המלא הוא "הדסה ביימל רוקחות וטבע בע"מ". הן לפי מבחן המראה והן לפי מבחן הצליל, הבידול בין הסימנים ניכר ביותר, והחשש להטעיה ובלבול נראה לי רחוק. גם מבחן סוג הלקוחות מביא לאותה תוצאה, שכן בעוד קהל היעד של מוצרי הנתבעים הוא פלח האוכלוסיה הבוגרת הסובלת מקשיים בבליעת מזון מוצק, התובעים פונים לציבור שאינו מתקשה בבליעת מזון, אלא מבקש להוסיף למזונו הרגיל ויטמינים ומינרלים מרוכזים. לפיכך מסקנתי היא שהנתבעות אינן מפירות את סימני המסחר של התובעת. ג. הפרת זכות יוצרים התובעת מבקשת סעד כנגד שימוש הנתבעות בתמונתה של הדסה, בטענה ששימוש כזה מפר את זכות היוצרים שלה בתמונה. התובעת אינה יוצרת התמונה, וכדי לזכות בסעד הנתבע, היה עליה להוכיח: א. מי הבעלים המקורי של זכות היוצרים בתמונה. ב. כי הזכות הועברה אליה. התובעת לא הוכיחה מי הבעלים המקורי של זכות היוצרים , כשם שלא הוכיחה שהזכות הוסבה אליה. העובדה שהתאגיד ממנו רכשה התובעת את פעילותה וזכויות הקניין הרוחני עשה שימוש בתמונתה של הדסה, אינה ראיה באשר להיותו בעל זכות היוצרים בתמונה, כשם שאינה ראיה להסבת זכות היוצרים לתובעת. לפיכך אין להיעתר לסעד הנתבע בעניין שימוש הנתבעות בתמונתה של הדסה. ד. גניבת עין התובעת מפנה לדמיון בין דרך שימושן של הנתבעות בסימן "הדסה ביימל רוקחות וטבע" לסימן "הדס" של התובעת. במיוחד מפנה התובעת לעובדה שהמילה "הדסה" מובלטת על ידי אותיות גדולות במיוחד, לעומת המילה "ביימל" המופיעה במאונך בכיתוב קטן בהרבה, והמילים "רוקחות וטבע" שאף בהן האותיות קטנות בהרבה מאלה של המילה "הדסה". התובעת מניחה כי עינו של הצרכן מתמקדת במילה הבולטת, "הדסה", ועקב הדמיון בין המילים "הדס" ו"הדסה", יש יסוד לחשש להטעיה. שני אלמנטים נוספים המופיעים בסימני התובעת והנתבעות הם איור של עלים, כאשר צורת העלים שונה תכלית שינוי. אלמנט משותף נוסף המופיע באריזות בהן משווקים מוצרי בעלי הדין הוא מלבן בעל רקע אדום, כשצבע הכיתוב לבן, כשאצל התובעת הכיתוב במלבן הינו של שם המוצר, ואילו אצל הנתבעות הכיתוב הוא של הסימן. לאחר עיון בטיעוני הצדדים והתבוננות באריזות המוצרים שהוצגו, דעתי היא שהדמיון בין האריזות קלוש, ואין בו כדי לבסס חשש להטעיית לקוחות. ה. עשיית עושר ולא במשפט כדי לזכות בתביעתה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט היה על התובעת להוכיח נטילה שלא כדין מהתובעת. אין בראיות שלפני כדי להרים את נטל הראיה להוכחת נטילה כאמור. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את התביעה. התובעת תשלם לנתבעות הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך -.25,000 ₪.תוספי מזון