בית המשפט פסק כי הואיל ניתנו לנתבע די והותר הזדמנויות לקיים את ההליכים המקדמיים, הרי משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו, ובהתאם לתקנה 122 לתקנות סד"א דין הגנתו להימחק ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה. תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דנה בתוצאות הפרת צו אשר ניתן על ידי בית המשפט וקובעת כדלקמן: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו". להלן פסק דין בנושא מחיקת כתב הגנה בגין אי קיום הליכים מקדמיים: פסק דין התביעה שלפני עניינה עסקאות נוגדות במקרקעין, במסגרתה עותר התובע לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו הינו הבעלים החוקי של 9/146 חלקים מהקרקע הידועה כחלקה 74 גוש 19509 באדמות כפר בית ג'אן בשטח של 919 מ"ר (להלן: "המקרקעין") וכן לקבלת פסק דין המורה לרשם המקרקעין לרשום אותו כבעלים של המקרקעין ובמקביל למחוק את הערת האזהרה הרשומה מיום 30/8/06 לטובת הנתבע מס' 1 על המקרקעין. בנוסף, במסגרת כתב התביעה מבקש התובע כי בית המשפט יורה על רישום הערת אזהרה אודות תביעה זו. כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 1/3/07. ביום 29/5/07 הוגש כתב ההגנה מצד הנתבע מס' 1 ואילו הנתבע מס' 2 טרם הגיש את כתב הגנתו עד למועד זה. לישיבת קדם המשפט הראשונה שנקבעה ליום 5/9/07, לא הופיע מי מהנתבעים או בא כוחם, וב"כ התובע, לאחר שהמתין ליתר הצדדים במשך כשעה, ביקש פסק דין בהעדר התייצבות מטעם הנתבע מס' 1 ולחילופין, לחייבו בהוצאות אותה ישיבה. כן ביקש ב"כ התובע כי יינתן פסק דין כנגד הנתבע מס' 2 בשל אי הגשת כתב הגנה מטעמו. בהחלטתי במעמד אותה ישיבה דחיתי את בקשתו של ב"כ התובע למתן פסק דין באותו שלב של הדיון, ברם חייבתי את הנתבע מס' 1 בהוצאות הישיבה בסך של 1,000 ₪ ומע"מ כחוק וכן קבעתי ישיבת קדם משפט נוספת ליום 18/10/07. לאחר מתן ההחלטה, ובאיחור ניכר, התייצב עו"ד סעב, ב"כ הנתבע מס' 1, לדיון, הסביר כי לא התייצב במועד לישיבה בשל קשיים במציאת האולם בו התקיים הדיון וביקש כי בית המשפט יורה על ביטול ההוצאות שהושתו על הנתבע מס' 1. בטרם מתן החלטתי בבקשה האמורה, ביקשתי לקבל את תגובתו של ב"כ התובע, אשר הותיר את עניין ביטול החיוב בהוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט ולפיכך, הוריתי במסגרת החלטתי מיום 9/10/07 על ביטול ההוצאות לחובתו של הנתבע מס' 1. לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 18/10/07 הופיעו פרקליטיהם של שני הצדדים, ברם תחת קיום דיון ענייני לגופו של עניין, הודיע ב"כ הנתבע מס' 1, אותו עו"ד סעב, כי איננו מכיר את עובדות התיק וכי נאלץ להופיע לדיון הואיל ועו"ד דבאח, המטפל אישית בתיק, נקרא בדחיפות לבית החולים עם בנו. בהחלטה מפורטת מאותו דיון התריתי בב"כ הנתבע מס' 1 לבל יעכב את קידומו של התיק מבחינה עניינית וציינתי כי אין לקבל מצב בו עו"ד מתייצב לדיון שנקבע מזה כבר כשאינו מוכן ואינו מתמצא בעובדות התיק, ברם לפנים משורת הדין, דחיתי שוב את מועד הדיון ליום 13/11/07, לא לפני שהזהרתי את ב"כ הנתבע מס' 1 כי במידה והתנהגות זו תישנה, יחוייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. כן הוריתי במעמד אותה ישיבה, לבקשת ב"כ התובע, על השלמת כל ההליכים המקדמיים. חרף החלטתי המפורשת מישיבת 18/10/07, במועד הישיבה שנקבעה ליום 13/11/07 שוב לא התייצב ב"כ הנתבע מס' 1, וב"כ התובע אף הודיע כי לא הושלמו ההליכים המקדמיים מצדם של הנתבעים, כפי שנקבע בהחלטתי הקודמת. לאחר המתנה של כשעה באולם בית המשפט, ביקש ב"כ התובע כי יינתן פסק דין כנגד הנתבעים בהעדר התייצבות מטעמם. בהחלטתי מאותו יום דחיתי את בקשתו של ב"כ התובעים למתן פסק דין בהעדר הגנה וציינתי כי על אף שהבקשה מוצדקת על פניה, הרי שבתביעה כגון דא, במסגרתה מבוקש צו הצהרתי בדבר זכויות במקרקעין, מן הראוי לקיים דיון לגוף המחלוקת, בייחוד מקום בו מיוצגים הנתבעים בידי עורך דין. משכך, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית בצירוף מסמכים וראיות וכן קבעתי את התיק לישיבה נוספת, אשר נקבעה ליום 13/12/07 בשעה 9:30, לדיון מקדמי ענייני טרם קביעת התיק להוכחות - אם יהא צורך בכך. יודגש כי במסגרת החלטתי האמורה מיום 13/11/07 קבעתי כי הנתבע מס' 1 ימציא לב"כ התובע תצהיר גילוי מסמכים וישלים את כל ההליכים המקדמיים בתוך 15 יום, שאם לא כן, לא יותר לו להגיש מסמכים לתיק בית המשפט. כן ציינתי במסגרת ההחלטה, ביחס להתנהלות ב"כ הנתבע מס' 1, את הדברים הבאים: "דא עקא שעורך הדין המייצג את הנתבעים אינו מתייצב ואינו עושה את הדרוש מעורך דין שמטפל בתיק על מנת לקדם את התיק לקראת סיומו, ואף נהפוך הוא, למעשה, ב"כ הנתבעים בינתיים, במחדליו, גורם לאי קידומו של התיק, בלשון המעטה". כן המשכתי והדגשתי בהמשך דברי: "בנסיבות האמורות, ב"כ הנתבעים והנתבעים עצמם אינם עוד ראויים לרחמי בית המשפט, מן הראוי לחייבם בהוצאות משמעותיות, הן לטובת הצד השני והן לטובת אוצר המדינה, בתקווה שהדבר יועיל". למרבה הצער - הצעד בו נקטתי הכולל חיובם של הנתבע מס' 1 ובא כוחו, באופן אישי, בהוצאות בסך של 5,000 ₪ כולל מע"מ לטובת ב"כ התובעים וכן חיובם בהוצאות בסך של 2,000 ₪ לטובת אוצר המדינה בגין לא פחות משלוש (!) ישיבות שהתבזבזו לשווא - לא הועיל כפי שקיוויתי. בישיבה שנקבעה ליום 13/12/07 הודיע עו"ד סעב ממשרד ב"כ הנתבע מס' 1 - פעם נוספת - כי הינו מופיע במקומו של עו"ד דבאח וכי אינו מצוי בפרטי התיק. בהחלטתי ממועד זה קבעתי כי טעמיו של עו"ד סעב לאי הכרת עובדות התיק והופעתו לדיון כשאינו מוכן לקיום דיון אינם יכולים לשמש כתירוץ פעם אחר פעם, ובלשון קשה ומפורשת ציינתי כי "ב"כ הנתבעים אינם ראויים יותר לאמון בית המשפט ולרחמיו" וחייבתי - יחד ולחוד - את הנתבע מס' 1 ועורכי הדין דבאח וסעב, באופן אישי, בהוצאות בסך של 1,000 ₪ לאוצר המדינה וכן הוצאות בסך של 1,000 ₪ כולל מע"מ לב"כ התובע, וזאת בנוסף לסכום ההוצאות בו חויבו בישיבה הקודמת. כהזדמנות אחרונה לב"כ הנתבע מס' 1 ובהתחשב במהותה של התביעה, שעניינה פסק דין הצהרתי בדבר בעלות בקרקע כאמור, קבעתי בפני ישיבה נוספת ליום 31/1/08 וציינתי את המובא מאליו - כי על ב"כ הנתבע מס' 1 להופיע לישיבה זו כשהוא מוכן לדיון ענייני על מנת לנסות לקדם את התיק לעבר סיום, ללא תירוצים, משום שלאור כל הישיבות הבהרתי חזור והבהר כי ניתן - לכל הפחות - להגיע לעובדות ולפלוגתאות מוסכמות, דבר שעשוי לקדם את התיק משמעותית לקראת סיומו. בשולי הישיבה, הודיע ב"כ הנתבע מס' 1 כי הינו שוקל להגיש בקשה להעביר את הדיון לבית משפט אחר הואיל ואביו של התובע מכהן כשופט בבית המשפט לענייני תעבורה בנצרת. למותר לציין כי עד כה לא טרח ב"כ הנתבע מס' 1 להגיש בקשה להעברת הדיון כאמור. לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 31/1/08 הופיעו עו"ד סעב ועו"ד דבאח מטעם הנתבע מס' 1, עו"ד דבאח התנצל על דרך התנהלות הדברים עד כה. כן הודה עו"ד דבאח כי טרם הושלמו הליכים מקדמיים מצדו והתחייב לעשות כן בתוך 24 שעות. בנסיבות אלה, לפנים משורת הדין, הוארך המועד להשלמת ההליכים המקדמיים ב-7 ימים. כן נקבע התיק לישיבת קדם משפט ליום 26/2/08 ויוחדה כמחצית השעה לצורך אותה ישיבה. אלו העובדות עד למועד הישיבה שהיתה קבועה לאתמול, אלא שבכך לא תמו דברים. חרף האזהרות וההתרעות הרבות שניתנו ע"י בית המשפט במספר הזדמנויות, ונאמן לדרכו המזלזלת עד כה, לא הופיע ב"כ הנתבע מס' 1 גם לישיבת קדם המשפט שקבועה לאתמול בנוכחותו ולא השכיל לנצל את סבלנותו הרבה של בית המשפט - סבלנות שהגיעה אל קיצה. ב"כ הנתבע מס' 1 אף הפר את החלטותיו המפורשות של בית המשפט בדבר השלמת הליכים מקדמיים ולא עמד בהתחייבות שנתן בעצמו במהלך ישיבת 31/1/08, לדאוג להמצאת תצהיר גילוי מסמכים לידי ב"כ התובע בתוך 24 שעות, וגם לעובדה זו יש ליתן את המשקל המתחייב. לא בכל יום נתקלים אנו בהפרה כה בוטה ושיטתית של החלטות בית משפט מצדו של עורך דין העושה דין לעצמו, מתעלם מהחלטות בית המשפט ונעדר פעם אחר פעם, ללא הסבר סביר, מישיבות שנקבעו מבעוד מועד. התנהלות ב"כ הנתבע מס' 1, ובכלל זה אי קיום החלטות שיפוטיות חרף מספר רב של הזדמנויות שניתנו לו וכן אי התייצבותו לדיונים, עולה כדי זלזול חמור בבית המשפט ובהליך השיפוטי שאין הדעת סובלתו. תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") דנה בתוצאות הפרת צו אשר ניתן על ידי בית המשפט וקובעת כדלקמן: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו". בנסיבות אלה, הואיל ולנתבע מס' 1 ניתנו די והותר הזדמנויות לקיים את ההליכים המקדמיים, הרי משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו, ובהתאם לתקנה 122 לתקנות סד"א דין הגנתו להימחק ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה. ער אני לסנקציה הקיצונית המוצאת את ביטויה בתקנה 122 לתקנות סד"א ולעובדה שבתי המשפט ממעטים לעשות שימוש בסמכות המוקנית להם במסגרת תקנה זו (ראה ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר נ' אמיר מרדכי ו-123 ואח', פ"ד מו(3) 793 (1992); ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר, פ"ד נו(4) 817 (2002)). ברם, יחד עם זאת, סבורני כי לנוכח ההזדמנויות הרבות שניתנו לנתבע מס' 1 והבטחות הסרק מפי בא כוחו לפיהן יקיים כל החלטה שתינתן תוך תקופה קצרה מאוד, המקרה הנדון הינו בגדר מקרה חריג ויוצא דופן המגלה "זלזול חמור בבית המשפט", כך שכלו כל הקיצין ואין מנוס אלא להורות על מחיקת כתב ההגנה של הנתבע מס' 1. כפועל יוצא, הואיל ויש לראות בנתבע מס' 1 כנתבע שלא הגיש כתב הגנה, הרי שעל פי תקנה 97 לתקנות סד"א מוסמך בית המשפט ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, כך שמשמעות מחיקת כתב הגנתו של הנתבע מס' 1 - הלכה למעשה - הינה פסק דין נגד הנתבע מס' 1. אוסיף כי עוה"ד דבאח, ב"כ הנתבע מס' 1, הבטיח והתחייב בפני בית המשפט - לאחר שהרבה להתנצל - לקיים את ההליכים המקדמיים מיד ולקדם את התיק, הבטיח והתחייב - אך לא קיים. עו"ד המבטיח ומתחייב בפני ביהמ"ש לעשות מעשה, עליו לעמוד בדבריו,ובהיעדר הסבר המניח את הדעת, מעשהו חמור וגובל בהפרחת הבטחות שווא שמלכתחילה אינו מתכוון לקיימן, וכשהדברים נאמרים מפי עו"ד, שאמור להיות אמון ומקיים הבטחות, התחייבויות והחלטות שיפוטיות, בייחוד כשהדברים חוזרים על עצמם, יש להחמיר ולמצות את הדין עמו, עד תום. על יסוד כל האמור לעיל, ובהעדר הגנה מטעם הנתבעים, אני נעתר לתביעה ונותן פסק דין הצהרתי לפיו התובע, כאמל X ת.ז. X , הינו הבעלים הבלעדי והחוקי של 9/146 חלקים מהקרקע הידועה כחלקה 74 בגוש 19509 שבאדמות בית ג'אן בשטח של 919 מ"ר. אני מורה לרשם המקרקעין לרשום את התובע, כאמל X ת.ז. X , כבעלים של המקרקעין הנ"ל. רישום הזכויות על שם התובע כפוף לתשלום כל המסים, האגרות, ההוצאות וההיטלים החלים על פי כל דין. כן אני מורה לרשם המקרקעין לפעול למחיקת הערת האזהרה מיום 30/8/06 הרשומה על שמו של הנתבע מס' 1, מחמוד סלימאן X ת.ז. X , במקרקעין האמורים. לבסוף, אני מחייב את הנתבע מס' 1 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך -.4,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, סכום אשר ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל, וזאת מעבר להוצאות בהן חויב עד כה. כמו כן, אני מחייב את עו"ד עאדל דבאח, באופן אישי, לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ₪ בנוסף לכל הוצאות שחוייב בהן בהחלטות קודמות. אציין כי אף שבתום ישיבת אתמול הבטחתי כי פסק דיני יינתן באותו יום, חיכיתי עם פסק הדין עד להיום, שמא תבוא הודעה מצד הנתבע מס' 1 או בא כוחו, אלא שגם ציפייה זו גורלה היה אכזבה!!הליכים מקדמייםכתב הגנהמחיקת כתב הגנהמסמכים