בקשה להעביר מסמכים למומחה רפואי

להלן החלטה בנושא בקשה להעביר מסמכים למומחה רפואי: החלטה בפני בקשה מטעם התובעת להתיר המצאת מסמכים למומחה בתחום הפסיכיאטרי. המסמכים אותם מבקשת התובעת להתיר בהמצאה הינם: א. שלשה מכתבים החתומים על ידי הפסיכולוג מר חיים פרי; ב. מכתבה של ד"ר צינציה קליין, פסיכיאטרית, מיום 18.2.96; ג. מסמך הנושא את הכותרת "חוו"ד קלינית (פסיכיאטרית, פסיכולוגית)" חתומה בידי ד"ר דני פישר, פסיכיאטר; ד. מסמך מחודש 05/2007 חתום בידי הגב' חוה מולד, פסיכולוגית; ה. דו"ח מסכם: אבחון כשרי למידה; לטענת התובעת, אין לראות במסמכים אלה משום חוות דעת האסורה בהמצאה ומשכך יש להתיר המצאתם למומחה מטעם בית המשפט. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר במסמכים האסורים בהמצאה למומחה בתחום הפסיכיאטרי. דיון תקנה 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 קובעת: "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". ב" 2339/96 ' " . , " (4) 529 התייחס כב' השופט טירקל למסמכים המותרים בהמצאה: "המסמכים שהמצאתם הותרה סויגו, איפוא, בשלושה סייגים: (א) עליהם להיות 'בדבר הטיפול הרפואי' לרבות בדיקות לצורך הטיפול; (ב) על אלה להיות 'נוגעים לעניין שבמחלוקת'. (ג) נאסרה הגשת חוות דעת רפואית". באשר לאיסור החל על המצאת חוות דעת רפואית חשוב להדגיש כי אין בעובדה שבמסמך כלשהו מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי לפסול את המסמך כולו מהמצאה למומחה וכפי שמציין כב' השופט ריבלין בספרו תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס - 1999, עמ' 565: "אין די בכך שבמסמך רפואי מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי להביא לכלל מסקנה כי שהמסמך כולו הוא בגדר חוות דעת שהצגתה בפני המומחה אסורה. על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת האם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשניה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו." הפסיקה הכירה בכך שהתחום הפסיכיאטרי נבדל מיתר תחומי הרפואה ומשכך יש לבחון את שאלת המצאת מסמכים למומחה בתחום זה תוך מתן דגש לייחודיות של התחום הפסיכיאטרי. ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד מט(4), 865, התייחסה כב' השופטת שטרסברג כהן לשוני שבין התחום הפסיכיאטרי לתחומי הרפואה השונים וכדבריה: " לא הרי אורטופד, "החי" בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור". לעניינינו, וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 19.3.08, חלק מהמסמכים הרפואיים נשוא בקשה זו הינם בבחינת חוות דעת לכל דבר ועניין ומשכך אסורים בהמצאה. באשר למכתבים החתומים על ידי מר חיים פרי מיום 20.7.93, 4.12.94 ו- 9.6.07 המופנים להורי התובעת, מצאתי כי הם אסורים בהמצאה באשר לא נערכו כחלק מהטיפול אשר ניתן לתובעת. זאת ועוד, הנני סבור כי האבחנות וההערכות שנכללו במסמכים אלה חורגות ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול והם בבחינת חוות דעת. לפיכך, אין להמציא מכתבים אלה למומחה. באשר למכתבה של ד"ר קליין- אמנם מדובר במכתב המופנה לעורך דין, אולם אין בהפניה זו כדי לקבוע כי מדובר במסמך האסור בהמצאה ויש לבחון את תוכן המסמך. מעיון במכתבה של ד"ר קליין עולה כי מדובר במסמך הכולל מבוא, פרק בדיקה, סיכום והמלצות. הנני סבור כי מדובר במסמך שנערך לצורך טיפול בתובעת והוא אינו בבחינת חוות דעת ומותר להמציאו למומחה. יחד עם זאת ומשפרק הסיכום כולל התרשמות ואבחנה, יש למחוק פרק זה מהמסמך אשר יומצא למומחה. באשר למסמך מיום 23.8.99 החתום בידי ד"ר פישר, הגם שמסמך זה נושא את הכותרת חוות דעת, אין בכך כדי לאסור אותו בהמצאה למומחה באופן אוטומטי ויש לבחון את מהות המסמך. עיון במסמך מעלה כי הפרטים הכלולים בו אינם חורגים ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול וכי לא נכללו בו מסקנות או אבחנה (האבחנה המציינת את סעיף הליקוי אשר נקבע לתובעת מחוקה). לפיכך הגעתי למסקנה כי מסמך זה אינו בבחינת חוות דעת וניתן להמציאו למומחה כאשר האבחנה מחוקה. באשר למכתבה של הגב' חוה מולד, פסיכולוגית, מדובר במכתב אשר נכתב כעשר שנים לאחר הטיפול הפסיכולוגי והוא אינו בגדר מסמך שנכתב כחלק מהטיפול או לצורך הטיפול בתובעת. יתרה על כן, מדובר במסמך הכולל אבחנות והערכות החורגות ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול והוא בבחינת חוות דעת האסורה בהמצאה למומחה. באשר לדו"ח מסכם: אבחון כשרי למידה, מדובר באבחון קוגניטיבי במהותו שבוצע עקב קשיים לימודיים של התובעת. לאור העובדה כי מדובר במומחה בתחום הפסיכיאטרי, הרי שקבלת מידע אודות יכולותיה והישגיה של התובעת עשוי להיות רלוונטי לצורך הכנת חוות הדעת ויש להתיר המצאת הדו"ח למומחה. סיכומו של דבר, המסמכים המסומנים א' ו-ד' אסורים בהמצאה למומחה. המסמכים המסומנים ב' (למעט פרק הסיכום), ג' (למעט האבחנה) ו-ה' מותרים בהמצאה למומחה. יודגש כי אין בפסילת מכתביו של מר חיים פרי כמו גם בפסילת מכתבה של הגב' חוה מולד כדי לאסור המצאת תיעוד אותנטי מתיק הטיפולים של התובעת, באם קיים תיעוד כזה. יחד עם זאת אין להעביר מסמכים אלו למומחה אלא לאחר שיומצאו מבעוד מועד לידי ב"כ הנתבעת אשר יודיע לב"כ התובעת בתוך 14 יום לאחר קבלתם אם הוא מתנגד להמצאתם וינמק התנגדותו. במקרה זה יהיה על ב"כ התובעת לשוב ולפנות לביהמ"ש. תחת מינויה של ד"ר בלומנזון אשר בוטל, ימונה פרופ' דב אלכסנדרוביץ'. כתב מינוי ישלח בנפרד. מסמכיםמומחהרפואהמשלוח מסמכים למומחה רפואימומחה רפואי