מינוי מומחה ללא חוות דעת מטעם התובע

מה הדין במקרה של בקשת מינוי מומחה מטעם בית המשפט מבלי שהתובע הגיש חוות דעת מטעמו ? מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט - תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: "התקנות", קובעת כי אם רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי ס' 24 לפק' הראיות [נוסח חדש] תש"ל-1971. על פי תקנה זו בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה חייב, לדעתי, לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית בתחום שהוא מבקש להוכיח. על פי התקנות בית המשפט אינו מוסמך למנות מומחה מטעמו אלא בהסכמת כל בעלי הדין באותו הליך. בהעדר הסכמה זו לא ימנה בית המשפט מומחה לפני שבעל הדין עצמו מגיש חוות דעת מטעמו אלא במקרים חריגים, ובנסיבות מיוחדות. משהוגשו חוות הדעת מטעם בעלי הדין, מוסמך בית המשפט, למנות מומחה מטעם בית המשפט בהתאם לתקנה 130 לתקנות. לסוגיה זו ראה ספרו של כב' הנשיא גורן, "סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה שמינית בע' 248, והפסיקה המובאת שם - רע"א 10251/02 אפריים רף נ. דואני, פ"ד נז (1) 797, ראה גם החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בבש"א 7237/04 - ת.א. 3641/04 ד"ר ליאת סמואל ואח' נ. האוניברסיטה העברית ואח' תק-מח' 2004 (4) 3083 לפיה מינה בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט מבלי "לעבור" את המסלול של תקנה 127. להלן החלטה בנושא מינוי מומחה ללא חוות דעת מטעם התובע: החלטה 1. התובע, להלן: "המבקש", נפגע לטענתו, ביום 17.2.02, במהלך עבודתו אצל הנתבעת, להלן: "המשיבה", בתאונה שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה, להלן: "התאונה". לפני בקשתו של המבקש, בש"א 12932/05, שהוגשה ביום 14.9.05, להלן: "הבקשה", לצירוף חוו"ד מומחה בתחום הפסיכיאטרי לכתב התביעה, ולחילופין, למינוי מומחה מטעם בימ"ש בתחום זה. קדם לבקשה זו, בקשה, בש"א 4021/05, שהוגשה ביום 10.3.05, להלן: "הבקשה הראשונה", לתיקון כתב התביעה ע"י צירוף חברת ביטוח וכן "תיאור מפורט של ההתפתחויות הרפואיות - שליליות, ממועד הגשת כתב התביעה ועד היום, לרבות נכות פסיכיאטרית... הכל לפי נוסח כתב התביעה המתוקן". בהחלטתי מיום 29/8/05, להלן: "ההחלטה", דחיתי את הבקשה אך ציינתי: "יכול להיות שכתוצאה מהתאונה נפגע התובע פגיעה נפשית ועל פגיעה זו התווסף הפיגוע החבלני שהמבקש היה עד להתרחשותו. המבקש לא צירף אף מסמך רפואי התומך בטענתו שהוא בטיפול פסיכיאטרי. בשלב זה אינני מוכן לקבל את הבקשה אך אם תוגש בקשה חדשה ... שתהא מבוססת או נתמכת על טיפול שמקבל התובע בתחום הפסיכיאטרי, אהיה מוכן לשקול את עמדתי שנית". 2. בעקבות ההחלטה הגיש המבקש את הבקשה ביום 14.9.05. המבקש טוען, כפי שטען בבקשה הראשונה, כי הוא נמצא בטיפול פסיכיאטרי במרכז רפואי רמב"ם ותמך את טענתו בתיעוד הרפואי כמפורט להלן: 1) תעודת חדר מיון פסיכיאטרי של ביה"ח רמב"ם מיום 20/10/03, נספח "א"; 2) תעודה רפואית של ד"ר א. גולד, מהמרפאה הפסיכיאטרית מרמב"ם, מיום 4/12/03, ובה פירוט טיפול תרופתי, נספח "ב"; 3) תעודה רפואית נוספת של ד"ר א. גולד, מיום 15/1/04 המצביעה על המשך מעקב פסיכיאטרי במרפאה והמשך טיפול תרופתי עם עליה במינונים, ופירוט התרופות, נספח "ג"; 4) מספר תעודות רפואיות שניתנו על-ידי ד"ר א. גולד, מיום 15/3/04, נספח "ד", מיום 6/9/04, נספח "ה" ומיום 21/3/05, נספח "ה(1)"; 5) אישור המרפאה לבריאות הנפש לפיו המבקש ביקר במרפאה ב-20 המועדים המפורטים שם, בתקופה שבין 15/3/04- 22/8/05. לטענת ב"כ המבקש התיעוד שצורף אינו מקיף, מרשו ממשיך לקבל טיפול תרופתי רציף ושוטף וכי יתר המסמכים נמצאים ברמב"ם והוא הזמין אותם. המבקש הוסיף וטען כי היה עד לאירוע חבלני והגיש תביעה לענף נפגעי איבה, שליד המל"ל, אך תביעתו נדחתה והמל"ל לא הכיר בנכותו הפסיכיאטרית כנובעת מפעולת איבה. ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דחה את הערר שהגיש ..... וקבע כי אין קשר בין נוכחות המבקש בפעולת איבה לבין נכותו הפסיכיאטרית. ב"כ המבקש ציין בבקשה כי ישיג את התיק ויעבירו לביהמ"ש, אך עד היום התיק טרם הומצא. לעומת זאת, ממשיך המבקש וטוען כי ענף נפגעי העבודה במל"ל הכיר בנכותו הפסיכיאטרית מהתאונה וקבע לו נכות פסיכיאטרית בשיעור של 10% לצמיתות, בהתאם לס' 34ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשי"ו-1956, כעולה מדו"ח המל"ל, נספח "ז" לבקשה, המעניקה נכות בגין "סימנים סוביקטיביים ואוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה. 3. המשיבה מתנגדת לבקשה בעיקר מן הנימוקים הבאים: 1) האיחור בהגשת הבקשה: כתב התביעה הוגש עוד ביום 6/11/00, והתאונה אירעה ביום 17/2/00, עת נפגע המבקש בידו, כתוצאה ממכת פטיש, והבקשה הראשונה הוגשו כעבר חמש שנים מיום אירוע התאונה. 2) הקשר הסיבתי בין התאונה להתפרצות התופעות הפסיכיאטריות: המשיבה אינה חולקת על כך שהמבקש מצוי במעקב ומקבל טיפול פסיכיאטרי, אך טענה כי אין בין התאונה לבין טיפול זה כל קשר. 3) צירוף פרטיכל הועדה של המל"ל: המבקש צירף פרוטוקול וועדת המל"ל שהכירה בנכותו הנפשית כתוצאה מהתאונה. המשיבה טוענת כי קביעות הועדות הרפואיות של המל"ל אינן קבילות ואין להן כל מעמד בתביעת נזיקין, אלא לצורך חישוב ניכוי תשלומי המל"ל, כפי שנקבע ברע"א 7474/00 עירית תל-אביב נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו(2) 193, בע' 195: "... על ידי מתן אפשרות להגיש את חוות דעתן של הועדות הרפואיות, מוקנה לבעל הדין המגיש חוות דעת אלו יתרון לא ראוי, אף אם בעל הדין הוא רשות שלטונית, שכן ברור כי לא ניתן יהיה לחקור חקירה שכנגד את חברי הועדה הרפואית שאת חוות דעתה מבקש המוסד לביטוח לאומי להגיש". בפסק דין זה, ממשיך ב"כ המשיב וטוען לא הותר למל"ל לסמוך על קביעות הועדות הרפואיות, בתביעת שיבוב של המל"ל נגד מזיק. מסקנתו של ב"כ המשיבה קל וחומר כי אין לכך מקום בתביעתו של הניזוק עצמו." עוד טענה המשיבה כי אין לסמוך על הקביעה של המל"ל מאחר והמבקש לא התייחס בפני הועדה הרפואית של המל"ל לאירוע החבלני אשר אירע ביום 6/3/03 שהמבקש היה עד לו ואשר, לטענתו, השפיע עליו עד כדי כך שהגיש תביעה לקצין התגמולים בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי איבה, תש"ל-1970, להלן: "החוק". קצין התגמולים דחה את תביעתו והמבקש הגיש ערר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אך הערר נדחה. 4) המועד לקבלת הטיפול הנפשי: המבקש התחיל את הטיפולים הנפשיים לאחר "הפיגוע" בעוד הוא נפגע בתאונה כשלוש שנים קודם לכן, ובמהלכן לא היה כל זכר לבעיות נפשיות. המבקש גם לא הסביר מדוע פנה לטיפול נפשי רק לאחר זמן רב מהתאונה מצד אחד, ומדוע לא פנה מייד לביהמ"ש בבקשה להוסיף טענה בדבר הנכות בתחום הנפשי, מיד עם תחילת קבלת הטיפול, והמתין תקופה ארוכה כדי להגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה להוספת טענה בענין הנכות הנפשית. 5) חוות הדעת בהליך אחר: ב"כ המשיבה מתנגד גם לבקשת המבקש להסתמך על חוו"ד הפסיכיאטר שניתנה במסגרת ערר מכח החוק, באשר חוות דעת זו אינה קבילה בהליך הנוכחי, אין לה משקל כלשהו וממילא אין בה כדי להצביע על קשר סיבתי בין התאונה לבעיות הנפשיות של התובע. מוסיפה המשיבה וטוענת כי עצם ניהולו של הליך הערר על קביעת המל"ל מכוח החוק, מלמד כי המבקש מייחס את בעיותיו הנפשיות לפיגוע ולא לתאונת העבודה. 6) חוסר תום הלב בהליך שנקט המבקש: עמדת המשיבה היא כי ההליך בו נקט המבקש, הן בבקשתו הראשונה והן עתה בבקשתו להתיר צירוף חווה"ד, נגוע בחוסר תום לב, מאחר ולא גילה בבקשה הראשונה את העובדות בנוגע לפיגוע החבלני וההליכים שנקט בגינו, ומנסה לייחס בעיותיו הנפשיות לתאונה ולפיגוע החבלני לסירוגין בהתאם למטרה שרוצה להשיג. מכל מקום, טוענת המשיבה הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה משום שהתובע לא הסביר מדוע פנה בשלב מאוחר לטיפול נפשי, וממילא, מדוע עתר בשלב מאוחר לצרף חוו"ד. 7) בהתייחסו לטענה כי התאונה גרמה לנכות נפשית שהפיגוע גרם להחמרתה טען ב"כ המשיבה שאפשרות זו לא העלה המבקש בבקשה אלא הועלתה ע"י בית המשפט בהחלטה ומכל מקום המבקש לא הניח תשתית ראייתית לביסוס הטענה. 4. שקלתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי בפסיקה אליה הפנו, לדעתי הבקשה מעוררת מספר סוגיות - הראשונה האם בנסיבות העניין יש מקום שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו. השניה מה הוא ההליך הנכון להעלאת טענות חדשות בעניין נכותו הנפשית של המבקש. והשלישית, האם בנסיבות המקרה יש מקום לאפשר למבקש לצרף חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי. 5. מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט - תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: "התקנות", קובעת כי: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי ס' 24 לפק' הראיות [נוסח חדש] תש"ל-1971. על פי תקנה זו בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה חייב, לדעתי, לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית בתחום שהוא מבקש להוכיח. על פי התקנות בית המשפט אינו מוסמך למנות מומחה מטעמו אלא בהסכמת כל בעלי הדין באותו הליך. בהעדר הסכמה זו לא ימנה בית המשפט מומחה לפני שבעל הדין עצמו מגיש חוות דעת מטעמו אלא במקרים חריגים, ובנסיבות מיוחדות. משהוגשו חוות הדעת מטעם בעלי הדין, מוסמך בית המשפט, למנות מומחה מטעם בית המשפט בהתאם לתקנה 130 לתקנות. לסוגיה זו ראה ספרו של כב' הנשיא גורן, "סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה שמינית בע' 248, והפסיקה המובאת שם - רע"א 10251/02 אפריים רף נ. דואני, פ"ד נז (1) 797, ראה גם החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בבש"א 7237/04 - ת.א. 3641/04 ד"ר ליאת סמואל ואח' נ. האוניברסיטה העברית ואח' תק-מח' 2004 (4) 3083 לפיה מינה בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט מבלי "לעבור" את המסלול של תקנה 127. לדעתי הנסיבות בענייננו אינם דומות לנסיבות במקרים שם. לסיכום, בנסיבות המקרה שבפני, דעתי היא כי יש לפעול על פי הוראות תקנה 127 ואין אפשרות "לדלג" על השלב הראשון. רק לאחר הגשת חוות דעת מטעם התובע וחוות דעת מטעם הצדדים האחרים אפשר לשקול אם יש מקום לפעול על-פי תקנה 130, או אם הצדדים מוותרים, בהסכמה, על השלב הראשון, מה שאינו בענייננו. המסקנה היא, לאור האמור לעיל, כי יש לדחות את הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט והמסלול הנכון הוא דרך תקנה 127. 6. לשם צירוף חוות דעת חדשה ביחס לעניין שלא עלה עם הגשת כתב התביעה יש צורך בהגשת בקשה לתיקון כתב התביעה. התקנה הרלבנטית לעניין מתן רשות לתיקון כתב טענות היא תקנה 92 לתקנות הקובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". 7. מהתיעוד הרפואי שצירף ב"כ המבקש לבקשה עולה כי אכן המבקש סובל מבעיות בתחום הנפשי. התיעוד הרפואי מתחיל מיום 20.10.03 עת ביקר המבקש בחדר המיון הפסיכיאטרי בבית חולים רמב"ם. כפי שעולה מתעודת חדר המיון, המבקש מתלונן על "סיוטים", אי שקט נפשי, ביטויים שונים של יאוש ודיכאון, חוסר תפקוד, הנוגעים לדבריו לתאונת העבודה שעבר, ומציין כי "בשנה וחצי האחרונה, במיוחד בחודשים האחרונים החמיר מצבו הנפשי -..." הרופא מציין את הופעתו החיצונית המוזנחת, ומאבחן כי תוכן חשיבתו מכיל תכנים של "יאוש, ערך עצמי ירוד, אין מחשבות שווא, אין מחשבות אובדניות, אפקט מתוח, ריכוז מעט ירוד, שיפוטו תקין..." הרופא מסכם כי ניתן לאבחן "הפרעת הסתגלות" ("Adjustment disorder"), "עם מרכיב של חרדה ודיכאון, אין סיכון", והמליץ על טיפול תרופתי ו"המשך מעקב פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש בהקדם האפשרי". מאותו מועד אכן החל מעקב שוטף וטיפול פסיכותרפי ותרופתי במרפאה הפסיכיאטרית בביה"ח רמב"ם אצל ד"ר א. גולד. המסמכים מעידים כי הטיפול לא הביא לשיפור משמעותי במצבו הנפשי, ה"דכאוני", "חוסר בטחון", "לא יציב", פסיבי וכיוצ"ב. מן המסמכים עולה, תלונות ואבחנות עקביות, שחוזרות על עצמן, ומתפרשות על פני תקופה די ארוכה - הביקור האחרון היה ביום 22/8/05, המבקש הופיע אחת לחודש-חודשיים לביקורי מעקב במרפאה הנ"ל. בתעודה הרפואית של ד"ר א. גולד, מיום 21.3.05, נרשם כי המבקש ממשיך לקבל טיפול במרפאה הפסיכיאטרית, עם שיפור הדרגתי במצבו, אך זקוק בהמשך מעקב עם טיפול תרופתי. התיעוד הרפואי המתייחס לתלונותיו בתחום הפסיכיאטרי הוא, כאמור, מיום 20/10/03, עת ביקר המבקש בחדר מיון פסיכיאטרי בביה"ח רמב"ם. 8. אין מחלוקת כי התובע סובל מבעיות נפשיות ומקבל טיפול רפואי ממושך, על כך גם ב"כ המשיבה אינו חולק. השאלה שמטרידה אותי היא שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הבעיות הנפשיות מהן סובל המבקש. נכון הוא שהתלונה הראשונה על הבעיות הנפשיות היתה כעבור שלוש שנים. נכון גם שהמבקש לא גילה לועדה הרפואית לנפגעי תאונות עבודה של המל"ל, שקבעה לו 10% נכות בתחום הפסיכיאטרי, את העובדה שהוא היה עד לפיגוע חבלני, וכי הוא הגיש תביעה למל"ל בעניין זה. מיותר לציין כי העלמת עובדה מהותית כזו בפני ועדה רפואית המוסמכת לקבוע את נכותו של הנפגע יש בה משום חוסר תום לב. כל אלה "מושכים" לכוון דחיית הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. מצד שני, כאמור, אין מחלוקת שהמבקש סובל מבעיות פסיכיאטריות שבגינם הוא מקבל טיפול רפואי מתמשך. אינני סבור שבית המשפט יכול לקבוע את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנפשי של המבקש כיום. העובדה שהמחלה "פרצה כביכול" לאחר שלוש שנים מהתאונה אינה, כשלעצמה, מהווה נימוק המצדיק את דחיית הבקשה, לשם כך יש צורך בחוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטרי. המבקש לא צירף לבקשתו הראשונה ולא לבקשתו הנוכחית חוות דעת בתחום זה. כפי שציינתי הדרך הנכונה לצירוף חוות דעת רפואית חדשה היא בקשה לתיקון כתב התביעה. אודה ולא אבוש כי התלבטתי בשאלה אם לדחות את הבקשה: גדר ההתלבטות היא כדלקמן: אם אכן התאונה גרמה למבקש בעיות בתחום הנפשי. דחיית בקשתו להגשת חוות דעת בתחום זה, מנימוקי המשיבה, תפגע בזכותו של המבקש לקבל פיצוי הוגן. לעומת זאת, קבלת הבקשה לאפשר למבקש להגיש חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי ע"י תיקון כתב התביעה תגרום למשיבה, לכל היותר, הוצאות בגין הטרחה והטירדה בכך שתצטרך להגיש כתב הגנה מתוקן וכן חוות דעת נגדית של מומחה בתחום הפסיכיאטרי. על הוצאות אלה תקבל המשיבה את הפיצוי הראוי, עם מתן פסק הדין. 9. כשאני שוקל את כל נסיבות העניין, ולאור העובדה שטרם החל שלב שמיעת הראיות בתיק, הגעתי למסקנה להעתר לבקשה. אני מרשה למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 45 יום מיום המצאת החלטה זו לידיו, עם העתק ישירות לב"כ המשיבה, ולצרף אליו חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ב"כ המשיבה יהיה רשאי לפעול על פי הוראות התקנות לעניין הגשת כתב הגנה ומינוי מומחה מטעמו. וזאת ברצוני להדגיש, אין במסקנה אליה הגעתי נקיטת עמדה לגבי טענותיו של המבקש לגבי הקשר הסיבתי בין התאונה והנכות הנפשית הנטענת. עניין זה ייקבע ע"י השופט שישמע את התיק. מאחר ואני נמצא בחופשת שבתון החל מיום 1.2.06, ועל פי הנחיותיו של סגן הנשיא, כב' השופט ברלינר, אני מעביר את התיק למזכירות לקביעתו בפני שופט אחר. מינוי מומחהחוות דעת מומחהמומחהחוות דעת