חובת אזהרת חשוד בחקירה

ה. אזהרת חשוד אחד הגורמים אותם שוקל ביהמ"ש בדונו בשאלה אם ההודייה נמסרה חופשית ומרצון היא שאלת אזהרתו של החשוד בטרם מסר הודאתו. תכלית האזהרה היא להעמיד את החשוד על זכות השתיקה שמעניק לו הדין, קרי: על זכותו שלא להשיב לשום שאלה שמפנה אליו החוקר - "האזהרה אינה אלא כלי לוודא שהחשוד מודע לזכותו לשתוק" (ע"פ 1382/99, דוד בלחניס נ' מ"י (לא פורסם - ניתן בתאריך 10.11.99). בבסיס הזכות לשתיקה קיימת הזכות לחסיון מפני הפללה עצמית השמורה לכל נחקר. זכות השתיקה איפוא מכוונת להבטיח: א. שהנאשם יודע שהוא "חשוד", וכל מה שיאמר עלול לשמש ראייה לחובתו. ב. ליתן לו אפשרות בחירה אם למסור הודייה, אם לאו. החובה להזהיר נחקר בטרם גביית אימרתו מקורה ב"תקנות השופטים האנגליות". בע"פ 277/78 מדינת ישראל נ' X פ"ד לג(1) 297 (300-301), נקבע כי על-פי "תקנות השופטים" צריך היה להזהיר את הנחקר לפני גביית הודאה נוספת ממנו, ואף כי אי - מתן אזהרה אינה חייבת תמיד להביא לפסילת ההודאה, הרי אם בית-המשפט שוכנע שהיא ניתנה שלא מרצונו של הנחקר - תיפסל ההודאה. בע"פ 161/77 X נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1) 326, התייחס ביהמ"ש ל"הסבר" החוקר כי לא הזהיר את הנחקר מאחר וידע שלפניו עומד "נחקר מנוסה" וקבע מפי כב' השופט עציוני: "מן הראוי כאן לחזור על הדברים שנאמרו לא פעם בבית משפט זה, כי על חוקרי המשטרה לקיים את תקנות השופטים, ואין לראות בתירוץ של פקד מזור, תירוץ סביר, המשחרר מחובת אזהרה וגביית העדות בהתאם לתקנות. אמנם, אין תקנות השופטים הוראות מחייבות, ואמנם, הלכה היא בידינו, שאי מתן אזהרה אינו פוסל ההודאה מלכתחילה, אך זלזול המשטרה בכללי האזהרה המוקדמת נראה בעיני כמסוכן... האזהרה ניתנת כדי להעמיד את המועמד לאישום, בפני המצב לאשורו, וכדי לאפשר לו להחליט באופן חופשי, ומרצונו הוא על קו הגנתו. ההאזהרה גם משמשת בידי השופט כאחד האינדיקטורים לכך שהחקירה התנהלה כיאות, וכי ההודאה שנתקבלה בחקירה זו, אכן נתקבלה ללא לחץ או פיתוי". וכן : "כידוע, האזהרה מקורה בתקנות השופטים האנגליות אשר נוסחם המקורי משמש בסיס להלכה הנוגעת בארץ, שיש להזהיר את מי שהוחלט להאשימו, כי אין הוא חייב לומר מאומה, וכי כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש כראיה במשפטו. אמנם נקבע, שלמרות שאין לתקנות הללו דין המחייב את בית המשפט. הרי הקפדה על התקנות מקילה על בית המשפט בבואו להכריע במשקל הראיה ובקבילותה". (שם, עמ' 328). וכך גם בע"פ 6613/99 X נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 529 עמ' 545 ו-555.חשוד