מינוי נציגי עירייה בתאגידים עירוניים

סעיף 249 א' (3) לפק' העיריות (נוסח חדש) קובע כי נציגי העיריה (בגוף המנהל העירוני) שהינם חברי המועצה ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה. הוראת דין זו היא ברורה. לפיה נציגי העירייה בגופים המנהלים של התאגידים, אם כי לא כולם, אלא רק הנציגים המכהנים אף כחברי המועצה, ייבחרו באופן שיחסי הכוחות בין הסיעות במועצת העיריה יישמרו במידת האפשר. הלשון בה נקט המחוקק בהוראת דין זו, מצביעה על דרישתו לייצוג יחסי בין הסיעות השונות בגוף המנהל של התאגיד העירוני, אם כי לא בדיוק מתמטי, לרבות דרישה לייצוג ראוי לחברי סיעות האופוזיציה במועצת העיריה. להלן פסק דין בנושא מינוי נציגי עירייה בתאגידים עירוניים: פסק - דין 1. עירית קרית-אונו מינתה, על פי סמכותה, את חברי מועצת המנהלים (או הגוף המנהל) של מספר תאגידים עירוניים הפועלים בשמה ובמקומה בתחומים שונים. מנויים אלה נעשו בבחירתם על דעת רוב חברי הקואליציה וכנגד דעת המעוט של חברי האופוזיציה המכהנים במועצת העיריה. המינוי אושר ע"י הממונה על מחוז תל-אביב במשרד הפנים (להלן - משרד הפנים), כנדרש וכמתחייב על פי פק' העיריות (נוסח חדש). חברי האופוזיציה במועצת העירייה, או רובם, לא השלימו עם "רוע הגזירה", בסוברם כי המנויים שנעשו פגעו בזכותם להיות מיוצגים בדירקטוריונים באופן יחסי הזהה לייצוגם במועצת העירייה. לטענתם במנוי הדירקטורים למועצות המנהלים של מספר תאגידים עירוניים, ובמיוחד במנויים בתאגיד בריכת השחיה, המנהל ומפעיל את בריכת השחיה העירונית, בתאגיד המתנ"ס העירוני ובתאגיד החברה הכלכלית לפתוח קרית אונו, במינויים אלה, קופחה זכותם לייצוג יחסי ההולם את כוחם וייצוגם במועצת העירייה בניגוד לדין. בעתירה שבפני עותרים, איפוא, חברי האופוזיציה במועצת העירייה (להלן - העותרים) להצהרה שתכיר בזכותם לייצוג יחסי במועצות המנהלים בתאגידים הנ"ל, ותורה למשיבים למנות דירקטורים בהתאם ועל פי הדין. עתירה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט לאחר שפניותיהם למשיבים, או בקשותיהם למי מהם, לתיקון המעוות, לא נענו. 2. מועצת עירית קרית אונו מונה 17 חברי מועצה. עשרה מהם חברי הקואליציה ושבעת הנותרים מכהנים באופוזיציה. חברי האופוזיציה נכחו בישיבה, אשר במהלכה נבחרו החברים בגופים המנהלים, לפחות בחלקה הראשון. הדירקטוריונים של התאגידים העירוניים מורכבים מנציגי העירייה וממונים על מועצת העירייה, כקבוע בס' 249א לפקו' העיריות [נוסח חדש]. חלק מהם מכהנים אף כחברים במועצת העירייה וחלקם עובדי העירייה ונציגי ציבור. דירקטוריונים אלה מנהלים את התאגידים העירוניים, המבצעים תפקידים המוטלים על העיריות מכח החוק, במקומן ומטעמן, בתחומי פעילות שונים. בשל חשיבות פעילותם ומרכזיותם בפעילות המשקית של הרשויות המקומיות, מצא המחוקק להסדיר בחיקוק את אופן הקמתם של התאגידים העירוניים ואת הרכב הנהלותיהם, באופן שכל הזרמים והכוחות הפוליטיים המיוצגים בעיריה, קרי במועצתה, ייוצגו, במידת האפשר, גם במועצות המנהליים שלהם. 3. ס' 249 א' (3) לפק' העיריות (נוסח חדש) קובע: "נציגי העיריה (בגוף המנהל העירוני) שהינם חברי המועצה ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה". הוראת דין זו היא ברורה. לפיה נציגי העירייה בגופים המנהלים של התאגידים, אם כי לא כולם, אלא רק הנציגים המכהנים אף כחברי המועצה, ייבחרו באופן שיחסי הכוחות בין הסיעות במועצת העיריה יישמרו במידת האפשר. הלשון בה נקט המחוקק בהוראת דין זו, מצביעה על דרישתו לייצוג יחסי בין הסיעות השונות בגוף המנהל של התאגיד העירוני, אם כי לא בדיוק מתמטי, לרבות דרישה לייצוג ראוי לחברי סיעות האופוזיציה במועצת העיריה. (ראה בג"ץ 3250/94 אורן - מועצת עיריית פתח תקוה, פד"י מט (5) 17). לגבי אופן הייצוג של שאר "נציגי העירייה" במועצת המנהלים (בגוף המנהל, כלשון החוק), שאינם חברי מועצת העיריה, אשר אף אותם בוחרת מועצת העירייה על פי ס' 249 א', אין דרישה מיוחדת בדין למעט ההוראה בס' 249 א'3א, לגבי מתן ייצוג הולם לשני המינים. לאמור: נציגי העיריה אותם בוחרת, או ממנה, מועצת העיריה, יכול שיהיו חברי מועצה (שאז הבחירה תהיה כאמור בס' 249 א' (3)), ויכול שיהיו עובדי העירייה, או נציגים אחרים מקרב הציבור הרחב. לגבי האחרונים אין דרישה בחוק לייצוג יחסי. ולא בכדי: זהותם הפוליטית של נציגי העירייה בגוף המנהל, אשר אינם חברי המועצה, אינה ידועה, לפחות לא באופן פורמלי וגלוי. לפיכך לא ניתן לדרוש, והמחוקק לא דרש זאת, ייצוג יחסי מפלגתי בגוף המנהל, שישקף יחסי כוחות פוליטיים או סיעתיים, ככל שמדובר ב"נציגי העיריה", שאינם חברי מועצתה, קרי עובדי עירייה או נציגי ציבור אחרים. 4. אף אם מנוי נציגי הציבור, שאינם חברי מועצה, נעשה ע"י חברי הרוב הקואליציוני במועצה "על מנת להגדיל את כוחה של הקואליציה בתאגידים העירוניים ביחס לאופוזיציה במסווה תמים של מינוי נציגי צבור (כפי שמתקיים בעניינינו)...", כפי שטוענים העותרים בסיכומיהם, טענה שלא הוכחה כלל מבחינה עובדתית, אף אם כך הוא, ברור כי לא ניתן ליישם את עקרון הייצוג היחסי לגבי "נציגי העיריה" בגוף המנהל, שאינם חברי מועצת העירייה. שלא כחברי המועצה, אשר זיקתם, או זהותם, הפוליטית או הסיעתית גלויה לעין כל, אין זיקתם, או זהותם המפלגתית, של נציגי העירייה האחרים במועצת המנהלים, ידועה או גלויה, באופן פורמלי לפחות. המחוקק נמנע מדרישה או הטלת חובה, לייצוג יחסי ראוי או הולם במועצות המנהלים של התאגידים העירוניים (לבד מהדרישה ליצוג הולם של שני המינים), אם בשל רצונו להמנע מנבירה בדעותיהם או עמדותיהם הפוליטיות של המועמדים לתפקיד או התחקות אחרי השקפת עולמם ואם בשל רצונו להתמקד בעיקר, לאמור, בכשירותם, מיומנותם והתאמתם של המועמדים מקרב הצבור הרחב ועובדי העיריה, לכהן בגוף המנהל של תאגידים עירוניים, תהא השקפת עולמם, או זהותם המפלגתית, אשר תהיה. "עקרון הייצוג היחסי הוא עקרון מרכזי וחשוב בקביעת הרכבים של גופים מוניציפליים הפועלים מטעם רשות מקומית". כך קבע בית המשפט העליון בפרשת מור שמגר - המועצה המקומית רמת השרון (פד"י נ"ד (3) 456). עקרון זה בא לידי ביטוי סטטורי גם באשר למינוי דירקטורים בתאגידים עירוניים כאמור בס' 249 א' (3) הנ"ל. כך ובין השאר על מנת למנוע, ככל האפשר, קפוחם של נציגי סיעות האופוזיציה במועצת העירייה, תוך פגיעה בעקרון הייצוג היחסי הנוהג והמקובל, כאמור, בגופי השלטון המקומי למיניהם (ראה גם בג"ץ 828/90 הליכוד - עיריית חיפה פד"י מ"ה (1) 506). בכך יושם והוחל לדעתי, עקרון הייצוג היחסי בתאגידים העירוניים. אין מקום להרחיבו ולהחילו, אף על מינוי או בחירת חברי דירקטוריון אחרים בתאגידים העירוניים, שאינם חברי מועצת העיריה. אם לא תגרוס כך, תימצא "מטביע" ללא צורך תוית של השתייכות, או זהות מפלגתית, לנציגי העירייה שמונו, או אמורים להתמנות, מבין עובדיה או מקרב הצבור, על פי כשוריהם ועל יסוד נסיונם והתאמתם לתפקיד. בכך תסוכל כוונת המחוקק למנות לגופי הניהול של התאגידים העירוניים אנשים מקצועיים ומיומנים בתחומי פעילות שונים, תהא זיקתם המפלגתית או השקפתם הפוליטית אשר תהיה. יש לדאוג לייצוג יחסי הולם וראוי בגופי הניהול של התאגידים העירוניים, באופן הקבוע בחוק ועל פי הפסיקה הנ"ל, אך לא מעבר לכך. החלת עקרון זה אף על נציגי העירייה במועצת המנהלים, שאינם חברי מועצת העיריה, על דרך של מתן פרשנות מרחיבה להוראת ס' 249א(3), אשר אינה עולה כלל מלשון הכתוב, תביא, לדעתי, ל"פוליטיזציה" מוגזמת שלא לצורך ואף מזיקה, למערכות הניהול וההפעלה של השלטון המקומי, ובמיוחד של הגופים המנהלים את התאגידים העירוניים. פוליטיזציה כזו, אך תזיק ותפגע בתפקודם המקצועי היעיל והפונקציונלי, לטובת תושבי העיר, או הרשות המקומית, כנדרש מהם על פי החוק. מקובלת עלי, איפוא, עמדת משרד הפנים, לפיה על נציגי הציבור וכמובן עובדי העירייה בגופים המנהלים של התאגידים העירוניים, להבחר על פי כישוריהם, ומיומנותם והתאמתם לתפקיד, ולא על פי מפתח מפלגתי או סיעתי כזה או אחר, בין אם מפתח זה מיישם את עקרון הייצוג היחסי ובין אם לאו. במצב דברים זה אין מקום להתערב בסוגיית מנוי הדירקטורים בתאגידים הנ"ל, ככל שהם אינם מכהנים כחברי מועצת העירייה. 5. איני שולל, אמנם, את האפשרות, עליה מצביעים העותרים, לפיה חברי סיעות הקואליציה ינצלו במקרה כזה את כוחם וימנו את מקורביהם הפוליטיים, תחת המסווה של נציגי צבור, מכוח הרוב שיש להם במועצת העיריה, תוך קיפוח, או אי מתן ייצוג ראוי לסיעות המיעוט (האופוזיציה), אלא שתופעה בלתי רצויה זו יש למנוע, או לצמצם, ככל שהיא נוגעת למינוי דירקטורים בגופים המנהלים את התאגידים העירוניים, על דרך של קביעת כללים וקריטריונים לגבי אופן בחירת נציגי הציבור והכישורים הנדרשים מהם כדי לכהן בתפקיד ולא על דרך של פרשנות מרחיבה של הוראת ס' 249א'(3) הנ"ל, אשר אינה מתיישבת עם לשון הכתוב ותביא, לכל היותר, לפוליטיזציה יתירה של גופי הניהול של התאגידים העירוניים, מעבר לרמה המינימלית המתחייבת ממינוי חברי מועצת העיריה המפלגתיים. במקרה כזה מבחינה פורמלית לפחות, "תיצבע" מועצת המנהלים של התאגיד העירוני בגוונים פוליטיים, תישא צביון "מפלגתי" ברור ומוצהר ותשלט, למעשה בפועל ע"י הרוב השולט במועצת העירייה. מה אם כך, תועיל פרשנות זו של ס' 249א'(3) לפק' העיריות, לתכלית אותה ביקש המחוקק להשיג, היינו לרווחתם ולתועלתם של תושבי העיר, או לניהול מקצועי יעיל ומיומן של התאגידים העירוניים, אשר אותם הסמיכה העיריה להקים (ס' 249א' לפק' העיריות), על מנת ליעל או להשביח את פעילותה המוניציפלית. עצם הוראתו כי במועצות המנהלים, או בגופים המנהלים כלשונו, יכול שיכהנו, לא רק חברי מועצת העיר, שהם נציגים מובהקים של מפלגות פוליטיות, אלא אף עובדי העיריה ונציגי צבור, שאינם כאלה, ואינם מתוייגים ככאלה, מצביעה על כוונתו ורצונו שלא כל המנויים בתאגידים העירוניים יהיו בעלי צביון מפלגתי "קואליציוני" או "אופוזיציוני", ולא כל המנויים ישקפו את הכוחות הפוליטיים או המפלגתיים במועצת העיריה, לפחות בתחום פעילות זה. 6. לציין כי שר הפנים התקין לאחרונה תקנות - תקנות העיריות (נציגי העירייה בתאגיד עירוני) תשס"ו 2005, האמורות להכנס לתוקף החודש (באוגוסט 2006). תקנות אלה מסדירות את אופן מינוי נציגי העיריה לגופים המנהלים של התאגידים העירוניים. במסגרת זו נקבעו אופן חלוקת נציגי העירייה בין חברי מועצת העירייה, עובדי העירייה ונציגי צבור (1/3 חברים מכל קבוצה), הכישורים הנדרשים מהמועמד לתפקיד ואופן בחירתם לתפקיד. עם כניסתן לתוקף של תקנות אלה, יוסדר נושא זה באופן מניח את הדעת, פחות או יותר ו"חששם" של העותרים לניצול הרוב הקואליציוני למינוי מקורבים כנציגי צבור יפוג, או יצטמצם עד מאד. כך לפחות יש להניח ולקוות. (ראה למשל תק' 6 לתקנות הנ"ל. 7. באשר לנציגי העירייה שמונו לגוף המנהל כחברי מועצת העירייה ומכתבו של יוסף ברון, סגן הממונה על מחוז תל-אביב במשרד הפנים מיום 9.11.05 (ראה נספח לתגובת משרד הפנים לעתירה), עולה כי בכל התאגידים העירוניים הנ"ל מכהנים כדירקטורים, מספר חברים המכהנים כחברי מועצת העיריה. במקרה כזה ברור כי יש לדאוג לייצוג סיעתי ראוי ויחסי, כאמור לעיל ועל יסוד הוראת ס' 249א'(3) לפקודת העיריות. בדיקה שעשה סגן הממונה הנ"ל העלתה כי לאופוזיציה, קרי לעותרים, יש ייצוג חסר בגוף המנהל של המתנ"ס העירוני. על פי עקרון הייצוג היחסי ובהתחשב בגודלן של שהסיעות במועצת העיריה "מגיע" לאופוזיציה נציג נוסף במועצת המנהלים. בגוף המנהל של החברה הכלכלית הייצוג היחסי של האופוזיציה בקרב חברי מועצת העיריה שבו, ראוי ותואם את כוחה היחסי. כך גם בגוף המנהל של תאגיד בריכת השחיה העירונית. בדיקת הממונה ותוצאותיה, כפי שפורטו במכתבו הנ"ל מיום 9.11.05 שהופנה גם לנציגי העותרים, מקובלות עלי. המלצתו לצרף נציג אחד נוסף למועצת המנהלים של תאגיד המתנ"ס וקביעתו בדבר הייצוג הראוי הקיים בתאגיד החברה הכלכלית, כמו גם קביעתו בדבר בייצוג הראוי המתבקש בדירקטוריון תאגיד בריכת השחיה (באם הוא יוגדל), כל אלה מבוססות על הוראות ס' 249א'(3) לפק' העיריות הנ"ל ועל גודלן וייצוגן היחסי של סיעות האופוזיציה במועצת העיריה. אין לי אלא לאמץ המלצותיו וקביעותיו אלה. לציין כי מועצת העיריה החליטה (ביום 21.2.06) להרחיב לעשרה את מספר חברי הדירקטוריון של תאגיד בריכת השחיה ולפיכך נקבע כי לחברי האופוזיציה יהיו 4 נציגים בגוף המנהל. 8. מכל האמור לעיל עולה כי נכון להיום לחברי האופוזיציה, היינו לעותרים, ייצוג חסר של חבר אחד בלבד, במועצת המנהלים של תאגיד המתנ"ס, ולא כטענתם. חסר או ופגם זה יש להשלים ולתקן. זאת יעשה לא על דרך של ביטול החלטת מועצת העיריה בדבר המנויים למועצת המנהלים של התאגידים העירוניים שהתקבלה ביום 20.9.05, על מנת לא לפגוע בניהול התקין של התאגידים שלא לצורך, אלא על דרך הוראה למשיבים 1,2 לכנס את מועצת העיריה בהקדם (תוך 60 יום מיום מתן פסק דין זה) לשם בחירת נציג נוסף מטעם סיעות האופוזיציה לגוף המנהל של תאגיד המתנ"ס. 9. בכפוף לאמור בס' 8 לעיל, אני דוחה את עתירת העותרים. לאור התוצאות אליהם הגעתי ובהתחשב באופי הצבורי של העתירה ובחשיבותה העקרונית, כל צד ישא בהוצאותיו. תאגיד עירוניגידיםעירייה