1. הנתבעת בתיק זה, עירית חולון, הגישה שתי בקשות כנגד התובעת, עמותת מועדון נווה דוד חולון כדורגל: האחת, בקשה לחיוב התובעת בערובה להבטחת הוצאות; השניה, בקשה לסילוק התובענה על הסף, מחמת "מעשה בית דין". ראיתי לנכון להכריע תחילה בבקשה להפקדת ערובה; אם הנתבעת צודקת בטיעוניה בעניין זה, ראוי שההפקדה תבוצע לפני הכרעה בשאלת הסילוק על הסף. התובענה 2. המדובר בתביעה כספית, על סך 3,490,000 ₪. בתביעה נטען, כי התובעת היא עמותת ספורט רשומה, חליפתן של עמותת "מכבי לזרוס חולון" ואגודת "א.ס. לזרוס חולון". לעמותות אלה ניתנו בשנת 1964 הזכויות להחזיק במגרש כדורגל בשכונת ג'סי כהן בחולון ולהפעיל שם פעילות ספורטיבית למען תושבי השכונה. התובעת מפרטת את המערכת ההסכמית לאורך השנים, אך מאשרת, כי ביום 11.1.10 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בראשון לציון, לטובת העיריה, המורה על פינוי המגרש (ת"א 3431/06). התובעת טוענת, כי על הנתבעת להשיב לה את שווי עלות הקמת המחוברים. לטענתה, הנתבעת מסרה ב- 1964 מגרש ריק, והעמותות בנו בו גדר היקפית, יציעים מבטון, מגרש מדושא, תאורת לילה, מלתחות, מקלחות, שירותים וחדרים נוספים. הנתבעת דוחה את טענות התובעת. לגישתה, פסק דינו של בית משפט השלום (שאושר בערעור בבית המשפט המחוזי מרכז - ע"א 3693-03-10), יצר מעשה בית דין בין הצדדים, הואיל והעילה בדבר החזר השקעות נדונה, הוכרעה ונדחתה (גם אם במסגרת הדיון בטענה חלופית). מסיבה זו גם עתרה הנתבעת, כאמור, לסילוק התביעה על הסף. גם לגופה של תביעה יש בפי הנתבעת טענות מטענות שונות, כמפורט בכתב ההגנה, לרבות בנוגע לעצם זכותה של התובעת לבוא בנעלי קודמותיה, בנוגע לשיעור הסכומים הנתבעים ובנוגע לטענת קיזוז. בבקשתה להפקדת ערובה מצביעה הנתבעת גם על אינדיקציות רבות למצבה הכספי הרעוע של התובעת. חיוב עמותה בערובה - כיחיד או כחברה? 3. דין אחר חל בסוגית חיוב תובע בערובה שעה שמדובר ביחיד ושעה שמדובר בחברה; על הראשון תחול תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנה 519") ואילו על האחרונה יחול סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן: סעיף 353א"). היכן ראוי למקם, בהקשר זה, תאגיד שהוא עמותה? בת"א (מחוזי י-ם) 9016/07 היכל שלמה - המרכז למורשת היהדות בירושלים נ' בית הכנסת הגדול בירושלים (2010) נקבע, מפי כב' השופטת תמר בזק-רפפורט, כי: "סעיף 353א אינו חל על התובעת במישרין, שכן אין היא חברה כי אם עמותה, ובחוק העמותות, התש"ם - 1980, אין הוראה הדומה להוראת סעיף 353א. עם זאת, החשש שמא תאגיד חסר יכולת כספית יסתתר, בסיומו של ההליך, מאחורי גוף משפטי ערטילאי קיים אף ביחס לתאגידים שאינם חברות. על פני הדברים נראה, כי השיקולים המצדיקים חזקה בדבר חיובו של תאגיד בהפקדת ערובה חלים במידה שווה גם על עמותה. יחד עם זאת, גם אם נאמר כי מסגרת הדיון היא תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שעצם היותה של התובעת עמותה, שאחריות החברים בה מוגבלת, מהווה טעם המצדיק את חיובה בהפקדת ערובה" (פסקה 47 להחלטה). דברים אלה מקובלים עליי, וראוי ליישמם גם במקרה שלפניי. חיוב חברה בהפקדת ערובה - המסגרת הנורמטיבית 4. סעיף 353א מעגן את סמכותו של בית המשפט לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, ולפיו: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". בהחלטה שניתנה בת"א (מחוזי י-ם) 47860-03-10 המועצה הלאומית למניעת תאונות בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד התחבורה (22/3/11), חזר ופירט כב' השופט ד"ר יגאל מרזל את השיקולים השונים הנדונים במסגרת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה: "על-פי סעיף 353א..., ככלל, יש לחייב חברה מוגבלת במניות בהפקדת ערובה לבקשת נתבע, אלא אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע או שבית המשפט סבור, שבנסיבות הענין, אין הצדקה לחיוב החברה בהפקדת ערובה. ברירת המחדל היא אפוא חיוב בהפקדת ערובה, ועל החברה מוטל הנטל להראות שאין הצדקה לחיובה בהפקדת ערובה בנסיבות העניין. לפי הפסיקה בנדון (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (11.2.2009); רע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ (2.3.2009); וכן רע"א 6176/09 התחלת ים אילת בע"מ נ' הרפסודה הלבנה אילת בע"מ (27.7.2009)) יש לערוך בנדון בדיקה תלת שלבית: בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם החברה התובעת הרימה את הנטל להראות כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. ככל שהחברה לא הרימה את הנטל להראות כי יהיה בידה לשאת בהוצאות הנתבע, יש לעבור לשלב השני. בשלב השני, על בית המשפט לבחון האם החברה התובעת הרימה את הנטל, והראתה שעל אף שלא הוכחה איתנותה הכלכלית, אין הצדקה לחייבה בהפקדת ערובה, בנסיבות העניין. בשלב השלישי, וככל שלא נמצא מקום לפטור מערובה, על בית המשפט לבחון מהי הערובה הנדרשת ולהעמידה על סכום מידתי תוך איזון בין השיקולים הנ"ל" (פסקה 4 להחלטה). שלב הבחינה הראשון - יכולת כלכלית לשלם הוצאות 5. בבקשתה טוענת הנתבעת, כי עד היום נמנעה התובעת מלשלם הוצאות משפט שבהן חויבה בהליכים הקודמים בין הצדדים. בנוסף, במסגרת בקשה להפחתת עירבון בבית המשפט המחוזי מרכז, טענה התובעת עצמה כי היא בקשיים כלכליים גדולים. התובעת טוענת להעדר תחולה לסעיף 353א, מדגישה את חשיבות הזכות לפנות לערכאות שיפוטיות וטוענת כי סיכויי התביעה טובים. התובעת לא מכחישה את הטענות בדבר מצב כלכלי קשה; היא גם לא צירפה תצהיר בעניין זה. בתגובתה לבקשה היא אף מאשרת זאת, באמרה כי "... כוונת המבקשת - היודעת היטב את מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה - היא לפגוע בזכות יסוד חוקתית..." (סעיף 12). חשש זה, בדבר אי היכולת לשאת בהוצאות, מצדיק היעתרות עקרונית לבקשה וחיוב התובעת בערובה (לשיקול דומה, לעניין אי תשלום הוצאות פסוקות, ראו והשוו: רע"א 8730/10 יוסף נ' בינסון (23/3/11)). בנוסף, כאמור, על התובעת מוטל נטל השכנוע להראות כי אין הצדקה לחייבה בתשלום ערובה, אלא שבמקרה הנוכחי, היא לא הראתה שקיימים נתונים כלשהם המעידים על היותה סולבנטית או בעלת נכסים, וממילא לא נשאה בנטל שכנוע זה. שלב הבחינה השני - "נסיבות העניין" 6. כידוע, "שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות - אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה... עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות: (א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת - להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות... (ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד..." (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009), פיסקה 13; להלן: "עניין ל.נ. הנדסה")). לא ניתן לומר בשלב זה שמדובר בהליך שהוא בעל סיכויים "גבוהים במיוחד", ברמה כזו שתענה על דרישת הוכחת "נסיבות העניין", במידה שתחייב סטיה מ"ברירת המחדל". תקנה 519 7. שמא אני טועה במסקנתי, שלפי יש ליישם את הרציונל של סעיף 353א גם במקרה של עמותה, אתייחס בקצרה גם לתקנה 519. נפסק לגביה, בעניין ל.נ. הנדסה: "עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. עם זאת, אין הכוונה להגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. על כן, בית המשפט יפעל בנושא זה במתינות, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר לגבי אופן הבטחת הוצאות המשפט... הפסיקה התוותה כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה זו, בשים לב להעדר קריטריונים בתקנה עצמה. מקובל כי בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות... לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו... בית המשפט מביא בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון: סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך..." (פסקה 9). יישום התקנה מביא אותי לאותה מסקנה. בפי הנתבעת טענות כבדות משקל; סיכויי התביעה, בכל ההיבטים שהוזכרו לעיל, אינם ברורים; מצבה הכספי קשה. בנסיבות אלה ראוי להורות על ערובה. גובה הערובה 8. בדיון לפי סעיף 353א, זהו שלב הבחינה השלישי. גם לפי תקנה 519, אפילו ישנה הצדקה עקרונית לחיוב בערובה, עדיין נותר לקבוע את שיעורה. בשלב זה יש לערוך איזון בין כל השיקולים, לרבות זכותה של התובעת לפנות לערכאות, זכותה של הנתבעת לקניינה (הוצאותיה), גובה התביעה, סיכוייו הלכאוריים של התיק והיקף הדיון הצפוי (לגבי שיקול אחרון זה - קשה כרגע לאמוד את היקפו של הדיון, מאחר וטרם נדונה הבקשה לסילוק על הסף, בקשה, שאם תתקבל, תחסוך מטבע הדברים הליך ממושך יותר). אני רואה לנכון להעמיד כעת את שיעור הערובה על סך של 100,000 ₪ (כ- 3% מסכום התביעה). התובעת תפקיד סכום זה במזומן או בערבות בנקאית צמודה בתוך 30 יום. אין צו להוצאות בבקשה זו. ניתנה היום, ד' חשון תשע"ב, 01 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.כדורגלדיני ספורטערובה