להלן פסק דין בנושא ביטול מכרז מיחזור אשפה ביתית: פסק - דין 1. העותרת והמשיבות 2 ו-3 ניגשו למכרז שהוציאה המשיבה 1 (להלן: "העירייה") למתן שירותי קליטה מיחזור והטמנה של אשפה ביתית (להלן: "המכרז"). מלכתחילה זכתה במכרז המשיבה 2 (להלן: "ד.א.ש.ק"), אולם העותרת הגישה עתירה בדבר ההחלטה לביהמ"ש לעניינים מנהליים, ובסופו של דבר הושגה הסכמה בין הצדדים, שקבלה תוקף של פסק דין לפיה ההחלטה בדבר הזכייה מבוטלת (ר' פסה"ד מיום 7.12.06 בעת"מ 1928/06). 2. לאחר פסק הדין התקיימו דיונים בוועדת המכרזים, בהם נדרשו שתי המציעות שנותרו לתת הבהרות ביחס לעמידתן של הצעותיהם בתנאי הסף של המכרז. ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעתה של המשיבה 3 (להלן: "יראב"), משום שסברה (בטעות) כי הערבות הבנקאית לא הוארכה על ידיה. הוועדה החליטה ביום 13.6.07 לקבוע את הצעתה של העותרת כהצעה הזוכה. לאחר מכן, נודע לעותרת לטענתה, שראש העיר החליט לבטל את החלטת ועדת המכרזים. כתוצאה מכך הוחלט לבטל את המכרז. טענות הצדדים 3. העותרת עתרה בעתירה הנוכחית כנגד ההחלטה לבטל את המכרז. לטענתה, היא עומדת בכל תנאי המכרז. על כל פנים, כך טענה העותרת בעתירה, ההחלטה לבטל את המכרז לא היתה מנומקת, ולכן היא איננה יכולה להתמודד איתה. העותרת שמרה על זכותה להשיב לכל טענה שתועלה כנגדה על ידי העירייה. 4. העירייה השיבה לעתירה. טענותיה העיקריות היו כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף להשתתפות במכרז. סעיף 7 לתנאי המכרז קבע את תנאי הסף להשתתפות בו. ב' 7ב' קבע: "מציע אשר ברשותו אתר קליטת אשפה / תחנת מעבר עם מנגנון מיחזור והפרדת אשפה מאושר על ידי המשרד לאיכות הסביבה במרחק שלא יעלה על 20 ק"מ לכל כיוון מהעיר נס ציונה". העירייה טענה כי לאתר של העותרת אין מנגנון מיחזור והפרדת אשפה, וזאת למרות שלגישת העותרת עצמה, המיחזור של הפסולת צריך היות באתר הקליטה. בפועל, באתר של העותרת בלוד לא מבוצעת פעולת מיחזור, אלא פעולות של מיון הפרדה, כאשר המיחזור מבוצע באתר אחר - "קומפוסט דלילה". לכן, לא נפל פגם בהחלטתו של ראש העיר שלא לקבל את המלצת ועדת המכרזים. עוד טענה העירייה, כי במועד הרלוונטי לעתירה לא היה לאתר בלוד רישיון עסק תקף והתנהלו נגד העותרת ומנהליה הליכים פליליים, שבמסגרתם היא הורשעה בעבירה של הפרת רישיון העסק בכך שליקטה פסולת מעבר למותר. העירייה טענה כי העובדה שהעותרת העלימה פרט זה מעתירתה, מהווה חוסר ניקיון כפיים. 5. העותרת השיבה לתגובת העירייה, והתייחסה לנימוקים שהועלו בה. היא טענה כי באתר שלה קיים מתקן מיחזור - כהגדרתו של מונח זה בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, שכן המתקן באתר שלה משמש להכנת הפסולת לצורך מיחזורה. העותרת סבורה כי ליראב יש מתקן הזהה ביכולותיו לזה של העותרת. עוד נטען כי העירייה איננה יכולה להעלות את הטענה בדבר העדרו של מתקן המיחזור, שכן טעם זה לא הועלה על ידיה בזמן אמת כטעם לפסילת העותרת. באשר לרישיון העסק של העותרת - היא טענה כי אף טעם זה לא היה הבסיס לפסילתה במועד הרלוונטי. עוד נטען כי לעותרת יש רישיון עסק, וכי לא חל כל שינוי בבעלות באתר של העותרת, מפתיחתו ועד היום. העותרת הוסיפה וטענה, כי אין כל רלוונטיות לעובדה שהעותרת ומנהלה הורשעו בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון - אף זה טעם שלא שימש בסיס לפסילת הצעת העותרת. ההרשעה היא מאוחרת למועד הרלוונטי - שהוא המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז. על כל פנים, לו היה נכלל במכרז תנאי לפיו ניתן לפסול מציע בגין הרשעה קודמת, הדבר היה צריך להביא לפסילת הצעתה של יראב. לטענת העותרת, יראב איננה זכאית עוד לטעון כנגד פסילת הצעתה, שכן המועד לעשות זאת חלף. 6. לעירייה ניתנה זכות להשיב לטענות העותרת. היא טענה כי יש לפרש את תנאי המכרז כך שבאתר צריכות להתבצע פעולות למיחזור אשפה, ולא רק פעולות מיון והפרדה. כך טענה העותרת בעתירה שהגישה נגד זכייתה של ד. א. ש. ק., והיא איננה זכאית לחזור בה מעמדתה. את תנאי הסף יש לפרש בדרך זהירה ודווקנית, ועל כל פנים בית המשפט צריך להתערב בפרשנות שנתנה הרשות המנהלית לתנאי המכרז, רק בעילות הקבועות במשפט המנהלי. 7. העירייה הוסיפה וטענה כי לעותרת לא היה רישיון עסק תקף - כעולה ממכתב המשרד לאיכות הסביבה, וכי זה היה אחד הנימוקים שבשלו פסל ראש העיר את הצעת העותרת. העובדה שמנהל העותרת הורשע בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, היא עובדה רלוונטית, שכן העותרת הצהירה במסגרת תנאי המכרז כי היא ממלאת אחרי כל התנאים הקבועים בדין. העותרת ידעה כי הועמדה לדין כאשר הגישה את הצעתה למכרז, ובמועד בו נחקרה בפני ועדת המכרזים - היא אף ידעה על ההרשעה. כן טענה העירייה כי מכרז חדש שהיא פרסמה עוסק בעבודות דומות לאלה הכלולות במכרז נושא העתירה דנן, וכי כיום הפך המכרז לבלתי רלוונטי. 8. גם יראב הגיבה לטענות העותרת. לטענתה, יש לדחות את העתירה. ראשית, היא מפנה לתנאי המכרז, שם נקבע כי העירייה מוסמכת לבטל את העבודות נשוא המכרז, בלא שלמציעים תהיה זכות תביעה ביחס לכך. עוד נטען כי חלף זמן רב מאז פרסום המכרז ועד להחלטת ראש העיר לבטלו, ואין מקום לכפות על העירייה מכרז שחלף זמנו ושהעירייה איננה מעוניינת בו. לגופו של ענין, טענה יראב כי תנאי המכרז לא דרשו קיומו של מתקן מיחזור, אלא נדרש כי למציע תהיה תחנת מעבר עם מנגנון מיחזור והפרדת אשפה. יראב טענה כי העותרת עצמה - בעתירה שהגישה, טענה כי יש לפרש את התנאי האמור בצורה דווקנית, כדי לפסול את הצעתה של ד.א.ש.ק., והיא איננה זכאית לחזור בה ביום מעמדתה זו. גם מעמדתו של המשרד לאיכות הסביבה עולה כי לעותרת יש מערך מיון והפרדה, אך לא מנגנון מיחזור. באשר לרישיון העסק, טענה יראב כי הרישיון שהעותרת הציגה כנספח א' לתשובתה, הוא רישיון מיום 20.9.06, בעוד שההצעות למכרז הוגשו בחודש פברואר 2006, ולכן אין בו כדי להעיד האם היה לעותרת רישיון במועד הרלוונטי. עוד טענה יראב כי אף אם יתקבלו טענותיה של העותרת, אין מקום לקבוע כי היא הזוכה במכרז. זאת, משום שהצעתה של יראב היתה זולה יותר, והיא נפסלה רק בשל טעות. 9. העותרת הגיבה במסמך נוסף, וטענה כי הפרשנות שנתנה בהליך הקודם לתנאי המכרז, זהה לפרשנותה בהליך הנוכחי. היא טענה כי המכרז החדש שפורסם איננו מייתר את המכרז הנוכחי. באשר לרישיון העסק, טענה העותרת כי העמוד השני של הרישיון שצורף על ידיה הוא מחודש ינואר 2005, ורק בטעות צורף העמוד הראשון של רישיון מיום 20.9.06. רישיון עסק משנת 1998 צורף כחלק מנספח א' לעתירה. דיון 10. כעולה מהאמור לעיל, ישנם מספר עניינים שיש להכריע בהם לצורך הכרעה בעתירה. יש לבחון האם העותרת עמדה בתנאי הסף של הקמת מנגנון מיחזור באתר שלה, ובהקשר זה יש לקבוע מהי הפרשנות הנכונה של תנאי המכרז. אם לא תתקבל טענת העירייה ביחס לתנאי הסף הנ"ל, יהיה מקום לבחון האם לעותרת היה רישיון עסק תקף במועד הרלוונטי, ומהי ההשלכה של הרשעתו של מנהל העותרת בעבירה של ניהול עסק בניגוד לתנאי הרישיון. עניינים אלה ייבחנו להלן. תנאי הסף של מנגנון מיחזור באתר 11. ס' 7 לתנאי המכרז קובע את תנאי הסף להשתתפות במכרז. בהתאם לסעיף, אחד מתנאי הסף הוא כי למציע יש אתר עם מנגנון מיחזור. לגישת העירייה, אין באתר של העותרת ממנגנון מיחזור, שכן המתקן שבאתר משמש למיון והפרדה של הפסולת ולא למיחזורה. לגישת העותרת, יש באתר של העותרת מתקן מיחזור כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, שהוא מתקן שמשמש להכנת הפסולת למיחזור. 12. מהאמור בחומר שהונח בפני עולה, כי אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי באתר של העותרת נעשות פעולות של מיון והפרדה של הפסולת, אולם לא מבוצעות, ולא ניתן לבצע באתר, פעולות של מיחזור הפסולת. פעולות אלה מבוצעות באתר אחר, שמרוחק מהעיר נס-ציונה. נציג העותרת הודה בכך בפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים מיום 6.3.07 (נספח י"ב לתשובת העירייה לעתירה), שם הוא אמר כי "המיון לצורכי מיחזור מתבצע אצלנו, והמיחזור עצמו מתבצע באתר דלילה, אתר קומפוסט שיש לנו הסכם איתו, שנמצא ליד בית שמש" (ר' עמ' 4 לפרוטוקול הנ"ל). השאלה הנשאלת היא האם יש לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי העותרת לתנאי המכרז, ולקבוע כי די באתר שבבעלותה כדי להתאים לתנאי הסף שבמכרז. 13. אני סבורה כי יש לקבל את טענות העירייה ביחס לפרשנות הנכונה של האמור בסעיף 7ב' הנ"ל. הדברים עולים קודם כל מלשונו הברורה של ס' 7ב' לתנאי המכרז, בו מצוין כי באתר צריך להיות "מנגנון מיחזור". כעולה מדבריו של נציג העותרת בפרוטוקול הדיון בפני ועדת המכרזים שצוטטו לעיל, עולה כי המיחזור אינו מתבצע באתר. היינו - גם נציג העותרת הבין את המשמעות של המונח "מיחזור", והודה כי באתר של העותרת לא מתבצע מיחזור. המיחזור מתבצע כאמור באתר אחר (דלילה), אשר עיון ברישיון העסק שלו מעלה כי יש לו רישיון ל"עיבוד ניצול ומיחזור אשפה" (ר' נספח ט"ו לעתירה). 14. טענתה העיקרית של העותרת בהקשר זה, מבוססת על הגדרתו של המונח "מתקן מיחזור" בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג -1993. לענין זה יש להעיר, קודם כל, כי ההגדרה בחוק הנ"ל היא למונח "מתקן מיחזור", בעוד שתנאי המכרז מתייחסים ל"מנגנון מיחזור", כך שאין מדובר במינוח זהה. זאת ועוד, תנאי המכרז אינם מפנים להגדרה שבחוק הנ"ל, ואין מקום, לכן, לפרש את האמור בתנאי המכרז דווקא בהתאם להגדרה של מונח דומה - אך לא זהה - בחוק הנ"ל. 15. העובדה שהעותרת טוענת כי ליראב יש מנגנון הזהה ביכולותיו לזה של העותרת (ס' 2.5 לתשובה מיום 13.12.07), אין בה כדי לשנות את התוצאה האמורה לעיל. ראשית, מדובר בהערכה של העותרת בלבד ביחס למנגנון של יראב- ולא בידיעה. על כל פנים, הטענה היתה עשויה להיות רלוונטית לו היתה יראב זוכה במכרז. אולם, מאחר שהמכרז בוטל, אין השלכה לשאלה האם המנגנון של יראב זהה מבחינת יכולותיו לזה של העותרת. 16. אני סבורה כי אין לקבל את טענת העותרת, לפיה העירייה לא העלתה את הטענה הזו ב"זמן אמת". כעולה מפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים מיום 26.7.07, ראש העיר לא אישר את המלצת הוועדה, שכן לדעתו אף הצעה איננה עומדת בתנאי הכשירויות הנדרשים במכרז. מאחר שהתנאי לקיומו של מנגנון מיחזור הוא אחד מתנאי הסף של המכרז, הרי שאין לומר כי עמדתו של ראש העיר לא התייחסה לענין זה. 17. העותרת טענה עוד, כי הפרשנות שמוצעת על ידיה לתנאי הסף היא לכל הפחות פרשנות סבירה, וכי יש להעדיף את הפרשנות הזו, המקיימת את ההצעה, על פני הפרשנות המביאה לפסילתה. אינני מקבלת את הטענה. אני סבורה כי על בית המשפט לפרש את תנאי המכרז בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, באופן שיבטיח ככל האפשר ודאות ובהירות של התנאים. פרשנות תנאי המכרז איננה רלוונטית רק לעותרת, אלא היא רלוונטית לכל המציעים ששקלו להשתתף במכרז - הן אלה שהשתתפו בו בפועל, והן אלה שנמנעו מלהשתתף בו, בשל תנאי הסף שלו. פרשנות של התנאים לפי כללי פרשנות שונים, תוך העדפה של הפרשנות שהיא הפרשנות הנכונה לגישת העותרת, עלולה להביא לתוצאה לפיה משתתף פוטנציאלי נמנע מלהשתתף במכרז, לאור תנאי הסף כפי שהוא מבין ומפרש אותם, כאשר בשלב מאוחר יותר תתקבל פרשנות מקלה, ושונה. תוצאה כזו איננה רצויה, ותפגע במשתתפים האחרים. כפי שהבהרתי לעיל, אני סבורה כי הפרשנות הסבירה של התנאי שבס' 7ב' לתנאי המכרז, היא כזו שבאתר המדובר יהיה מנגנון מיחזור פסולת, ואין די בכך שיהיה באתר מנגנון למיון והפרדה של הפסולת. כך יכול היה להבין את התנאים כל משתתף פוטנציאלי במכרז, ובפרשנות זו יש לדבוק. רישיון עסק של העותרת 18. לאור האמור לעיל, אין עוד צורך לדון בשאלה האם לעותרת היה רישיון עסק תקף. אעיר בשולי הדברים כי אני סבורה כי העותרת לא הוכיחה גם את עמידתה בתנאי זה. כעולה מנספח י"א לתגובת העירייה, הודיע המשרד לאיכות הסביבה כי לאתר של העותרת אין רישיון עסק. ס' 7ב' לתנאי המכרז קובע כי האתר צריך להיות מאושר על ידי המשרד לאיכות הסביבה. לכן, העירייה יכלה להסתמך על המסמך של המשרד לאיכות הסביבה, והיה על העותרת להביא לשינויו על ידי המשרד לאיכות הסביבה, אם סברה כי יסודו של המסמך בטעות. 19. זאת ועוד, רישיון העסק שצורף לתגובת העותרת כנספח א', הוא רישיון מיום 20.9.06, כאשר ההצעות למכרז הוגשו בחודש פברואר 2006. תשובת העותרת בהקשר זה מיום 30.12.07, היא כי עקב טעות צורף לתשובה העמוד הראשון של רישיון מיום 20.9.06, אולם העמוד השני ואילך של הרישיון הם מחודש ינואר 2005. טענה זו של העותרת לא גובתה בתצהיר. עיון במסמך שצורף כנספח א' לתשובת העותרת, איננו מבהיר האם לעותרת ניתן רישיון עסק אחר בחודש ינואר 2005 (ואף העותרת איננה טוענת זאת), או שמא המסמך שצורף לרישיון מספטמבר 2006, הוא מסמך מחודש ינואר 2005. לכן, לא ניתן לקבוע כממצא כי לעותרת היה רישיון עסק תקף מחודש ינואר 2005. 20. לכל האמור לעיל יש להוסיף את העובדה כי לגישתה של עיריית ראשון לציון, אין עוד צורך במכרז, שכן היא פרסמה מכרז חדש לאיסוף אשפה הכולל בין היתר גם עבודות לסילוק ומיחזור פסולת - דבר ההופך את המכרז דנן למיותר. אכן, העותרת טוענת כי המכרז החדש הוא לפינוי אשפה ולא לקליטתה ומיחזורה, אך בהקשר זה יש לתת משקל לעמדתה של העירייה, ולכך שהעירייה סבורה כי המכרז איננו נחוץ עוד. 21. לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה. העותרת תשא בהוצאות ושכר טרחת עורכי הדין של העירייה ושל יראב בסך 5,000 ₪ + מע"מ כל אחד.מכרזביטול מכרזמיחזורפסולת