להלן פסק דין בנושא פיצוי על מכירת רכב גנוב: כללי 1. התובע רכש רכב מחברו. לפני הרכישה התייצבו הוא וחברו במכון לבדיקת כלי רכב לפני קניה. בתום הבדיקה נמסר לתובע דוח ממוחשב המכיל ממצאיה ובו נרשמו גם מספר המנוע והשלדה. זמן לא רב לאחר העסקה התברר לתובע כי נפל קרבן למעשה מרמה, שכן התברר כי הרכב שקנה היה גנוב, הוחלפה בו לוחית הזיהוי וזויפו מספרי המנוע והשלדה. על כן הגיש תובענה זו נגד מוכר הרכב בעילה חוזית (אין טענה כי ידו היתה במעל) ונגד המכון בו נבדק טרם רכישתו בעילה חוזית ובנזיקין. במהלך הדיון הוכרז מוכר הרכב פושט רגל וההליכים נגדו עוכבו. ההליך נמשך אפוא נגד המכון לבדיקת כלי רכב בלבד וההתייחסות להלן תהא רק אליו. העובדות 2. ביום 4.7.99 רכש התובע (להלן גם: דאודי) מהנתבע 1 (להלן: שיינר) רכב מסוג סובארו שנת ייצור 1988 מספר רישוי 99-046-88 (להלן: הרכב) ושילם תמורתו 19,000 ₪ לא לפני שהרכב נבדק במכון לבדיקת כלי רכב לצורכי קניה אותו מנהלת הנתבעת 2 (להלן: המכון או חברת בדק ליין). 3. בטופס הבדיקה שנערך במכון רשם בודק הרכב ממצאים בנוגע למצבו המכני, ואשר אינם רלוונטיים לענייננו, וכן מספרי המנוע והשלדה על סמך השוואה בין אלה המוטבעים בגוף הרכב לאלה שהופיעו ברשיון שהוצג בפניו. 4. התובע היה שבע רצון מתוצאות הבדיקה והחליט לרכוש את הרכב. לפיכך נערך בינו לבין שיינר חוזה בכתב והוא שילם לו את התמורה המוסכמת. ימים אחדים לאחר מכן קיבל את רשיון הרכב שנשלח אליו בדואר על ידי שיינר, ניגש למשרד הרישוי, הבעלות נרשמה על שמו ונמסרה לו תעודה זמנית. 5. כשבוע לאחר מכן הביא דאודי את הרכב למוסך לשם ביצוע תיקונים. או אז הוסבה תשומת לבו לאפשרות שפרטים זויפו וכי מספר המנוע המוטבע בו אינו שייך לרכב זה. לפי טענתו, התבונן גם הוא במספר המנוע המוטבע ונוכח לדעת כי חריטת הספרות אינה אחידה ונראה כי הוטבעו מעל ספרות אחרות. משעלה חשד בלבו כי נפל קרבן למעשה רמייה הסתכל על רשיון הרכב וראה כי נפח המנוע הרשום - 1781 סמ"ק - שונה מהמצג שהוצג לפניו לפיו מנוע הרכב הנו בן 1600 סמ"ק בלבד. 6. עם מידע זה פנה התובע למכון "אמיתי" לבדיקת כלי רכב, שם נערכה בדיקה חוזרת של הרכב. זולת הממצאים הנוגעים למצב המכני של הרכב נרשם גם בדוח הבדיקה שנמסר לו "הערה: לברר הטבעת מספר מנוע". דאודי ניגש אפוא למשרד הרישוי שם איששו את חששו כי אכן המדובר ברכב גנוב והפנוהו למשטרת ישראל. 7. התובע נצטווה להשאיר את הרכב במשטרה. בבירור שנערך התברר שהמדובר ברכב בעל מספר הרישוי 54-774-03 אשר דווח כגנוב. מומחה המעבדה לזיהוי פלילי שבדק את מספרי המנוע והשלדה מצא כי שניהם זויפו על ידי הטבעת מספרים אחרים. מספרי מנוע ושלדה אלה תאמו לרכב מספר רישוי 99-046-88 אותו רכש כביכול התובע. 8. בסיום הבדיקה פנה נציג המשטרה לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. המשיבים לבקשה היו דאודי ומבטחת הרכב שנגנב, אשר שילמה תגמולי ביטוח למבוטחה. בתום ההליך נמסר הרכב לידיה. כתבי טענות 9. לפי הנטען בכתב התביעה הפרה חברת בדק ליין את חובת הזהירות שחבה כלפי לקוחותיה בכלל והתובע בפרט והתרשלה בביצוע הבדיקה שכן לא ביצעה את הבדיקה המתאימה, העסיקה עובדים בלתי מיומנים או לא פיקחה עליהם כיאות. כמו כן הפרה את החוזה עמה שעה שביצעה בדיקה רשלנית של הרכב ולא בדקה כדבעי את מספרי המנוע והשלדה. 10. הגנת חברת בדק ליין הנה כי אין עילת תביעה נגדה, שכן לפי הנחיות משרד התחבורה ונהליו אין זה כלל מתפקידה לגלות זיופים במספרי השלדה והמנוע. כל שנדרש ממכון לבדיקה הוא להשוות בין אותם מספרים המוטבעים ברכב לבין אלה שמופיעים ברשיון הרכב, וזאת אכן עשתה. מעבר לכך, גם בתעודת האחריות לבדיקת רכב מצוין מפורשות כי אין המכון אחראי לכך. 11. עוד הוסיפה, כי על מנת לזהות זיוף מספרי מנוע או שלדה חייב הבודק לערוך בדיקות מורכבות המחייבות הכשרה מיוחדת דוגמת זו של טכנאי המעבדה לזיהוי פלילי. אין לדרוש ממכון לבדיקת רכב להעסיק עובדים בעלי הכשרה כאמור. הנחיות משרד התחבורה 12. האגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה, המופקד על ביצוע מדיניות המשרד למניעת תאונות דרכים בכל הקשור לתחזוקת כלי רכב מנועים, הוציא "הוראות נוהל מחייבות" אשר נועדו לקבוע מדדים אחידים לפיהם ייבדקו כלי רכב על ידי מכוני בדיקה או מוסכים מורשים לבצע בדיקות לצורכי קנייה ומכירה. "קביעת מדדים אחידים באה לגרום לכל העוסקים בענף למסירת מידע אחיד לגבי מצבו של הרכב בעת ביצוע בדיקות קניה ומכירה בכל המכונים והמוסכים המורשים לבצע בדיקות אלו" (ראה דבר ראש האגף להוראות נוהל הנ"ל). 13. כפי שעולה מהוראות נוהל אלו, המדדים האחידים שנקבעו מתייחסים לבדיקת מצבו המכני של הרכב ומערכותיו בלבד. הבדיקה חייבת להיעשות על בסיסם ותוצאותיה נרשמות על טופס אחיד שנקבע אף הוא על ידי משרד התחבורה. טרם ביצוע הבדיקה נדרש מזמין השירות לחתום על הצהרה בנוסח שנקבע בהן לפיה ידוע לו "..כי הבדיקה הנה מכנית בלבד ותפקידה לבדוק את מצבו המכני של הרכב ומערכותיו". דוח הבדיקה אף הוא אחיד לכלל המכונים והמוסכים המורשים. 14. בהתאם להוראות נוהל אלו נדרש הבודק להעתיק מהרכב "..את מספרי המנוע והשלדה המוטבעים בו ויציינם בטופס הסיכום האחיד ובדוח הדביקה" (סעיף 17). כמו כן עליו לצלם את רשיון הרכב שהוצג לפניו (סעיף 18) ולבדוק התאמה בין מספרי המנוע והשלדה המוטבעים ברכב לבין אלה הרשומים ברשיון הרכב שהוצג בפניו (סעיף 19). 15. גם בדוח האחיד הממוחשב שנמסר למזמין מצוין במפורש ובמודגש שהבדיקה הנה מכנית בלבד ואינה בודקת זיוף אפשרי ברכב, נושא שעל המזמין לבדקו בעצמו. 16. במקרה דנן קיים בודק המכון את הוראות נוהל אלו, שכן ביצע בדיקת מצבו המכני של הרכב ובנוסף גם צילם את רשיון הרכב שהוצג בפניו, העתיק את מספרי המנוע והשלדה המוטבעים ברכב, השווה אותם לאלה שברשיון ומצא אותם מתאימים. מערכת היחסים בין בעלי הדין 17. עילת התביעה הנה כאמור חוזית ובנזיקין אם כי בסיכומיו זנח בא כח התובע את העילה החוזית. ההלכה הפסוקה מכירה באפשרות הליכה בשני מסלולים - חוזי ונזיקי - ובלבד שבנסיבות המקרה אחד מהם אינו מונע זאת. ראה ד"נ 20/82 אדרס חומרי בניין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה (& Jones g.m.b.h Harlow) פ"ד מב (1), 221 [1988] וכן ע"א 4493/05 ירושלמי נ' פולריס יבוא כלים בע"מ, טרם פורסם. 18. גם אם רשאי התובע לזנוח את העילה החוזית, לא ניתן להתעלם ממערכת היחסים החוזיים בין בעלי הדין שהרי התובע התקשר בחוזה עם המכון למתן שירותי בדיקת רכב לפני הקניה. דרך המלך הנה אפוא לבחון את אחריות חברת בדק ליין על בסיס היחסים החוזיים בינה לבין דאודי וכך גם בחינת חובותיה במישור דיני הנזיקין. החבות החוזית 19. החוזה הנדון הנו חוזה אחיד במובן המונח בחוק החוזים האחידים תשמ"ג-1982 (להלן: חוק החוזים האחידים). החוזה מגביל בדיקת מכוני בדיקה או מוסכים מורשים למצב המכני של כלי רכב תוך שהוא פוטר אותם במפורש הן מבדיקת נושאים שונים הנוגעים למצב המשפטי של הרכב, בין היתר אפשרות של זיוף פרטים, והן מאחריות הנובעת ממנו כלפי המזמין. במקרה דנן לא נטען וממילא לא הוכח כי התנאי האמור מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד כך שהאמור כאן הנו לצורך הניתוח המשפטי ובחינת חובתה של הנתבעת בנזיקין בהמשך. 20. בהתאם לסעיף 3 לחוק החוזים האחידים חזקה כי תנאי הנו מקפח כאשר "(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או מסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי". "הוראת נוהל מחייבת" שהוציא משרד התחבורה, על בסיסה נערך החוזה שנכרת בין התובע לבין הנתבעת, הנה "הוראת מינהל" כאמור בחוק הפרשנות תשמ"א-1981 (להלן: חוק הפרשנות). הוראות מינהל הגם שאינן בגדר "דין" (ראה הגדרה בסעיף 3 לחוק הפרשנות) הנן בעלות מעמד משפטי ובעלות תוצאות משפטיות וחוקיותן ותוקפן המחייב הוכרו לא אחת על ידי הפסיקה. ראה בסוגיה בספרו של ר' הר-זהב, "המשפט המינהלי הישראלי, תשנ"ז-1996, עמ' 127-130. 21. ההוראה דנן, אשר ניתנה במסגרת הסמכות המוקנית על פי דין לרשות המינהלית, מצויה אפוא מחוץ לחזקה המנויה בסעיף 3(1) לחוק חוזים אחידים, כך שעל פניה אינה מקפחת את מקבלי השירות. כשמה כן היא, מחייבת את קהל היעד שלה - מכוני בדיקה ומוסכים מורשים לערוך בדיקות כלי רכב לצרכי קניה ומכירה. 22. נוכח מעמדה המשפטי חלים על הוראת הנוהל של משרד התחבורה כללי הדין המינהלי. במקרה דנן אין טענה וממילא אין ראיה כי ההוראה נגועה בחוסר סבירות קיצונית (כגון, אם לא היתה בידי קונה בכח כל אפשרות מעשית לברר אם רכב גנוב או פרטיו זויפו) ועל כן בטלה (ואיני מתייחסת לשאלה הדיונית אם ניתן היה להעלות טענה זו במסגרת ההליך דנן), כך שהיא מחייבת את חברת בדק ליין. 23. בדין פעלה אפוא חברת בדק ליין שעה שהבודק מטעמה צמצם את בדיקת מספרי המנוע והשלדה לאמור בהוראת נוהל מחייבת. ממילא יש להסיק כי בעשותה כן לא הפרה חובה חוזית כלפי התובע. 24. יודגש, סעיפיה הרלוונטיים של הוראת הנוהל הובאו לידיעת התובע, שגם הסכים להם. בטופס האחיד עליו חתם כמו גם בדוח הממוחשב שנמסר לידיו נכתב מפורשות כי אין זה באחריות המכון לבדוק זיופים אפשריים ברכב. אין טענה וממילא אין הוכחה, כי התובע הוטעה לחשוב על ידי חברת בדק ליין או מי מטעמה כי תוכן הטופס עליו חתם שונה מהותית מתוכנו האמיתי. 25. המסקנה מכל האמור לעיל הנה, כי חברת בדק ליין פעלה בהתאם להוראות מחייבות שהוצאו על ידי משרד התחבורה אותם כללה בחוזה בינה לבין התובע ולא היתה הפרה של התחייבות חוזית מצדה. החבות בנזיקין 26. על רקע האמור לעיל יש לבחון את חבות חברת בדק ליין בנזיקין. לטענת התובע הפרה זו את חובת הזהירות המוטלת עליה שעה שלא בדקה במיומנות ראויה את מספרי המנוע והשלדה ולא גילתה את הזיוף. למצער היה עליה להבחין כי דבר מה אינו כשורה ולהזהירו פן ירכוש רכב גנוב כפי שאירע בפועל. 27. גבולות חובת זהירות המוטלת עליה כלפי מזמין שירותי בדיקת רכב הוגדרו במסמך "הוראת נוהל מחייבת" שהוכן על ידי משרד התחבורה לפיו נדרש הבודק כאמור לבצע פעולות מוגדרות שמטרתן לעמוד אך ורק על מצבו המכני של הרכב הנבדק - פעולה המצויה בתחום הכשרתו - תוך סייג ברור וחד-משמעי לפיו אל לו לבודק לפלוש לתחום לא לו. יוצא אפוא כי חובת הזהירות הנדרשת מבודק רכב מוסמך בכלל ושל חברת בדק ליין בפרט מתייחסת אך ורק לתחום המכני של הרכב הנבדק. 28. הכללים אשר הותוו על ידי משרד התחבורה במסגרת "הוראת נוהל מחייבת" שהופצה בין מכונים לבדיקת כלי רכב לפני קניה מתווים גם את חובת הזהירות הנדרשת מהם. מבחינת משרד התחבורה הבדיקה לפני קניה או מכירה מהווה הזדמנות נוספת לצמצום גורם לתאונות דרכים שכן הבדיקה מאפשרת גילוי פגמים בכלי רכב שסביר להניח שיתוקנו בסמוך לאחר מכן. מבחינתו של מוכר או קונה של רכב נועדה הבדיקה לעמוד על מצבו המכני של הרכב כיסוד לקביעת מחיר העסקה או ככלי עזר להחלטה אם לבצע את העסקה אם לאו. צילום רשיון הרכב והשוואת מספרי המנוע והשלדה ברכב לבין אלה הרשומים ברשיון מטרתם לזהות את הרכב הנבדק. פעולה זו אינה מחייבת הכשרה מיוחדת, מכונאי רכב לבטח יודע לעשותה ואף סביר להניח כי רוב בעלי הרכב מסוגלים לבצע השוואה זו. משיודע מזמין הבדיקה כי זו מתייחסת למצב המכני של הרכב הרי שאזהרה אפשרית בנוגע לאופן הטבעת מספרי המנוע והשלדה מצויה מחוץ לציפייתו הסבירה בעוד שהטלת חיוב מעין זה על הבוחנים יטיל עליהם נטל כבד שיחייב השקעת משאבים נוספים אשר ייקרו את עלות הבדיקה בין היתר בשל הצורך בהכשרת הבודקים לגילוי זיופים וברכישת ביטוחים מפני סיכון נוסף זה. זאת שעה שלקונה בכח אמצעים פשוטים וזולים בהרבה לבירור מצב הזכויות ברכב. עובדה היא כי בירור קצר במשרד הרישוי אפשר לו לגלות כי הרכב שנמכר לו גנוב ופרטיו זויפו. יש לקבוע אפוא כי בגדר חובת הזהירות המוטלת על הבודק לא נכללת החובה לגלות זיוף או פגם אפשרי בצורת הטבעת המספרים ברכב. באין חובת זהירות ממילא אין הפרה של חובה זו. 29. למעשה טענת התובע הנה כי מחובתו של הבודק היתה להתריע מפני זיוף אפשרי כי שכן יכול היה לזהות כי דבר מה אינו כשורה לפי טביעת עין. לא זו בלבד שאין אפשרות לסמוך על דרך בדיקה שתהא תלויה במדד סובייקטיבי אלא שלמעשה אזהרה מעין זו קיימת גם קיימת שעה שלכל מזמין בדיקה מובהר (וכך היה גם במקרה דנן) כי הבדיקה אינהלא נועדה לגלות זיופים וכי עליו לבדוק זאת בעצמו. 30. מעבר לדרוש יצוין, כי במקרה דנן אין ראיה כי ניתן היה לגלות את זיוף מספר המנוע בעין בלתי מזוינת. לא הוברר כיצד שם לב עובד המוסך כי יתכן שיש זיוף. לא מן הנמנע שניקה את מקום הטבעת המספר ואז הבחין במה שלא ניתן היה להבחין בעת העתקתו. גם בדיקת הרכב במכון אמיתי אינה בעלת ערך ראייתי שהרי צודק בא כח חברת בדק ליין בטענתו כי כאשר פנה אליו התובע ידע כבר מה חפצו ותשומת לבו של הבודק הוסבה למספר המנוע. יתכן כאמור כי בשלב זה האפשרות להבחין היתה טובה יותר מאשר בעת הבדיקה בחברת בדק ליין. 31. למעלה מן הצורך אציין כי לטעמי תתכן בחינת הסוגיה מהיבט אחר אשר יוביל לתוצאה זהה. היסוד העובדתי המיוחס לבודק מטעם חברת בדק ליין הנו התנהגות על ידי מחדל - לא בדק את שהיה עליו לבדוק ובהמשך גם נמנע מלהזהיר את התובע פן יתקשר בחוזה לרכישת רכב גנוב ומזויף. היסוד הנפשי המיוחס לו הנו רשלנות. בדין הפלילי התנהגות המתבטאת במחדל מטילה אחריות רק אם קיימת חובה לפעול (ראה סעיף 18(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 וכן בין היתר ע"פ 6811/01 סעיידה עלי אחמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 26 [2002]). במקרה דנן התובע לא הצביע על מקור חובתה של חברת בדק ליין לפעול. אם כך בנוגע לאחריות פלילית נראה כי ניתן ליישם עקרון זה גם בנוגע לאחריות בתחום המשפט הפרטי, דהיינו שניתן לחייב מזיק בגין מחדלו הרשלני רק אם אז היתה מוטלת עליו חובה לפעול. 32. עוד יצוין, כי יתכן שלולא התערבות משרד התחבורה מכוני בדיקה ומוסכים מורשים לבצע בדיקות רכב לפני קניה היו מציעים שירותים מגוונים יותר, חלקם הכוללים בדיקה מכנית בלבד וחלקם הכוללים בדיקה מקיפה של כלל הנתונים הרלוונטיים. או אז היה מקבל הדבר ביטוי במחיר השירות המוצע, וככל שקשת השירותים רחבה יותר כך גם היה עולה מחירו של השירות. אשם תורם 33. כאמור, התובע יכול היה לגלות את דבר הגניבה והזיוף על נקלה לו פנה למשרד הרישוי טרם התקשרותו בחוזה לשם בירור נתונים. אף קודם לכן יכול היה לגלות, למצער, כי יש דבר מה חשוד בעסקה לו עיין בקפידה ברשיון הרכב והשווה נתונים באלה שנמסרו לו על ידי שיינר. אז היה מגלה את האי-התאמה בין נפח המנוע עליו הוצהר לבין הרשום ברשיון הרכב. כעולה מעדותו, דבר מזה לא עשה. התובע אף קיבל את רשיון הרכב באמצעות הדואר לידיו רק לאחר ביצוע העסקה. מכאן, בנקיטת אמצעי זהירות מינימליים מצדו של הקונה - בדיקת מסמכי הרכב שמוצגים בפניו ובירור במשרד הרישוי טרם הרכישה - יכול הוא לגלות נתונים חיוניים על מצבו המשפטי של הרכב ולהמנע מביצוע העסקה. בנסיבות אלו, לו נקבע כי מוטלת על הנתבעת אחריות אזי היה מקום לייחס לתובע אשם תורם משמעותי. 34. טענת בא כח הנתבעת בסיכומיו לפיה התרשל התובע בכך שלא נקט בהליכים משפטיים נגד חברת הביטוח שקבלה לידיה את הרכב על פי החלטת בית משפט, אין לה על מה שתסמוך. עם תשלום תגמולי ביטוח עברה הבעלות ברכב לידי המבטחת (ראה סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981) כך שבדין הוחלט על מסירתו לה. רק אם היה התובע מוכיח שרכש את הרכב בתנאים של תקנת השוק (ראה סעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח-1968) היתה זכותו גוברת על זו של המבטח. נסיבות רכישת הרכב מעידות על פניהן כי תקנת השוק אינה חוסה על העסקה הנדונה. הנזק 35. לו קבעתי כי יש להטיל אחריות, חוזית או נזיקית, על חברת בדק ליין הייתי פוסקת לתובע את הסכום ששילם תמורת הרכב והוצאות נלוות - עלות הבדיקה ותשלום אגרת רישוי - בניכוי אשם תורם משמעותי. סוף דבר 36. משלא הוכיח התובע כי יש להטיל על הנתבעת אחריות על בסיס עילה חוזית או בנזיקין דין התובענה להדחות, וכך אני מחליטה. התובע ישא בשכר טרחת הנתבעת בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. פרט לכך כל צד ישא בהוצאותיו. רכבמכירת רכבפיצוייםגניבת רכברכב גנוב