שינוי הסכם תיווך בכתב יד

האם אפשר לתקן הסכם תיווך בכתב יד ? מה הדין במקרה של תיקון הסכם תיווך בכתב יד ? בצילום ההזמנה לקבלת שירותי תיווך שצורף לכתב התביעה, רשום כי דמי התיווך הם בשיעור 1.5% ממחיר המכירה ונמחק הכתוב "+ מע"מ", אשר מודפס בטופס הזמנת שירותי התיווך לאחר שיעור דמי התיווך. מקור ההזמנה הוגש בדיון שהתקיים ביום 12/06/08 (לאחר שבתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן (סעיף 9(ז)) טען הנתבע כי התובעים תובעים דמי תיווך בשיעור 1% בעוד שבהזמנה בכתב השיעור שרשום הוא 1.5%) והתברר כי בוצע שינוי במקור ההזמנה בכתב לאחר שצולם הצילום שצורף לכתב התביעה (שיעור דמי התיווך תוקן ל-1% - על ידי מחיקת "5." מהמספר "1.5" - ומעל המחיקה של הכתוב "+ מע"מ" הוסף בכתב יד "אחוז כולל"). לא עלה בידי התובע 2 ליתן סיבה המתקבלת על הדעת לביצוע שינוי זה. ההסבר שביקש ב"כ התובע להעלות בסעיף 30 לסיכומיו מוסיף נדבכים עובדתיים, שעליהם לא העיד התובע 2, על אף ההזדמנות שניתנה לו. להלן פסק דין בנושא שינוי פרטים בהסכם תיווך בכתב יד: פסק דין התובעים תובעים סך 26,043 ₪ בגין דמי תיווך, אשר לטענתם מגיעים להם מהנתבע בגין תיווך עסקת מכירת דירתו של הנתבע, המצויה ברחוב אייל 63 ירושלים (להלן - הדירה ברחוב אייל). הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק בענין בדרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, לרבות על ידי קבלת התביעה במלואה או דחייתה במלואה. אתייחס תחילה לטענת התובעים כי מאחר והנתבע לא המציא לב"כ התובעים העתק מסיכומיו, יש להתייחס אליו כמי שלא התייצב לדיון (לפי תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 - להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") וליתן פסק דין לטובת התובעים. טענה זו מתעלמת מהעובדה כי הנתבע, בהיותו בלתי מיוצג, אינו מחויב להמציא את סיכומיו ישירות לב"כ התובע (תקנה 475א' לתקנות סדר הדין האזרחי חלה רק על בעל דין מיוצג על ידי עורך דין), כך שחובת המצאת הסיכומים לתובע חלה על בית המשפט. אעבור עתה לענין גופו. לפי סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו - 1996 (להלן - החוק), מתווך במקרקעין זכאי לדמי תיווך בהתקיים שלושה תנאים: · הוא בעל רשיון לעסוק בתיווך במקרקעין; · הלקוח חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולת התיווך במקרקעין, שבה נכללו הפרטים שנקבעו בתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב) התשנ"ז-1997 (להלן - התקנות); · הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. אין מחלוקת כי התנאים הראשון והאחרון התקיימו. אמנם, בסיכומיו, טען הנתבע כי התובע 2 לא הוכיח כי הוא בעל רשיון לעסוק בתיווך במקרקעין. אולם, לא חל על התובעים כל חובה להוכיח את הדבר, מאחר וטענת התובעים בכתב התביעה (סעיף 2) כי התובע 2 הוא בעל רשיון לעסוק בתיווך במקרקעין, לא הוכחש על ידי הנתבע (ראה סעיף 13 לתצהיר הנתבע שצורף לבקשת הרשות להתגונן). יוצא אם כן, כי המחלוקת היחידה שבין הצדדים נוגעת להתקיימות התנאי השני, הדורש הזמנה בכתב לביצוע פעולת התיווך במקרקעין. אין מחלוקת כי התובעים מחזיקים בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, אשר נחתמה על ידי הנתבע בקשר למכירת דירה אחרת של הנתבע, המצויה ברחוב היען 22 ירושלים (להלן - הדירה ברחוב היען). לכתב התביעה צורף צילום של ההזמנה האמורה, כשכתובת הדירה ברחוב אייל הוספה לאחר כתובת הדירה ברחוב היען, אם כי כל יתר הפרטים בהזמנה האמורה מתייחסים לדירה ברחוב היען, ולא לדירה ברחוב אייל, למעט הפריט של שטח הדירה, שלגביו הוסף שטח הדירה ברחוב אייל בנוסף לשטח הדירה ברחוב היען. לטענת התובעים, ההוספה בוצעה בידיעת הנתבע, בנוכחותו ובהסכמתו. הנתבע, לעומת זאת, מכחיש את הדבר וטוען כי לא הסכים להוספה האמורה ולא ידע עליה. יצוין כי אין כל חתימה של הנתבע על ידי ההוספות שבוצעו. לטענת הנתבע, הבהיר לתובעים כי לא ישלם דמי תיווך בגין מכירת הדירה ברחוב אייל. אדם מוחזק כיודע את פרטיו של מסמך בכתב שנחתם על ידו וכמסכים לפרטיהם של הסכם ו/או הזמנה שנחתמו על ידו. אולם, החזקה האמורה אינה יכולה לחול לגבי כתובת ושטח הדירה ברחוב אייל, שהוספו להזמנה לקבלת שירותי תיווך, מאחר ואין מחלוקת כי פריטים אלה הוספו לאחר שהמסמך האמור נחתם על ידי הנתבע. בהתאם לכך, חל על התובעים נטל ההוכחה כי הנתבע ידע על התוספות שהוספו להזמנה בכתב והסכים להן. לטענת התובעים, הם עוסקים בתיווך לשם פרנסה ואין כל הגיון כלכלי בטענה כי יסכימו לעסוק בתיווך הדירה ברחוב אייל מבלי לקבל דמי תיווך מהמוכרים. לטענתם, אף פנו למתווכים אחרים לשם מציאת קונה פוטנציאלי לדירה, ואם הדירה היתה נמכרת לקונה כאמור, דמי התיווך מהקונה היו משולמים לאותו מתווך אחר, ולא לתובעים. לטענת הנתבע, אין ללמוד דבר מהמסמכים שצירפו התובעים בנסיון להראות כי שיתפו מתווכים אחרים במאמצים למצוא קונה לדירה ברחוב אייל. בפועל, נמכרה הדירה ברחוב אייל לקונה שהגיע דרך התובעים וששילם לתובעים דמי תיווך בסך 2% בתוספת מע"מ ממחיר עסקת המכר (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 5-6). יצוין בהקשר של טענת התובעים בדבר העדר הגיון כלכלי, כי ההזמנה לשירותי תיווך שנחתמה על ידי הנתבע (זו שמתייחסת לדירה ברחוב היען ושהוספו לה כתובת ושטח הדירה ברחוב אייל) כללה מתן בלעדיות לתובעים, ולטענת התובעים ולפי עדות התובע 2 ויתרו התובעים על הבלעדיות לבקשת הנתבע (סעיף 7 לכתב התביעה וכן עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 28, עד עמ' 3, שורה 6), דבר שהוא נטול הגיון כלכלי (ראה בענין זה סעיף 18 לסיכומי התובעים - המשפט האחרון בסעיף המצוי בעמ' 4 לסיכומים). יוער כי התובע 2 אישר כי הבלעדיות בוטלה לפני שהוספה הדירה ברחוב אייל להזמנה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 28, עד עמ' 3, שורה 6), דבר השולל אפשרות כי ביטול הבלעדיות נעשה במסגרת הסכמה כי יתווך גם את הדירה ברחוב אייל. בצילום ההזמנה לקבלת שירותי תיווך שצורף לכתב התביעה, רשום כי דמי התיווך הם בשיעור 1.5% ממחיר המכירה ונמחק הכתוב "+ מע"מ", אשר מודפס בטופס הזמנת שירותי התיווך לאחר שיעור דמי התיווך. מקור ההזמנה (מוצג ת/1) הוגש בדיון שהתקיים ביום 12/06/08 (לאחר שבתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן (סעיף 9(ז)) טען הנתבע כי התובעים תובעים דמי תיווך בשיעור 1% בעוד שבהזמנה בכתב השיעור שרשום הוא 1.5%) והתברר כי בוצע שינוי במקור ההזמנה בכתב לאחר שצולם הצילום שצורף לכתב התביעה (שיעור דמי התיווך תוקן ל-1% - על ידי מחיקת "5." מהמספר "1.5" - ומעל המחיקה של הכתוב "+ מע"מ" הוסף בכתב יד "אחוז כולל"). לא עלה בידי התובע 2 ליתן סיבה המתקבלת על הדעת לביצוע שינוי זה (ראה עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 7-22). ההסבר שביקש ב"כ התובע להעלות בסעיף 30 לסיכומיו מוסיף נדבכים עובדתיים, שעליהם לא העיד התובע 2, על אף ההזדמנות שניתנה לו. כך או כך, עולה כי מה שלטענת הנתבע נעשה ביחס לדירה ברח' אייל (שינוי ההזמנה בכתב בדיעבד על ידי הוספתה להזמנה שלא בהסכמת הנתבע ושלא בידיעתו), אכן נעשה ביחס לשיעור דמי תיווך הרשום בהזמנה בכתב. אין זה משנה שהשינוי בענין שיעור דמי התיווך הוא לטובת הנתבע: עצם שינוי המסמך מראה כי התובע 2 אינו נרתע מלבצע שינוי במסמך חתום, שלא בידיעת החתום עליו, ומלמד על יחסו של הנתבע 2 ל"קדושתו" של מסמך חתום (מבחינת שינויו שלא בידיעת החתום עליו), והדברים מקבלים משנה תוקף מאחר ועסקינן במסמך המשמש בסיס לתביעה משפטית ובשינוי אשר על פני הדברים נראה כי בוצע בעיצומם של ההליכים המשפטיים כשברקע עומדת טענת הנתבע כי שיעור דמי התיווך לפי כתב התביעה אינו תואם לשיעור הרשום בהזמנה בכתב. ניתן להוסיף, לענין התנהלות התובע 2, כי סעיף הבלעדיות לא נמחק מההזמנה בכתב, אף שהתובע 2 העיד כי הבלעדיות בוטלה. חשוב להדגיש כי המחלוקת בענין דמי התיווך בגין עסקת מכירת הדירה ברח' אייל מתמקדת בעצם קיומה של הזמנה בכתב לקבלת שירותי תיווך ובעצם קיומה של התחייבות לשלם דמי תיווך (ויצוין, במאמר מוסגר, כי החוק יצר קשר הדוק בין קיומה של הזמנה בכתב לבין קיומה של התחייבות לשלם דמי תיווך, שכן עיקר תכליתה של הדרישה לקיום הזמנה בכתב הוא ללמד על ההתחייבות לשלם דמי תיווך ולמנוע דיונים ומחלוקות בשאלת קיומה של התחייבות לשלם דמי תיווך). אין המדובר במקרה שבו אין מחלוקת לגבי קיומן של התחייבות לשלם דמי תיווך ושל הזמנה בכתב לפעולת התיווך, ושבו טוען הלקוח כי אינו חייב בתשלום דמי תיווך מאחר ובהזמנה בכתב לא רשום פרט מסוים מבין הפרטים שחייבים להירשם בה לפי התקנות (שאז עקרון תום הלב עשוי להוביל לתוצאה לפיה יחויב הלקוח בתשלום דמי תיווך חרף הפרט החסר בהזמנה בכתב). טענת הנתבע, כי הפרטים שבהזמנה בכתב מתייחסים לדירה ברח' היען, ולא לדירה ברח' האייל, לא נועדה לשלול תשלום דמי תיווך עקב חוסר בפרט זה או אחר ביחס לדירה ברח' אייל בהזמנה בכתב, אלא נועדה לשמש סימוכין לטענתו כי ההזמנה בכתב כלל לא התייחסה לדירה ברח' אייל וכי כל אזכור של דירה זו בהזמנה בכתב הוסף בדיעבד על ידי התובע 2 שלא בהסכמת הנתבע ושלא בידיעתו. לאור כל האמור, ולאחר שנתתי את דעתי למכלול נסיבות המקרה וטענות הצדדים, לרבות אלה שלא זכו להתייחסות מפורשת לעיל, הנני פוסק כי התביעה תדחה ללא צו להוצאות.חוזהשינוי חוזההסכם תיווךתיווך