זכויות עובדת זרה אלמנה של אזרח ישראלי

סעיף-החוק המרכזי הנוגע לעניין זכויות עובדת זרה אלמנה של אזרח ישראלי הוא סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 שעניינו התאזרחות של בעל ואשה, ומטרתו להקל על הליך ההתאזרחות במקום שבו מדובר בבן זוג של אזרח ישראלי. סעיף זה, כפי שנפסק לא פעם, נועד לאפשר לבני התא המשפחתי לחיות בצוותא מבלי שיאלצו לעמוד מול הדילמה של פירוק הנישואין או עזיבת הארץ, אולם בה-בעת אין הסעיף מעניק אזרחות מניה וביה לבן הזוג של אזרח ישראלי וגם אין מטרתו לשלול את סמכותו של שר הפנים בעניין זה. בית המשפט קבע כי פירוקו או פקיעתו של קשר הנישואין במהלך ההליך המדורג עשויים להביא להפסקתו של ההליך. המעבר משלב לשלב - כך הובהר - תולה עצמו בהמשך קיומו של קשר הנישואין להלן החלטה בנושא זכויות עובדת זרה אלמנה של אזרח ישראלי: החלטה המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. הדיון בשורה ארוכה של עתירות - הן העתירות שבכותרת - אוחד לאור השאלה העקרונית המשותפת להן, לאמור: שאלת מעמדן של נשים-אלמנות שבעליהן, אזרחים ישראליים, נפטרו בטרם בא לקיצו הליך ההתאזרחות המדורג. בהחלטתנו מיום 20.1.2008 כתבנו כי "לאחר שתינתן הכרעה בעניין העקרוני, ייבחנו המשיבים את עניינן של כל אחת מהעותרות בנפרד על פי אותה עמדה, ואם יהיה צורך בכך יישמרו לצדדים טענותיהם הפרטניות". כפי שיובהר בהחלטתנו-זו, אנו סבורים כי יש מקום לבחינה נוספת, מצד הגורמים המוסמכים, של הנוהל שגובש על-ידי המדינה במהלך הדיון בעתירות (בשנת 2006). לפיכך, כפי שיובהר גם כן, אנו סבורים כי טרם הגיעה העת ליתן הכרעה סופית בעתירות. השאלה שעל הפרק היא זו: אזרחית זרה נישאת לאזרח ישראלי. היא מקבלת מעמד זמני בישראל ונכנסת להליך המדורג לצורך קבלת מעמד-של-קבע. בן-הזוג הולך לבית עולמו עוד קודם לסיומו של ההליך המדורג. מה דינה של האלמנה בכל הנוגע לקבלת מעמד בישראל? יודגש כי השאלה חלה באותה מידה על בן-זוג זר שנישא לאזרחית ישראלית וזו הולכת לעולמה קודם שמסתיים ההליך המדורג. 2. סעיף-החוק המרכזי הנוגע לעניין הוא סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות), שעניינו התאזרחות של בעל ואשה, ומטרתו להקל על הליך ההתאזרחות במקום שבו מדובר בבן זוג של אזרח ישראלי. סעיף זה, כפי שנפסק לא פעם, נועד לאפשר לבני התא המשפחתי לחיות בצוותא מבלי שיאלצו לעמוד מול הדילמה של פירוק הנישואין או עזיבת הארץ, אולם בה-בעת אין הסעיף מעניק אזרחות מניה וביה לבן הזוג של אזרח ישראלי וגם אין מטרתו לשלול את סמכותו של שר הפנים בעניין זה (ראו בג"ץ 6348/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 765 (1999); ראו גם בג"ץ 4775/02 ניקולובה נ' שר הפנים, תק-על 2002(4) 919 (2002)). בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 292 (2006)). במסגרת יישומו של סעיף 7 לחוק האזרחות מופעל ההליך המדורג, שתכליתו לבחון לאורך זמן אם מתקיימים התנאים למתן האזרחות, בראש ובראשונה, קיומו של קשר נישואין תקף, וכן קיומו של מרכז חיים בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית (על נוהל ההליך המדורג ראו למשל בג"ץ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481). אכן, "המדינה זכאית - כמקובל בעולם כולו - לבקרה ולפיקוח על הליכי הקניית זכויות לבן-הזוג הזר, ובדרך הטבע תנקוט המדינה במדיניות של שלבים" (עניין סטמקה הנ"ל, בעמ' 788-787). המבחן המדורג הוא האמצעי המעשי למימוש מדיניותה של מדינת ישראל, כחלק מריבונותה, בכל הנוגע למתן אזרחות לבני-זוג של אזרחים ישראלים. 4. בית משפט זה קבע כי פירוקו או פקיעתו של קשר הנישואין במהלך ההליך המדורג עשויים להביא להפסקתו של ההליך. המעבר משלב לשלב - כך הובהר - תולה עצמו בהמשך קיומו של קשר הנישואין (עניין סטמקה הנ"ל, בעמ' 788). אכן, "מקום שבו התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה... שוב אין קיים הטעם המונח ביסוד ההקלה בהתאזרחות שנותן חוק האזרחות לבן-זוג זה של אזרח" (עניין דימיטריוב הנ"ל, בעמ' 293). כך נפסק ביחס לפירוק קשר הנישואין מחמת גירושין, ובית המשפט הלך בדרך דומה במקרה שבו נפטר בן הזוג זמן קצר לאחר תחילת ההליך המדורג (עניין ניקולובה הנ"ל). עם זאת, אין ספק כי מקרה אחרון זה שבו נקטעו החיים המשותפים מחמת מותו של בן הזוג הישראלי הוא מקרה המעורר קושי מיוחד. ואכן, בשנת 2006, לאחר שהנושא כבר הובא בפני בית משפט זה, גיבשו המשיבים "נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים". הנוהל קובע כי ההליך המדורג יופסק במקרים של גירושין ושל פטירת בן הזוג הישראלי. עם זאת, נקבע בנוהל כי יש להעביר את התיק לוועדה בין-משרדית לעניינים הומניטאריים, וזאת בשני מצבים הרלבנטיים לענייננו. מצב אחד הוא, שקשר הנישואין פקע בשל פטירתו של בן הזוג הישראלי, ולבני הזוג נולדו ילדים משותפים. או אז, מורה הנוהל כי התיק יועבר לוועדה הבין-משרדית בהתקיים התנאים האלה: בן/בת הזוג היה נשוי בנישואין כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין וכן קבל רשיון ישיבה בישראל מסוג א-5 במסגרת ההליך המדורג. בן/בת הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג. לבני הזוג ילדים משותפים המצויים במשמורת בן הזוג הזר. במידה והילדים אינם מצויים במשמורת בן הזוג הזר, תיעשה פניה לשירותי הרווחה על מנת לקבל מידע רלבנטי בעניין השמתם ומשמורתם של הילדים. מצב שני הוא, שקשר הנישואין פקע בשל פטירת בן הזוג הישראלי ולבני הזוג אין ילדים משותפים. התנאים להעברת התיק לוועדה הבין-משרדית במצב כזה הם כדלקמן: בן/בת הזוג היה נשוי בנישואין כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין וכן קבל רשיון ישבה בישראל מסוג א-5 במסגרת ההליך המדורג. בן/בת הזוג עבר יותר משלוש שנים מתקופת ההליך המדורג קודם פטירת בן הזוג הישראלי. לא היה קיים ספק בכנות הקשר בין בני הזוג לאורך ההליך המדורג. בדיקת נסיבות העניין בכללותן הצביעה על זיקה ממשית וחזקה של המבקש למדינת ישראל יותר מזיקתו למדינה זרה (לעניין זה יבדק, בין היתר, מקום מגוריהם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה). הנוהל מוסיף וקובע כי במקום שבו מופסק ההליך המדורג ולא מתקיימים התנאים הנקובים לעיל, יועבר התיק למַטֶּה מנהל האוכלוסין, אם ישנם "טעמים הומניטאריים מיוחדים אחרים". 7. כיום, אם כן, מותו של בן הזוג הישראלי במהלך ההליך המדורג אינו מביא בעקבותיו, בכל המקרים, את שלילת מעמדו של בן הזוג הזר. נקבעו קריטריונים אשר בעיקרם נועדו לבחון את זיקתו של בן הזוג הזר לארץ - מעבר להנחת הבסיס בדבר כנותו של קשר הנישואין. זיקה מרכזית בהקשר זה נוגעת לשאלת קיומם של ילדים משותפים במשמורתו של בן הזוג הזר, ומעבר לכך, לפי העניין, מדובר על כנות הנישואין, על תקופת ההליך המדורג שהספיק בן הזוג לממש, ועל נסיבות נוספות. אנו סבורים כי בדין נהגה המדינה בקבעה קריטריונים לטיפול במקרים שבהם בן הזוג הישראלי נפטר קודם שתם ההליך המדורג. עם זאת נראה לנו כי מן הראוי שתיעשה בחינה נוספת לגבי תוכנו של הנוהל. במיוחד, יש לבחון אם ניתן לשפר את הנוהל באופן שייתן מענה גם לבני-זוג זרים שלא מילאו את תקופת הזמן הנדרשת בנוהל הקיים - מחצית מתקופת ההליך המדורג במקרה שבו היו ילדים משותפים, ושלוש שנים מתקופת ההליך המדורג בהיעדר ילדים משותפים. קריטריון זה עלול להביא עמו השלכות קשות על בן-הזוג הזר שאינו עומד בקריטריון הזמן, כאשר אין ספק באשר לכנות הקשר שלו עם בן הזוג המנוח ובאשר להיותה של מדינת ישראל - מרכז חייו. קריטריון זה מעורר קושי של ממש במקום שבו נולדו ילדים משותפים לבני-הזוג, המצויים במשמורתו של בן-הזוג הזר, שאז יש לשקול את עצם הצורך בקיומו של קריטריון "הוותק" בהליך המדורג. זאת, לא רק לאור ציפייתו של בן הזוג הזר אלא גם לאור שאיפתו של בן הזוג הישראלי להקים משפחה בישראל, על כל המשתמע מכך. אכן, נראה כי מעבר לקריטריונים המנויים בנוהל יש מקום לאפשר בחינה אינדיבידואלית שתכלול מודדים שונים כגון משך תקופת הנישואין ומשך תקופת החיים המשותפים עובר לנישואין, משך השהייה בישראל, כנות הנישואין ומרכז חיים בישראל לפי זיקות רלבנטיות. יצוין, כי מודדים כגון אלה עשויים להלום יותר את התכלית המונחת ביסוד הנוהל מאשר מודדים מסוימים הכלולים בנוהל הקיים. כך, למשל, שאלת מקום מגוריהם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה בחוץ-לארץ אינה מלמדת, בהכרח, על זיקה גדולה יותר למדינה הזרה מאשר למדינת ישראל, במיוחד כאשר בארץ עשויים להימצא קברו של בן הזוג הישראלי, חברים משותפים ובני משפחה, וכן היבטים נוספים הממלאים בתוכן את המושג "מרכז חיים". עוד יצוין כי בירור כל אלה צריך להיעשות תוך מתן זכות טיעון לבן-הזוג. במקרים מתאימים, יש מקום לאפשר את המשך ההליך המדורג חרף מותו של בן הזוג הזר. משמעות הדבר היא כי במקום שבו השתכנעו הגורמים המוסמכים באשר לכנותו של קשר הנישואין, מרכז חייו של בן הזוג הזר הוא בישראל ומתקיימים המודדים שיקבעו כאמור, ייקבע נוהל שיאפשר את המשך הימצאו של בן הזוג הזר בארץ על-מנת שניתן יהיה לבחון לאורך זמן את הקשר עם הארץ ואת היעדרה של מניעה ביטחונית או פלילית. אנו מורים אפוא כי הנושא יועבר לבדיקתם של המשיבים וכי בתוך ששה חודשים תוגש לנו תגובה משלימה. לאחר מכן נחליט על דבר המשך ההליכים. אלמנות / אלמניםזכויות עובדיםעובדים זרים