במסמכי המכרז לביצוע מערך דרכים למבנה ה-UPS לא נכלל נוסח ערבות מחייב. בית המשפט ציין כי הימנעות בעלת המכרז מקביעת נוסח ערבות מחייב נועדה לאפשר שימוש בנוסחים השונים המצויים בשימושם של הבנקים, ולמנוע פסילת הצעות טובות בשל סטיות מנוסח הערבות. בעיני זו דרך ראויה ומכל מקום לגיטימית. להלן החלטה בנושא נוסח ערבות מחייב במכרז: החלטה לפני בקשה לצו ביניים כנגד מימוש זכיית הצעת משיבה 2 במכרז פומבי מס' 2006/075/0001/00 לביצוע מערך דרכים למבנה ה-UPS שפורסם על ידי רשות שדות התעופה. בעתירתה מעלה המבקשת כנגד זכיית הצעת משיבה 2 את הטענות הבאות: א. מעיקרא הצעת המבקשת היתה זולה מהצעת משיבה 2. מעמדה של הצעת משיבה 2 שודרג להצעה הזולה בעקבות החלטת ועדת המכרזים לתקן טעות שנראתה בעיניה טעות חשבונאית בשלושה פריטים, 08.05.200, 08.05.220 ו- 08.05.05, מ-1900.00, 2600.00 ו-2200.00 ל-19.00, 26.00 ו-22.00. המשמעות הכספית של התיקון היתה הוזלת ההצעה ב-750,000 ₪. המבקשת טוענת כי אין מדובר בטעות חשבונאית או בפליטת קולמוס, ולא היה מקום לבצע את התיקון. ב. תוקף הערבות הבנקאית שצורפה להצעת משיבה 2 קצר מהנדרש במכרז, שכן על פי כתב הערבות תוקפה פג ב-27.5.07 בשעות סגירת משרדי הבנק לקהל, בעוד במסמכי המכרז נדרש שהערבות תהא בתוקף עד ליום 27.5.07, ולפי סעיף 8 לחוק הפרשנות התשמ"א - 1981 בצירוף הגדרת המונח "יום", נדרשה ערבות שתעמוד בתוקפה עד חצות הלילה שבין 27.5.07 לבין 28.5.07. ג. בערבות הבנקאית שצורפה להצעת משיבה 2 נכלל תנאי לפיו דרישה שתגיע לבנק באמצעות פקסימיליה, מברק או כל אמצעי אלקטרוני אחר לא תיחשב דרישה לצורך כתב הערבות. המבקשת טוענת שתנאי זה חייב את פסילת הערבות, באשר הוא מגביל את האפשרות להציג דרישה מקום שהצורך בכך מתעורר סמוך לתום תקופת הערבות. ד. בערבות שצורפה להצעת משיבה 2 ונועדה להבטיח את קיום ההצעה, צויין כי הערבות ניתנת "בקשר עם ערבות מכרז", ולא נאמר שהערבות מבטיחה את קיום ההצעה. ה. בתנאי המכרז נדרש לצרף להצעה אישור רואה חשבון לעמידה בתנאי הסף. האישור שצורף לא היה מספק, וניתנה למשיבה 2 אפשרות להגיש אישור מתוקן. המבקשת טוענת כי לא היה מקום לאפשר הגשתו של אישור מתוקן באיחור, וראוי היה לפסול את הצעת משיבה 2 בשל אי עמידה בתנאי הסף. המשיבות דוחות את כל טענות המבקשת. לשיטתן התיקונים שבוצעו בהצעת משיבה 2 נעשו כדין, לא נפל כל פגם בערבות הבנקאית ובוודאי לא פגם מהותי, ואין עילה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לאפשר הגשת אישור מתוקן של רואה חשבון באיחור. עוד נטען כי בערבות הבנקאית שצורפה להצעת המבקשת נפל פגם מהותי, שכן לא נקבע שם בתוך כמה זמן ממועד הדרישה יפרע הבנק את הערבות. בנוסף, נטענה כנגד המבקשת טענת שיהוי. ד י ו ן א. הערבות הבנקאית הפסיקה אליה התייחסה המבקשת בטיעוניה עניינה בסטיות מנוסח ערבות שנקבע במסמכי המכרז כנוסח מחייב. במסמכי המכרז דנן לא נכלל נוסח ערבות מחייב. הימנעות בעלת המכרז מקביעת נוסח ערבות מחייב נועדה לאפשר שימוש בנוסחים השונים המצויים בשימושם של הבנקים, ולמנוע פסילת הצעות טובות בשל סטיות מנוסח הערבות. בעיני זו דרך ראויה ומכל מקום לגיטימית, ואיני סבור שנכון ליישם את הפסיקה בנושא סטיה מתנאי טופס הערבות על ענייננו. בהעדר נוסח מחייב לא היה מקום לפסול את הצעת משיבה 2 או את הצעת המבקשת בשל הפגמים הנטענים לעיל. ב. אישור רואה החשבון מקובל עלי עמדת המשיבים כי סעיף 14.2 למסמכי המכרז מעגן כראוי את סמכות ועדת המכרזים לדרוש ולקבל אישור מתוקן של רואה החשבון כדי לוודא שהמחזור הכספי של משיבה 2 בשנים 2003-2005 בהתייחס לעבודות הרלבנטיות עונה על הנדרש. ג. תיקון הסכומים בהצעת משיבה 2 החלטת ועדת המכרזים לתקן את הצעת משיבה 2 מבוססת על תקנה 20 (ג) לתקנות המכרזים. המבקשת טוענת כי טעות חשבונאית הניתנת לתיקון הינה אך ורק טעות העולה מעיון בהצעה עצמה, בעוד בענייננו קביעת ועדת המכרזים כי מדובר בטעות חשבונאית התבססה על השוואה להצעות האחרות ולאומדן. המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש לחשוש שלא מדובר בטעות כי אם בתכססנות. דעתי היא שככלל טעות חשבונאית הניתנת לתיקון על ידי ועדת המכרזים היא כזו המתגלית מבדיקת ההצעה עצמה: בדיקת מכפלות, חיבורים וחיסורים, השוואת סיכום הפרטים לסיכום הפרק, וכיוצא באלו. נקיבת מחיר לא ריאלי, כלפי מעלה או כלפי מטה, אינה מצדיקה, בדרך כלל, שימוש בסמכות לתיקון טעויות חשבוניות, שכן אין בידי ועדת המכרזים אמצעים לבחינת כוונתו של המציע. בענייננו על פני הדברים עיון בהצעת משיבה 2 אינו מגלה טעות חשבונאית, ולבד מהעובדה שב-3 הפריטים הנדונים הוצע סכום לא ריאלי, לא היתה כל אינדיקציה לטעות חשבונאית. לנקיבת סכום לא ריאלי לפריט זה או אחר עלולים להיות מניעים שונים, ואין ועדת המכרזים יכולה לרדת לחקר מניעי המציע. לו בענייננו הצעת משיבה 2, לפני התיקונים שנעשו בה, היתה ההצעה הזולה ביותר, וההצעה היתה נקבעת כהצעה הזוכה, מה היה מונע ממשיבה 2 לעמוד על קבלת התמורה בהתאם למחירים הנקובים? אוסיף כי אם אמנם מדובר בטעות סופר, קשה להבין כיצד הסכום הכולל של ההצעה לא העמיד את מומחי משיבה 2 אשר הכינו את ההצעה, על כך שמשהו השתבש בהצעה. דעתי היא שבנסיבות ענייננו לא היה מקום לתקן את ההצעה, ועל כן אני סבור שהעתירה מגלה סיכויי הצלחה במידה המצדיקה מתן צו ביניים. ד. שיהוי לאור הסכמת הרשות במכתבה מיום 1.4.07 כי תקופת ימי חופשת הפסח, מ-1.4.07 ועד 9.4.07 לא ייחשבו לעניין השיהוי, איני סבור שעתירת המבקשת לוקה בשיהוי המצדיק את דחיית הבקשה. ה. מאזן הנוחות עניינן של העבודות סלילת כביש גישה עבור מבנה של חברת שילוח בינלאומית לדרכים סמוכות. הרשות התחייבה להשלים את העבודות עד 1.1.08, ובשלכך נקבע בתנאי המכרז כי "לאור דחיפות הפרוייקט עשוי הקבלן הזוכה להידרש לבצע את העבודות בשתי משמרות לפחות...". בהסתמך על נתונים אלה טוענת הרשות כי מאזן הנוחות נוטה נגד מתן הצו. נראה לי שניתן להתנות את הצו בערובה שתבטיח את נזקה של הרשות למקרה של אי עמידה בלוחות הזמנים כלפי חברת השילוח הבינלאומית. ניתן בזה צו ביניים כמבוקש, המותנה בתנאים הבאים: המבקשת תפקיד בתיק בית המשפט בתוך 3 ימים התחייבות לשאת בכל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם למשיבות 1 ו-2 כתוצאה ממתן הצו, לרבות פיצויים שיוטלו על מי מהמשיבות בגין איחור בביצוע העבודות שיגרם כתוצאה מצו הביניים או הצו הארעי, למקרה בו העתירה תידחה או תימחק. המבקשת תפקיד בתוך 3 ימים ערבון נוסף בסך של -.250,000 ₪. ו. משיבות 1 ו-2 ישלמו למבקשת הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.30,000 ₪. מוצע לצדדים להסכים, כי בכפוף לזכותם לבקש רשות ערעור על החלטתי ולתוצאות הליך כזה אם ינקט, תתקבל העתירה ללא צו נוסף להוצאות. מכרזערבות