להלן החלטה בנושא ביטול פסק דין בהעדר הגנה בסדר דין מקוצר: החלטה 1. בפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן כנגד המבקשת ביום 11.10.07 בהיעדר הגנה. 2. ביום 12.4.07 הגישה המבקשת כתב הגנה. 3. בהחלטה מיום 3.5.07 ניתנה למבקשת ארכה בת 20 יום להגיש בקשת רשות להתגונן לאור היות התביעה בסדר דין מקוצר. 4. ביום 11.10.07 נחתם פסק הדין כנגד המבקשת לאחר שבית המשפט נוכח כי ההחלטה מיום 3.5.07 נמסרה למבקשת. 5. בבקשתה טוענת המבקשת כי ביום 9.12.07 קיבלה מכתב התראה מב"כ המשיבה, אליו צורף צילום פסיקתא בו נאמר, בין השאר, כי ביום 10.11.07 ניתן פסק דין לטובת המשיבה. עד למועד קבלת המכתב לא ידעה המבקשת על קיומו של פסק הדין. לאחר קבלת פסק הדין מסרה המבקשת את הטיפול בעניין לב"כ. מעיון בתיק בית המשפט התברר לב"כ המבקשת כי בשל פגם בהגשת טיעוניה ניתנה ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן. עוד התברר לב"כ המבקשת כי ביום 20.9.07 הגישה המשיבה הודעה לבית המשפט על מסירת ההחלטה מיום 3.5.07 למבקשת ביום 27.7.07, כאשר להודעה צורף אישור מסירה החתום על ידי ארוין גליס. ארוין גליס הינו בן 87, רשום עדיין ברשם החברות כאחד ממנהלי החברה ובעלי מניותיה, אולם הוא אינו נוטל חלק בניהולה של המבקשת מזה 10 שנים. מנהלה הפעיל של המבקשת, משה גליס, נסע לחו"ל ביום 23.8.07 ובשובו לא קיבל לידיו את ההחלטה מיום 3.5.07 ולא ידע על קיומה משום שארוין גליס שכח למסור לו אותה. לאור האמור טוענת המבקשת כי לא התעלמה מדעת מתביעת המשיבה, הגישה את טיעוניה לבית המשפט ואין ספק שהייתה פועלת על פי החלטת בית המשפט מיום 3.5.07, אם הייתה מודעת לה. לגופו של עניין, המבקשת סבורה כי יש לה הגנה טובה בפני התביעה. לטענת המבקשת, מכרה את מפעלה במשמר השרון באפריל 2006 ויש לה יסוד להניח שהמשיבה הגישה את התביעה הנדונה רק בחודש מרץ 2007, אף שהחוב לו היא טוענת הוא משנת 2005, משום שסברה שבשל מכירת המפעל לא יהיו ברשות המבקשת המסמכים והנתונים הנדרשים להוכחת הגנתה. המבקשת היא חברה בעלת ניסיון רב שנים בייצור אריזות גמישות. בתצהירה מפרטת המבקשת בהרחבה טענותיה לעניין סחורה שסופקה לה על ידי המשיבה ושהייתה פגומה בצורה כזו או אחרת באופן שגרם לכך כי לקוחות של המבקשת החזירו לה סחורה ולמינט שייצרה נפסל ועקב כך דרשה המבקשת מאת המשיבה זיכוי כספי ושלחה למשיבה חשבוניות חיוב. לדידה של המבקשת, לאור הסכום בשתי חשבוניות החיוב, המבקשת שילמה למשיבה את מלוא חובה ולא נותרה יתרה לזכות המשיבה. 6. נציג המבקשת נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. דיון: 7. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול בשתי עילות, האחת - מחובת הצדק שעה שנפל פגם בפסק הדין והשנייה - על פי שיקול דעת בית המשפט תוך בחינת הסיבה לאי ההתגוננות וסיכויי ההצלחה. ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 281 - 283 8. בבקשה שבפני, אין מחלוקת כי כתב התביעה הומצא למבקשת כדין. המבקשת אף מודה כי המצאת ההחלטה מיום 3.5.07 הייתה כדין ועותרת לביטול פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט (בפרוטוקול עמ' 3 תחת סיכומי ב"כ המבקשת ש' 18). ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט: 9. לשם ביטול פסק דין על פי שיקול דעת בית המשפט, בוחן בית המשפט מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן ומהם סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר. ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 282 - 283. 10. לעניין סיבת המחדל טוענת המבקשת כי על אף שארוין גליס קיבל עבורה את ההחלטה מיום 3.5.07, הוא שכח למסור אותה לידי משה גליס שהינו המנהל הפעיל של המבקשת. טענת המבקשת היא כי לא התעלמה מדעת מההליך המשפטי. הוגש כתב הגנה אך כיוון שלא הייתה מיוצגת ניתנה ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן. לפיכך סבורה המבקשת כי לכל היותר הייתה רשלנות מצידה. עמדת המשיבה היא כי על פי החקירה היה זלזול בהליכי בית המשפט מתחילת ההליך ועד סופו. לעניין זה מסתמכת המשיבה על העובדה כי משנטען ששכח להעביר את ההחלטה למשה גליס לא הובא לעדות בפני בית המשפט. עוד טוענת המשיבה כי מדובר בחברה שמיוצגת על ידי עו"ד אשר העבירה ביודעין את כתב התביעה לגורם בלתי מוסמך בחברה על מנת שיגיש כתב הגנה. 11. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים סבורני כי מחדלה של המבקשת אינו מעיד על זלזול בהליכי המשפט. משה גליס נחקר לגבי דרך התנהלות המבקשת. בחקירתו אישר משה גליס כי מי שכתבה את כתב ההגנה הייתה מזכירתו שעבדה הרבה שנים והייתה מעורה במקרה לפני ולפנים (בפרוטוקול עמ' 2 ש' 2 - 3). עוד עולה מהחקירה כי המבקשת לא הייתה מעורבת בהליכים משפטיים גדולים ולא תמיד הייתה מיוצגת על ידי עו"ד (בפרוטוקול עמ' 1 ש' 13 - 15). כידוע, אין חובה כי כתב בי דין ייערך על ידי עו"ד בלבד ולפיכך העובדה כי במקרה זה בחרה המבקשת להתגונן בפני התביעה באמצעות מסמך שנערך על ידי מזכירה ולא עו"ד כשלעצמה אינה מצביעה על זלזול בהליך המשפטי. נהפוך הוא, מן החקירה עולה כי מנהל המבקשת מסר את כתב התביעה לטיפולה של המזכירה הבקיאה בפרטי המקרה ומכך ניתן ללמוד כי ייחס חשיבות לתביעה ולא זלזל בה. יותר מכך, עצם הגשת כתב ההגנה גם אם מדובר בהגשה בדרך שאינה הולמת את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מלמדת כי המבקשת לא התעלמה מההליך. באשר לאי הגשת בקשת הרשות להתגונן לאחר שההחלטה מיום 3.5.07 התקבלה אצל המבקשת. טוענת המבקשת כי ארוין גליס שכח למסור אותה למשה גליס. מקובלת עליי עמדת המשיבה כי דרך המלך הייתה להגיש תצהיר מטעם משה גליס המעיד על אמירה זו. יחד עם זאת, משה גליס נחקר לעניין זה על ידי ב"כ המשיבה וגרסתו כי ההחלטה לא הגיעה לידיו, לא נסתרה. בנסיבות אלה, גם אם לא הוכח פוזיטיבית כי ארוין גליס שכח למסור את ההחלטה מיום 3.5.07 למשה גליס, הרי ששילובה של הטענה כי הבקשה לא הגיעה בסופו של יום למשה גליס, אשר לא נסתרה, ביחד עם העובדה כי המבקשת ניסתה להתגונן עת שקיבלה את כתב התביעה, מחזקת את התרשמותי כי לא הייתה כוונה לזלזל בהליך המשפטי. 12. לעניין הגנת המבקשת, ההלכה היא כי המבקש ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, אינו חייב להראות הגנה איתנה אלא די בהגנה אפשרית. ראו: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431 אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 283. 13. כאמור, המבקשת פירטה בהרחבה טענותיה לגבי סחורה שסופקה לה על ידי המשיבה ושהייתה פגומה בצורה כזו או אחרת באופן שגרם לכך כי לקוחות של המבקשת החזירו לה סחורה ולמינט שייצרה נפסל ועקב כך דרשה המבקשת מאת המשיבה זיכוי כספי ושלחה למשיבה חשבוניות חיוב. לתמיכה בטענותיה צירפה המבקשת לבקשתה מסמכים. לא מצאתי כי היה בחקירת משה גליס כדי לסתור את גרסת המבקשת בנוגע לטענה כלשהי מטענות ההגנה שהעלתה, ואף לא נטען דבר וחצי דבר בסיכומי המשיבה בעניין טענות ההגנה. לפיכך, סבורני כי די בטענות ההגנה כפי שפורטו ונתמכו במסמכים כדי לגלות הגנה אפשרית כנגד התביעה ולאפשר פתיחת שערי בית המשפט בפני המבקשת. סיכום: 14. פסק הדין מבוטל. 15. המבקשת תגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 ימים מהיום. 16. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח + מע"מ בתוך המועד האמור לעיל וכתנאי להגשת בקשת הרשות להתגונן. לא ישולמו ההוצאות ו/או לא תוגש בקשת רשות להתגונן במועד, תהיה רשאית המשיבה ליטול פסק דין בהיעדר הגנה. סדר דין מקוצרפסק דין בהעדר הגנה