המדינה ביקשהע בשמה ובשם חלק מהנתבעים כי ינתן צו המורה למעבידיהם של חלק מהתובעים בתביעות הנ"ל, להעמיד לעיון המבקשים את תיקיהם האישיים של התובעים במקומות העבודה, באופן שיאפשר לעיין באותם תיקים. להלן החלטה בנושא בקשה לעיון בתיק אישי במקום העבודה: החלטה א. הבקשות שבפני בפני שתי בקשות שעניינן קבלת מידע ממקורות שונים, בכל הנוגע לתובעים בתיקים האזרחיים שהדיון בהם אוחד, תביעות לוחמי צה"ל הטוענים כי לקו במחלות שונות ממשפחת מחלות הסרטן, עקב פעילות צבאית שבה נטלו חלק, במימי הקישון (להלן: תביעת הלוחמים). בבש"א 11759/06 ביקשה המדינה בשמה ובשם חלק מהנתבעים כי ינתן צו המורה למעבידיהם של חלק מהתובעים בתביעות הנ"ל, להעמיד לעיון המבקשים את תיקיהם האישיים של התובעים במקומות העבודה, באופן שיאפשר לעיין באותם תיקים. בבש"א 14690/06 מבוקש ליתן צו אשר יורה לבני משפחות של תובעים שהלכו לעולמם, להגיע לראיון רפואי אצל מומחים מטעם המבקשת, וזאת כדי לקבל מהם פרטים רפואיים מסוג הפרטים אשר המומחים הרפואיים מקבלים במסגרת בדיקה של תובעים אשר בין החיים. כאמור, מדובר בבקשות שהן שונות. עם זאת, ומאחר ומשותף להן ייחודו של הדיון בתיקים העיקריים, ניתנת ההחלטה במשותף בשתי הבקשות, בין היתר, בשים לב לצורך להבהיר כללי דיון שהם נכונים לשתי הבקשות, בשים לב לייחודיות של ההליך העיקרי ומורכבות הדיון בתביעות שהדיון בהן אוחד. ב. המחלוקת בהליך העיקרי ועיקרי העובדות בתמצית כאמור, במסגרת התביעות המאוחדות, תובעים כ-94 לוחמי יחידות שונות בצה"ל שלטענתם לקו בסרטן עקב פעילות במי הקישון. התובעים הגישו תביעת פיצויים כנגד מפעלים תעשיתיים שלטענתם זיהמו את מי הקישון וגרמו כתוצאה מכך לתחלואה. הנתבעים צירפו צדדי ג' רבים וכיום מיוצגים סך כל הצדדים בתיק זה ע"י כ- 45 משרדי עורכי-דין שונים. בית משפט זה קבע כי אין לראות בתביעות שהוגשו כתביעה קבוצתית, במובן זה שעל כל תובע להוכיח את תביעתו. עם זאת, אין חולק כי קיימת זיקה בין מכלול התביעות, ככל שהדבר נוגע להוכחתן, ובמיוחד כאשר חלק מטיעוני התובעים להוכחת התביעה מבוססים על טענות סטטיסטיות, דהיינו הסקת מסקנה מריבוי חולים, כפי שנטען על ידם. מכאן, שהכרעה במחלוקת, גם בהתייחס לכל אחד מהתובעים בנפרד, תחייב את בית המשפט ואת הצדדים להתייחסות מקיפה לתמונה הכוללת, כאשר יהיה בעדויות השונות שיוצגו, בעניינו של כל תובע בנפרד, השלכה על המסקנה הסופית בנוגע לכל אחד מהתובעים. במהלך הדיונים בתיק זה ניתנו כבר מספר החלטות בכל הנוגע למתווה הדיוני וסדרי דין. חלק מאותן החלטות עמדו לביקורתו של בית המשפט העליון ואושרו על ידו, כאשר נקבע כי בהליך זה, על המורכבות המיוחדת שבו, יש מקום לגמישות והתאמה מיוחדת של סדרי הדין לצרכים הדיוניים של התיק. ראה: רע"א 11029/05 מיכאל עצמון ו-94 אחרים נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח', תק-על 2006(1), 4583. למען הסדר יצוין כי במקביל מתנהלת תביעה בעלת רכיבים משותפים רבים לתביעה נשוא התיקים המאוחדים. מדובר בתיקים מאוחדים של דייגים ועובדים אחרים בנמל הקישון, שטוענים גם הם כי לקו במחלות סרטן כתוצאה מפעילותם במי הקישון (להלן: תביעת הדייגים). הנתבעים וצדדי ג' המיוצגים בתיקי תביעת הלוחמים, נשוא בקשות אלו, הם למעשה אותם צדדים, כמעט במדויק, לתביעת הדייגים, למעט התובעים עצמם ובאי-כוחם. תביעות הלוחמים מצויות עדיין בשלב של קדם משפט ממושך, במסגרתו הוגשו גם בקשות אלו. בתביעות הדייגים מצוי הדיון בשלב מתקדם של שמיעת ראיות. למעשה העידו כבר רוב התובעים שהם דייגים או עובדי נמל הקישון, ובקרוב תתחיל שמיעת עדותם של מומחים רפואיים ואחרים. יצוין כי בשתי התביעות נקבע כי בשלב הראשון ידון הקשר הסיבתי, במובנים שנקבעו והוגדרו בהחלטות שניתנו בעבר, וכאמור, אושרו על-ידי בית המשפט העליון. ג. הכללים הדיוניים שנקבעו בתביעת הדייגים והשלכתם על תביעת הלוחמים ביום 21/11/06 טענו הצדדים בפני בענין הבקשות הנ"ל. יצוין למען הסדר כי פרוטוקול הדיון נרשם בתיקים העיקריים והמאוחדים, וזאת במסגרת דיון בישיבת קדם משפט בה דן בית המשפט בסדרה של בקשות. בין יתר הטיעונים שהעלו הצדדים, היתה התייחסות לסדרי הדיון שנקבעו בתביעת הדייגים, לרבות החלטות שניתנו שם. הנתבעים וצדדי ג' מבקשים לאמץ את סדרי הדיון שנקבעו בתביעת הדייגים גם בתיקי הלוחמים. ב"כ הלוחמים, עו"ד קפלנסקי, טוען כי אין מקום לאמץ כללים אלה, באשר החלטות שנקבעו בתיק הדייגים אינן מהוות בגדר של תקדים מחייב לצורך תיק הלוחמים וכאמור בטיעוניו, גם לגופו של ענין אין מקום לאמץ את סדרי הדין הנ"ל. אין חולק כי החלטות שהתקבלו בתיקי הדייגים אינן בגדר של תקדים מחייב במובנו המשפטי. ב"כ התובעים בתיק הלוחמים אינו צד בתיק הדייגים. ממילא לא נשמעו טיעוניו שם וההחלטות שהתקבלו שם אינן מחייבות. עם זאת, אינני סבור כי יש מקום להתעלם מהנסיון המשפטי והדיוני שנצבר בתיק הדייגים. ראשית, ולמען הסדר, יצוין כי חלק מההחלטות בענין סדרי דיון שנקבעו בתיק הדייגים, נקבעו למעשה לראשונה דווקא בתיק הלוחמים ואף אושרו על ידי בית המשפט העליון והועתקו בהמשך לתיק הדייגים. בית המשפט העליון גם קבע בהחלטות שניתנו במסגרת תיק הלוחמים, כי מדובר בתיק ייחודי, ככל שהדבר נוגע לאופן ניהול הדיון בו ואישר את סדרי הדיון שחלקם הועתקו בהמשך לתיק הדייגים. מעבר להיבט הפרוצדורלי, סבור אני כי גם לגופו של ענין אין סיבה שלא לאמץ סדרי דיון מהותיים שנקבעו בתיק הדייגים. אין, למיטב ידיעתי, נסיון משפטי רב ותקדימים משפטיים פסוקים במדינת ישראל בתביעות מסוג אלו שבפני, ככל שהדבר נוגע הן לסוגיה המהותית והן לאופן ניהול הדיון. מכאן, שגם אם לא קיים בפסיקה פסק דין של בית המשפט העליון המהווה תקדים מחייב לאופן ניהול הדיונים בתיקים אלו, הרי שנסיון שנצבר בניהולו של תיק אחד, והחלטות שהתקבלו שם, בהחלט יכולים לשמש כמקור לקביעת סדרי דיון והחלטות מהותיות גם בתיק האחר. על זאת אוסיף שלא בכדי הוחלט לרכז את שני התיקים אצל אותו שופט, וזאת מאחר ויש בתיקים הנ"ל הרבה מהמשותף, הן בגוף השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה והן באופן הדיוני שבו יש לנהל את התיקים. בהחלט יתכן שניתן לשמוע תיקים מסוג זה גם בדרך אחרת. ואולם, לעת הזו, נקבעו סדרי דיון, שכאמור כבר אושרו על-ידי בית המשפט העליון, בכל אחד מהתיקים בנפרד, ובנסיבות אלו, סבור אני כי אין מניעה להעתיק מהתיק האחד לאחר, ובמיוחד כשלא שמעתי טעם של ממש להתנגדות לאימוץ סדרי דיון שרוב הצדדים כבר התנסו בהם, באופן שיועתקו גם מתיק הדייגים לתיק הלוחמים. מכאן, שהגם שהחלטות בתיק הדייגים אינן מהוות תקדים מחייב במובנו המשפטי לתיק הלוחמים, הרי שניתן ללמוד מהנסיון שנצבר שם, ואיני רואה מניעה משפטית לאמץ אותם סדרי דיון והחלטות, במקרים המתאימים. מכאן, אדון בבקשות לגופן. ד. בש"א 11759/06 במסגרת בקשה זו ביקשה פרקליטות המדינה ליתן צו המופנה כנגד מעסיקים של התובעים, אשר יורה להם לאפשר למבקשים לעיין ולצלם את תיקיהם האישיים של התובעים, לרבות מסמכים רפואיים בעניינו של כל אחד מהתובעים, אלו שבחיים ואלו שלמרבה הצער הלכו לעולמם. ב"כ התובעים מתנגד לבקשה, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים. בכל הנוגע לטעמים הדיוניים, טוען ב"כ התובעים כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, בניגוד לתקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי. בכל הנוגע לטעמים מהותיים, טוען ב"כ התובעים כי מדובר בבקשה שאינה לצורך, שיש בה פגיעה בלתי מוצדקת בפרטיות, וזאת לצורך קבלת מסמכים שאינם רלוונטיים כלל לתביעה. בין היתר, וכדוגמא, ציין בפני כי בתיק של עובד עשויים להיות מסמכים הקשורים לשכרו, דבר שאינו נחוץ בשלב זה של התביעה, או לשיקולים בענין קידומו וכיו"ב, דברים שאינם רלוונטיים כלל לקביעת הקשר הסיבתי בשלב זה של הדיון. בשולי טענותיו, סעיף 11 לתגובה, חוזר ב"כ התובעים להזכיר את מה שבזמנו נחשב לטעמו כפגיעה בפרטיות ובשם טוב של התובעים, זאת כאשר התבקשו לחתום על כתבי ויתור על סודיות רפואית, המופנים לסדרה של מוסדות, לרבות שרות בתי הסוהר, דבר אשר לגישתו של ב"כ התובעים, היה פגיעה בשמם הטוב ובפרטיותם של התובעים. נראה כי חלק מהטענות שחזרו ועלו בפני במסגרת הדיון בבקשה זו, נטענו כבר בעבר ואף ניתנו החלטות בענין. מוצא אני לנכון להבהיר בתמצית את התייחסותי לכל אותן טענות המתייחסות לטופסי הויתור על הסודיות הרפואית, אשר למרבה הצער מעסיקים את בית המשפט מזה למעלה משנה, ומעבר לכך, מעכבים את קיומו המהותי של הדיון. לא ראיתי אז ואיני רואה כעת כל פגם בכך שטופס ויתור על סודיות רפואית שמוציאה פרקליטות המדינה, כולל בתוכו מראש כל מוסד, אשר יש אפשרות כלשהי שאדם המגיש תביעה היה מטופל במסגרתו בדרך זו או אחרת. העובדה שבטופס וס"ר סטנדרטי מופיע גם שמו של שרות בתי הסוהר, כמוסד שניתן לפנות אליו בבקשה לקבלת פרטים, אין בו כל פגיעה מכל סוג שהוא, באדם החותם על הטופס לויתור סודיות. העובדה שבראש הטופס מצויינים סדרה של מוסדות, אינה קובעת כי לחותם הטופס יש זיקה כלשהי למוסדות הנ"ל. ככל שמוזכר מוסד כלשהו בטופס הוס"ר, המשמעות היחידה היא שניתן לפנות אליו באמצעות טופס וס"ר זה, ואין בכך כדי לקבוע שהאדם החותם על הטופס היה נתון לפיקוח או מטופל באותו מוסד. כך הדבר נכון לגבי כל המוסדות המפורטים בראש הטופס וכך גם בנוגע לשרות בתי הסוהר. מעבר לכך, ההנחה כי לא יתכן שמי מהתובעים היה אי פעם בפיקוח של שרות בתי הסוהר, אינה יכולה להנחות את הנתבעים בקבלת החלטותיהם. אמנם, ועל כך אין חולק, יוצאי היחידות הרלוונטיות לתביעה הנוכחית הם אנשים אשר בדרך כלל שרות בתי הסוהר הוא מהם והלאה, ואולם היו כבר מקרים שגם אנשי בעלי עבר מפואר הגיעו בדרך זו או אחרת לבתי סוהר. מכאן, שזכותם של הנתבעים לערוך בדיקה ובירור, ואין בעצם הבדיקה כדי לפגוע במי מהתובעים ומובן מאליו שאין בבדיקה ובירור כדי להוות קביעה כי מי מהתובעים הוא בעל עבר פלילי מכל סוג שהוא. מכאן, שלטעמי הטרוניה שחזרה ועלתה בענין זה, לא היתה במקומה, לא היה בסיס לכל ההתכתשות שבין הצדדים בענין הוסר"ים, וראוי שענין זה יוסר מסדר היום. בכל הנוגע לבקשה הנוכחית - ככל שהדבר נוגע להליך הדיוני, סבור אני כי אין מדובר בבקשה לפי תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, אלא בבקשה המוגשת בהתאם להוראות סימן ה' לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה הזמנת עדים. למעשה, מדובר בהזמנה שהיא בהתאם לתקנה 182 ו- 183 לתקנות סדר הדין האזרחי, ביחד עם תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, דהיינו בקשה להזמנת עד אשר אינו נדרש להעיד אלא להמציא מסמכים. בקשה זו אין צורך לתמוך בתצהיר וניתן היה להגיש את הבקשה אף בדרך של בקשה לזימון עדים ולא בדרך של צו לאפשר עיון במסמכים. למעשה, התבקש הצו כדי לחסוך את הליך זימון העדים. עם זאת, אין מדובר בבקשה המופנית אל התובעים בהתאם לתקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר ולא מדובר כלל בבקשה לעיון במסמכים המצויים ברשות התובעים ולא נזכרו בגילוי המסמכים או בכתבי טענות ותצהירים. מכאן גם שאין צורך בתצהיר כדי לתמוך בו את הבקשה. לגופם של דברים, סבור אני כי יש לאפשר לנתבעים וצדדי ג' לקבל לידיהם מסמכים מתוך תיקים המתנהלים אצל המעסיקים של כל אחד מהתובעים, ככל שמסמכים אלה רלוונטיים לבירור סוגיית הקשר הסיבתי. מתיק הדייגים, שהדיון בו מקדים את תיק הלוחמים, למדנו שלעיתים קורה שתובעים אשר השיבו לשאלונים מפורטים וכן נבדקו אצל מומחים, לא ידעו להשיב או פשוט שכחו (ואיני מייחס, במסגרת החלטה זו, סיבה אחרת), על קיומם של ארועים בעברם התעסוקתי, אשר יש בהם משום חשיפה לחומרים מסרטנים או בעיות בריאות הרלוונטיות לסוגיה של הקשר הסיבתי. מידע שנאסף ממעסיקים תרם לאיסוף אינפורמציה שהיא רלוונטית גם למחלוקת בנוגע לבירור הקשר הסיבתי. מכאן, שיש מקום לאפשר לנתבעים לדלות מידע, ככל שיש כזה, בנוגע לתובעים מהתיקים המתנהלים אצל מעסיקיהם בעבר ובהווה. מובן, כי יכול ויהיה בכל אותם תיקים גם מידע שאינו רלוונטי להתדיינות. אין מקום לפגוע בפרטיות של מי מהתובעים בעניינים שאינם נוגעים למחלוקת שבפני. ואולם, ענין זה יכול שיבורר בהתייחס לתוכנו של תיק המתנהל אצל מעסיק, זאת כאשר תהיה התנגדות להצגת מסמך מסוים לעיון התובעים. אין מקום להתנגדות גורפת לעיון בתיקי התובעים המתנהלים אצל מעסיקיהם. אוסיף עוד, כי בדיון בפני הועלו טענות על-ידי ב"כ התובעים שהן, לכאורה, טענות שמטרתן להגן על המעסיקים. אינני סבור שבמסגרת דיון בבקשה זו יש צורך להגן על המעסיקים ובמיוחד לא מטעם ב"כ התובעים. זכותו של כל מעסיק, אשר יקבל פניה להצגת מסמכים, בין אם בשלב זה ובין אם בשלב מאוחר יותר, עת יזומן לבית המשפט מכוח תקנה 178 ותקנה 183 לתקנות סדר הדין האזרחי, להתנגד לזימונו כעד אם סבור הוא כי עצם עדותו פוגעת בו. אשר על כן, בסיכומו של דבר, סבור אני כי יש להעתר לבקשה וליתן צו המופנה למעסיקים של התובעים, לאפשר לנציגי הנתבעים לקבל לידיהם לעיון את תיקיהם האישיים של התובעים, בכפוף לסייגים הבאים: א. כל מעסיק שיקבל לידיו צו המורה לו לאפשר עיון והעתקה של מסמכים לצורך הצגתם בבית המשפט, יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה שלא לאפשר עיון, וזאת בתוך 15 ימים מיום שיומצא לו צו, כאמור לעיל. ב. כל מעסיק יודיע לתובע הרלוונטי, כי התבקש לאפשר עיון בתיק המנהל אצלו וכן יודיע לעובד את טיב המסמכים המצויים בתיק. תובע המתנגד לאפשר עיון במסמכים מסויימים מתוך התיק, יוכל להודיע על כך לבית המשפט ואז יתקיים דיון בהקשר לעיון במסמכים הספציפיים בתיקו של אותו תובע, המתנהל אצל המעביד. ג. כל מסמך הנוגע לתובעים שיגיע לידי הנתבעים במסגרת הליך זה, ישמר בחזקתם בסודיות כדי להגן על פרטיות התובעים ולא יעשה בו כל שימוש שלא לצרכי בירור תביעות אלו שבפני. ד. ב"כ המבקשת יכין צו לחתימת בית המשפט שבו יפורטו התנאים הנ"ל וצו זה יועבר למעסיקים הרלוונטיים. ה. בש"א 14690/06 במסגרת בקשה זו עותרת הנתבעת מס' 1, ואליה מצטרפים בתמיכה ב"כ הצדדים הנוספים, להורות למשיבים, שהם נציגי עזבון של שמונה מבין התובעים אשר הלכו לעולמם, למרבה הצער, להתייצב לראיון רפואי אצל מומחים מטעם המבקשת. למעשה, מהות המבוקש היא שיתייצב נציג המכיר היטב את התובע המנוח, באופן שיאפשר למומחים הרפואיים מטעם הנתבעים וצדדי ג', לקבל ממנו מידע לגבי ההסטוריה הרפואית של אותו מנוח, באופן דומה להליך המתבצע ביחס לתובעים שהם בחיים, המוזמנים להבדק אצל מומחים רפואיים מטעם הנתבעים. תקנה 128(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה בדיקה רפואית והגשת חוות דעת מטעם בעל דין אחר, קובעת כדלקמן: "הגיש בעל דין חוות דעת בענין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו, תוך 30 ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה מטעמו..." ב"כ הצדדים טענו בפני ארוכות לענין תחולת התקנה על הסוגיה שבפני, דהיינו האם ניתן לזמן אדם שאינו אותו אדם אשר בהתייחס למחלתו הוגשה חוות דעת רפואית מטעמו, או שהוא בעל דין, לשיחה או בדיקה אצל מומחה רפואי. עוד נטושה מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לעצם הצורך בבדיקה או ראיון מסוג זה אצל רופא מומחה. בכל הנוגע לצידוק בקיומו של ראיון או בדיקה, טוען ב"כ התובעים כי הנתבעים שלחו שאלונים מפורטים וקיבלו לידיהם את כל התיקים הרפואיים ודי בכך. אין עוד צורך לזמן נציגי משפחה כדי לחקור אותם באמצעות רופאים על מצבו וההסטוריה הרפואית של התובע שנפטר ודי במידע שהועבר באמצעות התיק הרפואי והתשובות לשאלונים. סבור אני כי בענין זה לא ניתן לקבל את עמדת ב"כ התובעים, ולו הייתי סבור שיש לקבל אותה, כי אז גם הייתי סבור שיש לפטור את התובעים שיכולים להבדק, מבדיקה אצל מומחים רפואיים מטעם הנתבעים. אין מחלוקת בין הצדדים כי לנתבעים שמורה הזכות לזמן את התובעים המצויים בין החיים, כדי להבדק אצל מומחים מטעם הנתבעים. לא שמעתי טענה כאילו זימון של תובעים המצויים בין החיים לבדיקה אצל מומחים מטעם הנתבעים, הוא מיותר, ככל שהדבר נחוץ לבירור המחלוקת שבין הצדדים או מהווה התנהגות בחוסר תום לב של הנתבעים. מכאן, שאותו דין ואותו הצדק לבדיקה, צריך לחול, בשינויים המתחייבים, גם בנוגע לתובעים שהלכו לעולמם. מעבר לכך, אינני סבור כי תקנה 128(א) הנ"ל אינה חלה במקרה זה. אין חולק כי משנפטר אדם ועזבונו נכנס בנעליו, הופך העזבון לבעל דין. מכאן, שיש לראותו מרגע שהפך לבעל דין, כבעל דין לכל דבר וענין, וחלות עליו כל החובות, והוא זכאי לכל הזכויות, שיש לכל בעל דין בתיק. למעשה, העזבון אשר הפך להיות לבעל דין נכנס בנעליו של התובע שהלך לעולמו, וחובות שהיו לתובע, ככל שהדבר נוגע לשיתוף פעולה דיוני עם הנתבעים, חלים על העזבון. מעבר לכך, תקנה 128(א) הנ"ל עוסקת בהעמדת "נושא חוות הדעת לבדיקה...". לטעמי, יש לפרש את התקנה באופן הרחב המקיים את תכלית החקיקה והמאפשר לבית המשפט את גילוי האמת. ניתן לאמץ לצורך זה את הפירוש המילוני הרחב של המילה נושא, התואם גם את תכלית החקיקה במקרה זה. על פי מילון אבן שושן "נושא" הוא "העניין המדובר, הדבר או האיש הנדון". פירוש דומה למילה "נושא" ניתן למצוא גם באתר האקדמיה ללשון עברית כ"עניין שדנים בו" (ראה: ). סבור אני כי פירושים אלו נכונים גם למחלוקת שבפני. נושא חוות הדעת, כמשמעו בתקנה 128(א), אינו דווקא האדם, שהוא נשוא חוות הדעת, אלא מחלתו והגורמים למחלה. הנושא של חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט, ושל הדיון כולו, הוא מחלתם של תובעים והקשר שבינה לבין שהייתם במי הקישון (ככל שעובדה זו תוכח). מכאן, שהפירוש התכליתי של הוראת תקנה 128(א) מוביל אל המסקנה כי ניתן להעמיד את נושא חוות הדעת, שהוא המחלה והגורמים לה, לבדיקה אצל מומחה, ובעל דין אשר הוגשה חוות דעת מטעמו, בין אם חוות הדעת מתייחסת לגופו ומחלתו של בעל הדין עצמו, ובין אם חוות הדעת מתייחסת לגופו ומחלתו של מנוח שבעל הדין בא בנעליו, מחוייב לאפשר העמדה לבדיקה רפואית של הנושא שבמחלוקת, הוא מחלתו של המנוח (במקרה זה). פירוש זה מתיישב גם עם ההגיון לפיו אין מקום להצמיח יתרון דיוני או לפגוע בזכויות דיוניות של מי מהצדדים אך ורק מהטעם שהתובע הלך לעולמו. כשם שהדין מאפשר ליורשיו של המנוח להמשיך ולנהל את תביעתו, ואם תוכח לזכות בפיצוי אשר היה מגיע למנוח בחייו, כך גם יש לאפשר לנתבעים לקבל מיורשיו של המנוח את מלוא המידע שיש ברשותם, בכל הנוגע לעברו הרפואי של המנוח, לרבות הסטוריה רפואית משפחתית, נתונים שכולם רלוונטיים למחלוקת שבפני. אשר על כן, ובסיכומו של דבר, אני נעתר לבקשה ומורה כי נציגים מטעם עזבון התובעים שהלכו לעולמם יתייצבו במועד שיתואם בין הצדדים לראיון רפואי, באופן שיאפשר להציג להם שאלות ולקבל מהם מידע בכל הנוגע להסטוריה הרפואית של המנוחים. אין צורך לומר כי ראיון כאמור, יערך על-ידי רופאים מטעם הנתבעים שיפעלו בכל הרגישות הראויה, בהתחשב בסבל שכבר נגרם לבני משפחה של כל אחד מהמנוחים, באופן שבו הראיון לא יגרום לסבל מיותר. אבהיר לענין זה, כי הנחיה זו, ככל שהיא נדרשת, נכונה תמיד גם לגבי תובע שנמצא בין החיים ולא מצאתי בסיס לטענה כי עצם זימון לבדיקה כאמור, או לראיון אצל רופא, יש בו כדי להוות השפלה או פגיעה, זאת בין אם הנבדק בין החיים ובין אם מדובר בקרוב משפחה. אוסיף עוד כי ראוי הוא, כדי להקל ולייעל את ההליך, כי יבחר מיורשיו של כל אחד מהמנוחים, אותו אחד אשר יש לו את מירב המידע הרלוונטי, באופן שיאפשר את איסוף המידע באמצעותו, במהירות וביעילות, תוך הטרדה מינימלית של יתר היורשים. שיתוף פעולה על-ידי שני הצדדים רק יקל וייעל את הדיון, זאת מעבר לקיום חובת תום הלב החלה על שני הצדדים במסגרת הליך זה. לענין החלת חובת תום הלב, הן בעצם הדרישה להתייצב לבדיקה או לראיון והן באופן של שיתוף פעולה בבדיקה, ראה בספרו של אורי גורן, "סוגיות בסדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית), עמ' 218. אשר על כן ובסיכומו של דבר, ניתן צו כמבוקש, בבש"א 14690/06. ו. סיכום בסיכומו של דבר, ניתן צו כמבוקש, בסייגים שפורטו לעיל, הן בבש"א 11759/06 והן בבש"א 14690/06. לא מצאתי לנכון לחייב, בשלב זה, בהוצאות הדיון בבקשות אלו ואולם ניתן יהיה לטעון בעניין זה בבוא העת, במסגרת סיכום הטענות בתיק העיקרי. בשולי האמור לעיל, אין לי אלא להוסיף כמשאלה, כי הצדדים ימצאו את הדרך לקדם את ההליכים נשוא הדיון המקדמי, באופן שבו יאפשר לבית המשפט להגיע סוף סוף לשמיעת הראיות ולהכרעה בסכסוך במסגרת העיקרית. אזכיר לצדדים, בענין זה, כי עוד בשנת המשפט שעברה, שוריינו ימים רבים לדיונים ושמיעת ראיות ולמרבה הצער לא ניתן היה לנצלם לטובת תיק זה. כעת מצויים אנו באמצע שנת משפט, ושוריינו ימים רבים לשמיעת הוכחות, ובהעדר שיתוף פעולה, לא יהיה מנוס, וגם ימים אלו יעברו בסופו של דבר לטובת רבים ואחרים שמחכים לבירור עניינם מזה זמן. בקשת עיוןתיק אישי