בחינות מיון לכיתה א' בבית ספר

להלן פסק דין בנושא עתירה נגד בחינות מיון לכיתה א' בבית ספר: פסק דין העתירה: 1. בפני עתירה של קטין ואימו להורות למשיבה 1, עירית אשקלון, לרשום את הקטין לבית ספר לאומנויות באשקלון לכיתה א' ולקבוע, כי מבחני המיון שנערכו על ידי העירייה, כתנאי לכניסה לבית הספר, נעשו בניגוד להנחיות משרד החינוך ובניגוד להחלטת בית משפט זה. על פי הנטען בעתירה, הומלץ לעותר על ידי הגננות להירשם לבית ספר לאומנויות זאת לאור איבחונים פדוגוגיים שנערכו על ידן ומתוך היכרותן את העותר ואת יכולתו הלימודית והקוגנטיבית. ביום 15.1.07, נרשם העותר לכיתה א' בבית הספר לאומנויות. הוא הופנה לבחינות מיון במכון ארז, אך להפתעת הכל, לא עבר את בחינת המיון. בדיעבד, התברר להוריו של העותר כי קיים איסור לערוך בחינות מיון על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך. לו ידעו העותרים קיומו של האיסור לעריכת בחינות מיון, לא היו ניגשים לבחינה ועותרים לרשום את הקטין ללא בחינת המיון. ביום 15.4.07, פנו למר ינאי, סמנכ"ל לעניני חינוך של העירייה, ציינו כי התברר להם, קיומו של האיסור בדבר עריכת בחינות מיון וביקשו להודיעם "על בדיקה חוזרת להמשך דרכו הלימודית של בנם". ביום 1.5.07, נענו על ידי מר ינאי, כי הקטין נרשם לבית ספר "בית יחזקאל", אזור הרישום שלו. הוא אינו רשום פורמלית לבית ספר לאומנויות, הרשות פועלת על פי אותן אמות מידה כלפי כל התלמידים ולא ניתן לנהוג אחרת עם בנם. בנוסף על פי חוות דעת של המחלקה המשפטית, אין פסיקה בבית המשפט בענין בית הספר לאומנויות. משכך, לא תערך בדיקה מחודשת לקטין בשנת הלימודים הנוכחית. 2. עוד נטען בעתירה, כי בימים האחרונים הגיעו לידי העותרים כתבות הנוגעות לענין ההרשמה לבית הספר לאומנויות לפיהן למרות הנחיה מפורשת של משרד החינוך שלא לקיים מבחני מיון, העירייה ממשיכה לעשות כן. בעקבות זאת פנו העותרים שוב ביום 26.6.07 למר ינאי (נספח ט' לבקשה). במכתבם ציינו, שהרשות פועלת בניגוד להנחיות משרד החינוך בעריכת מבחני המיון וביקשו שוב לרשום הקטין לבית ספר לאומנויות, פניה זו לא נענתה ומכאן העתירה. עמדת המשיבה 1: 3. המשיבה 1 בתגובתה, מציינת, כי העותרים הסכימו לעריכת מבחני התאמה. לשם כך פנו למכון ארז, שהינו מכון חיצוני שאינו שייך לה ושילמו עבור עריכת המבחנים זאת בהסכמה מלאה, מתוך ידיעה כי קבלת התלמיד לבית הספר, מותנית בתוצאות המבחנים. הקטין גם נרשם לבית ספר אחר הסמוך למקום מגוריו, מתוך ידיעה והסכמה כי במידה ולא יתקבל לבית ספר לאומנויות ישמר מקומו בבית הספר הסמוך למקום מגוריו. העותרים שיתפו פעולה עם תהליך קבלת התלמידים לבית הספר, אך משבנם לא עמד במבחני ההתאמה, לא השלימו עם תוצאות ההליך, שהיה מוסכם עליהם מראש. הגשת העתירה בטענה של אי חוקיות הליך רישום התלמידים, כאשר מטרתה לגרום לקבל העותר תוך אפלייתו לטובה לעומת יתר המועמדים שנדחו, נגועה בחוסר נקיון כפיים ובחוסר תום לב. העתירה הוגשה, משהתברר לעותרים, כי אין בדעת המשיבה להכנע לאיומיהם והיא עומדת על מחוייבותה לעיקרון השוויון. העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, באמצע פגרת הקיץ, שעה שרשימת התלמידים לבית הספר כבר סגורה. לו פעלו העותרים נגד עצם עריכת המבחנים במועד, ניתן היה להתייחס ברצינות לטענותיהם ולקבל הכרעת ביהמ"ש בזמן אמת מבלי לגרום נזק לתלמידים האחרים, אשר נרשמו והתקבלו. אין הסבר בעתירה מדוע מיום מתן התשובה 1.5.07 לא הוגשה עתירה לבית המשפט. היה על העותרים לצרף את התלמידים שהתקבלו, משזכויותיהם עשויות להפגע. 4. לגופו של ענין נטען על ידי המשיבה 1, כי תהליך קבלת התלמידים הוא תהליך ראוי וחוקי. גם אם אסור לקיים מבחני מיון, הרי אין בכך להקים זכות לעותרים לרשום את בנם לבית ספר ספציפי, שאינו במקום מגוריו. אין כל חוק או תקנה האוסרים עריכת מבחנים להתאמת תלמידים למסגרות חינוכיות. החוזר עליו סומכים העותרים, מתייחס לעריכת מבחנים פנימיים בתוך בית הספר, לאחר שהתלמידים כבר התקבלו אליו, לצורך שיבוץ בכיתות, ולא מבחנים חיצוניים. באשר לעריכת מבחני מיון לקבלת תלמידים למסגרות חינוכיות מיוחדות חל חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת תשמ"ו, המתיר עריכת הבחינות בתנאים מסויימים. מבחני הקבלה לבית הספר נערכים על פי הוראות חוזר זה וגם מפקח מטעם משרד החינוך מוזמן לישיבת ועדת הקבלה הסופית לבית הספר ועל פי רוב גם משתתף בהן. 5. בית ספר ייחודי הוא בבחינת חריג, יכולת הקליטה של התלמידים בו, מטבע הדברים, מוגבלת ולכן יש צורך במבחנים שיקבעו את אופן הסינון של קבלת התלמידים לבית הספר. מדובר בסוגיה שמצריכה קביעת קריטריונים לאחר דיון מעמיק, ואין זה תפקידו של ביהמ"ש במסגרת העתירה לקבוע קריטריונים אלה. עמדת משרד החינוך: 6. העתירה אינה מגלה עילה כנגד משרד החינוך כיוון שלא מבוקש כל סעד ולא נטען על מעשה או מחדל שבוצעו על ידם. הרישום לבית ספר לאומנויות נעשה על ידי הרשות המקומית ללא השתתפות משרד החינוך ובניגוד לנוהליו. חוזר מנכ"ל מיוחד אוסר באופן מפורש על קיום מבחנים חיצוניים לקראת כיתה א'. בנוסף, ועדה שמונתה בשנת 2001 במשרד החינוך לבחון את שיטת הפעלתם של בתי ספר ייחודיים אזוריים קבעה, "...כי התלמיד הוא זה שבוחר את בית הספר ולא בית ספר בוחר תלמיד... התלמידים הלומדים בו מתקבלים בתהליך המבטיח כי לא יווצר מצב של סגרגרציה חברתית מסוג כלשהו, ויש שיוויון בסיכויו להתקבל בו וללמוד בו..." תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) התשי"ט - 1959, מתייחסות למצב בו יש עודף של ביקוש על היצע בבית ספר מסויים והקריטריונים הכלליים לקבלה במקרים שכאלה. על פי תקנות אלה ונוהלי משרד החינוך אין סמכות לקיים מבחני כניסה לבית הספר לקראת לימודים בכיתה א'. לדעת השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך לא קיימת אפשרות להעריך את כשרונו של תלמיד בן 5 להצטיין באומנויות/מדעים. משרד החינוך התריע בפני המשיבה 1 מספר פעמים בדבר האיסור על עריכת מבחני מיון. 7. יחד עם זאת, סבור משרד החינוך, כי אין מקום לקבל את העתירה בשלב מאוחר בו אנו מצויים, כיוון שאז תיווצר אפלייה לטובתו ביחס לתלמידים אחרים, אשר ביקשו להירשם ונדחו ומשהוריו שיתפו פעולה עם תנאי הקבלה של בית הספר. דיון: 8. יש טעם של ממש בטענות העותרים בדבר איסור של משרד החינוך לעריכת בחינות מיון כתנאי לקבלה לכיתה א' לבית הספר. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מיוחד התשנ"ו - 1995, אוסר באופן ברור לקיים בחינות מיון וקובע בפרק ד' באופן מפורש "... סוכם שאין לקיים מבחנים חיצוניים בבית הספר היסודי עד כיתה ג'". בנפרד סוכם שאין להשתמש במבחנים חיצוניים בתוך המערכת. ובהמשך, באופן מודגש "אין לקיים מבחנים חיצוניים לקראת כיתה א' ". טענת עיריית אשקלון לפיה חוזר המנכ"ל עוסק במבחני מיון פנימיים כתנאי לשיבוץ התלמידים לכיתות אינה מדוייקת כיוון שהחוזר עוסק מפורשות במבחנים חיצוניים ואוסר לבצעם. משרד החינוך אף העביר חוזרים כתזכורת בדבר איסור על קיום בחינות חיצוניות לתלמידי כיתה א' עד כיתה ג'. עתירה בענין דומה התנהלה בפני בעת"מ 283/04 חטב נוריאל נ. עיריית אשקלון ואח', שם דחיתי העתירה מפאת שיהוי, אך בשולי הדברים ציינתי שהפרשנות שניתנת על ידי העירייה לחוזר המנכ"ל לפיה החוזר אינו חל על בתי ספר מיוחדים, אין לה על מה שתסמוך. ביום 17.5.07 (נספח ג' לתגובת העירייה), פנתה מנהלת המחוז לעיריית אשקלון, למר ינאי וציינה: "כידוע לך, אין אישור לבחינות מיון לתלמידים לבתי ספר ייחודיים". דהיינו, היה ברור גם להנהלת המחוז במשרד החינוך וגם לעירייה שאין מקום לעריכת בחינות אלה. בנוסף טוענת העירייה (סעיף 37 לתגובתה), כי לענין עריכת מבחני מיון לקבלת תלמידים למסגרות חינוכיות מיוחדות או ייחודיות חלות הוראותיו של חוזר מנכ"ל אחר, משנת תשמ"ו (שלא הובא בפני בדיון האחר). חוזר זה קובע בסעיף 3.6 שניתן לערוך מבחני מיון למסגרות מיוחדות בתנאים כדלקמן: " א. להודיע להורים שמבחנים אלו אינם חובה. ב. המבחנים יתקיימו רק לאחר שניתנה להורים זכות התנגדות". גם אם נצא מתוך נקודת הנחה, שניתן לעשות שימוש בחוזר מנכ"ל מתש"ם (ואיני סבורה שניתן לעשות זאת), שקדם בעשר שנים לחוזר המיוחד והמפורש האוסר עריכת בחינות מיון לכיתות א' ולמעשה ביטל החוזר מתשמ"ו, עדיין לא עמדה העירייה בתנאים שנקבעו בחוזר, עליו היא סומכת, בדבר חובתה להודיע להורים שהמבחנים אינם חובה וליתן אפשרות להורים להתנגד לעריכת מבחנים אלה. כשהתבקשה ב"כ העירייה להצביע היכן ניתנה זכות ההתנגדות לההורים, הפנתה לנספח ב' ו-ו' לעתירה. עיינתי שוב ושוב בנספחים אליהם הופניתי על ידי ב"כ העירייה, אך לא מצאתי באף אחד מהם באופן מפורש או משתמע ולו לכאורה, שבחינות אלה אינן חובה וכי נתנה זכות להורים להתנגד לבחינות אלה. בעריכת הבחינות מתעלמת עיריית אשקלון מעמדת משרד החינוך וחוזר מנכ"ל מפורט ומפורש האוסר עריכת בחינות מיון כתנאי לקבלת התלמידים לכיתה א'. עמדת משרד החינוך ידועה לעיריית אשקלון זה מכבר, טרם הרישום, אך לצערי הרב, העירייה לא הפנימה זאת ותוך התעלמות בוטה מעמדת משרד החינוך ממשיכה עריכת הבחינות ומבלי שהיא מביאה לידיעת ההורים את האיסור בדבר ביצוע בחינות אלה. 9. עוד טוענת העירייה שמשרד החינוך אומנם אוסר עריכת בחינות, אך מנגד לא קובע הקריטריונים לקבלת התלמידים. נכון הדבר שמשרד החינוך לא קבע קריטריונים לקבלה ומנהלת מחוז הדרום פנתה ביום 17.5.07 למר ינאי והודיעה לו על הקמת ועדה מחוזית אשר תגבש קריטריונים לקבלת תלמידים לבתי ספר לאומנויות ולמדעים. הקמתה של ועדה זו ברוכה היא, והיה צריך להקימה זה מכבר, משאסר משרד החינוך קיומן של בחינות מיון. על משרד החינוך לעשות הכל כדי שהועדה תגבש קריטריונים טרם ההרשמה לשנת הלימודים תשס"ח, שכן לא ניתן מצד אחד לאסור על בחינות מיון אך מנגד לא לגבש קריטריונים ברורים לקבלת התלמידים לבית הספר. 10. אף כי צודקים העותרים במהות עתירתם, אין מנוס מדחייתה. ההודעה שבנם של העותרים לא התקבל לבית הספר הובאה לידיעתם עוד טרם יום 15.4.07. בעקבות זאת פנו לעיריית אשקלון והלינו על עצם עריכת בחינות המיון לכיתה א' אף כי חל איסור על פי חוזר המנכ"ל לעשות זאת. ביום 1.5.07, מסרה להם העירייה שההחלטה בדבר אי קבלת בנם בעינה. למרות זאת העותרים לא טרחו לפנות לביהמ"ש באותה עת. לו פנו העותרים לביהמ"ש באותו מועד, ניתן היה לעצור את כל ההרשמה לבית הספר ולמנוע נזק בלתי הפיך מהתלמידים שבינתיים התקבלו לבית הספר וקיבלו הודעה על כך. טוענים העותרים שלא היה כל שיהוי בפנייתם, כיוון שביום 28.6.07, פנו שוב לעיריית אשקלון, אך מאז לא נענו. אין בפניה מיום 28.6.07 לעיריית אשקלון כדי לרפא את הפגם, כיוון שחוזרים הם בפניה זו על טעוניתיהם בעבר שכבר נדחו ביום 1.5.07. פניה מאוחרת זו אינה מאפשרת לשנות את העובדות בשטח, שכן העתירה הוגשה לבית המשפט ביום 22.7.07, לאחר שכבר הודע לכל התלמידים דבר קבלתם ומשזכותם עשויה להיפגע היה צריך לצרף את כל הורי התלמידים שכבר התקבלו לבית הספר. סעיף 3(ב) לתקנות בית המשפט לענינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א - 2000, קובע, "לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה, בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מ-45 יום מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם". טענת העותרים, לפיה, נודע להם האיסור בדבר קיום בחינות מיון מתוך פירסום בעיתונות המקומית בכתבות שפורסמו ביום 13.4.07 ו-20.4.07, לאחר הפניה למר ינאי אינה מדוייקת, מכיוון, שכבר בפניה מיום 15.4.07 (נספח יד' לעתירה) ציינו בסעיף 4, כי קיים איסור מוחלט לעריכת בחינות המיון ואף הפנו את הרשות לפסק הדין שניתן בענין דומה. העובדה שקטעי עיתונות התגלו לעותרים בשלב מאוחר יותר ואף שוחחו על כך עם דוברת משרד החינוך שאישרה דבר האיסור לקיים בחינות מיון, אין בה כדי להתגבר על השיהוי כשמדובר בפרק זמן קצוב של הרשמה לבתי הספר. קבלת העתירה בשלב זה כרוכה בפגיעה מהותית באינטרסים של התלמידים האחרים. עבור הזמן גרם לשינוי נסיבות ולפגיעה באינטרסים של אחרים שכן שנת הלימודים בפתח ולא ניתן בזו העת לשנות מהרישום מבלי לגרום נזק ופגיעה לכל אותם תלמידים שהתקבלו. קבלת העתירה משמעותה ביטול ההרשמה של כלל התלמידים שהתקבלו ועריכת ההרשמה מלכתחילה. התוצאה לא תהיה קבלת העותר לבית הספר כיוון שאז העותר יופלה לטובה ביחס לכל התלמידים האחרים שנדחו על סמך אותן בחינות מיון ויגרם חוסר שיוויון. 11. זאת ועוד, יש קושי אמיתי בהתנהגות העותרים. מצד אחד מסכימים הם לעריכת הבחינות, אך כשמתברר להם שבנם לא מתקבל, תוקפים את עצם עריכתם. היה מקום לתקוף את עצם עריכת הבחינות טרם ניגש בנם לבחינות אלה ועריכת כל הבירורים הקשורים לכך לא בדיעבד לאחר שבנם לא התקבל אלא מראש. סוף דבר, לאור השיהוי בפניית העותרים והנזק שעשויו להגרם לקבוצה גדולה של תלמידים שהתקבלו לבית הספר וגם אלה שלא התקבלו, אשר יופלו לרעה, אני דוחה העתירה. יחד עם זאת מצאתי לחייב את עיריית אשקלון אשר ביצעה בחינות המיון בניגוד לחוזר המנכ"ל בהוצאות שנגרמו לעותרים בהגשת העתירה. העירייה תשלם לעותרים הוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪ כאשר סכום זה כולל בחובו את האגרה ששולמה. דיני חינוךשיבוץ / רישום לבית ספר / גן ילדיםבית ספר