חיפוש באתר אבישי קון, עו"ד (דוגמא לפסיקה)

אבישי קון, עו"ד

נרשמ/ה כמייצג/ת בהכרעה המשפטית להלן



בית דין אזורי לעבודה בחיפה      
     22 פברואר 2012      
ב"ל 16892-03-09 אמיל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי      

בפני כב' השופטת מיכל אריסון-חילונציגת עובדים גב' שרה דורון           
התובע      אמיל כהן ע"י ב"כ עו"ד אבישי קון      
נגד      
הנתבע      המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד אורה קרן      

     



לפנינו תביעת התובע, מר אמיל כהן, להכיר בליקוי השמיעה והטינטון, להם הוא טוען, כפגיעה בעבודה.




הצדדים הסכימו למינוי מומחה-יועץ רפואי בתחום א.א.ג., על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודת התובע לבין ליקוי השמיעה והטינטון, הנטענים על ידו, בהתאם לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי וגם החוק).




אלה העובדות המוסכמות על ידי הצדדים:




התובע הינו יליד 20/5/44.
התובע עבד משנת 1985 במשך 25 שנים בעיבוד שבבי, ובמסגרת עבודה זו נחשף לרעש מזיק.
התובע עובד בקיבוץ רגבה בתפקיד כירסום, חריטה והרכבות, ובמסגרת עבודה זו נחשף לרעש מזיק.
קודם לעבודתו בקיבוץ רגבה, עבד התובע במפעל דימר בכירסום.




בית הדין מינה את ד"ר א. ברקו לשמש כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה).




המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:




"האם התובע סובל מליקוי בשמיעתו ובאיזו מידה?
האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה, ממנו סובל התובע, לבין חשיפתו לרעש מזיק בעבודתו, דהיינו – האם ליקוי השמיעה נגרם או הוחמר כתוצאה מחשיפתו של התובע לרעש במהלך עבודתו?
האם כושר השמיעה של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים?
האם כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות אצל התובע פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הגבוהות (הכוונה ל – 3000 ו– 4000 מחזורים בשנייה); (מובהר כי הירידה בכושר השמיעה של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים תבחן על פי ממוצע הירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות – ר' עב"ל 525/08 בג רחמים – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14/9/2010)?
האם בחומר הרפואי שהועבר אליך מצוי תיעוד על כך שהתובע התלונן על טינטון/רעש תמידי מהם סובל?
האם לתובע טינטון/רעש תמידי כתוצאה מחשיפה לרעש?
מתי תועדה לראשונה תלונת התובע על טינטון ברשומה רפואית?
באם קיימות פניות לטיפול רפואי עקב הטינטון - באילו תאריכים מתועדות פניות כאלה ברישומים הרפואיים שהועברו אליך ומה נרשם בכל תאריך?"


בנוסף התבקש המומחה להתייחס לשאלה הבאה המתייחסת לבדיקת השמיעה מיום 15/12/1987:
"התובע טוען כי לא זכור לו שנערכה לו בדיקת שמיעה בתאריך בשנת 1987. בשים לב לגילו של התובע במועד הבדיקה ב- 1987 ובהשוואה ליתר הבדיקות שבתיק - מתבקש המומחה להתייחס לשאלה - האם ישנה סבירות שבדיקה זו מוטעית, או שאינה בדיקה של התובע?"



המומחה השיב לשאלות בחוות דעתו מיום 3/4/2011, וכך קבע המומחה:


"סיכום ומסקנות
מדובר בגבר בן 67, למיטב הבנתי, עפ"י החלטת בית הדין התובע עובד שבבי בקיבוץ רגבה מאז שנת 1985 כשקודם לכן עבד בכרסום במפעל דימר, כנראה כ-11 שנים, כיוון שדיווח שחשוף לרעש 36 שנים.
כבר בתאריך 15.12.87 התגלה שסובל מליקוי שמיעה עיצבי ב-2 האוזניים, סוגסטיבי לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש. ליקוי שמיעה כה חמור לא יתכן שהתפתח משנת 1985 אלא מחשיפה קודמת, ממושכת.
בתאריך 23.9.07 מתלונן על ליקוי שמיעה וטינטון.
בדיקות השמיעה מתאריכים 15.10.07 ו-4.3.08 מראות אף הן ליקוי שמיעה עיצבי ב-2 האוזניים, כשלעומת הבדיקה הראשונה "משקעים" נעלמו עקב החמרת השמיעה בתדירויות אלה.

לכן תשובותיי לשאלות בית הדין הן:
א. התובע סובל מליקוי שמיעה עיצבי ב-2 האוזניים, קל-בינוני בתדירויות הדיבור וחמור יותר בתדירויות הגבוהות.

ב. ליקוי השמיעה נגרם כתוצאה מחשיפתו של התובע לרעש מזיק במהלך עבודתו.

ג. כושר שמיעתו הממוצע של התובע בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ד. כושר שמיעתו בתדירויות KHZ3 ו-KHZ4 פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ה. לא נרשם מפורשות שמדובר בטינטון תמידי.

ו. כאמור, מתלונן על טינטון, אך לא נרשם מפורשות שתמידי.

ז. בתאריך 23.9.07.

ח. בפרק "תיק רפואי" לחוות דעתי ישנו רישום כרונולוגי של פניותיו לטיפול רפואי עקב הטינטון ומה נרשם בכל תאריך.

באשר לבדיקת השמיעה מתאריך 15.12.87: מופיע בבדיקה שמו של התובע ושנת לידתו. נראה שמדובר בבדיקה השייכת לו. לדעתי לא קיימת סבירות שהבדיקה מוטעית או שאינה שייכת לתובע. התיחסתי בפרק 'סיכום ומסקנות' לנושא בדיקה זו. תוצאתה אפשרית רק אם נחשף לרעש לפני 1985, כפי שמדווח (36 שנים)".



התובע הפנה למומחה את שאלות ההבהרה הבאות, ברשות בית הדין, בעניין בדיקת השמיעה מיום 15/12/1897:
"האין זה נכון כי תוצאות בדיקת זו מעידות כי ליקוי השמיעה היה צריך להשפיע על התובע או לבוא לידי ביטוי בחיי היומיום של התובע?
האין זה נכון כי תוצאות בדיקה זו היו מחייבות את התובע במעקב רפואי ו/או במכשיר שמיעה?
האין זה סביר כי לאור תוצאות הבדיקה משנת 1987 לא יהיה כל תיעוד רפואי המתאר ליקוי שמיעה עד לשנת 2007?
האם לאור האמור לעיל יהיה נכון לקבוע כי ייתכן שתוצאות הבדיקה משנת 1987 אינן משקפות את מצב ליקוי השמיעה בשנה זו?"




המומחה השיב לשאלות ההבהרה בחוות דעתו מיום 15/7/2011, ואלה תשובותיו:


"א. אכן, ליקוי שמיעה כזה יכול להשפיע בחיי יום יום של כל אדם, אולם התחושה היום יומית שונה מאדם לאדם והיא אינדיבידואלית. מה קרה במקרה שלפנינו? התובע פנה לראשונה לטיפול רפואי בתאריך 23.9.07 כיון, שנוסף לליקוי שמיעה, התפתח גם טינטון. ואכן ישנם אנשים רבים שסובלים מבעיית שמיעה כלשהי ולא פונים לטיפול רפואי, ומה שמביא אותם לראשונה לטיפול רפואי היא בעיית הטינטון וזה מה שקרה גם במקרה זה.

ב. לא הייתי משתמש במונח 'מחייבים'. כל אדם עם ליקוי שמיעה רצוי שיפנה לטיפול רפואי, מעקב וכד' ואם צריך אז גם מכשיר שמיעה. עובדתית זה לא קרה במקרה שלפנינו כמו גם במקרים רבים אחרים, גם במקרים בהם נדרש מכשיר שמיעה. במקרה שלפנינו נדרש מכשיר שמיעה. ויש לשים לב למה שרשום בבדיקה מתאריך 15.12.87:
1. ללא טינטון – כלומר באותה עת לא סבל מטינטון ויתכן שבלי הטינטון רק עם בעיית שמיעה המצב היה נסבל מבחינתו. זו עובדה.
2. כמו כן נרשם: 'לא מעוניין במכשיר'.

מבחינתי, ידע שיש לו בעיית שמיעה, הוצע לו מכשיר, לא רצה, שנים לא פנה יותר לטיפול רפואי אלא רק עם הופעת הטינטון. אך אין ספק שבעיית השמיעה קיימת עוד משנת 1987.

ג. סביר בהחלט. התובע ידע שיש לו בעיית שמיעה, ידע שהפתרון הוא מכשיר שמיעה, כמו רבים אחרים גם הוא לא רצה במכשיר שמיעה ולכן ממילא הפסיק ללכת למעקב רפואי. הטריגר לחזרתו למעקב רפואי ב-2007 היה עם הופעת הטינטון.
בתוצאות בדיקת השמיעה מ-1987 רשום מפורשות שמו של התובע והיא שלו בלבד. היא משקפת גם את מצבו השמיעתי של התובע באותה עת – לא צויין שהיתה בעיית אמינות או בעיה אחרת.
יתר על כן, כיון שצויין שלא מעוניין במכשיר שמיעה, סימן שהציעו לו. הצעת מכשיר השמיעה באה על רקע מצבו השמיעתי ולאור כל האמור לעיל, אין ספק שהבעיה היתה קיימת כבר ב-1987 ואחר כך רק החמירה".



ב"כ התובע מבקש לקבל את התביעה וטוען כי הבדיקה מיום 15/12/1987 הינה בדיקה מוטעית ואינה בדיקה של התובע. עוד טען ב"כ התובע כי חשיפתו של התובע לרעש מזיק החלה עוד לפני שנת 1985 כתקופת עבודתו במפעל דימר ואחר כך נמשכה בתקופת עבודתו במפעל בקיבוץ רגבה וכי מדובר בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו והתובע סובל גם מטינטון.


ב"כ הנתבע מבקשת לדחות את התביעה מן הטעם שהתובע אינו עומד בתנאי סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, הואיל והליקוי תועד לראשונה ברשומה רפואית ביום 15/12/1987 והתביעה שהוגשה לנתבע ביום 21/1/2008, לא הוגשה בתוך 12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי, אלא בחלוף שנים רבות מיום תיעוד הליקוי. עוד טוענת ב"כ הנתבע כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לבין עבודת התובע, אלא מדובר בפגיעה תחלואתית ניכרת, הואיל ולא יתכן שליקוי שמיעה כה חמור התפתח משנת 1985 עד הבדיקה מיום 15/12/1987. באשר לטינטון טוענת ב"כ הנתבע כי לא הוכח קיום טינטון קבוע-תמידי.

דיון והכרעה:



סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
   (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."


אין בידנו לקבל את טענת התובע כי בדיקת השמיעה שנעשתה בבית חולים נהריה ביום 15/12/1987 אינה בדיקה של התובע, או כי הבדיקה היא בדיקה מוטעית. מעיון בחומר הרפואי שהתקבל בבית הדין עולה כי הבדיקה מיום 15/12/1987 נושאת את שמו של התובע ואת שנת לידתו הנכונה, בנוסף הבדיקה נמצאת הן בתיק הרפואי של התובע מבית חולים נהריה והן בתיק מרפאת א.א.ג. של התובע מקופת חולים כללית. הנה כי כן, אם הבדיקה נמצאת בשני תיקים נפרדים של התובע - תיקו בבית חולים נהריה ותיקו בקופת חולים כללית - משמע שזו בדיקה שנעשתה לתובע ביום 15/12/1987 ולא לאדם אחר. עוד יוטעם כי בתיק התובע במרפאת א.א.ג., בקופת חולים כללית, יש מכתב הפניה של התובע ממרפאה מקצועית נהריה - א.א.וג. לבית החולים הממשלתי נהריה ועל גבי ההפניה מצויין מספר תעודת הזהות הנכון של התובע. בחומר שהתקבל מבית חולים נהריה יש דף מרפאת א.א.ג ושמו של התובע רשום עליו וכן נרשם "ב. שמיעה" התאריך בצילום זה לא ברור. כמו כן על בדיקת השמיעה מיום 15/12/1987 הנמצאת בתיקו בבית החולים בנהריה רשום בכתב יד על שולי הבדיקה: "מרגיש ירידה בשמיעה ללא טינטוס, ללא סחרחורות רגיש מאוד לרעש, עובד ברעש."; "ניתן העתק"; "לא מעוניין במכשיר." בעוד שעל העתק הבדיקה מיום 15/12/1987 הנמצא בתיק קופת חולים הרישומים בכתב יד אינם מופיעים ויש לשער שזה ההעתק שניתן לתובע או למי שהיה עמו בבדיקה, כפי שנרשם על גבי הבדיקה שנמצאת בבית חולים בנהריה. יצויין כי העובדה שהתובע אינו זוכר כיום שנעשתה לו בדיקה כזו בשנת 1987 אינה מעלה ואינה מורידה. בנסיבות אלה שוכנענו שזו בדיקה שנעשתה לתובע בבית חולים נהריה ביום 15/12/1987 ולא למישהו אחר.


באשר לטענת התובע כי בדיקה זו מוטעית – טענה זו נדחית בשים לב לאמור בחוות דעת המומחה. המומחה ציין בחוות דעתו מיום 3/4/2011 כי "באשר לבדיקת השמיעה מתאריך 15.12.87: מופיע בבדיקה שמו של התובע ושנת לידתו. נראה שמדובר בבדיקה השייכת לו. לדעתי לא קיימת סבירות שהבדיקה מוטעית או שאינה שייכת לתובע. התיחסתי בפרק 'סיכום ומסקנות' לנושא בדיקה זו. תוצאתה אפשרית רק אם נחשף לרעש לפני 1985, כפי שמדווח (36 שנים)". עוד ציין המומחה כי קודם לעבודת התובע בקיבוץ רגבה "עבד בכרסום במפעל דימר, כנראה כ-11 שנים, כיוון שדיווח שחשוף לרעש 36 שנים." בחוות דעתו מיום 15/7/2011 ציין המומחה: "בתוצאות בדיקת השמיעה מ-1987 רשום מפורשות שמו של התובע והיא שלו בלבד. היא משקפת גם את מצבו השמיעתי של התובע באותה עת – לא צויין שהיתה בעיית אמינות או בעיה אחרת. יתר על כן, כיון שצויין שלא מעוניין במכשיר שמיעה, סימן שהציעו לו. הצעת מכשיר השמיעה באה על רקע מצבו השמיעתי ולאור כל האמור לעיל, אין ספק שהבעיה היתה קיימת כבר ב-1987 ואחר כך רק החמירה".



בשים לב לאמור לעיל אנו קובעות כי הבדיקה מיום 15/12/1987 היא בדיקה שנעשתה לתובע בבית חולים נהריה ובדיקה זו אינה מוטעית. בדיקה זו היא בגדר "רשומה רפואית" כמשמעותה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, ומשרשומה זו נעשתה ביום 15/12/1987 ותביעת התובע הוגשה לנתבע רק ביום 21/1/2008, הרי שהתובע אינו עונה על התנאי שבסעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, משהתובע לא הגיש את תביעתו לנתבע בתוך 12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית.




מעבר לנדרש נתייחס גם לטענת הנתבע בשאלת הקשר הסיבתי וכן לעניין הטינטון.




על פי העובדות - התובע עבד במפעל דימר בכירסום לפני שהחל עבודתו במפעל רגבה בשנת 1985 וכי מדובר בחשיפה רצופה לרעש מזיק של 36 שנות עבודה, כפי שעולה מהמסמכים מקופת חולים כללית. המומחה קבע בחוות דעתו מיום 3/4/2011 כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע הוא סוגסטיבי לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש מזיק וכי הליקוי נגרם כתוצאה מחשיפתו הממושכת של התובע במהלך עבודתו בת 36 שנים לרעש מזיק, שהחלה עוד בעבודתו בכירסום במפעל דימר. בנסיבות אלה טענת ב"כ הנתבע, כי אין קשר סיבתי בין חשיפת התובע לרעש מזיק בעבודתו לבין ליקוי השמיעה שהתגלה כבר בבדיקה מיום 15/12/87 - נדחית.




לפי סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי תנאי להכיר ברעש תמידי - טינטון כפגיעה בעבודה הוא - כי התקיימו בתובע כל התנאים שבסעיף 84א(א). כאמור לעיל, התובע אינו עונה על התנאי שבסעיף 84א(א)(3) לחוק, משכך אין גם להכיר בטינטון כפגיעה בעבודה. בנוסף התובע לא השכיל להוכיח כי הוא סובל מטינטון תמידי, כך גם לא השכיל התובע להוכיח רישומים רפואיים חוזרים ונשנים לפגיעה בתפקוד.




משהתובע אינו עונה על התנאים שבסעיף 84א(א)(3) ובסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי - התביעה נדחית.




אין צו להוצאות.




הדיון התקיים במותב חסר, משנציג ציבור הוזמן ולא התייצב.




לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.



המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים







                 
גב' שרה דורוןנציגת עובדים מיכל אריסון-חילו – שופטת                



ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

חיפוש עו"ד