שבר בחוליה או גידול - מיפוי עצמות




שבר בחוליה או גידול - מיפוי עצמות

תביעה זו הוגשה נגד החלטת הנתבע מיום 4.6.08, על פיה נדחתה תביעת התובעת להכיר באירוע מיום 27.1.06 כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
אין מחלוקת כי ביום 27.1.06, בעת שהתובעת ירדה במעלית תוך כדי ביצוע עבודתה כאחות בבית חולים "הרצוג" בירושלים, נעצרה המעלית באופן פתאומי וכתוצאה מאותה עצירה הרגישה התובעת זעזוע פנימי וכאבי גב, בעקבותיהם פנתה לטיפול רפואי ביום 2.2.06.
בהסכמת הצדדים מונתה מומחית יועצת-רפואית לבית הדין אשר נתבקשה לחוות דעתה בשאלה אם האירוע גרם לתובעת נזק פיזיולוגי או אי כושר לעבוד, וככל שנגרם אי כושר לעבוד - לאיזו תקופה?
כמומחית יועצת רפואית לבית הדין מונתה ד"ר סוזנה הורוביץ. להלן נוסח חוות דעתה (מיום 12.5.09):

"א. התובעת פנתה לבדיקה רפואית 4 ימים לאחר האירוע במעלית, עקב כאבי צואר וגב, וחולשה. בבדיקתה לא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה ולא נמצא נזק עצבי של הגפיים העליונות. כעבור כ-5 חודשים פנתה לבדיקה חוזרת עקב כאבי גב תחתון. היא הופנתה לבדיקת מיפוי עצמות, שהדגימה קליטה בחוליה T9. בשל הממצא בצעה בדיקת CT, שהדגימה שינויים ניווניים בחוליות T9-T7.
הופעת שינויים ניווניים בחוליות התור קליות אינו בגדר נזק פיזיולוגי על רקע טראומתי, אלא זהו נזק פיזיולוגי על רקע ניווני, שאינו קשר לזעזוע במעלית.
זעזוע של הגוף במעלית יכול לגרום להופעת כאב סביב החוליות הניווניות, אך הוא, כשלעצמו, אינו גורם ניווני.
איננו סבורה שכאב על הרקע הנ"ל גורם לאי-כושר לעבוד. עובדה היא, שלאחר הבדיקה הראשונית, לא נזקקה התובעת לעזרה רפואית במשך כמעט חצי שנה לאחר האירוע הנ"ל.
ב. דעתי, וכך גם עולה מהתיק הרפואי, שהתובעת לא סבלה מאי כושר לאחר האירוע הנדון."



לבקשת התובעת, התבקשה המומחית להשיב לשאלות הבהרה כמפורט בהחלטה מיום 16.7.09, וניתנו תשובות של המומחית ביום 16.8.09, כדלהלן:


א. האם נכון כי בעקבות החבלה שנחבלה התובעת בעת עצירת המעלית החלה להתלונן על כאבי גב אמצעי?
תשובת המומחית: נכון.

ב. האם נכון כי בבדיקתה על ידי ד"ר דנציגר, אורטופד, בתאריך 22.2.06, מציין האורטופד כי מאז התאונה סובלת מכאבי גב אמצעי, וכי קיימת רגישות טורקלית עם הגבלת תנועה מינימלית וכי המליץ על הגבלה ממאמצים?
תשובת המומחית: נכון, למעט המלצה להגבלה ממאמצים, שלא מופיעה בתיעוד הרפואי שהועבר לעיוני.

ג. האם נכון כי בדיקת מיפוי עצמות ספקט מיום 2.8.06 העלתה ממצא של מוקד קליטה מוגברת בחוליה D9 שיכול להתאים ל-stress (חבלה גרמית)?
תשובת המומחית: נכון.

ד. האם נכון כי הממצא ב-D9 מתאים לאזור בגב בו היא מתלוננת על כאב?
תשובת המומחית: חוליה D9 הינה חוליה אחת מתוך 12 חוליות המרכיבות את עמוד שדרה תורלקי. המיקום המדויק של הכאב בעמוד שדרה תורקלי, לא נרשם בתיק הרפואי.

ה. האם נכון כי באותו אישור מיום 10.6.07 רשום ד"ר דנציגר בממצאי בדיקתו "רגישות טורקלית תחתונה, הגבלת תנועה טורקו לומברית"?
תשובת המומחית: נכון.

ו. האם נכון כי הגבלת תנועה טורקו-לומברית משמעותה מגבלה תפקודית המקנה אחוזי נכות בהתאם לסעיפים המל"ל (תקנות נפגעי עבודה)?
תשובת המומחית: הגבלה תנועה טורקו-לומברית, משמעה הגבלה בתנועה בין חוליות L2-T11, והיא מקנה נכות רפואית במידה ונוצר נזק עקב הטראומה, ובהתאם למידת ההגבלה. לציין, כי חוליה D9 אינה נמצאת בין חוליות L2-T11, אלא היא נמצאת מעליהן.

ז. האם נכון כי לאורך כל המעקב הרפואי של ד"ר דנציגר רשום כי הנפגעת סובלת מהגבלת תנועה טורקו-לומברית?
תשובת המומחית: נכון.

ח. האם העובדה שהתובעת סובלת כיום מכאבי גב אמצעי תחתון עם הגבלת תנועה טורקו-לומברית המוסברים על ידי חבלת העצם לחוליה D9, ניתנת להסבר זולת בשל הטלטלה שסבלה בתאונה מיום 29.1.06?
תשובת המומחית: אין עדות בדבר כאבים ו/או הגבלה של התנועות כיום. הרישום האחרון בתיק הרפואי הינו מיום 26.12.07. ההסבר היחיד למצבה, נימצא בבדיקת CT, והינו שינויים ניווניים בעמוד שדרה תורקלי.



בעקבות קבלת תשובות המומחית לשאלות ההבהרה ניתנה ביום 20.8.09 החלטה על הגשת סיכומים בכתב. ביום 19.11.09 הגישה התובעת סיכומים בצירוף בקשה לצירוף מסמכים רפואיים לסיכומים. המסמכים הרפואיים שצירופם לסיכומי התובעת התבקש הם "טופס סיכום טיפולי פיזיוטרפיה מיום 23.9.09" וכן "אישור רפואי מטעם ד"ר דנציגר מיום 23.9.09. הנתבע התנגד לבקשת התובעת לצירוף שני המסמכים ובהחלטה מיום 29.12.09 נדחתה הבקשה. סיכומי הנתבע הוגשו ביום 7.1.10.
לאחר שבית הדין עיין בסיכומי הצדדים, ניתנה החלטת בית הדין מיום 7.2.10, על פיה לאחר עיון נוסף סבור בית הדין כי נדרשת התייחסות המומחית למסמכים שצירופם התבקש לסיכומי התובעת, ובית הדין היפנה מיוזמתו שאלות הבהרה נוספות למומחית. בין היתר, ביקש בית הדין מהמומחית להתייחס למסמך רפואי של ד"ר אמיר השרוני מיום 1.8.07 על פיו קיים שבר דחיסה קל בחוליות T7 או T8 וכן נתבקשה לחוות דעתה אם ממצא זה מתיישב עם שינויים ניווניים והאם לא מדובר בממצא הקשור לאירוע במעלית?
להבהרת הדברים יוסבר כי המסמך של ד"ר השרוני מיום 1.8.07 הינו תזכיר של ד"ר השרוני, שהינו אורתופד מנתח, המופנה למכון הידרותרפיה בבית חולים "הדסה" בהר הצופים, בו נאמר "1/06 נפילה קשה (רישום חץ במובן "שגררה אחריה") שבר דחיסה קל בחוליות T7 או T9. מופנית אליכם להידרותרפיה".
ביום 3.4.10 השיבה המומחית לשאלות שהעלה בית הדין מיוזמתו, כדלהלן:


"א. ככלל אציין, כי קליטה בחוליה במיפוי עצמות יכולה להיות תוצאה של שבר בחוליה, או של גידול בחוליה, או של דלקת זיהומית בחוליה, או של שינוי ניווני בחוליה, או של חבלה בחוליה ללא שבר. לא ניתן לפענח קליטה במיפוי עצמות, דווקא כשבר בחוליה, ונדרשת בדיקת הדמיה נוספת.

ב. כ-5 חודשים אחרי התאונה פנתה התובעת לבדיקה חוזרת עקב כאבי גב תחתון, ואז הופנתה לבדיקת מיפוי עצמות, שהדגימה קליטה בחוליה T9. בשל המימצא בצעה בדיקת CT, שהדגימה שינויים ניווניים בחוליות T7-T9, אך לא הדגימה שבר.

ג. חד משמעית, היעדר הדגמה של שבר בחוליה T9 בבדיקת ה-CT, שולל את קיומו של שבר. לעומת זאת, בבדיקת CT הודגמו שינויים ניווניים בחוליות T7-T9, המסבירים היטב את הקליטה בבדיקת מיפוי עצמות.

ד. המסמך שערך ד"ר דנציגר מיום 23.9.09, בו נרשם, כי התובעת סובלת מ"שבר חריף של חוליה תורקלית", מתבסס על מיפוי עצמות, שאינה הבדיקה הנכונה להדגמת שבר. יתרה מזאת, ד"ר דנציגר עצמו רושם בימים 22.11.06, 28.1.07, 18.2.07, 10.6.07, 26.8.07, 26.12.07, 23.9.09 שבדיקת מיפוי עצמות הדגימה "מוקד חם ב-T9 מתאים לחבלה גרמית". בנוסף רשם ד"ר דנציגר בימים 18.2.07, 10.6.07, 26.8.07, 26.12.07, 23.9.09, כי בדיקת CT הדגימה שינויים ניווניים בגובה T7-T9.

ה. עולה לפיכך, כי לרישום ד"ר דנציגר מיום 23.9.09, שמדובר ב"שבר חריף של חוליה תורקלית", אין יסוד בבדיקות ההדמיה אשר בוצעו, והוא אף אינו תואם את שרשם אותו רופא בתיק הרפואי.

ו. האבחנה שרשם ד"ר דנציגר בתיק הרפואי מיום 9.6.06, הועתקה על ידי מכון פיזיותרפיה למסמך סיכום פיזיותרפיה מיום 15.7.09, ומעבר לכך אין משמעות לרישום.

ז. בתחתית מסמך ד"ר דנציגר מיום 22.2.06 נרשם "מוגבל במאמץ".

ח. מסמך ד"ר השרוני מיום 1.8.07 תועה בתיאור התאונה כ"נפילה קשה". המסמך גם אינו מסביר, על איזו בדיקת הדמיה התבסס ברישום בדבר שבר דחיסה קל בחוליה, וגם אינו קובע באיזו חוליה קיים שבר דחיסה קל.

ט. ד"ר השרוני מוכר לי כאורטופד מומחה לעמוד שדרה, ואם הוא היה רואה בצילומי CT שבר דחיסה של חוליה, הוא היה יודע לתאר במדויק באיזו חוליה מדובר.

י. לסיכום, לא מצאתי יסוד לרישומים בדבר שבר של חוליה תורקלית, T7 או T9, או כל חוליה אחרת".



בעקבות קבלת תשובות המומחית לשאלות ההבהרה של בית הדין, הגישה התובעת השלמת סיכומים ביום 17.5.10. בטרם הוגשו השלמת סיכומים מטעם הנתבע הגישה התובעת (ביום 9.6.10) בקשה להגשת תזכיר "בעיות ואבחנות" של ד"ר השרוני מיום 8.6.10.
הנתבע הגיש סיכומי השלמה ביום 15.6.10. ביום 2.8.10 הוגשה תגובת הנתבע לבקשת התובעת לצירוף תזכיר רפואי של ד"ר השרוני מיום 8.6.10. עמדת הנתבע היתה שהואיל ובתזכיר מיום 8.6.10 לא היתה הבהרה לשאלה שהטרידה את המומחית בתשובותיה לשאלות בית הדין – קרי: מה היתה בדיקת ההדמייה שעליה ביסס ד"ר השרוני את הרישום מיום 1.8.07 לפיו התובעת סבלה משבר דחיסה קל בחוליות T7 או T9, הציע הנתבע כי התובעת תמציא הבהרה מד"ר השרוני בעניין זה, ולאחר מכן יועברו המסמכים לעיון נוסף של המומחית. התובעת המציאה הבהרה של ד"ר השרוני מיום 3.10.10.
במכתבו של ד"ר השרוני מיום 8.6.10 נאמר:


"בת 37. כאב גב ידוע מ-2007.
מטופלת במרפאת כאב במזותרפיה.
נפילה עם המעלית ב-2007 ב-CT ובמיפוי שבר ב-end plate של T9 ללא קיפוזיס או דפורמציה מקומית.
הצעתי לה אז קיפופלסטיקה של החוליה הסדוקה אך לא הסכימה.
כעת לדבריה החמרת כאב.
להפנותה לתרגילי חיזוק של מיישרי הגב וחיזוק המייבים הדינאמיים של הגב".



במכתבו של ד"ר השרוני מיום 3.10.10 נאמר:


"החולה פנתה אלי למרפאה ב-8/07 ואחר כך פעם נוספת ב-6/10, אחרי נפילה ב-2006.
ב-CT מצאתי שבר קל ללא עיוות בעמוד שדרה גבי בגובה חוליה T9 והפניתי את החולה לטיפול פיזיותרפי".



בהחלטת בית הדין מיום 26.1.11 התבקשה המומחית להשיב לשאלה אם נוכח שני המסמכים של ד"ר השרוני יש מקום לשנות או להוסיף על חוות דעתה הרפואית בתיק זה.
ביום 12.3.11 השיבה המומחית בזו הלשון:


א. במסמכים שערך ד"ר השרוני בימים 8.6.10 ו-3.10.10 נרשם על ידו, לראשונה, כי בבדיקת CT עמוד שדרה גבי שעמדה בפניו, נמצא שבר קל ללא עיוות של חוליה T9 בעמוד שדרה גבי.

ב. יש במכתבים אלה של ד"ר השרוני כדי לשנות את מסקנות חוות דעתי, היות ועולה מהם, כי בתאונה מיום 29.1.06 נגרם לתובעת נזק פיזיולוגי בחוליה T9.

ג. בתיעוד הרפואי נרשם כי התובעת התעלמה מהכאבים והמשיכה לעבוד. לא מצאתי בתיק תעודות אי כושר. יחד עם זאת, אם בפועל התובעת לא עבדה לאחר האירוע במעלית, מקובל בסוג זה של פגיעה להמליץ על עד 4 שבועות אי כושר לאחר האירוע".



לבקשת הנתבע, על אף התנגדות התובעת, הועברו למומחית בהחלטת בית הדין מיום 3.5.11, שאלות הבהרה כדלהלן:


א. בחוות הדעת הקודמת שלך עמדת על כך שלתובעת לא נגרם שבר. האם לשיקול דעתך הרפואי המקצועי נגרם לתובעת שבר בחוליה T9? נא הסבירי.
ב. היות שד"ר השרוני בדק את התובעת לראשונה שנה וחצי לאחר האירוע, מה משמעות המסמכים עליהם הוא חתם לעניין הפגיעה בזמן אמת. נא הסבירי?
ג. כיצד מסמכים שנכתבו על ידי ד"ר השרוני בשנת 2010 גרמו לך לשנות את עמדתך כפי שהובעה בכל חוות הדעת שלך, ביחס לתאונה שארעה בינואר 2006?
ד. האם שיקול דעתו הרפואי של ד"ר השרוני גרמה לך להחלפת שיקול דעתך המקצועי בזה שלו? נא הסבירי.



ביום 28.5.11 השיבה המומחית לשאלות ההבהרה מיום 3.5.11, כדלהלן:


א. בחוות דעתי מיום 3.4.10 רשמתי בתשובה ט', כי ד"ר השרוני מוכר לי כאורטופד מומחה לעמוד שדרה, ואם הוא היה רואה בצילומי CT שבר דחיסה של חוליה, הוא היה יודע לתאר במדויק באיזו חולה מדובר. במסמכים נוספים שהועברו אלי בשלב מאוחר יותר, ואשר אותם ערך ד"ר השרוני בימים 8.6.10 ו-3.10.10 נרשם על ידו, לראשונה, כי בבדיקת CT עמוד שדרה גבי שעמדה בפניו, נמצא שבר קל ללא עיוות של חוליה T9 בעמוד שדרה גבי. חוות הדעת הקודמות מבוססות על תוכנן של הרשומות הרפואיות שעמדו בפניי, לרבות תוצאות פענוח צילומי הדמיה שנרשמים בהם. כידוע, צילומי ה-CT עצמם לא הועברו לעיוני, ומשמשתנה תוכנן של הרשומות הרפואיות העומדות בבסיס חוות דעתי, אפשר כי חוות הדעת תשתנה יחד עימן, כמו במקרה זה.

ב. אין משמעות, היות ועניינם של המסמכים המאוחרים שערך ד"ר השרוני, הוא בדיקת CT שנערכה לאחר התאונה.

ג. ראה תשובה א' לעיל.

ד. ראה תשובה א' לעיל".



ביום 26.6.11 הגיש הנתבע בקשה להעביר לעיונה של המומחית את צילום הCT שעל יסודו קבע ד"ר השרוני כי לתובעת שבר בחוליה T9, על מנת שתקבע מה מודגם בו, וכן תתייחס לשאלה אם ניתן לאבחן על פי הצילום אם השבר נגרם שנה קודם לביצוע הצילום או שמדובר בשבר טרי יותר. לחילופין ביקש הנתבע למנות רדיולוג לפענוח בדיקת ה-CT. בקשת הנתבע נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 29.6.11.

דיון


בסופו של דבר, תשובת המומחית לשאלה הראשונה שהוצגה לה על ידי בית הדין, היא כי אכן נגרם לתובעת נזק פיזיולוגי כתוצאה מן האירוע התאונתי שאירע לתובעת בעבודה ביום 27.1.06. הנזק הוא שבר קל ללא עיוות של חוליה T9 בעמוד שדרה גבי.
לכאורה, על פי ההלכה הידועה הקובעת שככלל בית הדין יסמוך על חוות דעתו של מומחה יועץ רפואי בעניינים שברפואה ולא יסטה ממנה אלא בהינתן הצדקה מיוחדת לכך (עבל 1035/04 דינה בקל נ. המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.6.05)), על בית הדין לקבל את תביעת התובעת להכיר באירוע מיום 27.1.06 כ"פגיעה בעבודה", לאור חוות דעתה של המומחית לפיה כתוצאה מן האירוע התאונתי מיום 27.1.06 נגרם לתובעת נזק רפואי שהתבטא בשבר קל בחוליה T9.
אלא מאי? הנתבע טוען כי אין מקום לאמץ את חוות דעתה של המומחית, כפי שהיא תוקנה על ידה בעקבות עיונה במסמכים של ד"ר השרוני, מאחר שלטענת הנתבע המומחית אימצה "באופן עיוור" את שיקול דעתו של ד"ר השרוני וביטלה את דעתה מפני דעתו, ועל כן אין לקבל את התפנית שחלה בעמדת המומחית, אשר תחילה שללה באופן חד משמעי התרחשות של נזק רפואי בעקבות האירוע התאונתי שאירע לתובעת, והסבירה את הכאבים מהם סבלה בשינויים ניווניים.
טענת הנתבע אינה מקובלת עלינו ולא מצאנו לסטות מן הכלל לפיו על בית הדין להסתמך על חוות דעת המומחה יועץ-רפואי בשאלות רפואיות.
תיאורו של הנתבע את השינוי בעמדת המומחית כאימוץ "עיוור" של עמדתו של ד"ר השרוני אינו מקובל עלינו. ד"ר השרוני מעולם לא חיווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין אירוע תאונתי שאירע לתובעת בעבודתה לבין הכאבים מהם סבלה בגב. ד"ר השרוני טיפל בתובעת כרופא ורשם את ממצאיו. ממצאים אלה כללו שבר קל בחוליה T9 שהודגם בבדיקת CT.
המומחית היא זו שקבעה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי בעבודה מיום 27.1.06 לבין השבר בחוליה T9, והיא זו שקבעה ששבר זה הוא המקור לכאבי הגב האמצעי מהם סבלה התובעת סמוך לאחר התאונה ושבגינם שבה להתלונן על כאבים בגב האמצעי כחמישה חודשים לאחר התאונה.
ממכלול תשובות המומחית, ובעיקר מתשובותיה מיום 3.4.10 לשאלות שהעלה בית הדין לאחר הגשת סיכומי הצדדים, עולה בבירור כי לו היה בפני המומחית הממצא של ד"ר השרוני בדבר קיומו של שבר בחוליה T9, היה בכך כדי להפוך את קביעותיה הנחרצות של המומחית בחוות דעתה בדבר היעדר נזק רפואי אשר נגרם כתוצאה מן התאונה. מתשובות המומחית עולה כי מסקנת המומחית התבססה על ההנחה שבדיקת ה-CT העלתה שינויים ניווניים בלבד. המומחית מסבירה בפירוט וביסודיות שבדיקת מיפוי עצמות, שנערכה לתובעת כחמישה חודשים לאחר התאונה, אשר העלתה ממצא של "קליטה" בחוליה T9, אינה מספיקה כדי לקבוע אם ממצא זה הינו תוצאה של שינויים ניווניים או שבר בחוליה או דלקת זיהומית או גידול, והבדיקה הקובעת לעניין זה היא בדיקת CT.
נמצא, שהתפנית בעמדת המומחית מוסברת בשינוי במידע הרפואי שעמד בפניה. עד להסבר שנתן ד"ר השרוני, לפיו המסמך מיום 1.8.07 בו רשם שהתובעת סובלת משבר דחיסה קל נכתב על יסוד בדיקת CT בה ראה שבר קל ללא עיוות בעמוד שדרה גבי בגובה חוליה T9, לא עמד בפני המומחית הנתון "החסר" בדבר קיומו של שבר בחוליה T9. עם שינוי נתון זה, ברור ממכלול חוות הדעת והתשובות של המומחית, שהיא מייחסת את כאבי הגב האמצעי עליהם התלוננה התובעת בפני ד"ר דנציגר ביום 22.2.06 ואת הממצא שנמצא במיפוי העצמות שנעשה לתובעת כחמישה חודשים לאחר התאונה, לאותו שבר, הגם שהוא נצפה על ידי ד"ר השרוני כשנה לאחר ביצוע אותה בדיקה של מיפוי עצמות.
לדעתנו, מבקשת הנתבע להעביר את צילום ה-CT למומחית ולחילופין למנות רדיולוג לצורך פענוח בדיקת ה-CT שעל סמכה קבע ד"ר השרוני כי ישנו שבר קל בחוליה T9, עולה שהנתבע מבקש למעשה לכפור בפענוח של ד"ר השרוני את בדיקת ה-CT ומכל מקום, להעמיד אותו בביקורת של המומחית, או של מומחה אחר לפענוח בדיקות הדמייה (רדיולוג). אלא שהשאלה הרפואית שהוגדרה למומחית בתיק זה לא היתה פענוח CT מסויים, ואיננו רואים בסיס להעמיד את יכולות פענוח בדיקות CT של ד"ר השרוני למבחן במסגרת הליך זה.
כפי שנימקנו בהחלטתנו מיום 29.6.11, בה דחינו את בקשת הנתבע להפנות את בדיקת ה-CT לעיונה של המומחית או לחילופין למנות רדיולוג לפיענוח ה-CT, איננו סבורים שיש מקום לכך שבמסגרת הליכים מעין אלה יידרש מומחה של בית הדין לפענח בדיקות הדמייה מסויימות שנעשו למבוטחים ולבחון אם הפענוח שנעשה להן על ידי הרופאים המטפלים הוא נכון, אלא אם כן שאלה זו נקבעת כפלוגתא בפני עצמה. תפקידו של המומחה הוא להאיר את עיני בית הדין בשאלות שברפואה על יסוד העובדות הרפואיות כפי שהן עולות מהתיק הרפואי של המבוטח. במקרה זה, בסופו של תהליך הבירור המשפטי שהתקיים בתיק זה, התברר שהעובדות העולות מן התיק הרפואי של התובעת הן שאכן ישנה עדות בבדיקת CT לכך שהיה לתובעת שבר קל בחוליה T9.
סיכומו של דבר: המומחית לא "התבטלה" בפני שיקול דעתו של ד"ר השרוני, כטענת הנתבע, ולא "הסתמכה באופן עיוור" על חוות דעתו, אלא קבעה את דעתה המקצועית העצמאית על פי הנתונים הרפואיים כפי שהם עולים מהתיק הרפואי, אשר כוללים, בין היתר, ממצא של ד"ר השרוני בדבר שבר בחוליה T9 שהודגם בפניו בבדיקת CT.
אשר לפלוגתא השנייה שנקבעה בתיק זה, שעניינה בשאלה אם הנזק הרפואי שנגרם לתובעת בעקבות התאונה גרם לה לאי כושר לעבוד, תשובה המומחית, אותה מאמץ בית הדין, היא שלילית. בחוות דעתה המקורית מיום 12.5.09 קבעה המומחית באופן ברור (בסעיף ב' לחוות דעתה) כי מהתיק הרפואי עולה שהתובעת לא סבלה מאי כושר לאחר האירוע התאונתי מיום 27.1.06.

סוף דבר


התוצאה היא, איפוא, שהתביעה מתקבלת במובן זה שבית הדין קובע כי האירוע התאונתי שעברה התובעת בעבודתה ביום 27.1.06 עת נעצרה המעלית בה ירדה, גרם לתובעת נזק רפואי של שבר קל בחוליה T9, ועל כן אירוע זה מוכר כ"פגיעה בעבודה" לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.





זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.



ניתן היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.


                             
נציג ציבור זאב אפיק            נציג ציבור אברהם סנפירי            דניאל גולדברג, שופט      







רשימת 100 נושאים רלוונטיים נוספים

1. צו גילוי ועיון במסמכים בערעור מס הכנסה
2. מימוש ערבויות - חוק הבטחת השקעות של רוכשי דירות
3. פירוק שיתוף בבית מגורים
4. שווי המכירה לצרכי מס
5. אישור להקמת תחנת דלק
6. בקשה להוספת עילת תביעה
7. זכויות במסגרת הקצאת מגרשים
8. מניעת העסקה - עתירה
9. התנגדות לביצוע שטרות
10. שיהוי בהגשת תביעה בגלל מצב נפשי
11. גביית עדות באמצעות וידאו קונפרנס
12. אזרחות לתושבי איראן
13. מועד רכישת מקרקעין
14. אחריות ספק בעסקת אשראי טלפונית
15. כתב אישום בעבירות מע''מ
16. שינוי גיל במשרד הפנים
17. מי משלם מע''מ
18. מאמץ משותף
19. הפסדי ימי עבודה בגלל תיקון רכב
20. סעיף 33 לחוק המקרקעין
21. ביטול פסק דין במעמד צד אחד
22. שבר ברגל כתוצאה מנפילה ברחוב
23. יחסי עובד מעביד מטפל זר סיעודי
24. תביעה לקיום צוואה
25. תביעה בגין דמי תיווך שכירות
26. בקשה להכרה בהחמרת מצב
27. הקלה בעונש על רצח
28. תביעת לשון הרע נגד רופא
29. פיצויים בגין אי רישום בטאבו
30. בקשת למחיקת תביעה ללא צו להוצאות
31. ביטול עסקת העברת מניות
32. שעבוד תוכנית חיסכון
33. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון
34. מהי רשומה מוסדית
35. בקשת חישוב תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין
36. עתירה לבג''צ לפתיחת תיק חקירה מחדש
37. דחיית ערר מעצר עד תום ההליכים
38. סעד זמני נגד זכיה במכרז
39. בדיקת פוליגרף בתביעות ביטוח
40. החזר עלויות שיקום
41. צו מניעה יבוא נעליים
42. תביעה בנושא תוספי מזון
43. פיטורים בגין עזרה לקורבן הטרדה מינית
44. מיקור חוץ
45. הכרה בחוב אבוד מע''מ
46. פיצול תביעת מזונות
47. משמורת קטינים בחו''ל - סמכות שיפוט
48. אי ציות להוראת שוטר
49. חשיפת פרטי גולשים - סמכות עניינית
50. צו כינוס נכסים בפשיטת רגל
51. החלטה בבקשה למתן צו הריסה
52. התנגדות למינוי מנהל עזבון
53. זכויות שומרים
54. מוות חייל בזמן חופשה
55. פיצויים על הפרת הבטחה לעובד
56. בקשה לתיקון שכר טרחה בפסק דין
57. עיקול על נכסים של ההורים
58. בקשת ביטול הליך התמחרות
59. קטיעת רגל בתאונת דרכים
60. נזילה בתקרה מהשכן
61. דחיית תביעה בשל אי הפקדת ערבות
62. תביעה להסדרת קשר בין אב לילד - סמכות שיפוט
63. פינוי פסולת מחצר בניין
64. נזקי רכוש בתאונת דרכים
65. התקנת מערכת מיגון לאופנוע
66. נפילה ברחבת ריקודים
67. תקנה 72 לתקנות הנכים - ליקויי שמיעה
68. משפט עברי - מזונות ילדים
69. הכרה בדירת מגורים יחידה
70. שוד בחבורה
71. קונטיינרים - ארנונה
72. שטר חוב לבטחון בלבד
73. אחריות על נזק מנפילת עץ
74. סמכות עניינית בתביעה נגד רשות מקומית
75. תביעה על טיול לרוסיה
76. תקיפת עורך דין במהלך דיון
77. ביטול הוראת קבע - הפרת הסכם
78. עתירה בנושא ביצים
79. אישור עירייה להעברת זכויות
80. עתירה לרישום ילדים לבית ספר
81. ערעור על שומה לפי מיטב השפיטה
82. שיקים ללא כיסוי
83. הלכת סויסה - עיון במסמכים חסויים
84. מינוי חשב מטעם בית הדין לעבודה
85. דחיית בקשה למתן חשבונות
86. חשיפת הסכמים לפי חוק חופש המידע
87. רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות
88. מחיקת כתב תשובה
89. ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בכפוף להפקדת עירבון
90. זכרון דברים להשכרת דירה
91. אגרת סעד הצהרתי
92. ביטול פוליסת ביטוח בשל פיגור בתשלום
93. הריסת מבנה ללא התראה
94. ביטול פסק דין משוחזר
95. נטל הראיה ביטוח שריפה
96. דחיית בקשת התנגדות לביצוע שטר
97. צו מניעה נגד שחיטת בעלי חיים
98. עוולות מסחריות בין עובד למעביד
99. איפה מגישים תביעה נגד אתר אינטרנט
100. פיצוי בגין נפילה מצוק
ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

פשיטת רגל