הצעת חוק סייג צבירה חודשית ברשות הדואר

הצעת חוק רשות הדואר (תיקון - סייג לצבירה חודשית), התשס”א-2000 תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות), קובעים יחסים של מחיר לעומת כמות בכל הנוגע לתעריפי הדואר, דהיינו, ככל שגדלה כמות הדיוור, המחיר יורד. שיטה זו מאפשרת לגופים המדוורים כמות גדולה של דברי דואר לזכות בהנחה. יחד עם זאת, נוצר מצב שבו חברה המדוורת כמויות גדולות של דברי דואר מגופים שונים בשיטת הצבירה החודשית מצליחה לזכות בהנחות ענק, שלעתים ערכן גבוה מערך דברי הדואר עצמם. כך החברה מכניסה לכיסה את ההפרשים העצומים המגיעים לכל גוף בנפרד. העיוות בתקנות מעביר את היתרון לכמות, אשר אמורה הייתה לקבל החברה הפרטית, לידי החברה "הצוברת", אשר משתמשת ביתרון זה כמנוף לזכות בעבודות דיוור רבות (הכוללות נייר, הדפסה, עיטוף וכו'). היתרון של חברה שכזו פוגע באופן חמור בתחרות החופשית ומעניק את ההנחות לגופים שאינם הגופים השולחים עצמם. יצוין כי הרשות להגבלים עסקיים שוקלת להכריז על אחד מבתי הדפוס הגדולים בארץ, המחזיק ברוב נתח השוק בתחום, כמונופול המונע את התחרות החופשית בשוק ההדפסות הרציפות והדיוור הישיר. לפי החשד, אותו בית הדפוס שולח דרך רשות הדואר מעל 2 מיליון מעטפות בחודש ולכן זוכה להנחה של 20% למעטפה. הודות לכך והודות להוזלת עלויות נוספות, דפוס בארי מציע הצעות מחיר, הנמוכות עד כדי 50% מהצעות מתחרות וזוכה בכל העבודות הגדולות בענף. הצעת החוק נועדה להגביל את ההנחה המצטברת רק למי שמדוור דברי דואר רבים. בכך התחרות בשוק הדיוור תפרח, וההנחה תגיע למוסדות ולגופים שלהם ההנחה מגיעה. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בחשון התשס"א - 27.11.2000 תיקון סעיף 37 1. בחוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986, אחרי סעיף קטן (ב), יבוא: "(ב1) נקבעו בתקנות הוראות בדבר תשלום בעד משלוח דברי דואר לפי צבירה חודשית, יחולו הוראות אלה רק אם מוסר דבר הדואר הוא השולח." הצעות חוקדואר ישראל / רשות הדוארדואר