להלן החלטה בנושא בקשה לצירוף צד לבוררות: החלטה בקשה לצירוף המשיבה 2 להליך הבוררות אשר החל להתנהל בין המבקשת לבין המשיבה 1. רקע וטענות הצדדים 1. ביום 14/8/02 נחתם הסכם שכירות, שלפיו שכרה המבקשת מידי חברת בניני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ וחברת תל דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ (להלן יחדיו: "גינדי") את החנויות שמספרן 89, 90 ו- 91 במרכז המסחרי המכונה "אמריקן סיטי", המצוי ברחובות (להלן: "הסכם השכירות", נספח ב' לבקשה). בנוסף, נחתם הסכם ניהול (להלן: "הסכם הניהול", נספח ג' לבקשה) בין המבקשת לבין חברת-בת של גינדי, היא המשיבה 2 (להלן: "חברת הניהול"). 2. על-פי האמור בבקשה, בתחילת שנת 2004 הומחו הזכויות מכוח הסכם השכירות להשכרת חנויות מספר 89 - 90 למשיבה 1 (להלן: "אבינועם"). הדבר נודע למבקשת, לטענתה, בעקבות דרישת חברת הניהול לפצל את הערבות הבנקאית שניתנה על-פי הסכם השכירות ולהמציא ערבות בנקאית לטובת אבינועם על חלק מהסכום (ראו: נספח ד' לבקשה). כמו-כן, ביום 9/2/04 חתמו המבקשת וחברת הניהול על הסכם עם הבעלים של חנויות 50 ו- 51 במרכז המסחרי, לצורך הרחבת שטח המושכר, כהגדרתו בהסכם השכירות, באופן שיכיל חנויות אלה (נספח ה' לבקשה). על-פי האמור בהסכם זה, דמי השכירות ודמי הניהול בגין החנויות הנוספות ישולמו על-ידי המבקשת לחברת הניהול, אשר תעביר לבעלים את חלקם. כן נקבע, כי הוראות הסכם השכירות, לרבות הסכם הניהול הכלול בו, יחולו על הסכם זה, וכי הצדדים רואים בהסכם השכירות כחלק בלתי-נפרד הימנו. 3. לגרסת המבקשת, בראשית חודש מרץ 2006 הודיעה לה חברת הניהול כי עליה לסיים את פעילותה במרכז המסחרי ולפנות את כל החנויות בהן פעלה עד ליום 26/3/06, נוכח רצונם של בעלי המרכז המסחרי להסב אותו למתחם "פאואר סנטר". למיטב ידיעתה והבנתה של המבקשת, דרישה זו באה מחברת הניהול כשלוחתם של בעלי החנויות השכורות, ביניהם אבינועם, והופנתה לא רק כלפי המבקשת אלא גם כלפי בעלי-עסקים אחרים במרכז המסחרי. המבקשת מוסיפה, כי החנויות שאותן שכרה אוחדו לחלל אחד גדול, ועל-כן, לא היתה לה אפשרות לפנות רק חלק מהן. לפיכך, פינתה המבקשת את כל החנויות, ואולם, כעבור מספר ימים קיבלה מכתב מאבינועם, שבו נטען כי המבקשת הפרה את הסכם השכירות (נספח ו' לבקשה). המבקשת דחתה את טענותיה של אבינועם, כשהיא מסבירה כי פעלה על-פי דרישת חברת הניהול לפנות את החנויות המושכרות (ראו מכתבה מיום 8/5/06 לאבינועם ולחברת הניהול, נספחים ז' -ח' לבקשה בהתאמה). 4. ביום 3/10/06 שלחה אבינועם מכתב למבקשת (נספח י' לבקשה), על-מנת למנות בורר מוסכם בהתאם לסעיף 28 להסכם השכירות, הקובע כך: "בכל מקרה בו יתגלעו סכסוכים ו/או חילוקי דעות בין הצדדים בכל ענין הנוגע לכריתתו ו/או תקפותו או הפרתו ו/או לביצועו ו/או לפירושו של חוזה זה ימסרו הצדדים את הסכסוכים ו/או חילוקי הדעות להכרעתו של בורר שזהותו תקבע בהסכמה בין הצדדים. בהעדר הסכמה בדבר זהות הבורר תוך (10) עשרה ימים תקבע זהות הבורר על ידי יושב ראש ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין בישראל ...". המבקשת הסכימה לקיום בוררות, בכפוף להשבת כספי הערבות המוחזקים בידי אבינועם ובכפוף לצירוף חברת גינדי וחברת הניהול להליך (נספח יא' לבקשה). על-כן, פנתה אבינועם ליו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, עו"ד אילן בומבך, בבקשה למנות בורר. ביום 8/1/07 הודיע עו"ד בומבך על החלטתו למנות את עו"ד איתי בסיס כבורר בסכסוך הנדון, וזאת מבלי להכריע בשאלת היריבות בבוררות ותחולת הסכם הבוררות על הצדדים (נספח יג' לבקשה). בעקבות זאת, שלחה המבקשת הודעה לחברת הניהול על מינוי הבורר, לשם קבלת הסכמתה להצטרף כצד להליך הבוררות, בציינה כי בסעיף 18 להסכם הניהול התחייבו הצדדים כי בכל מקרה של מחלוקת ביניהם, תועבר ההכרעה במחלוקת לבורר דן-יחיד, אשר יקבע על-ידי הצדדים בהסכמה. המבקשת ציינה עוד, כי אם תימנע חברת הניהול מלעשות כן, תפנה המבקשת בבקשה מתאימה לבית המשפט, כדי לאכוף את הסכם הבוררות. חברת הניהול לא מסרה כל תגובה להודעה (ראו מכתב מיום 19.1.07, נספח יד' לבקשה). 5. מכאן הבקשה שלפני, במסגרתה עותרת המבקשת, כאמור, להורות על צירופה של חברת הניהול להליך הבוררות. המבקשת טוענת, כי שאלת מעמדה של חברת הניהול ותוקפה של ההוראה שנתנה למבקשת לפנות את החנויות, עומדת בבסיס המחלוקת שבין הצדדים. עוד טוענת המבקשת, כי בינה לבין חברת הניהול קיימת תניית-בוררות תקפה, וכי צירופה להליך הבוררות נחוץ לבירור הסכסוך ביעילות ולהשגת פתרון כולל במסגרת הליך אחד. 6. אבינועם הודיעה לבית המשפט, כי היא אינה מתנגדת לבקשה. 7. חברת הניהול, לעומת זאת, סבורה שיש לדחות את הבקשה. לשיטתה, סעיף 18 להסכם הניהול אינו חל אלא על מחלוקות הנובעות מהסכם זה, ואילו הסכסוך נושא הבוררות עניינו הפרה לכאורה של הסכם השכירות בין אבינועם למבקשת, הסכם שחברת הניהול אינה צד לו. משכך, בהיעדר הסכם בוררות תקף הנוגע לעילות הנטענות כלפי חברת הניהול, לא ניתן לחייבה להצטרף להליך הבוררות. דיון והכרעה 8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה. 9. עיון בהסכמים השונים שנחתמו בין הצדדים מלמד, כי הם שלובים זה בזה. הסכם השכירות מסמיך את חברת הניהול לעסוק בניהול המרכז המסחרי ואחזקתו ולקבוע הסדרים ונוהלים וכן תקנון בנוגע לכך, אשר יחולו על כלל השוכרים והמשתמשים במרכז המסחרי. הסכם השכירות אף מחייב את השוכר לחתום עם חברת הניהול על חוזה הניהול והתקנון המצורפים לו, אשר על-פי האמור במבוא להסכם השכירות, מהווים חלק בלתי-נפרד מן ההסכם גופו (סעיף 15.1 להסכם השכירות). בהמשך, מפרט הסכם השכירות את השירותים שיסופקו על-ידי חברת הניהול ואת שיעור דמי הניהול שישולמו לה תמורתם, וקובע כי "חתימת השוכר על חוזה זה מהווה התחייבות ישירה כלפי חברת הניהול לכשתמונה או תקום ככל שהדברים נוגעים אליה, וכן התחייבות של השוכר כלפי המשכיר לקיים את כל התחייבויותיו כלפי חברת הניהול בין אם כמפורט בחוזה זה ובין אם כפי שיפורט בחוזה הנהול המתואר להלן" (סעיף 15.13 להסכם השכירות). הן בהסכם השכירות והן בהסכם הניהול התחייבו הצדדים לפתור את כל המחלוקות ביניהם בדרך של בוררות. לא למותר להוסיף, כי על ההסכם להשכרת החנויות הנוספות חתמה חברת הניהול בעצמה, ובו הוסכם, כאמור, כי הוראות הסכם השכירות והסכם הניהול הכלול בו יחולו עליו בשינויים המחוייבים. 10. אין לקבל, איפוא, לעניין תחולת הסכם הבוררות על הסכסוך המדובר, את ההבחנה המלאכותית שמבקשת חברת הניהול לעשות בין הסכם השכירות לבין הסכם הניהול. הבחנה כזו יש בה משום חוסר תום-לב בנסיבות המקרה, וספק בעיני אם היתה עולה לדיון אילו היתה נטענת הפרת חוזה כלפי גינדי (לעניין זה ראו והשוו: ע"א 10892/02 נאות אואזיס מלונות בע"מ ואח' נ' מרדכי זיסר ואח', פדאור 05 (14) 267 (2005); סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך א' 108 - 118 (מהדורה רביעית מיוחדת, תשס"ה)). 11. זאת ועוד. מן המפורט לעיל עולה, כי לחברת הניהול יש, לכאורה, חלק בסכסוך נשוא הבוררות, היות שלטענת המבקשת, נאלצה לפנות את כל החנויות, תוך הפרת הסכם השכירות עם אבינועם, בהסתמך על מצג של חברת הניהול. טענה זו של המבקשת אינה מוכחשת על-ידי חברת הניהול ואף לא הוכחשה על-ידי גינדי במכתב ששלחה למבקשת, בתשובה למכתבה הנ"ל מיום 8/5/06 (נספח ח' לבקשה), ממנו משתמע, כי אכן נדרשה המבקשת לפנות את החנויות ששכרה מידי גינדי (המכתב מצורף כנספח ט' לבקשה). משכך, הרי שחברת הניהול היא צד דרוש לבירור הסכסוך, ובהיעדרה, לא תוכל המבקשת למצות את טענותיה בהליך הבוררות. 12. מטעמים אלו, אני קובע, כי הסכם הבוררות חל על חברת הניהול בקשר עם הסכסוך הנדון בהליך הבוררות המתנהל בין הצדדים, ומן הראוי לצרפה להליך זה. 13. חברת הניהול תשלם למבקשת שכר-טרחת עורך-דין בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. יישוב סכסוכיםצירוף / החלפת בעלי דיןבוררות