זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ולא במהרה יורה ביהמ"ש על סילוק תובענה על הסף. "ההלכה מכירה בכך שתפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוך שבין צדדים, ואין נועלים את שעריו של בית המשפט בפני תובע המבקש לו סעד, אלא מטעמים כבדי משקל" - בש"א (תל-אביב-יפו) 24186/05 - בנק אגוד לישראל בע"מ נ' עזבון המנוחים יוסף אייזן ז"ל וכרמלה אייזן ז"ל, המפנה אל דברים שנאמרו, בענין זה, בע"א 733/95, ארפל אלומיניום נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577. בע"א 335/78 - יוסף שאלתיאל. ואח' נ' אריה שני . פ"ד לו(2), 151, עמ' 155-156, הבהיר כבוד השופט לוין את הזהירות היתרה בה על ביהמ"ש לנהוג עת שוקל הוא בקשה לסילוק תובענה על הסף, וראוי להביא דבריו, כלשונם: "המדובר בסעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו (ע"א 109/49). דחייה של תביעה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו - להידחות (ע"א 716/75). עוד אומר כב' השו לוין, כי מחיקה על הסף תיעשה "רק במקום שברור הוא ונעלה מכל ספק, שכל הדיונים והטענות והמענות הרגילות יהיו לשווא, באשר התביעה לגופה אין לה יסוד, וחסרים בה התבן והלבנים להקים נדבכים על בסיסה (המ' 87/51). "...כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על-ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף (ע"א 788/76). בית המשפט לא ידחה תביעה על הסף, אפילו במקרים שעל-פי כתבי הטענות כמות שהם היה מקום לעשות כן, אם ניתן לרפא את כתב הטענות על ידי הוספת פרטים בדרך של תיקון (ע"א 716/75 הנ"ל)." סילוק על הסף