בקשה נוספת לביטול פסק בורר

בית משפט פסק כי בעניין בקשה נוספת לביטול פסק בורר כי המבקש פועל מזה כעשור לביטול פסק הבורר, שב ומגיש בקשות לביטולו ואינו מרפה, חרף קביעותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט כי אין ממש בטענותיו למשוא פנים של הבורר וכי קשריו של הבורר עם רויכמן, אם בכלל, אינן רלוונטיות לבוררות בינו לבין המשיב. כפי שגם נקבע בערכאה דלמטה, בקשות המבקש לביטול פסק הבורר עולות כדי שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ובזבוז זמנו. להלן החלטה בנושא בקשה נוספת לביטול פסק בורר: החלטה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט חננאל שרעבי) מיום 1.3.2007, בה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק בורר שניתן ביום 11.12.1998. 1. בין המבקש וחברת מכשירנות חדרה בע"מ שהיתה בבעלותו, לבין המשיב, נתגלעה מחלוקת בעניין שכר טרחתו של המשיב. לטענת המשיב, הוא סיפק למבקש ולחברה שירותים משפטיים במסגרת הליכים משפטיים בינם לבין חברת האחים רויכמן. הסכסוך בין הצדדים הועבר לבוררות אצל הבורר השופט בדימוס חיים שפירא ז"ל. 2. ביום 11.12.1998 ניתן פסק הבורר אשר חייב את המבקש והחברה לשלם למשיב שכ"ט בסך של כ-300,000 ₪ (להלן: "פסק הבורר"). המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הבורר, התקיים דיון בבקשה והיא נדחתה, וביום 18.4.99 אישר בית המשפט את פסק הבורר. מאז שאושר פסק הבורר ועד היום, הגיש המבקש כ-10 הליכים בנוגע לביטולו אשר נדחו פעם אחר פעם על ידי הערכאות השונות. כפי שעולה מתגובת המשיב בערכאה דלמטה, שאותה צירף המבקש לבקשתו, לפחות שתיים מתוך הבקשות לביטול פסק הבורר נסמכו על טענת המבקש להכרות מוקדמת של הבורר עם האחים רויכמן. תחילה, הסיק המבקש ממודעת אבל כי היו יחסי ידידות ביניהם ולאחר מכן הסתמך על ממצאי חקירתו של חוקר פרטי. טענות המבקש נדחו על ידי בית משפט קמא בהחלטותיו מיום 21.10.2003 ומיום 10.11.2003. באותן החלטות נקבע, כי המבקש לא הוכיח שנפל דופי כלשהו בבורר או עילה לביטול הפסק, ובכל מקרה אין כל קשר בין האחים רויכמן לבין הבוררות שהיתה בין המבקש למשיב. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדונה בפני כב' השופטת בר-זיו (בר"ע 1138/04). בהחלטה נקבע כי "העובדה שלבורר היו קשרים חברתיים עם יעקב רוייכמן (אם בכלל) - כלל אינה רלבנטית לסכסוך שעניינו שכר טירחת המשיב (כאשר רוייכמן כלל אינו צד לסכסוך זה) ולפיכך צדק בית המשפט קמא בהחלטותיו". מעבר לכך נקבע כי המבקש העלים מבית המשפט עובדת הגשת בקשותיו הרבות לביטול פסק הבורר. בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת בר-זיו נדונה ביום 15.1.2007 בבית המשפט העליון. בהחלטה נקבע כדלקמן: "בהמלצת בית המשפט, חזר בו המבקש מבקשתו והיא נמחקת. חרף הליכים טורדניים מרובים שהמבקש יזם כנגד המשיבים, ויתרה משיבה 2 על פסיקת הוצאות ואילו ב"כ משיב 1 הותירה בהגינותה את העניין לשיקול דעתנו. אף שהיה ראוי כי המבקש ישא בעלויות הליך-הסרק שיזם, הרי משהצהיר כי בכך תם פרק ההליכים בנושא פסק הבורר, נימנע ממתן צו להוצאות". החלטות חשובות אלו, הנוגעות באופן ישיר לענייננו, לא צורפו ואף לא אוזכרו בבקשת המבקש בפני. 3. ביום 21.1.2007 הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול פסק הבורר לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות. לטענתו, ביום 6.1.2007 גילה באתר האינטרנט של הבורר כי היו לו יחסי עבודה קבועים עם האחים רויכמן. לאחר קבלת תגובת המשיבה בכתב, דחה בית משפט קמא ביום 1.3.2007 את הבקשה. בהחלטה נקבע, כי בקשות קודמות של המבקש לביטול פסק הבורר בשל אותה עילה ואותו נימוק נדחו על ידי הערכאות השונות, וכי נקבע כבר שאין כל קשר בין האחים רויכמן לבוררות הנדונה, ולא מתקיימת עילת הביטול לה טוען המבקש. עוד נקבע בהחלטה, כי לאור כמות הבקשות בעניין פסק הבורר לאורך השנים ובכל הערכאות, עושה המבקש שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ומטריד שלא בצדק ושלא לצורך את המשיב. בנסיבות אלו, נדחתה הבקשה והמבקש חויב בהוצאות המשיב. על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני. 4. ביום 10.6.2007 הגיש המבקש בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור. המבקש טען כי לא היה מיוצג ועל כן נשמטו מבקשתו נימוקים עקרוניים ומהותיים. לבקשה צורפה טיוטה של הבקשה המתוקנת. מאחר והחלטתי לדחות את הבקשה לרשות ערעור, לא ראיתי ליתן החלטה נפרדת בבקשה לתיקון, והחלטתי זו נסמכת גם על האמור בבקשתו המתוקנת של המבקש. המבקש חזר וטען באריכות ובפירוט לקשר בין הבורר לבין האחים רויכמן ולקנוניה שנרקמה נגדו במסגרת הבוררות בין הבורר, האחים רויכמן והמשיב. עוד טען המבקש, כי על-פי תקנה 9 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות תשכ"ט-1969 (להלן: "תקנות הבוררות") בקשה לביטול פסק בורר תוגש בדרך המרצה, וככל בקשה בדרך המרצה היה על בית המשפט לקיים דיון בבקשה. משלא קיים בית משפט קמא דיון בחלק מבקשות המבקש לביטול פסק בורר, והחליט בהם על סמך הבקשה והתשובה בלבד, חרג מסמכותו ופגע בזכויות המבקש ומן הדין לבטלן. 5. דין הבקשה להדחות. בית המשפט על ערכאותיו השונות הביע דעתו וקבע בעבר כי אין רלוונטיות לקשרים שהיו, אם בכלל, בין הבורר לבין רויכמן, לבין הבוררות מושא הליך זה, וכי לא מתקיימת עילה לביטול פסק הבורר לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות. גם במידע החדש שדלה המבקש מאתר האינטרנט (ושאותו לא צירף לבקשתו) אין כדי לשנות קביעה זו. משכך, אין ממש בטענת המבקש לפיה היה על בית משפט קמא לקיים דיון בבקשה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, שכן למעשה נדחתה הבקשה על הסף מנימוק של השתק פלוגתא, מעשה בית-דין ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט. לכך נוספת גם ההלכה לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסק דין שעניינו ביטול או אישור פסק בוררות, אלא במקרים מיוחדים - רע"א 2177/04 עיזבון המנוח משה גולדבליט ז"ל נ' רובינשטיין תק-על 2006(2) 3135 (2006); רע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' אחים שורק בע"מ תק-על 2000(2) 319 (2000); רע"א 443/03 מעדי נ' פרידמן תק-על 2003(3) 54 (2003); רע"א 3595/03 אברהם נ' אביעזר מושב עובדים תק-על 2004(2) 3179 (2004); רע"א 4921/06 א.ע.נ. חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' דומין תק-על 2006(3) 2479 (2006). 6. לצורך ההחלטה דכאן, לא אקבע מסמרות בשאלה אם יש להחיל את התיקון של תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 בו הוחלף הליך ההמרצה בהליך של בקשה בכתב, גם על הליך של בקשה לביטול פסק בורר. לעניין זה, ראה הוראת תקנה 240 לפיה "כל בקשה תוגש בכתב אם אין הוראה מפורשת אחרת בתקנות אלה או בכל דין אחר", וכן בר"ע (מחוזי חי') 905/00 מ.מ. הנדסה בע"מ נ' הוכברג ז"ל תק-מח 2001(4) 1913 (2001); בש"א (מחוזי חי') 11260/99 אחים שורק בע"מ נ' רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ תק-מח 2000(2) 1555 (2000); ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת תשס"ה, עמ' 967 טכסט לה"ש 40. בכל מקרה, גם אם נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא בכך שלא קיים דיון, הרי שבנסיבות המקרה דנן, אין להתייחס להליך שהתנהל בבית המשפט קמא כבטל בשל כך, שהרי החלטת בית משפט קמא הושתתה על טענת מעשה בי-דין, שהיא טענת סף. 7. המבקש פועל מזה כעשור לביטול פסק הבורר, שב ומגיש בקשות לביטולו ואינו מרפה, חרף קביעותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט כי אין ממש בטענותיו למשוא פנים של הבורר וכי קשריו של הבורר עם רויכמן, אם בכלל, אינן רלוונטיות לבוררות בינו לבין המשיב. כפי שגם נקבע בערכאה דלמטה, בקשות המבקש לביטול פסק הבורר עולות כדי שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ובזבוז זמנו, זאת בעיקר לאור הצהרתו בבית המשפט העליון שלא גולתה בהליך שבפני, כי תמו ההליכים בנושא פסק הבוררות ועל סמך הצהרה זו לא חוייב בהוצאות. שעה שהמבקש הצהיר זאת בפני בית המשפט העליון הוא כבר ידע אודות ה"ראיה החדשה" שגילה באתר האינטרנט - סעיף 41 לבקשת המבקש לפטור מאגרה. לעניין הליך טורדני ראה בשג"צ 4748/06 שלמה שקד נ' תפוחי תק-על 2006(3) 1449 (2006). 8. לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב. על אף שלא נתבקשה תשובה, אני סבור כי יש בהתנהלות המבקש משום שימוש לרעה בהליכי משפט ובזבוז זמנו של בית המשפט, ואני מחייב את המבקש בתשלום הוצאות לאוצר המדינה בסך 5,000 ₪.יישוב סכסוכיםבוררביטול פסק בוררות