נשאלת השאלה, האם קיים בידי בית המשפט כלי או מכשיר שניתן לעשות בו שימוש במקרה מתאים על מנת לפצות על אי ניצול מיטבי של זמן שיפוטי ולהתריע מפני בזבוז משאב זה, שעה שמוגשת בקשה חסרת שחר, בצד פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד? התשובה נמצאת בכלי של הוצאות לטובת אוצר המדינה. בשאלת ההוצאות, נפסק מפי כב' השופט א' גרוניס בבית המשפט העליון, ברע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ. אמיר שהי שאול (טרם פורסם), כי יש מקום לפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה במצב בו נקט בעל הדין בהליך שהוא טורדני, או המבזבז זמן שיפוטי שלא לצורך, ואף מהווה "הארכת דיון", כפי המצוין בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי להלן פסק דין בנושא הוצאות לטובת המדינה: פסק - דין בתחילת ישיבת ההוכחות שנקבעה להיום, אשר אליה התייצבו 9 עדים (לא כולל בעלי הדין) - עתר ב"כ התובעים להורות על מחיקת התובענה, לצורך הגשת תובענה נוספת וחדשה, בעילות נוספות, אשר לא נתבעו במקור במסגרת התובענה שבפני. הנתבעת מס' 1, הודיעה כי היא מסכימה לבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות. הנתבע מס' 2 - הינו תאגיד בפירוק. הנתבע מס' 3 - הינו נתבע פורמלי, אשר כנגדו לא נתבקש סעד מהותי. ב"כ התובעים טען שאין לחייב את התובעים בהוצאות, תוך התחשבות בהוצאות שנפסקו בהליכי הביניים ומנגד טען ב"כ הנתבעת מס' 1 - שיש לחייב את התובעים ב"הוצאות משמעותיות וכבדות", אשר מביאות בחשבון את ההוצאה המרובה של הנתבעת מס' 1 במשך תקופה ארוכה, לאור כל ההליכים שהתקיימו עד עתה, בעובדה כי לתוצאה אליה הגיע ב"כ התובעים עתה, בפתח ישיבת ההוכחות, ניתן היה להגיע אף קודם, בעובדה כי התייצבו 9 עדים למתן עדות, ואף ציין כי נקבעה ישיבת הוכחות קודמת שנדחתה לאור מחלתו של התובע מס' 2, על אף שבעלי הדין הכינו חקירות נגדיות והתכוננו כדבעי לשלב הצגת הראיות. הכלל הוא שיש לפסוק לבעל דין שזכה בתביעתו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב לשלם לבא כוחו. פסיקת שכ"ט עו"ד מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט שלפניו נדון העניין, כאשר הכלל הוא, שבעל דין שזכה - זכאי לקבל את הוצאותיו "שלא יצא שכרו בהפסדו". מקצת משיקולי בית המשפט, בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן, מפורטים בתקנה 512 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), ביניהם, שווי הסעד השנוי במחלוקת; שווי הסעד שנפסק בתום הדיון והתחשבות בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. רשימת השיקולים אינה "רשימה סגורה" וישנם גורמים נוספים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה כגון אופי התביעה ומידת מורכבותה; היקף העבודה שהושקעה על ידי בעלי הדין וכיוצ"ב שיקולים נוספים. כמו כן, רשאי בית המשפט להטיל הוצאות על בעל דין, אשר האריך את הדיון שלא לצורך (תקנה 514 לתקנות). בעת קביעת שיעור שכ"ט עו"ד התחשבתי, בכל השיקולים המצוינים לעיל, תוך שנתתי את דעתי להליכים הרבים שהתקיימו עד כה, לרבות הבקשות להתיר תיקון כתב התביעה, אשר הוגשו ע"י התובעים, הצורך בהתייצבות העדים לישיבה היום, הצורך בהכנת חקירות נגדיות, העובדה שבתיק התקיימו שישה דיונים (כולל הדיון היום) וכן ההוצאות שנגרמו בשל כך שהתובענה נקבעה להוכחות במועד קודם - אשר לא נשמעו, סופו של יום, בשל מחלתו של התובע מס' 2. לא מצאתי שיש צורך לסקור במסגרת החלטה זו, את כל ההליכים והסחבת שננקטה על ידי התובעים בתיק זה - ודי בהפנייה חלקית להחלטות שניתנו ביום 01.11.05; 27.03.06 (בבש"א 1990/06) ולשתי ההחלטות שניתנו על ידי ערכאת הערעור. אינני יכול להסתיר את חוסר הנוחות מהעובדה שהתובענה נמחקת לצורך הגשת תביעה חדשה -התנהגות זו של התובעים, לבד מכך שאיננה מקובלת, אף מביאה לבזבוז משווע של זמן שיפוטי יקר, ולבזבוז משאב מערכת בית המשפט כולה, העומדת לרשות כלל הציבור. בשאלת ההוצאות, נפסק מפי כב' השופט א' גרוניס בבית המשפט העליון, ברע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ. אמיר שהי שאול (טרם פורסם), כי יש מקום לפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה במצב בו נקט בעל הדין בהליך שהוא טורדני, או המבזבז זמן שיפוטי שלא לצורך, ואף מהווה "הארכת דיון", כפי המצוין בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי:- "נשאלת השאלה, האם קיים בידי בית המשפט כלי או מכשיר שניתן לעשות בו שימוש במקרה מתאים על מנת לפצות על אי ניצול מיטבי של זמן שיפוטי ולהתריע מפני בזבוז משאב זה, שעה שמוגשת בקשה חסרת שחר, בצד פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד? התשובה נמצאת בכלי של הוצאות לטובת אוצר המדינה.... ... האמצעי האמור נותן בידי בית המשפט כלי ניהולי, שיש לו אף פן שניתן לכנותו משמעתי. הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שביהמ"ש מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אבדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים... כלומר, נפגעת היכולת לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי". יובהר כי בענייננו לא נתבקשה פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, אך יש לזכור כי הנתבעת מס' 1 - הינה מדינת ישראל. לגבי הוצאות המשפט אשר נגרמו לצד ג', סבורני שיש צדק בעמדת הנתבעת מס' 1 כי הוא נאלץ להגיש הודעה לצד ג' לאור הטענות שהועלו ע"י התובעים. בנסיבות שנוצרו, מצאתי שהיה מקום לחייב את הנתבעת מס' 1 בהוצאות צד ג' מס' 2 - ובהתאמה לחייב את התובעים לשפות את הנתבעת מס' 1 בגין אותו סכום. מכל מקום - לאור הצהרתו של ב"כ צד ג' מס' 2, נראה שבנסיבות שנוצרו צד ג' מס' 2 ויתר על הוצאותיו, ועל כן אינני עושה צו להוצאות בעניינו. מכל האמור לעיל, ואחר שהתחשבתי בכל הטענות שנשמעו בפני ובהוצאות שנפסקו עד עתה בהליכי הביניים, אני מורה כדלקמן:- א. מורה על מחיקת התובענה. ב. מורה על מחיקת ההודעה לצד ג'. ג. אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת מס' 1, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 14,000 ₪. מחצית מהסך הנ"ל [7,000 ₪] תשולם לנתבעת 1 בתוך 30 ימים והמחצית השנייה [7,000 ₪], תשולם אם וכאשר תוגש כנגד הנתבעת מס' 1 תובענה נוספת בקשר למכרז נשוא התובענה, וכתנאי להגשת התביעה נוספת. ד. בעניין ההודעה לצד ג' - אין צו להוצאות. בשולי הדברים, אציין כי רשמתי בפני התחייבותם של התובעים כי באם תוגש תובענה נוספת הנתבע מס' 3 לא יתבע בה ולא יועלו בתובענה הנוספת טענות למחדלים שנעשו כביכול ע"י הנתבע מס' 3. אני מפנה את המזכירות לפרוטוקול הדיון מהיום, שם הוריתי להשיב לתובעים את המחצית השנייה של האגרה וכן להשיב לב"כ התובעים את הפיקדון שהופקד לצורך הבטחת שכר העדים [הפיקדון יושב בשיק לפקודת ב"כ התובעים, אשר יסדיר את תשלום שכר העדים]. הוצאות לטובת אוצר המדינה