כאשר מניחים לפני בית-משפט תביעה שכותרתה "סדר דין מקוצר", וכאשר מתוכן הדברים ברור, שהסכום הנתבע אינו קצוב, יועבר הדיון לפסים של סדר-דין רגיל אף אם לא ביקש זאת הנתבע, די, למעשה, שחלק מהתביעה אינו בר- תביעה בסדר-דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל. הגשת תביעה בסדר-דין מקוצר, כשמקומה בהליך רגיל, היא בגדר פגם שבתביעה ולא בעובדות המשמשות הגנה לגוף העניין. וכבר נפסק ב-ר"ע 192/84 - חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ כי גם בית המשפט רשאי, ואולי אף חייב, להעביר מיוזמתו את התביעה לפסים רגילים, אם ברור הוא שאין מקומה בסדר-דין מקוצר. ראשית, מחייבות תקנות סדר הדין לא רק את בעלי הדין אלא גם את בית המשפט. להלן החלטה בנושא סכום תביעה לא קצוב בסדר דין מקוצר: החלטה בפניי בקשה למחיקת כותרת אשר התבקשה לראשונה (בע"פ) בדיון שהתקיים בפני ביום 24.11.03. התובעת שבכותרת היא המשיבה, והנתבעים שבכותרת הם המבקשים התביעה שבכותרת הוגשה ע"י המשיבה בהליך של סד"מ. אשר במסגרתה טוענת היא כי נקשרה עם המבקשים 1 ו-2, ביום 22.08.01 לרצונם ובהסכמתם, בהסכם הלוואה , בצירוף שיעורי ריבית אשר הסכימו עליהם הצדדים (נספח א' לכתב התביעה) ובערבות המבקשים 5-3. טוענת המשיבה כי המבקשים 1 ו-2 לא עמדו בפירעון חוב זה למרות בקשתה ועל כך נסבה תביעה זו. המבקשים הגישו בר"ל, ובה מעלים המבקשים 5-3 טענת סף באשר להיותם ערבים מוגנים כהגדרתם בחוק הערבות, ואשר על כן אין לפעול כנגדם בטרם מוצו ההליכים כנגד החייבים העיקרים שהם הנתבעים 1 ו-2. בדיון בבר"ל שהתקיים בפני ביום 24.11.03, הודיע ב"כ התובעת על מחיקת המבקשים 5-3 מכתב התביעה והתביעה נותרה נגד נתבעים 1 ו-2 בלבד. כאמור לעיל, בדיון הנ"ל העלה ב"כ הנתבעים את הטענה כי יש למחוק את הכותרת סדר דין מקוצר מכתב תביעה, שכן הסכום הנתבע אינו קצוב, שהרי כולל הוא שכ"ט עו"ד, אגרת ביהמ"ש, הוצאות ביול, וצילום. טוענת המשיבה כי אל לביהמ"ש להיזקק לטענה זו שכן טענה זו הועלתה בשיהוי רב, ואף לא צורפה לבקשה זו כל מסמך. ב"כ המלומד של המשיבה נסמך על תקנה 80 -83 -240 ו-241 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן על הפסיקה. לא נראה לי כי יש ממש בטענתו זו של ב"כ המלומד של המשיבה שכן בע"א 7/78 נסים קמחי נ. קלרה איצקוביץ, פ"ד ל"ג(1) בעמ' 421, נקבע כי ביהמ"ש מוסמך וחייב לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי דרישת תקנות 269 ו- 270 לתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג - 1963 (שהן, כיום, תקנות 203 ,202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984). כאשר מניחים לפני בית-משפט תביעה שכותרתה "סדר דין מקוצר", וכאשר מתוכן הדברים ברור, שהסכום הנתבע אינו קצוב, יועבר הדיון לפסים של סדר-דין רגיל אף אם לא ביקש זאת הנתבע, די, למעשה, שחלק מהתביעה אינו בר- תביעה בסדר-דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל. הגשת תביעה בסדר-דין מקוצר, כשמקומה בהליך רגיל, היא בגדר פגם שבתביעה ולא בעובדות המשמשות הגנה לגוף העניין. וכבר נפסק ב-ר"ע 192/84 - חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ . פ"ד לח(2), 581; "גם בית המשפט רשאי, ואולי אף חייב, להעביר מיוזמתו את התביעה לפסים רגילים, אם ברור הוא שאין מקומה בסדר-דין מקוצר. ראשית, מחייבות תקנות סדר הדין לא רק את בעלי הדין אלא גם את בית המשפט". על אחת כמה וכמה כאשר ב"כ המלומד של המבקשים מעלה טענה שכזאת בפני שחייב אני לדון בה. אשר על כן פתוחה הדרך לדיון באם מקומה של תביעה זו בהליך של סדר דין מקוצר. קראתי בעיון רב את טיעוני הצדדים שהוגשו בכתב, אך נראה כי כל שיצטרף לטיולם המתארגן של הצדדים, ימצא עצמו אנוס לנוע במעגל שוטה ללא תכלית ויעד וזאת היות ומובילי הטיול ומארגניו אינם יודעים לאן פניהם מועדות, ומצפן שיורה להם הדרך, אין. דיון להכרעה בסוגיה זו אזדקק לאלמנטים המשפיעים על ביהמ"ש בבואו להכריע האם מתאימה התביעה להיכנס בשעריו של ההליך המקוצר על פי הנחיותיה של תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי. תנאי-בלעדיו-אין לבירור תביעה בסדר-דין מקוצר הוא, שהתביעה תהא על סכום כסף קצוב, ושיש עליהם ראיות בכתב, כקבוע בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 . "ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב בריבית או בלי ריבית הבאות; (א)מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;" טוענים בפני המבקשים כי בחינת מסמכי התובעת אין בהם די כדי להקים את אותה "ראשית ראייה בכתב" לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, וכי הסכום אינו קצוב שכן סכום התביעה כולל שכ"ט עו"ד, אגרות ביהמ"ש, ואשר על כן יש למחוק את כותרת התביעה. נראה כי בתגובת ב"כ המבקשים נזנחה טענתם זו שהסך הנתבע כולל בחובו אף שכ"ט עו"ד, ואגרות ביהמ"ש, שכן לא מצאתי כל אזכור לכך בטיעוניהם, מה גם שמקובלת עלי טענת ב"כ התובעת בס' 51 ה' לתגובתו, ואשר על כן לא מצאתי לנכון לדון בטענה זו, והנני דוחה אותה. בנוסף, טוענת התובעת כי הסכם ההלוואה בליווי דף פירוט יתרת החוב מהוות אינדיקציה ראייתית לכאורית העולה כדי ראשית ראייה בכתב, וכי סכום התביעה הוא קצוב שכן הסכום הנתבע הוא סכום הקרן בליווי ריבית והפרשי הצמדה. לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשתם של המבקשים ובסיכומי טענותיהם של באי כח הצדדים, הגעתי למסקנה כי אכן, כטענת ב"כ המלומד של המשיבה, דין הבקשה להדחות. דין הטענה בדבר מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" להדחות הואיל ונחה דעתי כי יש במסמכים שצורפו לכתב התביעה כדי לענות על דרישות התקנות וההלכה הפסוקה הן לעניין הצורך בתמיכת התביעה ב"ראשית ראיה" בכתב, והן לעניין הדרישה כי סכום התביעה יהיה "סכום קצוב". וראה את דברי כב' השופט מלץ בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מה' (3) עמ' 188, בעמ' 196. "הלכה פסוקה היא כי - לצורך התקנות 202 ו-203 די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית, ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון, שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה". וראו גם את דברי כב' השופט חלימה בע"א 424/86 נאות מרינה בת ים בע"מ ואח' נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"י מג' (2) עמ' 355 בעמ' 368. תכליתו של ההליך המקוצר אחד הוא ועניינו במיצוי ההליכים המשפטיים בין צדדים באופן וצורה החוסכים בעלויות משפט ומונעים אף את כילוי זמנו של ביהמ"ש שהנו משאב ציבורי בעל חשיבות אכן רציונלים מהותיים לו להליך המקוצר, אך גם לזאת סייג יינתן, היות ומנגד לאלו קמה לה וגם ניצבה זכותו של הנתבע להמציא לו יומו בבית המשפט ולהוציא לאור משפטו לחובה או לזכות, תוך עיון ודיון בטענותיו לגופן. לצורך זו שם לו המחוקק גדר וסייג בהפעלתו של ההליך המקוצר והתנה את קיומו אך לתביעה בסכום "קצוב" הנובעת מכח חובה או התחייבות מפורשים או מכללא ושיש עליה ראייה בכתב. נתקיימו תנאים אלו, רשאי התובע לתבוע בסדר דין מקוצר, לא נתקיימו - חובה על ביהמ"ש למחוק את כותרתה של התביעה הקרויה בשמה "סדר דין מקוצר". לעניין זה נקבע כי לבקשת הנתבע למחיקת הכותרת יזקק השופט אך לכתבי הטענות ולמסמכים המצורפים אליה, אין על השופט בשלב זה להיכנס בפרטי העובדות אלא די כי יכריע בבקשה על פי המסמכים המצויים לנגד עיניו. (ע"א 465/89 - גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ . פ"ד מה(1) 69). על שום כך, אין כל מניעה לראות בדף החשבון, הנספח לכתב התביעה, "ראשית ראיה" באשר ליתרת החוב של ההלוואה הנדונה. ועוד: יש לזכור כי הדרישה לצרוף ראיות בכתב אין פירושה כי על התובע לתמוך כל אחת ואחת מעובדות העילה בראיה בכתב. וכך נאמר בעניין זה בספרו של הנשיא המנוח ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי", (מהדורה שביעית בעריכת השופט ד"ר שלמה לוין), בעמ' 663: "הדיבור "ראיה שבכתב" צריך להתייחס לאלמנט אופרטיבי של העילה". גם לא מצאתי כל ממש בטענות המבקשים גם ביחס לפירוט חישובי הריבית, על פי המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה, די בפירוט שניתן להכשיר את התביעה הנדונה כתביעה בסדר דין מקוצר. אומנם פיהם של המבקשים מלא בטענות כנגד התביעה, אך טענות אלו מקומם יכירם בבר"ל כנגד התביעה. הוצאות הבקשה בסך 750 ₪ + מע"מ, ישולמו ע"י הנתבעים לתובעת וללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי. ב"כ המשיבה יבהיר לביהמ"ש תוך 15 יום מהיום, האם כוונתו בס' 22.ב לסיכומיו מוותר הוא על זכותו לחקור את המצהיר על תצהיר התמיכה שהוגש בבר"ל, ומבקש כי ביהמ"ש יתן את החלטתו ע"פ החומר המצוי בתיק. במידה וב"כ המשיבה עומד על זכותו לחקור את המצהיר, יודיע על כך בתוך המועד הנ"ל וימציא לבית המשפט רשימת תאריכים מתואמים עם ב"כ הצד שכנגד.סדר דין מקוצר