להלן החלטה בנושא בקשה להעברת דיון לאילת: החלטה בפני בקשה להעברת הדיון אל תחום סמכותו של בית המשפט השלום הנכבד באזור אילת. רקע: התובעת, (להלן: "המשיבה"), הינה חברה בע"מ, שמקום מושבה בתל-אביב. הנתבעת, (להלן: "המבקשת"), הינה חברה אשר בבעלותה, בין היתר, מלונות בישראל ובכללם מלון "המלך שלמה" באילת. ביום 27.3.03 נכרת הסכם בין המשיבה למבקשת לפיו תקיים המשיבה תערוכת רהיטים באולם האירועים של המבקשת, ובתמורה תעביר המשיבה למבקשת סכום של 8,800 ₪. (ראה סעיף 3 לכתב התביעה). ביום 11.9.03, העבירה המשיבה למבקשת, את הסך הנ"ל בהעברה בנקאית. (ראה סעיף 4 לכתב התביעה). ביום 14.9.03, פרשה המשיבה, בהתאם להסכם, את ציודה באולם האירועים של המבקשת, ולמחרת היום החלה במכירה. (ראה סעיפים 5 ו- 6 לכתב התביעה). כעבור מספר שעות של מכירה, ובעקבות צו הפסקה מנהלי, חויבה המשיבה להפסיק את היריד לאלתר, לפרק את התערוכה, ולעזוב את המקום. (ראה סעיף 7 לכתב התביעה). התביעה הוגשה בבית המשפט השלום בת"א. ביום 8.3.05 הגישו המבקשים בש"א שמספרה 158438/05 (להלן:"הבקשה"), ובה בקשה למחוק את התביעה בהעדר סמכות מקומית, או לחילופין, להורות על העתקת הדיון לאילת. טענת המבקשת: המבקשת סבורה כי יש להעביר את מקום השיפוט עפ"י הוראות תקנה 3 (א) לתסד"א תשמ"ד - 1984. לטענת המבקשת, לא היה מקום להגיש את התביעה בת"א, שכן כל הזיקות מצביעות על מחוז דרום. לראייה, מביאה המבקשת את העובדה כי כל החלופות המצויות בתקנה, נמצאות בעיר אילת. החל מכתובתה הרשומה של המבקשת, מקום עיסוק המבקשת, מקום יצירת ההתחייבות הנטענת, מקום שהועד לקיום ההתחייבות, וכך כל מהלך העניינים, כולל עובדי המבקשת, אשר טיפלו בעניין נשוא התובענה, ועד מקום מושב צדדי ג'. (ראה סעיפים 2-6 לבקשה). טענת המשיבה: טענת המשיבה היא כי לה מספר סניפים לרבות סניף ברח' המרד 22, בתל-אביב. המשיבה מפנה אל הבקשה לרישיון עסק שהגישה המבקשת לעיריית אילת ואף צורפה לכתב ההגנה ובה מצוינת כתובתה בנ"ל בתל-אביב. (ראה סעיף 3 לתגובה לבקשה). נוכח כתובתה בת"א, ובהתאם לתקנה 3 (א) לתסד"א, התשמ"ד-1984, יש להקנות סמכות לבית המשפט השלום בת"א, היות ובאזור שיפוטו מצוי מקום עסקו של המבקשת. (ראה סעיף 4 לתגובה לבקשה). הכרעה: החיקוק הרלוונטי הינו תקנה 3 (א) לתסד"א תשמ"ד - 1984. תקנה זו קובעת מספר חלופות של מקום השיפוט כדלקמן: א. תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לביהמ"ש שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; מקום המסירה של הנכס; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים; ב. היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בימ"ש שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים. בב"ש 885/82 לוי נ' אוחנונה פד"י ל"ז (1) עמ' 306 נקבע כי ביהמ"ש העליון יעדיף להעביר את התובענה אל ביהמ"ש אשר יש לו זיקה מוחשית לעניין על פני בימ"ש אשר הסמכות מותנית לו אך מבחינה פורמלית. כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) חזר על הלכה זו גם ב ב"ש 496/82 ד"ר וייזל נ' חייבי, פד"י ל"ו (3) עמ' 111 . כב' המשנה לנשיא השופט ש. לוין קבע בע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פד"י מ"ט (2) עמ' 731, כי במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה האם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בימ"ש זה או אחר. בכל מקרה, יש להעדיף את הוראות הדין המהותי. בסדרי הדין קיים הרצון התחיקתי להיטיב דווקא עם הנתבע. ראה בספרו של כבוד הנשיא, השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", הוצאת סיגא, מהדורה שביעית מעודכנת תשס"ג - 2003 בעמ' 22-23. במקרה דנן, כל הזיקות מצביעות על העיר אילת כמקום השיפוט. הזיקה לעיר ת"א היא זיקה מלאכותית, הנובעת אך ורק מכתובת של סניף אחד של המבקשת. אשר על כן, אני קובעת כי הסמכות המקומית להידרש לתובענה זו מוקנה לבית המשפט השלום הנכבד במחוז הדרום, ולא לבית המשפט בת"א. סיכום: הבקשה להעברת הדיון מתקבלת בזאת. התיק יועבר אל בית המשפט השלום הנכבד בעיר אילת. הוצאות הדיון בבקשה זו, בסך 1,000 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, יחולו על פי התוצאות לגופן. דיוןהעברת דיון