קיבלתם זימון למשפט תעבורה ביהודה ושומרון ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה ביהודה ושומרון או בקרני שומרון יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה ביהודה ושומרון ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה ביהודה ושומרון או קרני שומרון, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה ביהודה ושומרון ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה ביהודה ושומרון בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה ביהודה ושומרון כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה ביהודה ושומרון ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה ביהודה ושומרון, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה יהודה ושומרון לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה קרני שומרון מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה ביהודה ושומרון, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) נהיגה בשכרות ביהודה ושומרון## כתב האישום שהוגש נגד הנאשם בתיק זה ייחס לו ארבע עבירות; עבירת נהיגה בהשפעת אלכוהול - עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי, נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10 א לפקודת התעבורה ונהיגה בפזיזות - עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה (בכתב האישום נאמר בטעות ההוראה לגבי תנועת יהודה ושומרון). על פי עובדות כתב האישום, ביום 21 בפברואר 2015, בסביבות השעה 02:20, הנאשם נהג ברכב פולקסווגן בשדרות המגינים בחיפה ונעצר על ידי המשטרה לבדיקה. הנאשם נסע בשכרות ותחת השפעת משקה משכר, כך שבבדיקת נשימה שנערכה לו נמצא גופתו אלכוהול בריכוז של 860 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. ##הכרעת בית המשפט:## לאור האמור, אני מורה על זיכוי הנאשם מעבירות נהיגה בשכרות ונהיגה בפזיזות בשל הספק והרשעתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ונהיגה ללא ביטוח. ##(2) עבירת תעבורה של פלסטינאי ביהודה ושומרון## נגד הנאשם הוגש דוח תעבורה המכיל שני אישומים. הנאשם מודה שביצע את העבירה באישום השני אך ביחס לאישום הראשון נטען כי לצד הנאשם ישב אדם העונה להגדרת "ליווי" על פי החוק. אין מחלוקת כי ליד הנאשם ישב תושב הרשות הפלסטינית בשם עלי חליל, יליד 1973, עם רישיון נהיגה מתאים משנת 2000 ואישור עבודה בישראל. תקנה 578 א קובעת: - "תושב אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה המחזיק ברישיון נהיגה תקף לפי סעיף 38 לנספח 38 לנספח 1 להסכם הביניים, ונחשב כמחזיק ברישיון נהיגה תקף בישראל. עם רישיון הנהיגה שלו. " 188 עד 190. רק נהג שמותר לנהוג בישראל ו / או שיש לו רישיון נהיגה ישראלי בלבד יורשה לשמש כמלווה, אין מניעה שמר עלי חליל העומד בתנאים הקיימים בחוק ישמש כמלווה. ליווי ואין מקום שבית משפט זה ימלא את החלל. המחוקק מגנה לפיכך את הנאשם שזוכה מהעבירה המיוחסת לו באישום הראשון. ##הכרעת בית המשפט:## לפיכך, אני מזכה את הנאשם מהאישום הראשון ומרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו באישום השני. ##(3) אי ציות לתמרור בקרני שומרון - פגיעה בהולכת רגל## הנאשם שלפני מואשם כי ביום 22.12.14 בשעה 9:15 נהג ברכב מאזדה בצומת הרחובות הברוש-ניצנים בקרני שומרון, כאשר לכיוון מסע הנאשם הוצב תמרור 302 (עצירה). ובהמשך הדרך היה מעבר. באותה תקופה היא החלה לחצות את הכביש במעבר הנ"ל מימין לשמאל לכיוון נסיעה להולכי רגל. נטען כי הנאשם נהג ברכב בקלילות בכך שלא ציית לתמרור עצור שעשה פנייה שמאלה לכיוון רחוב הברוש, לא האט את הקצב כשהוא התקרב למעבר החציה, לא איפשר להולך הרגל לסיים את המעבר בשלום ופגע בהולך הרגל. בזמן ההשפעה הקורבן היה במהלך מעבר שהתנהלותו של הנאשם לא איפשר את השלמתו וכי הנאשם, יכול היה להבחין בהולך הרגל, לכל המאוחר, כשהחל לחצות את המעבר, אך לא הבחין בכך עד אחרי הפציעה. בעובדה זו, טמונה הרשלנות של הנאשם, שכן אילו הנאשם הבחין בהולך הרגל ונתן שהוא, כפי שאמר, במהירות איטית מאוד, הוא יכול היה להגיב ולמנוע את התאונה. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הנאשמת עמדה בנטל הנדרש ממנה במשפט פלילי, הוכיחה את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר ולכן אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ##(4) עבודות שירות בקרני שומרון בעקבות עבירת תעבורה## הנאשם שלפני הורשע על בסיס הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה המנוגדת לסעיף 62 (3) לפקודת התעבורה. הטענה העובדתית היא כי ביום 28.01.2011 בשעה 03:18 נהג הנאשם ברכב סיטרואן ברחוב הנביאים כשהוא שיכור. בשל כך ביקש פרקליט התביעה לגזור על הנאשם פסילה של שנתיים, מאסר על תנאי וקנס. פה אחד בעניין זה בין בית המשפט לתנועה ברחבי הארץ. יתרה מכך, לאחר ששירות המבחן התרשם לטובה מהנאשם ומצא אותו מתאים לביצוע צו שירות ציבורי, הוא בנה עבורו תוכנית בת 250 שעות שהנאשם יבצע בספרייה בתפקידי תחזוקה במרכז הקהילתי, במסגרת מחלקת הרווחה של המועצה המקומית קרני שומרון. ##הכרעת בית המשפט:## בית המשפט גזר על הנאשם 250 שעות לטובת הציבור, אשר הנאשם יבצע בספרייה בתפקידי תחזוקה במרכז הקהילתי לאוכלוסייה נזקקת בתוך מחלקת הרווחה במועצה המקומית קרני שומרון. ##(5) נסיעה באור אדום באזור יהודה ישומרון## הנאשמים חצו את הצומת כל אחד ברכבם ופנו שמאלה, כאשר הרמזור לכיוון נסיעתם היה אדום. בדיון ההוכחות השני החזירו שני הנאשמים שיוצגו בתחילה על ידי אותו עורך דין, הודו בעובדות כתב האישום ונידונו. הנאשם הוא מהנדס העובד בכיבוי אש, אחראי על אישור תכניות בטיחות האש באזור יהודה ושומרון וזקוק לרישיון נהיגה בכדי להגיע למקומות שונים בתחום אחריותו. הפסילה, הפסילה יסווגו כך שהנאשם מס '2 רשאי לנהוג רק בימי שלישי בשבוע, לצורכי עבודתו ומתן שירותים לתושבי יהודה ושומרון. ##הכרעת בית המשפט:## במצב דברים זה אני מתקן את פסק הדין ומרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: אי עמידה ברמזור אדום ברמזור ונהיגה ברשלנות וזיכויו מעבירות של נזק וחבלה בפועל. ##(6) נהיגה בלי רישיון בשומרון## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף - עבירה לפי סעיף 10 א לפקודת התעבורה. עובדות כתב האישום קובעות כי רישיונו של הנאשם פג בשנת 2009. עורך דינו של הנאשם טען בישיבת הקריאה ביום 10/10/12 כי לנאשם יש רישיון נהיגה בתוקף - רישיון נהיגה פלסטיני. אם הוא תושב יהודה ושומרון - יש לו היתר לכך ממפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון או מהאיש שהוא הסמיך לכך. ##הכרעת בית המשפט:## לכן, מאחר שהוסכם שלנאשם יש רישיון פלסטיני, אין לו היתר צבאי והוא נסע ברכב רשום בישראל ולא באזור, אז הוכחו יסודות העבירה בה הוא מואשם. ולכן אני מרשיע אותו בהתאם. ##(7) העונש על גרימת מוות ברשלנות בקרני שומרון## הנאשם הורשע על פי הודאתו בתיק תאונת דרכים במסגרת הסדר טיעון, לאחר שהראיות החלו להישמע והוא חזר בו מכפירתו. הנאשם הואשם בביצוע עבירה של: גרימת מוות בנהיגה רשלנית עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, סטייה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה מקדומים לכיוון קרני שומרון. ##הכרעת בית המשפט:## בית המשפט קבע את העונשים הבאים: פסילת הנאשם שקיבל או מחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 6 שנים בפועל, הגשת הפסילה תחל מיום הפקדת רישיון הנאשם ותנאי למשך 12 חודשים עבירת נהיגה תוך פסילה. . ##(8) דיבור בטלפון בזמן נהיגה לכיוון קרני שומרון## הנאשם קיבל הודעה על תשלום קנס לפיו ביום 17.1.13 בשעה 9:03 נהג במשאית בכביש 55, 19 ק"מ מזרחה, ובעוד הרכב היה בתנועה הוא השתמש בטלפון הנייד. אי שימוש בדיבורית, בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה. הנאשם ביקש להישפט, כפר המיוחס לו ובית המשפט שמע את הראיות. הנאשם בחר להעיד וטען כי בעת שהיה בדרכו לעבודה בקרני שומרון, בנסיעה ממערב למזרח, הבחין בנסיעת התביעה ממזרח למערב. ##הכרעת בית המשפט:## לאחר שבית המשפט הזהיר את עצמו כי יש עד יחיד בפניו, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומרשיע אותו בהתאם. ##(9) אישור מאת מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון לרישיון נהיגה## על פי הטענה העובדתית, ביום 14.6.15 בשעה 18:00 הנאשם נהג ברכב בסמוך למחסום שועפאת כאשר לא היה לו רישיון נהיגה תקף וכתוצאה מכך לרכבו לא הייתה פוליסת ביטוח תקפה. . בזמן שנקבע לדיון, טען הסנגור המלומד כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה פלסטיני המאפשר לו לנהוג ברכב בישראל מכוח תקנה 578 א לתקנות התעבורה. עורך דינו של הנאשם טען כי לנאשם אין רישיון נהיגה ממפקד צה"ל, כנדרש בתקנה 578 ב לתקנות התעבורה, אך בהחלט יש לראות ברישיון בו הוא מחזיק את הנאשם כרישיון תקף בישראל לכל דבר ועניין. ומטרות. בהקשר זה התייחס עורך דינו של הנאשם להחלטת בית המשפט לתעבורה, שם קבע בית המשפט כי אין מקום לייחס לנאשם, בנסיבות דומות כמו בענייננו, עבירה לפי סעיף 10 (א) לתעבורה וזאת מכוח הכלל הפרשני הקובע כי הוראה ספציפית גוברת על הוראה כללית. הפרקליטות התייחסה לפסק הדין של בית המשפט המחוזי לפיה בית המשפט קבע, בין היתר, כי על מנת שתושב האזור יהיה רשאי לנהוג ברכב שאינו רשום באזור עליו לעמוד בשני תנאים וזה לא מספיק שהוא מחזיק ברישיון נהיגה באישור מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון.

 

צו איסור יציאה מהבית - הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)

להלן פסק דין בנושא צו איסור יציאה מהבית: פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. עתירה זו מופנית נגד החלטתו של המשיב 1 (להלן - המשיב) ליתן צו פיקוח מיוחד לפיו על העותר לשהות בבית מסוים הנמצא ביישוב רותם שבבקעת הירדן ולא לצאת מפתח אותו בית. צו הפיקוח הוצא מכוח צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), תש"ל-1970 (להלן - הוראות הביטחון). 2. העותר הינו אזרח ישראלי שמקום מגוריו בגבעה ליד היישוב יצהר שבשומרון. ביום 11.7.06 נעצר העותר במעצר מינהלי על פי צו שהוצא על ידי שר הביטחון, לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979 (להלן - החוק). שר הביטחון קבע שתקופת המעצר תהא 90 ימים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגן הנשיא ב' אזולאי) אישר את צו המעצר המינהלי אך קיצר את תקופתו וקבע כי הוא יפקע ביום 31.8.06. העותר ערער לבית משפט זה נגד אישורו של המעצר המינהלי. ביום 4.8.06 נדחה הערעור (על ידי כבוד השופט ד' חשין). בפסק הדין שדחה את הערעור נקבע, על יסוד חומר חסוי, כי קיימת "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון המדינה או לביטחון הציבור וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעי שפגיעתו פחותה. 3. ביום 29.8.06 חתם המשיב על צו פיקוח מיוחד לגבי העותר. הצו סמך על סעיף 86 להוראות הביטחון. בצו נאמר כי על העותר "להתגורר בבית שייקבע על ידי בתחומי איזור יהודה והשומרון". עוד נקבע בצו כי העותר לא ייצא מן הבית אלא בהיתר של המשיב או של מי שיוסמך על ידו. בצו נאמר כי תוקפו הוא עד ליום 30.11.06. עוד ביום 28.8.06 חתם רב סרן אייל טולדנו על מכתב שמוען לעותר ובו נאמר כי המשיב קבע שעד לקביעה סופית של הבית בו על העותר לשהות יהא עליו להימצא במעצר בית בביתו שביישוב יצהר. צו הפיקוח ומכתבו של עורך דין טולדנו נמסרו לעותר ביום 31.8.06. במכתב מיום 6.9.06 הודיע רב סרן טולדנו לעותר כי המשיב החליט שעל העותר לשהות במעצר בית בדירה ביישוב רותם. במכתב אף נאמר כי הבית יוצג לעותר על ידי נציג משרד הביטחון בשעה מסוימת ביום 11.9.06 וכי החל מיום 14.9.06 ועד לתום תקופת הצו יהיה עליו לשהות בבית שברותם. העותר לא הגיע למפגש עם נציג משרד הביטחון. הוא הגיש ערעור על צו הפיקוח. הערעור נדון בבית המשפט הצבאי לערעורים בשבתו כוועדת ערעורים. הערעור נדחה ביום 13.9.06. זאת, לאחר שוועדת הערעורים עיינה בחומר חסוי. 4. העתירה שבפנינו הוגשה ביום 14.9.06. במסגרתה ביקש העותר שיינתן צו ביניים להקפאת המצב הקיים, אשר על פיו שהה הוא במעצר בית בביתו שביישוב יצהר. חברתי הנכבדה השופטת ד' ברלינר החליטה ביום הגשת העתירה שלא ליתן צו ביניים. כל אותה עת המשיך העותר לשהות בביתו ביצהר, חרף הצו וחרף דחיית בקשתו לצו ביניים. ביום 20.9.06 נעצר העותר בגין הפרת צו הפיקוח. הוא הובא בפני בית משפט השלום בכפר סבא ביום 21.9.06. בהחלטה מאותו יום (כבוד השופטת נ' קוצר) נקבע, בין היתר, כי על העותר "לשים צעדיו אל מושב רותם מיד עם סיום הדיון". בעקבות הדיון פנה פרקליטו של העותר לרב סרן טולדנו וביקש כי במהלך ראש השנה יוכל העותר לשהות בביתו שביצהר. רב סרן טולדנו הודיע במכתב מיום 25.9.06 בשם המשיב, כי על העותר להתייצב ביישוב רותם עד ליום המחרת בשעה 12 וכי במהלך ראש השנה יוכל הוא לשהות ביצהר ולא ברותם. העותר לא התייצב ביישוב רותם. ביום 28.9.06 הוציא המשיב צו שהוכתר "צו פיקוח מיוחד - הבהרה". בצו נאמר כי למען הסר כל ספק מובהר, כי החל מיום 14.9.06 על העותר לשהות במעצר בית מלא בבית שנקבע ביישוב רותם וכי הוא יוכל לצאת מן הבית רק באישורו של המשיב או של מי שיוסמך על ידו. ביום בו הוצא צו ההבהרה נעצר העותר בביתו שביצהר. הוא הובא בפני בית משפט השלום בפתח תקווה ביום 29.9.06. בית המשפט (כבוד השופטת ל' לב-און) הורה על שחרור בערובה בתנאים. על פי אחד התנאים על העותר לשהות במעצר בית מלא ביישוב רותם, כפי שהורה המשיב. לאחר מכן נעשתה פנייה למשיב על מנת שיאשר לעותר לשהות בתקופת החגים במעצר בית בבית הוריו בירושלים. במכתב מיום 30.10.06 הודיע רב סרן טולדנו כי המשיב החליט שבתקופה מיום 1.10.06 ועד ליום 15.10.06 יוכל העותר לשהות בדירת הוריו בירושלים ויהא רשאי לצאת אך ורק למטרת תפילה. 5. העותר טוען כי צו הפיקוח שהוצא על ידי המשיב ביום 29.8.06 הינו חסר תוקף מאחר שלא ננקב בו מקום מעצר הבית. עוד נטען כי אין בכוחו של המשיב לשלב בצו אחד תיחום של מקום מגורים עם מעצר בית מלא. בנוסף לכך נטען כי הטעם להוצאת צו הפיקוח הינו פוליטי וכי בכל מקרה התנאים בבית ביישוב רותם אינם ראויים. המשיב טען כי יש תוקף לצו, כי החומר הקיים לגבי העותר מצדיק את הוצאת הצו וכי העותר עשה דין לעצמו בכך שלא קיים את צו הפיקוח ולא את החלטתו של בית משפט השלום. בתגובה ובטיעון בעל פה נטען כי אם העותר יציע מקום אחר לשהותו במעצר בית מלא הרי שכל חלופה תישקל. יצוין, כי בצד הדיון הפתוח בו טענו פרקליטי הצדדים, קיימנו אף דיון על פי צד אחד, בו נכחו אנשי שירות הביטחון. הוצג בפנינו חומר חסוי שאין לחושפו. 6. ניתן היה לדחות את העתירה כבר מן הטעם שהעותר עשה דין לעצמו (בג"ץ 212/56 סולומינסקי נ' עירית פתח תקווה, פ"ד יא 446; בג"ץ 8898/04 ג'קסון נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (לא פורסם)). המשיב מצביע על כך שהעותר התעלם מצו הפיקוח ומכך שלא ניתן צו ביניים בבית משפט זה וכן הוא לא קיים את הוראתו של בית משפט השלום מיום 21.9.06 כי עליו לשים פעמיו ליישוב רותם מיד עם תום הדיון. נזכיר, כי העותר טוען שצו הפיקוח אשר ניתן ביום 29.8.06 הינו חסר תוקף, מאחר שלא נקב במקום בו עליו לשהות במעצר. איננו רואים צורך לדון בסוגיה של עשיית דין עצמי מקום שנטען כי הנורמה שלא כובדה הינה חסרת תוקף. אף איננו רואים צורך להידרש לשאלה האם צו הפיקוח מיום 29.8.06 היה חסר נפקות מן הטעם שלא נקבע בו המקום בו על העותר לשהות. כפי שיוסבר, אין מניעה ליתן צו פיקוח הכורך יחד תיחום מגורים עם מעצר בית. אף החומר החסוי הצדיק את מתן הצו. על כן, אפילו הייתה מתקבלת הטענה נגד הצו מיום 29.8.06, ואיננו אומרים שיש לקבלה, הרי משניתנה ההבהרה ביום 28.9.06 ומשמבחינה עניינית קיימת תשתית למתן הצו, דין העתירה להידחות. 7. העותר טוען כי אין זה מסמכותו של המשיב לקבוע כי על אדם לשהות במקום מסוים ולהוסיף ולהורות כי נאסר עליו לצאת מפתח הבית בו עליו לשהות. סעיף 86(א) להוראות הביטחון קובע כי מפקד צבאי רשאי לקבוע בצו שאדם יהא נתון לפיקוח מיוחד. סעיף 86(ב) מורה אילו הגבלות ניתן לכלול בגדרו של צו פיקוח ונאמר בו כי צו יכול שיכלול את כל ההגבלות או מקצתן. ההגבלה הראשונה האפשרית היא קביעה של מקום מגורים שיש לפרטו בצו (סעיף 86(ב)(1) להוראות הביטחון). ההגבלה החמישית שניתן להטילה היא שהנתון לפיקוח "ישאר מאחורי דלתות ביתו למשך אותן שעות שיקבע המפקד הצבאי בצו" (סעיף 86(ב)(5)). מלשונו של סעיף 86 עולה בבירור כי אין מניעה לכלול בצו הן תחימה של מקום מגורים והן קביעה כי נאסרת יציאה מן הבית. הדבר אף מתחייב מתכליתו של הצו. תכלית הצו הינה להסמיך את המפקד הצבאי להפעיל אמצעים הנדרשים לשם שמירת ביטחון המדינה וביטחון הציבור. לאור תכלית זו, אין ספק בדבר שאם ניתן להטיל בנפרד את כל אחת מן ההגבלות שצוינו, אין מניעה להחילן בצוותא. לעניין ההגבלה בדבר איסור יציאה מן הבית בשעות שקבע המפקד הצבאי, ברי כי לאור התכלית הנזכרת אין מניעה להורות כי האיסור יחול בכל שעות היממה. נוסיף, כי למפקד הצבאי נתונה אף הסמכות להורות על מעצר מינהלי (סעיף 87 להוראות הביטחון). אין ספק כי איסור יציאה מפתח הבית במשך 24 שעות הינו פחות פוגעני ממעצר מינהלי. על כן, אף מהיבט זה יש לומר כי סמכותו של המפקד הצבאי להורות על איסור יציאה מן הבית כוללת בחובה את הסמכות לקבוע שהאיסור יחול בכל שעות היממה. עוד נזכיר, כי במקרה של העותר אישר בית המשפט המחוזי, ובעקבותיו בית משפט זה, צו מעצר מינהלי, אף שהגביל את תקופתו. אכן, מדובר היה בצו לפי החוק ולא לפי הוראות הביטחון, אך התכלית הנזכרת אחת היא. 8. נותר לדון בשאלה האם קיימת הצדקה עניינית להוצאתו של הצו. הזכרנו זה עתה כי הן בית המשפט המחוזי והן בית משפט זה קבעו אך לאחרונה כי היה צידוק להוצאת צו מעצר מינהלי נגד העותר. בית המשפט המחוזי קיצר את תקופת הצו וקבע כי הוא יפקע ביום 31.8.06. צו הפיקוח, שפגיעתו כמובן קשה אך בוודאי פחותה מזו של מעצר מינהלי, הוצא על ידי המשיב עוד טרם פקיעתו של צו המעצר המינהלי. כאמור, הוצג בפנינו חומר חסוי שגילויו עלול לחשוף שיטות ואמצעים של שירות הביטחון הכללי ועל כן לא ניתן לגלותו. מטבע הדברים שבמצב כזה מתקשה הנפגע להשיג על הצו. בחנו את החומר תוך התחשבות בקושי המובנה האמור. החומר שהוצג לנו בהחלט מצביע על כך שקיים סיכון לביטחון הציבור, אשר מצדיק את תיחום מקום מגוריו של העותר וכן את האיסור על יציאה מפתח הבית בו עליו לשהות. העותר אף טען נגד התנאים בבית המסוים בו עליו לשהות ברותם. לעניין זה נציין, כי העותר זומן ליישוב רותם ביום 11.9.06 לשם מפגש עם נציג משרד הביטחון וזאת עוד בטרם היה עליו לעבור לגור במקום. העותר לא הגיע למפגש. אילו הופיע למפגש יכול היה הוא להעלות טענותיו באשר לתנאים שם. יתרה מזו, מטעם המשיב נמסר יותר מפעם אחת כי העותר רשאי להציע מקומות חלופיים תחת היישוב רותם וכי כל הצעה תיבדק ותישקל. כלומר, גם עתה יוכל העותר להציע חלופה. 9. אי לכך, העתירה נדחית. משפט תעבורהשטחי יהודה ושומרון