להלן פסק דין בנושא ליקויי בניה בטירת הכרמל: פסק דין תביעה בגין ליקוי בניה, איחור במסירה ואי התאמות בדירות התובעים 1-2 והתובע 3, אותן בנתה הנתבעת ברח' מעלה נוף 25 בטירת הכרמל. המהנדס דן ברלינר מונה בהסכמת הצדדים כמומחה מטעם בית המשפט (להלן:"המהנדס ברלינר"). משהסכימו הצדדים למתן פסק דין על סמך החומר, ללא צורך בחקירתו וללא שאלות הבהרה, הרי חוות דעתו מהווה הבסיס לפסק הדין. דירת התובעים מנשה ורחל כהן 1. איחור במסירה בהתאם לחוזה בין הצדדים אשר נחתם ביום 19.12.1999, היה על הנתבעת למסור את החזקה בדירה ביום 14.6.01, בפועל קבלו את הדירה רק ב- 29.1.2002, באיחור של ששה וחצי חודשים. הפיצוי הנדרש הוא 3,250 דולר - 14,500 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (6.5 חודשים במכפלת 500 דולר שכר דירה, בגין דירה בגודל דומה לאותה תקופה). הנתבעת טענה כי הוסכם בין הצדדים: א. איחור של חדושיים מכל סיבה שהיא לא יחשב כהפרת הסכם ולא יזכה את הקונים בפיצויים. ב. על פי ההסכם התובעת היתה זכאית לאחר במסירה לאור המצב במדינה או בענף הבניה,והנה אתרע המזל והימים היו הימים שלאחר אירועי אוקטובר 2000 אשר בעטיים נוצרה מצוקת כוח אדם קשה בענף, עד כי רבים מקבלני המשנה נכנסו להליכי פשיטת רגל או הקפאת הליכים וכל פעם היה צורך להתארגנות חדשה. לראייה צירפה הנתבעת לכתב ההגנה מסמך של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל מיום 27.3.01 לכל חבריה,לפיו הממשלה כמזמינת עבודה הסכימה להאריך את משך הביצוע בעבודות עבורה בחודש ימים. המסמך משמש כראיה למצוקת כח האדם. ג. מכתב של סגן החשב הכללי מ-18.3.01 אל המנהלים הכללים במשרדי הממשלה והחשבים, לפיו יש לאפשר הארכת משך הביצוע ב-60 יום. ההנחייה חלה לגבי פרוייקטיים שהיו כבר בביצוע בסוף ספטמבר 2000 והיו אמורים להימשך מעבר ל-31.3.01. יש לציין, כי במכתב החשב הכללי נאמר כי מדובר בהחלטה לפנים משורת הדין היות והמדינה אינה רואה בהעדר פועלים זרים או סגר בשטחים כוח עליון. הנתבעת טוענת כי גם אם יקבע שהפרה החוזה, בעניין זה עומדת לה הגנת סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת החוזה), תשל"א-1970. היות ולא יכלה לצפות מראש את הנסיבות אשר הביאו להפרה. טענה זו אין לקבל. אלו בדיוק הנסיבות: העדר פועלים והמצב במדינה, אותו צפתה הנתבעת ובגינן נכתבו סעיפים 7.3 ו-7.4 לחוזה - דהיינו אפשרות עיכוב במסירה. הוראות החשב הכללי אשר צורפו לכתב ההגנה מתייחסות לחודשיים, ולעבודות אשר הוזמנו על ידי המדינה, אך החוסר הכללי בעובדים, והמצב הכללי והכלכלי במדינה אותה תקופה הם ידועים, וחודשיים אלו גם נופלים בגדר 7.4 לחוזה (ולא במצטבר). חודש נוסף אף הוא בגדר הסביר לאותה תקופה. דא עקא שהאיחור התמשך לשלושה וחצי חודשים נוספים ועל כן הפיצוי המגיע הוא מתחילת האיחור (ע"א 804/87 מרדכי קאופמן נ' גזית קונסליום השקעות ופיתוח בע"מ ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מ"ד(2)60, וכן המלומד ורדי בספרו, דיני מכר דירות (מהדורה שניה) עמ' 154-158. הנתבעת לא חלקה על סכום של 500 דולר לחודש, ולכן הנני קובעת, כי בראש פרק זה התובעים מנשה ורחל כהן, זכאים לפיצוי של 14,500 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. 2. ליקויי בניה המומחה מטעם התובעים, מהנדס גוכמן, סבר כי עלות התיקונים היא 79,178 ₪. המומחה מטעם הנתבעים סבר כי די ב- 1150 ₪. המומחה מטעם בית המשפט, חווה דעתו כי עלות התיקונים וירידת ערך הדירה מסתכמים ב-21,714 ₪. מתוכן 3,000 ₪ בגין ירידת ערך עקב ליקויים בשלד שאינם ניתנים לתיקון. בפרק הריצוף קבע המהנדס ברלינר כי אמנם נמצאו 10 מרצפות מחוררות ועלות התיקון היא 600 ₪. מהנדס גוכמן לא כתב כמה מרצפות מחוררות יש ובאיזה מקום, אלא רק קבע שיש להחליף משטחי ריצוף מבלי לציין את שטחם ובאיזה מקום בדירה. יש לומר, כי כאשר קיימים פגמים בריצוף הדירה לא נכון הוא להחליף מרצפות בודדות שכן, ברי הוא כי הן לא תתאמנה לריצוף הקיים, ויש אמנם בדרך כלל להחליף ריצוף שלם. כאן בהעדר נתונים איני יכולה אלא לפסוק על פי חוו"ד של מר ברלינר. אי לכך, בפרק ליקויי הבניה וירידת ערך הדירה, סכום הפיצוי הוא 21,714 ₪. 3. שכר דירה לתקופת התיקונים אין בחוו"ד מהנדס ברלינר התייחסות לנושא זה אם יש צורך בפינוי הדירה לצורכי תיקונים. מהנדס גוכמן ציין, כי יש צורך ב-3 שבועות לצורך התיקונים בהם לא יוכלו בני המשפחה לשהות בדירה. היות ועל פי חוו"ד מהנדס גוכמן יש צורך בריצוף שטחים, אני מניחה, כי זו הסיבה העיקרית לאי אפשרות לשהות בדירה. חיוב כספי לעומת זאת יכול ויתבצע במסגרת הליכים שונים בהם נמצאת הנתבעת. ברור, כי אם חזרה הנתבעת לפעילות עקב השיפור הכלכלי במצב הכלכלי במדינה, ועדיין התובעים רוצים בכך יש לאפשר את התיקונים על ידה. עניין זה, אם מתקיים יהיה נתון להסכמה ותיאום בין הצדדים. 4. עגמת הנפש התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה להם עקב קבלת הדירה באיחור ניכר של 6 וחצי חודשים, בנייה אשר כחלקה בניגוד לתקנות ובכך נגרמה ירידת ערך וליקויי הבניה עצמם כמפורט בחוות דעת מהנדס ברלינר. סכום הפיצוי המגיע לתובעים בגין עגמת הנפש ובכלל זה סכום עבור פינוי הדירה לצורך תיקונים הוא 7,500 ₪. 5. זכות לתיקונים הנתבעת, בכתב הגנתה, עמדה על זכותה לתיקונים. התברר ברבות הימים כי הנתבעת אינה פעילה יותר. אף על פי כן ב"כ התובעים, בישיבה מיום 3.10.06, ביקש לחייב את הנתבעת לבצע את התיקונים. ככל שהנתבעת אינה פעילה, אין מקום לחייבה בביצוע התיקונים. לא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירופו של מנהלה כנתבע בעצמו. דברים אלו יפים גם לעינינו של התובע 3. 6. סיכום פסק הדין הוא החיוב הכספי כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: בגין האיחור במסירה - 14,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. בגין לקויי הבניה - 18,714 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.8.06 ועד ליום התשלום בפועל. בגין ירידת ערך הדירה 3,000 ₪, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 3. עגמת נפש - סך 7,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל. הנתבעת תשא בהוצאות המשפט (החזר אגרה והוצאות מומחים) ובשכ"ט עו"ד באופן כולל בסך 8,000 ₪ +מע"מ. דירת מר זקי כהן 1. מר כהן הוא התובע 3.העקרונות הכלליים בפסק הדין יפים גם לגביו ואין צורך לחזור עליהם. איחור במסירת הדירה מר זכי כהן היה אמור לקבל את דירתו ב- 14.6.01 ובפועל קבלה ב- 21.1.02. בהתאם לאמור לעיל, גם כאן הפיצוי המגיע הוא בגין 6 חודשים ושבוע בלבד, בסך 3,125 דולר - 14,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. ליקויי בניה וירידת ערך הדירה על פי חוות הדעת של מהנדס ברלינר עלות התיקונים וירידת ערך הדירה מסתכמת ב-13,398 ₪ כולל מע"מ ופיקוח הנדסי. לא מצאתי נימוק שלא לקבל חוות דעת זו. גם כאן אין נתונים מדוייקים לשטח הריצוף שיש להחליף היה ולא ימצאו אריחים מתאימים, במקום בו יש ליקויים בריצוף אשר הוכרו על ידי המהנדס ברלינר (סעיפים 9.1-9.2 ו- 9.10), אין באפשרותי לפסוק סכום אחר ממה שנקבע. כך גם לעניין פינוי הדירה, מהנדס ברלינר לא נדרש לעניין, והיות והיקף התיקונים הנדרש קטן במידה ניכרת מזה שקבע מהנדס גוכמן, לא נראה כי יש צורך בפינוי הדירה לצורך התיקונים. מועד חישוב ההפרשים בהתאם לע"א 5602/03, אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח בע"מ (20.2.05). סיכום כפי שנאמר לעיל, במידה והנתבעת חזרה לפעילות, ולאור הסכמתו המותנית של מר ריג'י ורצונם של התובעים תבצע היא את התיקון כפי שיסוכם בין הצדדים. פסק הדין הוא, כי הנתבעת תשלם למר זכי כהן התובע 3 את הסכומים כדלקמן: א. איחור במסירה הדירה - 14,000 ₪ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. ב. ליקויי בנייה - 12,398 ₪ - סכום זה ישא הפרשי המצדה וריבית מיום 9.8.06 ועד ליום התשלום בפועל. ג. ירידת ערך בסך 1,000 ₪ - סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. ד. עגמת נפש - 5,000 ₪ - סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. ה. הוצאות ושכ"ט עו"ד - 8,000 ₪ +מע"מ.עורך דיןבניהמקרקעיןליקויי בניה