במקרה שלפנינו, התובע והנתבעים הם בני משפחה לפי הגדרת "בן משפחתו" בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, דהיינו, המדובר בתובענה בין אדם לבין בן משפחתו ועל כך אין חולק. נשאלת השאלה, האם מדובר בתובענה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", כאמור בסעיף 1 לחוק ? להלן החלטה בנושא האם כל תביעה בין בני משפחה חייבת להיות בבית המשפט לענייני משפחה ? החלטה מונחת לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית. 1. ביום 3.11.04 הגיש המשיב (להלן: "התובע") תובענה כנגד המבקשים (להלן: "הנתבעים") בגין תקיפה. אשת התובע היא אחותו של הנתבע מס' 1. על פי הנטען בכתב התביעה - מזה שנים שורר סכסוך שכנים מר בין התובע לבין הנתבעים, שהחל בעקבות מחלוקת על פרשנות צוואתו של מר מרדכי היינוך ז"ל (אביהם של הנתבע מס' 1 ושל אשת התובע). לטענת התובע, הוא הציב לאחרונה בפתח חנותו קונוסים מפלסטיק, על מנת למנוע מנהגים זרים (לא הנתבעים) לחסום את חנייתו. לטענתו, הנתבעים פגעו והעלימו את הקונוסים מספר פעמים. כאשר התובע פנה לנתבעים בצהרי יום 10.9.04, היכו אותו הנתבעים ופגעו בו בראשו, בכתפו ובזרועו הימנית. 2. משלא הוגש כתב הגנה, הגיש התובע בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה. ביום 3.1.05 נתבקש התובע לצרף תצהיר ומסמכים רפואיים להוכחת תביעתו וביום 13.1.05 נקבע, כי התובע ימציא אישור מסירה של כתב התביעה ויצרף פסיקתא. יחד עם זאת, משהגישו הנתבעים את בקשתם שבנדון, ניתנה ביום 27.1.05 החלטה ע"י כב' השופטת אגי, לפיה, הוארך המועד להגשת כתב הגנה תוך 30 יום ממתן החלטה בבקשה שבנדון. 3. לטענת הנתבעים בבקשתם, המדובר בתביעה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, כאמור בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). על כן, הסמכות העניינית לדון בתובענה זו מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. לטענתם משהוגשה התביעה לבית משפט שלום, דינה להידחות. מנגד טוען התובע, כי עילת התביעה אינה סכסוך בתוך המשפחה, הואיל והסכסוך נובע כולו מיחסי השכנות של הצדדים "ואין לסכסוך האמור דבר עם היות הצדדים בני משפחה". כמו-כן טוען הוא, כי כאשר התנהל דיון בבית משפט השלום ת"א בבקשת התובע למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בגין אירוע התקיפה נשוא התביעה - הנתבעים לא העלו כל טענה שהיא כנגד סמכות בית המשפט. על כן הנתבעים מושתקים מלהעלות כעת את טענתם. 4. סעיף 3 לחוק, המגדיר את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה קובע, כי: "ענייני משפחה לפי חוק זה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה". סעיף 1 לחוק מגדיר "ענייני משפחה" בין היתר, כך: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". במקרה שלפנינו, התובע והנתבעים הם בני משפחה (ראה הגדרת "בן משפחתו" בסעיף 1 לחוק). דהיינו, המדובר בתובענה בין אדם לבין בן משפחתו ועל כך אין חולק. נשאלת השאלה, האם מדובר בתובענה " שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", כאמור בסעיף 1 לחוק? כמובא לעיל, כופר התובע בקיומו של תנאי זה. בעניין רע"א 6588/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337 פירש כבוד הנשיא א' ברק את מאפיינה של תובענה, "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". הנשיא ברק ציין, כי התנאי "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" מצביע על שני מרכיבים: המרכיב האחד עניינו "עילת" הסכסוך והמרכיב השני הינו הדרישה שהעילה תהיה "סכסוך בתוך המשפחה". לעניין המרכיב הראשון, העוסק ב"עילת" הסכסוך, קובע כבוד הנשיא א' ברק, כדלקמן: "הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה". (שם, בעמ' 343) לעניין המרכיב השני, לפיו, נדרש שהעילה תהא "סכסוך בתוך המשפחה", קובע הנשיא א' ברק כדלקמן: "נדרש, איפוא, קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. השאלה הינה מהי עוצמתו של קשר זה? ... נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוב וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה". (שם בעמ' 344) הרציונל העומד מאחורי קביעתו של הנשיא ברק כאמור לעיל הינו התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית משפט לענייני משפחה, כפי שנקבע בעניין רע"א 6588/99 שלעיל: "הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד. לעתים קרובות רק קצהו נגלה לעין, ואילו רובו ככולו נסתר מהעין, ומפעפעים בו רגשות עזים. מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך נסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו". (שם, בעמ' 343) 5. בענייננו המדובר בתובענה, שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין תקיפה, כאשר התובע עצמו בסעיף 2 בכתב תביעתו מציין, כי: "בין התובע לנתבעים שורר מזה שנים סכסוך שכנים רע ומר, אשר החל עקב מחלוקות ופרשנות צוואתו של מר מרדכי היינוך ז"ל (אביהם של אשת התובע ושל הנתבע 1) (להלן: "המנוח")". (ההדגשה שלי - א. ד.) ועל כך חוזר התובע גם בסעיף 2 לתצהיר, שהגיש להוכחת תביעתו. כמו-כן מעיון בסעיף 4 לכתב התביעה עולה, כי הסכסוך אינו מתמצה בתביעה בגין תקיפה, כי אם משתרע הוא על מחלוקות בנוגע לרכוש, ככל הנראה בקשר לפרשנות הצוואה, שמוזכרת בסעיף 2 לכתב התביעה. מכל האמור לעיל עולה, כי מערכת היחסים המשפחתית בין התובע לבין אחיה של אשתו, תרמה תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה והיא הסיבה והמסובב. על כן, הסמכות לדון בתובענה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. 6. למעלה מן הצורך אדון בטענתו הנוספת של התובע, לפיה - הנתבעים מושתקים מלהעלות טענת חוסר סמכות עניינית, שכן הם לא העלו טענה זו במסגרת הדיון שהתנהל בביהמ"ש שלום בבקשת התובע למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בגין אירוע התקיפה נשוא התביעה שבנדון. לאור האמור בסעיף 10 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 - נראה כי אין מקום לטענה זו, שכן לביהמ"ש יש סמכות לדון בהחלטה למתן צו כאמור, אף אם העניין מתברר בהליך אחר, או אף אם אדם התנה על זכותו על פי חוק. רוצה לומר - החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד להגן על אדם מפני פגיעה והוא בא במקביל ולהוסיף על הוראות כל דין אחר (ראה סעיף 11 לחוק הנ"ל). 7. משקבעתי שהסמכות לדון בתובענה מסורה לביהמ"ש לענייני משפחה, לכאורה דין התביעה להידחות, כמבוקש בבקשה וזאת לאור תקנה 101 (א) (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יחד עם זאת, בית המשפט לא ידחה תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות, כאשר נראה לו שיש להעביר את העניין לבית המשפט המוסמך, על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. המדובר בסמכות שבשיקול דעת ובדרך-כלל יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו זו, למעט במקרים חריגים ונדירים, בהם ימצא בית המשפט שאין להעביר את התובענה (ע"א 4491/97 ג'ינו נ' האגודה האיטלקית, פ"ד נג (1) 673). בענייננו, מצאתי שיש להעביר את התובענה לבית המשפט לענייני משפחה וכך אני מורה. 8. סופו של יום תדאג המזכירות להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, לו נתונה הסמכות לדון בתובענה.סמכות ענייניתסכסוך משפחתישאלות משפטיותבית המשפט לענייני משפחה