בית המשפט ציין כי מאחר ואין כל פירוט באישור המסירה או בתצהיר המוסר מיהו הנמסר וכיצד הינו מורשה של הנתבעת היה מקום מצידו של ב"כ התובעים להמציא תצהיר המוסר המפרט את נסיבות המסירה וזהות הנמסר על מנת שניתן יהיה לבחון את גרסת המבקשת והאם בוצעה מסירה כדין. להלן החלטה בנושא תצהיר מוסר כתב תביעה: החלטה 1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה בתאריך 28/12/2007 כנגד הנתבעים בתיק זה. פסק הדין ניתן בהסתמך על אישור מסירה וכן על תצהיר פקיד המסירות מר יקיר שילין (להלן: "המוסר"). מהם עולה כי ההמצאה לנתבעת 1 (להלן: "מבקשת מס' 1") בוצעה בכתובת אלנבי 140 תל אביב לידי מאן דהוא שלא ברורה זהותו ותפקידו בחברה. ואילו ההמצאה לנתבעת 2 (להלן: "מבקשת מס' 2") בוצעה במסירה אישית באותה הכתובת. במועד המסירה הצהיר המוסר כי במקום נכחו מנהל המשיבה 1 מר אלי טנא ואדם נוסף בשם הרצל יונה שהתלווה אל מבקשת 2. המבקשים עתרו לבטול פסק הדין בנימוק כי לא בוצעה להם מסירה כדין ועל כן לא הגישו כתב הגנה במועד ואף פרטו בבקשתם את עילת ההגנה שבפיהם כנגד התובענה. הבקשה נתמכת בתצהירה של מבקשת 2. שני המצהירים, המוסר והמבקשת 2 נחקרו על תצהיריהם. 2. אתייחס תחילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק שכן, באם נפל פגם בהליך ההמצאה מוטלת על בית המשפט חובה לבטל את פסק הדין וזאת מבלי להפעיל את שיקול דעתו. מעיון באישור המסירה למבקשת 1 עולה כי בוצעה מסירה בכתובת אלנבי 140 תל אביב לידי מורשה של הנמען וננקב שמו בכתב יד בלתי ברור. לא צוין מיהו אותו נמסר ומה תפקידו אצל המבקשת. יש לציין כי נרשם בסמוך לשמה של המבקשת 1 שם נוסף "ולדימיר ליבו". לטענת ב"כ המשיבים, בוצעה מסירה כדין למבקשת 1 מאחר וזו כתובתה הרשומה של המבקשת 1 ברשם החברות ועל כן התמלאה הוראת התקנה בדבר הנחת כתבי בית דין במענו הרשום של התאגיד. תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: " המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד..." לטענת המבקשת 2, במועד שבו בוצעה המסירה כביכול למבקשת 1, כבר לא ניהלה המבקשת 1 את עסקיה במקום וכי במקום עסקים אחרים שאין להם קשר למבקשת 1. מאישור המסירה עולה כי המוסר בחר לבצע את המסירה דווקא לפי הוראות התקנה הדנה במסירה למורשה (תקנה 477) אשר מאפשרת מסירה כאמור כתחליף מסירה לנמען גופו ולא לפי תקנה 484 הנ"ל. תקנה 477: " ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה..." דהיינו, קיים ספק אם המוסר אכן ביצע את המסירה במשרדי המבקשת 1 כנדרש לפי תקנה 484 שכן ביצע אותה למורשה. מאחר ואין כל פירוט באישור המסירה או בתצהיר המוסר מיהו הנמסר וכיצד הינו מורשה של המבקשת 1, היה מקום מצידו של ב"כ המשיבים להמציא תצהיר המוסר המפרט את נסיבות המסירה וזהות הנמסר על מנת שניתן יהיה לבחון את גרסת המבקשת והאם בוצעה מסירה כדין. ב"כ המשיבים לא עשה כן ואף לא מסר פרטים בדבר זהות השליח. בנסיבות אלה, לא ניתן לדחות את טענת המבקשת לפיה בוצעה המסירה לאדם שאינו מורשה של המבקשת כפי שנטען על ידה. 3. מעיון באישור המסירה למבקשת 2 והתצהיר שצורף לו עולה, כי המסירה בוצעה לידי המבקשת 2 בתאריך 10.9.07 ברח' אלנבי 140 בתל אביב והמבקשת 2 סירבה לחתום. טוענת מבקשת 2 כי נודע לה על קיומו של פסק הדין רק ביום 20/02/2008 בעקבות שיחה טלפונית עם סמנכ"ל טלקום בע"מ, מר יצחק קנטי. מחקירת המוסר במעמד הדיון התברר כי המסירה בוצעה בבית קפה ברח' אחד העם 14 בתל אביב במסגרת פגישה שערכו הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט לצורך פשרה. המבקשת 2 טענה בבקשתה ובחקירתה כי הפגישה הגיעה ל"פסים לא נעימים" שאילצו אותה לעזוב המקום תוך שהיא שרויה בסערת רגשות. בעודה הולכת, הציג לה המוסר מסמך והיא סירבה לחתום מבלי לקרוא את האמור במסמך. במהלך חקירת המוסר, אישר המוסר, שהתברר כי הינו מנהל שיווק ומכירות בחברת המשיבה 1, כי אכן המסירה בוצעה במהלך אותה הפגישה וכי מסר לה מעטפה ובקש שתחתום על אישור המסירה. המבקשת 2, לטענתו, לקחה את המעטפה והניחה אותה על התיק שלה, וסירבה לחתום על אישור המסירה. מבלי להכריע בשאלה האם קיבלה המבקשת 2 בפועל את המעטפה המכילה את כתב התביעה אם לאו, הנני סבורה כי דין המסירה להיפסל ולו רק מהטעם שבוצעה שלא באמצעות שליח בית דין. בתקנה 475(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 נקבע: " כתב בי-דין יומצא באחת הדרכים האלה: (1) במסירה אישית על ידי פקיד בית המשפט, על ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על ידי אדם אחר שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך בכתב, או על ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור (לכל אחד מאלה ייקרא שליח בי-דין)" המוסר, שהינו שליח של בעל הדין עצמו, אינו נמנה על רשימת הרשאים לבצע מסירה אישית של ההזמנה לדין. הטעם לכך הוא ברור, לנציג ו/או שליח של בעל הדין יש אינטרס להעיד לטובת שולחו ממנו הוא מתפרנס ועל כן עדותו מוטלת בספק. 4. נוכח כל האמור לעיל, המסירה לנתבעים לא בוצעה כדין ונפל בהם פגם. לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כדלקמן: התקבל ופסק הדין מיום 28/12/2007 בטל. המבקשות יגישו כתב הגנה תוך 30 יום מיום שתומצא להן החלטתי זו. 3. המשיב ישא בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. כתב תביעהמסמכים