קנס בגין העסקת עובדים זרים בבניה ללא היתר

1. ביום 4/08/11 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להישפט בהתאם לסעיף 13(ב) לחוק העבירות המינהליות התשמ"ו -1986 (להלן: "חוק העבירות המינהליות"), בעקבות קנס מינהלי שהוטל עליו ביום 13/01/10, בגין העסקת שני עובדים זרים בבניה ללא היתר, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א - 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). 2. במסגרת הבקשה התבקש גם סעד של עיכוב הליכי הגבייה כנגד המבקש עד למתן החלטה בבקשה. 3. בהסכמת הצדדים ניתנת ההחלטה ללא דיון, על פי החומר שבתיק וזאת לאחר שהמשיבה הגיבה לבקשה ולאחר שהמבקש התייחס לתגובתה, הכל בהתאם להחלטות השונות שניתנו על ידי בית הדין בתאריכים 7/8/11, 18/8/11, 21/8/11. וכן לאחר שביום 25/10/11 הודיע המבקש באיזה אופן פעל כדי למצות את ההליכים מול המרכז לגביית קנסות (כפי שהיה צריך לעשות, בהתאם להחלטה מיום 21/9/11). 4. רקע עובדתי א. המבקש הוא חקלאי, בעל חברת "זמירי משתלות בע"מ" (להלן: "זמירי משתלות בע"מ" או "המשתלה") ביסוד המעלה. ב. ביום 13/06/07 השיתה המשיבה על חברת "זמירי משתלות בע"מ" קנס מינהלי בגין העסקת שני עובדים זרים בבניה ללא היתר, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים. ג. במהלך שנת 2007, הוזמן המבקש לחקירה במשרדי האגף לאכיפת חוקי עבודה של משרד התמ"ת (להלן: "האגף לאכיפת חוקי עבודה"), בנוגע לחשדות לפיהם החברה העסיקה עובדים זרים בניגוד לחוק. באותו מעמד ונחקרה גם אשתו של המבקש - גב' שרה זמירי, שאך התלוותה אליו. בסיום החקירה נמסר למבקש כי ההחלטה בעניינו תשלח אליו בדואר. ד. המבקש פנה ביום 22/11/07, לעו"ד אמיר חי, לטפל בעניינו נשוא התביעה. ה. ביום 13/01/10, שינתה המשיבה את שם הנקנס בקנס המינהלי, והקנס הושת במקום על המשתלה, על המבקש (בעל ההיתר). ו. ביום 11/02/11 הומצאה הודעת הקנס למבקש. ז. משניסה המבקש ליצור קשר עם עורך דינו, בעקבות קבלת הודעת הקנס, נודע למבקש כי עו"ד חי שוהה במעצר עקב גניבת כספי נאמנות והונאת לקוחותיו ואף הוצא והושעה מלשכת עורכי הדין ביום 24/11/10. ח. ביום 14/04/11 הונפקה על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, הודעת עיקול על שני כלי רכב שבבעלות המבקש, בגין אי תשלום הקנס המינהלי. ט. ביום 6/06/11 הגיש המבקש בקשה לביטול הקנס המינהלי. י. ביום 26/06/11, דחה התובע המוסמך את הבקשה לביטול הקנס המינהלי, בנימוק כי אינו רשאי לדון בבקשה, שכן לא שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שאינן תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה, וכן בנימוק שאין בטענות שהעלה המבקש כדי לשלול התקיימות יסוד סביר להניח כי נעברה העבירה המנויה בהודעת הקנס. 5. להלן טענות ב"כ המבקש בתמציתיות: א. המבקש לא ביצע עבירה כלשהי שכן העובדים הזרים הועסקו בעבודות חפירה כחלק אינטגרלי מעבודתם החקלאית. ב. בהליך קבלת ההחלטה על הטלת הקנס נפלו פגמים מהותיים המצדיקים את פסילת ההחלטה, בשל היותה חורגת מגדר הפעלת שיקול דעת מינהלי בסבירות ובהגינות. ג. בתום החקירה שנערכה למבקש במהלך שנת 2007 נאמר לו כי החלטה בעניינו תשלח אליו בדואר. ד. ביום 22/11/07, שכר המבקש את שרותיו המשפטיים של עו"ד אמיר חי, לטפל בעניין נשוא העבירה הנטענת. עו"ד חי יצר קשר, בשלב מאוחר, עם המבקש והודיע לו כי העניין טופל וכי הם "יכולים לישון בשקט". ה. ביום 13/01/10, כשלוש שנים לאחר העבירה הנטענת, הוטל על המבקש הקנס המינהלי. ו. משנתקבלה אצל המבקש הודעת הקנס, פנה המבקש מיידית למשרדו של עו"ד חי, אולם לא היתה תשובה ולמרות ניסיונותיו הרבים, לא הצליח להשיג את עורך דינו. ז. בדיעבד, לאחר חיפוש, שארך מספר חודשים, נודע למבקש כי עו"ד חי שוהה בכלא והוא הושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין בגין הונאת לקוחות, והתחוור למבקש כי למרות שעו"ד חי קיבל שכר טרחה והודיע למבקש כי העניין הוסדר, הוא כלל לא הגיש את הבקשה לביטול הקנס המינהלי. ח. המבקש הגיש את הבקשה להישפט בהזדמנות הראשונה שבה נודעו לו הנסיבות לעיל. ט. למבקש ייגרם נזק שאינו בר תיקון אם יימשכו הליכי האכיפה, בעוד שלמשיבה לא ייגרם כל נזק אם יעוכבו הליכי הגבייה עד למתן החלטה בבקשה. י. בשל הסיכויים הטובים לזיכויו של המבקש, ובשל כך שמדובר בנסיבות המהוות "טעם מוצדק וסביר" לאשר הארכת מועד להישפט, יש להתיר למבקש, שנפל קורבן למעשיו של עורך הדין ששכר, להגיש בקשה להישפט לאחר חלוף המועד, וזאת על מנת למנוע עוול חמור שייגרם לו אם יאלץ לשלם קנס כבד על אף שלא עבר כל עבירה. 6. להלן טענות ב"כ המשיבה בתמציתיות: א. במהלך ביקורת שערכו מפקחים מטעם המשיבה במשתלה ביום 13/06/07, נמצאו שני עובדים זרים (מתאילנד) שעסקו במילוי דליים בעפר, באמצעות אתי חפירה. ב. בעקבות הביקורת ועל סמך חומר הראיות, הוטל ביום 13/01/10 על המבקש, קנס מינהלי קצוב בסך 10,000 ₪, בגין העסקת עובדים זרים בבניה ללא היתר. ג. הודעות הקנס נתקבלו אצל המבקש ביום 11/02/10. ד. המבקש הגיש בקשה לביטול הקנס המינהלי רק ביום 6/06/11, תוך שיהוי ניכר. ה. התובע המוסמך דן בבקשה לביטול הקנס, וקבע ביום 26/06/11 כי על בסיס חומר החקירה הנמצא לפניו, אין מקום להיענות לה. ו. הקנס המינהלי הוטל בהתאם להוראות החוק ולא נגרם למבקש כל עיוות דין. ז. כל עוד לא נכנס המבקש בשערי בית הדין, לא יוכל לטעון לגופו של עניין. ח. לבית הדין סמכות להאריך את המועד להישפט רק לפי הוראות סעיף 8א לחוק העבירות המינהליות או מנימוקים מיוחדים שירשמו. ט. המבקש לא הראה פגם בהליך ההמצאה, והוא השתהה עד מאוד בהגשת הבקשה להישפט, למרות שהיה מיוצג. י. המבקש לא טרח לברר עם בא כוחו מה עלה בגורל הבקשה לביטול הקנס, במשך שלוש שנים, אין המדובר בנסיבות שלא היו תלויות בו או שלא היו נתונות לשליטתו. י"א. הקנס המינהלי הוטל על המבקש, באופן אישי, ביום 11/02/10. הבקשה לביטול קנס התקבלה במשרדי המשיבה רק ביום 6/06/11, במקום לכל המאוחר ביום 11/03/10. מאחר ועו"ד אמיר חי הושעה מפעילותו כעו"ד בלשכה ביום 24/11/10, אין הצדקה לשיהוי בהגשת הבקשה לביטול. י"ב. המשיבה אינה הגוף האמון על גביית הקנס וההליכים הננקטים לצורך כך. על המבקש לצרף את המרכז לגביית קנסות כמשיב לבקשה. י"ג. עיכוב או ביטול הליכים שננקטו לשם גביית חוב, אינו בסמכות בית הדין. 7. הוראות הדין הרלוונטיות סעיף 8 (ג) לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (להלן:"חוק העבירות המנהליות"), קובע לגבי המועד להגשת בקשה להישפט, בעבירות עליהן חל החוק, כדלקמן: "נקנס רשאי להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על העבירה. ההודעה תומצא תוך 30 ימים לאחר שהומצאה סעיף 13(ב) לחוק העבירות המנהליות מקנה לבית הדין סמכות להאריך מועד להגשת בקשה להישפט, אף אם הוגשה באיחור, בהתקיים: "בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור." 8. השיקולים להארכת מועד כפי שהובאו בפסיקה: 29בתיב בתי המשפט נוטים להענות לבקשות להארכת מועד מקום שנדרשת הוכחתו של "טעם מיוחד", "כאשר האיחור נגרם בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואולם כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, נקבע כי אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ" (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 890; ב"ש 1638/85 ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ - עומר גלבוע - חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק), פ"ד מ (1) 57, 62). היקפם ואופיים של השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו להחליט בבקשה להארכת מועד הקבוע בחוק העבירות המנהליות להגשת בקשה להישפט על העבירה בגינה הוטל הקנס המנהלי, נקבעו, בין השאר, בעפ14/05 סיוון תכשיטים בע"מ - מדינת ישראל, 12.3.06, שם נקבע כי אמת המידה אשר ראוי כי תנחה את בתי הדין בבואם להכריע בבקשות כגון זו שלפניי, היא של "טעם מוצדק או סביר לאיחור". נקבע כי: "מכוח חוק העבירות המינהליות, אדם אשר הומצאה לו הודעת קנס, רשאי, בין היתר, להגיש בקשה להישפט על העבירה בגינה הוטל הקנס, תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה... בהמשך, המחוקק מצא לנכון להתיר לבית-המשפט לקיים את המשפט, גם אם הודעת הנקנס כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור, זאת "מנימוקים שיירשמו". הנה כי כן, כיום ישנה הוראת חוק מפורשת [סעיף 13 (ב) לחוק העבירות המינהליות], מכוחה מסורה לבתי הדין הסמכות להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט 'מנימוקים שיירשמו'. אנו סבורים, כי אמת המידה אשר ראוי כי תנחה את בתי הדין בבואם להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, היתה זו של טעם מוצדק או סביר לאיחור". ובהמשך: "במסגרת השיקולים שעל בית-הדין לשקול בבואו להחליט האם להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט אם לא, עליו לתת את הדעת על שיקולים מסוגים שונים, סובייקטיביים. נקודת המוצא תהא תדיר, העובדה שהמחוקק מצא לנכון לתחום את המועד להגשת בקשה להישפט וקצב לכך 30 ימים בלבד; זאת בהתאם למטרות ולתכלית המונחות ביסוד חוק העבירות המינהליות - ומכאן: יש לבחון את נסיבותיו האישיות של הנקנס, לרבות ביצוע עבירות קודמות, איתנותו הכלכלית, היקף ביצוע העבירה.  בבחינת העבירה גופה: האם מדובר בחקיקת מגן; האם נפגעו זכויות או חירויות יסוד. בחינת הסיבות בעטיין נגרם האיחור: האם המדובר בזלזול או בהתרשלות; האם מדובר בהתעלמות מהוראות חוק; האם מדובר במחלה, תאונה או מוגבלות אחרת שמנעה מהמבקש ידיעה או אפשרות לטפל בעניין. בנוסף, יש לבחון את מידת האיחור בהגשת הבקשה וכן האם נפל פגם בהליך ההמצאה של המסמכים לידי הנקנס. כללם של דברים: על מנת להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על בית-הדין לדון בעניין על-פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה - הצדק ראוי - להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאפשר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. (ההדגשות שלי - א.י.). יש להדגיש כי רשימה זו של טעמים אינה רשימה סגורה. בכל מקרה על בית הדין לשקול לעניין זה, "גם את הטעמים לגופם המשקפים לכאורה את סיכויי ההצלחה של המבקש שהאישום נגדו יופיק ואת הראיות הממשיות התומכות בכך." (עפ"א 15/05 ויקטור בסמילאן - משרד התעשיה המסחר והתיירות, 26/01/06). 9. מן הכלל אל המקרה שלפניי אתחיל ואומר כי למרות שהמבקש אחר את המועד הקבוע בחוק, מצאתי צידוק סביר לשיהוי בהגשת הבקשה. מהתמונה המצטיירת ניכר, כי המערער גילה עניין ממשי בנעשה, פנה לקבלת ייצוג משפטי, התקשר לעורך דינו, ולא היתה למבקש כל סיבה לפקפק בדברי עורך דינו כי עניינו טופל, עד שקיבל לידיו את הדרישה הנוכחית לתשלום הקנס. לדעתי, מהלך הדברים לא היה נתון לשליטתו של המבקש והטעמים לאיחור אינם נעוצים בו עצמו, ואינם פועל יוצא של רשלנות או הזנחה מצידו. מעיון בחומר הראיות אשר בתיק עולה כי העבירה לכאורה נעברה ביום 13/06/07, והודעת הקנס המינהלי המקורית, הוצאה על שם "זמירי משתלות בע"מ". המבקש התייצב לחקירה במשרדי המשיבה במהלך 2007 ונאמר לו שיקבל תשובה בדואר לגבי עניינו. מעיון בתצהיר המבקש עולה כי כבר ביום 22/11/07 הוא פנה, לעו"ד אמיר חי, לקבלת ייצוג משפטי בעניין הקנס המינהלי. משלא התקיים דיון בבקשה ומשלא נחקר המבקש על תצהירו, לא נסתרה טענתו לפיה יצר קשר במועד מאוחר יותר עם עו"ד חי, על מנת לברר מה קורה בעניין שנמסר לטיפולו, ונאמר לו על ידי האחרון כי העניין הוסדר וכי "הם יכולים לישון בשקט". ביום 11/02/10, הומצאה למבקש הודעת הקנס נשוא דיוננו ואז הוא ניסה לאתר את עו"ד חי, ואף פנה, לדבריו, לחברת כוח אדם "העוזר החקלאי" שהמליצה לו על עו"ד אמיר חי. רק כעבור מספר חודשים נודע למבקש כי עורך דינו במעצר ואף הושעה מהלשכה, והיה ברי לו כי עניינו לא טופל והוא פנה לקבלת סיוע משפטי אחר, והגיש ביום 6/06/11 בקשה לביטול הקנס לתובע המוסמך. הבקשה נדחתה ביום 26/06/11. בנקודה זו אציין כי אני מודעת לפסיקה הקובעת כי אין תקלות שאירעו במערכות יחסים בין בעל דין לבא כוחו מעניינו של בית-הדין ואינן בבחינת "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו: דב"ע נג/ 95-9 אליעזר גת - הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 556; עא"ח 3/99 פרומקין ולדימיר - ב.נ.ל.-סחר בינלאומי ונכסים בע"מ, פד"ע לד 271, 273 - 274; בש"א 186/05 דניאל בן שטרית - מוסך יאיר (בן שטרית) בע"מ ואח',22/03/05), אולם מאחר וסמכות הארכת המועד להגשת בקשה להישפט המסורה לבית-הדין, היא סמכות שבשיקול-דעת, אני רואה לנכון לאבחן בין המקרים הנדונים בפסיקה לעיל לבין המקרה שלפניי. מבחינת כלל נסיבות המקרה, סבורה אני כי הטענות שהציג המבקש מצדיקות מתן ארכה כמבוקש, ואפרט : א. מערכת היחסים בין המבקש לבין בא כוחו דאז על השלכותיה הנטענות - הפסיקה מתייחסת למצבים בהם מתרחש סכסוך בין בעל הדין לבא כוחו. בעניין הנדון, אין המדובר כלל במערכת יחסים עכורה בין הלקוח לעורך דינו, אלא כאמור, בלקוח ששכר את שירותיו של עורך דין על מנת שיטפל בעניין הקנס המינהלי שהשיתה המשיבה על חברה שבבעלותו, מול נציגי המשיבה. חזקה היא שכשבעל דין חותם על יפוי כח לעורך דין ששכר - הוא מיוצג, ועורך הדין אמור לטפל בעניינו. מאחר ולא היתה למבקש סיבה להניח שעורך הדין אותו שכר על מנת לטפל בעניינו ושאמר לו כי העניין טופל, לא טיפל כלל בעניינו, מצאתי כי מקרה זה עונה על הטעם "סיבות שאינן תלויות בו". ב. התנהגות המשיבה - בין כלל השיקולים אותם מביא בית הדין בחשבון בהחלטה אם להעתר לבקשה להארכת מועד להישפט, בוחן בית הדין "אם הנקנס פעל בתוך פרק זמן סביר ממועד מיצוי ההליכים מול התובע המוסמך, כאשר פרק הזמן בן שלושים יום שנקבע בסעיף 8א(ה) לחוק העבירות המינהליות מהווה אמת מידה מנחה לבדיקת התנהלות הנקנס." (עפ"א 41/06 יחזקאל נחום - מדינת ישראל, 26/06/07). המשיבה נהגה בשיהוי לא מבוטל, עת השיתה קנס מינהלי על המבקש רק כשנתיים וחצי מיום העבירה הנטענת, וזאת לאחר שביטלה את הקנס שהוטל על זמירי משתלות בע"מ, ללא כל הנמקה, כמצויין בסעיף 6 למכתב הדחיה של בקשת המבקש לביטול הקנס המינהלי, מיום 26/06/11. ג. התנהלות המבקש מיום שהומצאה לו הודעת הקנס על שמו (11/02/10) - מהתנהלות זו, שוכנעתי כי בקשתו של המבקש לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות בו וכי הוא הגיש את הבקשה להישפט מיד כשהוסרה המניעה, כמפורט בנימוקיו. גירסת המבקש לפיה עם קבלת הודעת הקנס ניסה לאתר את בא כוחו ולא הצליח, במשך תקופה ארוכה, התקבלה עלי כאמינה, בהתחשב בהתנהלותו עת קיבל את הודעת הקנס המקורית - המבקש הגיע לחקירה אליה זומן, בלוויית אישתו, שאף נחקרה למרות שכלל לא זומנה; המבקש פנה לקבלת יצוג משפטי, כלומר, לא זלזל או הפקיר את עניינו. ברי כי משהיה המבקש משוכנע כי הוא מיוצג על ידי עו"ד חי, שלא יפנה לשכור שירותי עורך דין אחר, כל עוד לא יצר קשר עם עורך דינו. עניינים כגון דא של ניסיון לאתר את בא כוחו ושכירת בא כוח חדש שייצג את עניינו של המבקש אורכים זמן. הבקשה להארכת מועד להישפט הוגשה, בהתחשב בנסיבות, באיחור הנכנס לגדר טעם מוצדק. ד. סיכויי המבקש להצליח בהגנה - אמנם מצויים אנו בשלב של בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, אך גם בשלב זה, אין להתעלם מסיכויי הגנתו של המבקש (ראה עפ"א 21/05 מנחם לוין - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, 28/02/08). מהודעות תשלום הקנס עולה כי יוחסה למבקש עבירה מינהלית בשל העסקת העובדים הזרים, במקום עיסוקו ביסוד המעלה, בביצוע עבודות חפירה, בניגוד לסיווגם בפועל של העובדים הזרים, לעבוד בעבודות חקלאות. המבקש העלה טענת ההגנה לפיה עבודות החפירה שביצעו העובדים הזרים מהוות חלק אינטגראלי מהעבודות החקלאיות, ונועדו לנצל את מי הנגר, באמצעות בריכות מחזור. מאחר וההודעה על הטלת קנס בגין עבירה מנהלית לפי חוק עבירות מנהליות, כמוה כ"כתב אישום" בלבוש מינהלי, ומטענת ההגנה שהוצגה על ידי המבקש ניתן ללמוד כי יש למבקש סיכוי, לכאורה, להצליח להפריך את כתב האישום אילו היה מוגש נגדו בגין עבירות אלה, הרי שמן הראוי ליתן למבקש את יומו בבית הדין. 10. לסיכום לאור האמור לעיל ומאחר ומצאתי כי יש ממש בנימוקים שהציג המבקש כנימוקים בשלהם הגיש בקשתו באיחור, הריני מאריכה את המועד להגשת הבקשה להישפט וקובעת כי הבקשה דנן תחשב כבקשה להישפט. 11. ככל שהמשיבה סבורה שיש מקום להגשת כתב אישום, עליה לפעול בעניין. 12. מאחר ונעתרתי לבקשת המבקש - מתייתר הצורך במתן החלטה נוספת ומנומקת בבקשה לעיכוב הליכי גביית הקנס. ניתנה היום, כ"ח בתשרי תשע"ב, 26 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. אורית יעקבס, שופטת בניהבניה ללא היתרהעסקת עובדים זריםקנסעובדים זרים