רשלנות בהתקנת אינטרנט

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד בזק בגין נזקים במהלך ההתקנה / רשלנות בהתקנת אינטרנט: פסק דין בתאריך 19.6.06 התקינה "בזק" - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת") בביתה של התובעת קו - ADSL (להלן: "פעולת ההתקנה"). לטענת התובעת, כתוצאה מפעולת ההתקנה ניזוקה מערכת האזעקה בביתה ועל כן היא תובעת מן הנתבעת במסגרת התביעה אשר לפני, פיצוי כספי בסך של 5,774 ₪. לגרסת התובעת, התקנת קו ה- ADSL נעשתה באופן רשלני וגרמה לעומס מתח על קו הטלפון בביתה, דבר אשר הוביל לכריכה ופגיעה של מערכת האזעקה. בתמיכה לגרסתה צרפה התובעת לכתב תביעתה, תצהיר מטעם הטכנאי אייל דגן אשר עבד במועד הרלוונטי בחברת אמינות מוקד ארצי (1978) בע"מ (להלן: "חברת אמינות"). יוער, כי לטענת התובעת, חברת אמינות היא החברה אשר התקינה בעבר את מערכת האזעקה בביתה. הנתבעת הכחישה את ההתקנה הרשלנית הנטענת כנגדה כאשר לגישתה אין כל קשר בין פעולה זו לבין הנזקים הנטענים על ידי התובעת (ר' סעיף 3ב' לכתב ההגנה). לטענת הנתבעת אין לייחס לה אחריות כלשהי כלפי התובעת בין היתר מאחר והתובעת לא ציינה בפני טכנאי הנתבעת כי מערכת האזעקה בביתה מחוברת לטלפון הקווי של בזק ואף לא גילתה כי הדבר נעשה מבלי שנתקבל "אישור סוג" ממשרד התקשורת, כנדרש על פי תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה - 1985 (להלן: "התקנות"). כמו כן לטענת הנתבעת יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 100% כאשר אל מול זאת לזכות הנתבעת עומד "פטור מאחריות" בנזיקין נוכח סעיפים 41 ו-42 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק הבזק"). הנתבעת גם העלתה הטענה לפיה, חברת אמינות - מוקד ארצי (1978) בע"מ (להלן: "חברת אמינות") התקינה בבית התובעת את מערכת האזעקה ועל כן לטעמה היא האחריות לפיצוי התובעת מוטלת במלואה על חברת אמינת ועל כן בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, שלחה הנתבעת הודעת צד ג' אל חברת אמינות (להלן: "הצד השלישי"). הצד השלישי טען כי יש לדחות ההודעה נגדו מן העילה של חוסר יריבות ומן העילה של התיישנות. לטענת הצד השלישי, לא הוכח כי מערכת האזעקה הקיימת בבית התובעת הותקנה על ידו, אף לא הוכח כי החיבור בין רכזת האזעקה לרשת "בזק" נעשה באחריותו. מנגד, בהתאם לרישומיו של הצד השלישי, מערכת האזעקה בבית התובעת מסוג "נאפקו" הותקנה לכל המאוחר בשנת 1995 ועל כן לטענת הצד השלישי חלה התיישנות. זה המקום לציין כי ביום 12.3.07 הוריתי על מחיקת התביעה בהעדר התייצבות התובעת לדיון אולם בהמשך הוריתי על ביטול החלטת המחיקה (ר' החלטה מנומקת מיום 20.3.07) ונקבע מועד חדש לדיון, ליום 15.4.07 אליו התייצבו התובעת, נציגי הנתבעת וכן נציגי הצד השלישי ובית המשפט שמע את העדויות: לעניין הנזקים הנטענים הצהירה התובעת בדיון כי "כל הגלאים האקטיביים ליד החלונות נשרפו" (עמ' 5 לפרוטוקול בשורות 6-7) ועל כן לטענתה היא תובעת מהנתבעת פיצוי בגובה עלות החלפתם על פי קבלות שצרפה. נציג הנתבעת, מר פרי, הציג עצמו כאחראי על נושא התביעות של הנתבעת באיזור הצפון וטען כי התובעת לא הוכיחה הטענה כי שריפת החוטים במערכת האזעקה נגרמה כתוצאה מפעולת ההתקנה. כמו כן, טען מר פרי, כי הטכנאי מטעם הנתבעת אשר ביצע את פעולת ההתקנה הנו טכנאי מיומן ומקצועי ועל כן אין כל סיבה שיגרמו הנזקים להם טוענת התובעת. נציגי הצד השלישי טענו בדיון כי מערכת האזעקה בבית התובעת אינה מחוברת למוקד חברת אמינות ועל כן, לגרסתם, קשה לבדוק את תקינותה השוטפת של מערכת האזעקה. מכל מקום, לטענת הנציגים מעורבותם בהליך מסתכמת בהגעתו של טכנאי מטעמם לצורך בדיקה ותיקון התקלות שנתגלו במערכת האזעקה בבית התובעת, זאת על פי בקשתה, כאשר בפועל, כך העידו, בוצעה החלפה של 5 קרניים /גלאים בלבד (ר' עמ' 8 לפרוטוקול בשורה 13). נציגי הצד השלישי לא ידעו לפרט אם מערכת האזעקה פועלת תחת אישור סוג אם לאו ובנוסף גם לא ידעו לקבוע ממה ניזוקו הקרניים/הגלאיים, כאשר להשערתם הנזק יכול להיגרם ממתח של בזק או אולי כתוצאה מקצר חשמלי. נוכח טיעוני הצדדים, אחריות חברת בזק על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק הבזק") לנזקים הנטענים על ידי התובעת - היא בתמצית, השאלה הדרושה הכרעה. ואולם, בטרם אכריע בשאלה הנ"ל אדון בהודעה לצד השלישי ששלחה הנתבעת לחב' אמינות. ההודעה לצד השלישי (תק 3702.1/06): אמור מעתה: משלא הוכח כדבעי כי מערכת האזעקה הקיימת בבית התובעת הותקנה על ידי הצד השלישי ולמצער כי הצד השלישי אחראי לתקינותה ופעילותה השוטפת של המערכת, דין ההודעה לצד השלישי להידחות. הנתבעת/המודיעה - לא הרימה הנטל להוכיח טענתה לפיה היא זכאית לקבל הסעד הנתבע נגדה מהצד השלישי. אמנם טענה המודיעה כי מבדיקה שערכה מול משרד התקשורת עולה כי מערכת האזעקה הקיימת בבית התובעת חוברה "כציוד קשה לרשת הבזק וזאת ללא אישור סוג מאת משרד התקשורת" (סעיף 5 להודעה לצד השלישי ) אלא שיחד עם זאת, המודיעה לא הוכיחה הלכה למעשה כי מערכת האזעקה בבית התובעת הותקנה על ידי הצד השלישי, אף לא הוכח מועד ההתקנה. אוסיף כי חרף הנטען בתצהירו של הטכנאי אייל דגן המאשר כי הצד השלישי התקין את מערכת האזעקה בבית התובעת (ר' סעיף 2 לתצהיר), משלא נקוב בתצהיר מועד ההתקנה ומשלא נחקר הטכנאי על תצהירו, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים ולא אוכל לקבל הטענה כאילו הצד השלישי אחראי לפעילותה השוטפת של מערכת האזעקה. יתרה מזאת, הצד השלישי טען בפני כי חלפו למעלה מ- 10 שנים ממועד ההתקנה של מערכת האזעקה, כאשר טענה זו לא נסתרה ועל כן הצד השלישי חוסה בצילה של טענת ההתיישנות. משום הטעמים שפורטו דלעיל, אני מורה כבר כעת על דחיית ההודעה לצד השלישי. התביעה העיקרית (תק 3702/06): שאלת האחריות: משבאנו לכאן, יש לבחון את אחריות הנתבעת כלפי התובעת וזאת במתחם החסינות המוענקת לנתבעת - חברת "בזק", מפני תביעות נזיקיות המוגשות נגדה. סעיפים 40 ו-41 לחוק הבזק שצוינו לעיל, קובעים את אחריותה של "בזק" בנזיקין ומצמצמים אותה לנזקים אשר נגרמו בעטיה של פעולה מכוונת או כתוצאה מרשלנות חמורה של בזק, עובדיה או מי מטעמיה. לפיכך, בענייננו, יש לבחון, האם פעולת ההתקנה המיוחסת לנתבעת בנסיבות המקרה שלפני, מגיעה לכדי רשלנות חמורה, אשר בגינה יש להטיל אחריות על הנתבעת? בעניין זה, העידה התובעת כי עובר לפעולת ההתקנה - טכנאי הנתבעת לא שאל ובדק, האם בביתה מחובר "גוף זר" לקו של בזק, כאשר מנגד טכנאי הנתבעת העיד גרסה הפוכה ולפיה, עובר ובסמוך לפעולת ההתקנה פנה לתובעת ושאל אותה אם קיים חיבור כלשהו לקו של בזק (בעמ' 7 לפרוטוקול שורות 17-18). בנקודה זו, מצאתי עדותה של התובעת סדורה ואמינה ואני מעדיפה על פני עדותו של טכנאי הנתבעת כמ גם על דברים שמסר נציג הנתבעת בעדותו בעניין זה. למסקנתי זו באתי, בין היתר נוכח הסתירה המהותית שנתגלתה בין גרסת נציגי הנתבעת אשר הועלתה בשלב שמיעת הראיות אל מול זו שנטענה בכתב ההגנה אשר לכשעצמה מחלישה את מהימנותם של עדי ההגנה. ובמה דברים אמורים? נציגי הנתבעת אשרו ואף העידו כי, אילו ידעו ש"גוף זר" (מערכת האזעקה) מחובר לשקעים של "בזק" בביתה של הנתבעת הם היו נמנעים מההתקנה. על מנת לסבר את האוזן ולצורך ההמחשה בלבד אביא להלן דברים שמסרו השניים בעדותם בעניין זה: נציג הנתבעת - מר פרי צחי העיד כך: "אני מקבל את הדוחות מהטכנאי שהיה בשטח, מר דיכטר, יש הוראות מה מותרואסור. מגיע הגדרה כוללת והטכנאי שואל אם יש משהו זר, השקעים של בזק הם שלנו בלעדיים, אסור להתחבר אלינו ללא אישורים. אם יש בעיה לא מבצעים את ההתקנה" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 13-16). ובמקום אחר מסר: "אם הייתי יודע שיש שם גוף זר, לא היתה מבוצעת שום התקנה. השקע הוא בתוך הדירה, הוא פתח והלך חיצונית, לא משך חוטים ולא עשה דבר שיגרום לשריפה... לא ראה שום גוף זר שיכול להשפיע... אם היה איתה אומרת שקיימת שם אזעקה - הוא לא היה מחבר שום דבר... לא אמרו לנו שיש לו מרכזיה או מערכות שונות. הטכנאי שואל אם יש משהו מחובר לקו בזק" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 10-16 ). כמו כן, מר דיכטר שרון - הטכנאי מטעם הנתבעת הצהיר כך: "אני הטכנאי, שבאתי שאלתי אם יש משהו שמחובר לוק של בזק. אני שואל אם יש משהו כמו אזעקה, מרכזייה. הקו שלנו של המחשב לא יכול לעבוד עם גופים זרים" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 17-18). יחד עם זאת וחרף עדות נציגי הנתבעת לפיה, אילו ידעו על קיום חיבור מערכת האזעקה לקווי בזק הטכנאי היה נמנע מפעולת ההתקנה, בכתב ההגנה טענה הנתבעת טענה הפוכה והיא כי: "לטכנאי הנתבעת אשר הגיעה (כך!) לדירתה לא נאמר בשום שלב של ההתקנה כי אזעקת הנתבעת מחוברת בצורה זו או אחרת לרשת הטלפוניה של הנתבעת. הגם שאילו ידע הטכאי אודות המערכת לא היה מתנהג אחרת, אלא רק ממליץ בפני התובעת לנתק את מערכת האזעקה אשר חוברה שלא כדין לרשת הנתבעת" (סעיף 3ג1. לכתב ההגנה). משנתתי אמון מלא בעדות התובעת הטוענת כי נציג הנתבעת לא בירר עמה האם קיים חיבור כלשהו לרשת בזק, כאשר אל מול זאת נמצאה סתירה מהותית בגרסת ההגנה, אני מעדיף את גרסת התובעת ואני בא למסקנה כי טכנאי הנתבעת, בניגוד לחובתו על פי נהלי חברת בזק (כך העיד בעצמו) הוא לא פנה לתועת ובירר עמה, האם לקו הטלפון בביתה מחובר גוף זר והחל בפעולת ההתקנה מבלי לברר פרט חיוני ומהותי ובכך גם יכל למנוע ולמצער להקטין נזקים מיותרים. במילים אחרות: הנתבעת ו/או הטכנאי מטעמה פעלו מתוך אי אכפתיות הכרוכה בידיעה שעלול להיגרם נזק - שכן בעצמם אשרו והעידו כי אסור לחבר שום דבר לשקעים של בזק (בעמ' 7 לפרוטוקול שורה 14) שכן עלול להגרם נזק - והמנעות הטכנאי ו/או הנתבעת מבירור עניין זה, חובקת בתוכה "רשלנות חמורה". הרשלנות החמורה מתבטאת איפוא, גם בהמנעות הנתבעת ו/או מי מטעמה ממתן הסבר ללקוח לגבי הסיכונים האפשריים כתוצאה מהתקנה של קו ADSL מקום וקיים חיבור של גוף זר אל הטלפון הקווי של בזק. אשר על כן אני בא למסקנה כי המקרה שלפני אינו נכנס לגדר המקרים המקנים לחב' בזק חסינות על פי חוק הבזק, וטענת הנתבעת לפיה בזק פטורה מאחריות נדחית ואני קובע איפוא כי ככל שיוכח נזק, האחריות לפיצוי, בנסיבות המקרה המיוחדות שלפני, מוטלת במלואה על הנתבעת. בשולי הדברים אציין כי לא שוכנעתי כי יש לייחס לתובעת אשם תורם כלשהו, בין היתר משום שלא הובאו בפני ראיות ממשיות מטעם הנתבעת להוכחת גרסתה בדבר חיבור שלא לפי "אישור סוג" בין מערכת האזעקה לרשת בזק. שיעור הנזק: בכתב התביעה, טועת התובעת כי בשל הנזק שנגרם למערכת האזעקה בביתה כתוצאה מההתקנה, היא נדרשה להחליף גלאים חדשים בסכום כולל של 5,774 ₪ , כאשר הסכום הנ"ל גם כולל הוצאות ביקור טכנאי ושכ"ט עו"ד. בתמיכה, צרפה התובעת מסמכים מאמתים. מנגד הנתבעת לא הביאה ראיות לסתור את הנזקים הנטענים על ידי התובעת, אף לא הסכומים הנטענים והסתפקה בטענות כלליות. כמו כן, בדיון שנתקיים בפני טען מר פרי - נציג הנתבעת כך: "זאת פעם ראשונה שאני שומע ורואה שמישהו אומר שהועמס של ADSL גורם לזה" (בעמ' 7 לפרוטוקול בשורה 21) אולם חרף זאת לא הובאו בפני אישורים או אסמכתאות כלשהם אשר בכוחם לשלול קיומו של קשר סיבתי בין פעולת ההתקנה לבין הנזקים הנטענים. לאחר שהתובעת הגישה מסמכים מאמתים ואף מצאתי בעדויותיהם של נציגי הצד השלישי חיזוק ותמיכה לגרסת התביעה אשר לא נסתרה על ידי ההגנה אני בא למסקנה כי מערכת האזעקה של התובעת ניזוקה כתוצאה מפעולת ההתקנה שבוצעה מטעם הנתבעת. הנזק שנגרם למערכת האזעקה אם כן, התבטא בגלאים/בקרניים של מערכת האזעקה אשר החלפתם נדרשה. המדובר ב- 5 גלאים/קרניים בלבד ובהתאם בהתאם להצהרת נציגי חברת אמינות (עמ' 6 לפרוטוקול - בשורות 23-24 ) עלות החלפת גלאי בודד מסתכמת בסך של 700 ₪. לפיכך התובעת זכאית לפיצוי בגובה עלות החלפה של 5 גלאים, קרי בסך של 3,500 ₪ (700 X 5) ובתוספת מע"מ - סך של 4,077 ₪. הסכום האמור גם תואם הקבלות שצרפה התובעת. למען הסר ספק אציין כי אינני מאשר עלות החלפת גלאי נוסף אשר החלפתו נתבקשה על ידי התובעת בשלב מאוחר יותר, משלא הוכח על ידי התובעת, אשר לפתחה רובץ נטל ההוכחה, כי גם הגלאי הנ"ל ניזוק כתוצאה מפעולת ההתקנה של קו ה- ADSL. בנוסף, אני מאשר לתובעת פיצוי בגין הסכום ששלמה לטכנאי עבור התיקון בסך 233 ₪ וזאת בהתאם לקבלה שהוגשה. התובעת גם דרשה החזר הוצאות בגין שכ"ט עו"ד (קבלות הוגשו). מאחר ויש לקבל התביעה בחלקה הגדול אולם מנגד, חשוב לזכור כי עניין לנו ב"תביעה קטנה", אני פוסק לתובעת בגין הוצאותיה עבור שכ"ט עו"ד ודמי ביול - סכום כולל של - 350 ₪. יוצא איפוא, כי התובעת הוכיחה כדבעי נזקיה בסכום כולל של 4,660 ₪ ( 350 ₪ + 233 ₪ + 4,077 ₪ ). לסיכום: 1. התביעה העיקרית (תק 3702/06) מתקבלת ואני מחייב את הנתבעת - "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ לשלם לתובעת פיצוי בסך 4,660 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת התביעה 2/11/06 ועד למועד התשלום בפועל. 2. ההודעה לצד השלישי ( תק 3702.1/06) נדחית, ללא צו להוצאות. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים. מחשבים ואינטרנטספקי אינטרנט (תביעות)רשלנות