תוקף יפוי כח קונסולרי

תוקף יפוי כח קונסולרי 1. עיינתי בחומר הראיות והטענות, בתיק כרסתני ועב-מסמכים זה. צר לי שלנוכח מספר שיקולים דיוניים רבי-ערך, לא ניתן לפי שעה ליתן פסק דיני בתיק זה. על מנת לעמוד על מכלול שיקוליי ראוי, בתמצית, לסקור את מהלכי התביעות שבפניי. 2. הונחו בפניי שתי תובענות, הנדונות במאוחד. הראשונה, ב-ת.א. 10834/06 (להלן - "התביעה הראשונה"), הוגשה על ידי התובעת, היא הנתבעת-שכנגד, וכן התובעת 1 והנתבעת-שכנגד 1 (להלן - "התובעת") בתובענה השנייה, ב-ת.א. 13026-11-08 (להלן - "התביעה השנייה"). התביעה הראשונה הוגשה על ידי התובעת נגד הנתבעים, הם התובעים-שכנגד בתביעה הראשונה. התביעה השנייה הוגשה הן על ידי התובעת והן על ידי בנה, הוא התובע 2 והנתבע-שכנגד 2 בתביעה השנייה (להלן - "התובע"). בתביעה הראשונה, לעניין התביעה-שכנגד, אף הוגשה הודעת צד ג' על ידי התובעת נגד הצד השלישי שם (להלן, גם "חב' פיינגולד"). בתביעה השנייה, התביעה-שכנגד הוגשה, כאמור, הן כנגד התובעת והן כנגד התובע, וכן הנתבעים-שכנגד 3 ו- 4 הם עו"ד עופר דה-קלו, המייצג את התובעת והתובע במכלול ההליכים, וכן עו"ד סמי דה-קלו. 3. עתה ראוי לעמוד על עיקרי העובדות והטענות. בזמנים הרלוונטיים היו התובעת והתובע, כאמור אם ובנה, הבעלים הרשומים בחלקה 2 בגוש 10794 המצויים ברח' ראול ולנברג 24 בחיפה. התובעת והתובע חתמו ביום 28.9.00 עם חב' פיינגולד, שהיא חב' לקבלנות בניין, חוזה על פיו ייבנו 4 דירות על החלקה. במסגרת איחוד וחלוקה של חלקים בלתי מסוימים הייתה זכאית התובעת להירשם כבעלים של שתי דירות מתוך ארבע הדירות האמורות. 4. ביום 26.11.02 נחתם חוזה מכר בין התובעת לבין הנתבעים, מכוחו רכשו הנתבעים דירה שאמורה הייתה להיבנות במגרש זה. על החוזה חתם בשם התובעת בנה התובע, וזאת מכוחו של ייפוי כוח קונסולרי מיום 21.9.00 (להלן - "ייפוי הכוח הקונסולרי"). מענו של עו"ד סמי דה-קלו, צוין כמען להמצאת מסמכים מטעם התובעת, לעניינו של חוזה זה. ייפוי הכוח הקונסולרי ניתן אף לעו"ד סמי דה-קלו. הנתבעים התחייבו לשלם לתובעת סכום כולל של 410,000 דולר. הם שילמו את תשלומי התמורה, זולת סכום של 85,000 דולר, הוא התשלום האחרון. בגדר התביעה העיקרית תובעת התובעת את תשלום הסך הנ"ל. עוד נטען כי הנתבעים חייבים לתובעת סכום של 35,046 ₪ עבור שינויים שהזמינו הנתבעים, מעבר למה שסוכם תחילה. על אלו דורשת התובעת ריבית, בהתאם להוראות החוזה, וכן פיצויים מוסכמים בסך 40,000 דולר. סכום התביעה העיקרית, איפוא, עולה לסך של 676,343 ₪. 5. הנתבעים, כאמור, התגוננו בפני התביעה והגישו תביעה-שכנגד, אשר לימים תוקנה. הנתבעים טוענים לליקויי בנייה. כתב התביעה-שכנגד מסתכם בסכום של 417,000 ₪ לצרכי אגרה. הוא נסב בגין פיצוי מוסכם בסך 273,375 ₪ בגין איחור במסירת הדירה, פיצוי מוסכם בסך 40,000 דולר בגין הפרה יסודית נטענת, עלויות כספיות שונות בגין רכישת מוצרים שונים, ליקויי בנייה נטענים, ירידת ערך כתוצאה מהם, הוצאות פינוי והובלה ועוגמת נפש. התובעת התגוננה בפני התביעה-שכנגד של הנתבעים והגישה הודעת צד ג' כנגד חב' פיינגולד. זו לא התגוננה ודומה שקיים כיום שיתוף אינטרסים בין חב' פיינגולד לבין התובעת והתובע. 6. כך, ככל שעסקינן בתביעה הראשונה. ככל שעסקינן בתביעה השנייה נטען כי התובעים פלשו למחסנים מס' 1 ו- 3 ולחלק מן הרכוש המשותף שבקומה הראשונה. הם נתבעים לפנות ולסלק ידם מאלו וכן לשלם דמי שימוש ראויים בגין שימושם באלו. עוד נדרשים הנתבעים לשלם פיצויים בסך 80,000 ₪ בגין נזקים ממשיים שגרמו לתובעת ולתובע עקב האיחור בהמצאת טופס 4 שנבע מפלישת הנתבעים הנטענת לשטחים שאינם שייכים להם. ככל שעסקינן באלו התגוננו הנתבעים והגישו, כאמור, תביעה-שכנגד. בגדרה של זו קבלו הנתבעים על כך שהגם שנרשם צו רישום בית משותף, אף נרשמו הדירות על שם כל יתר בעלי הדירות, עדיין לא נרשמה הדירה על שמם. ועוד נטען כי צו רישום הבית המשותף טעון תיקון, שהרי הוא נעשה תוך הפרת התחייבות נטענת להצמיד חלל נטען בבית כחלק מן הממכר. כאמור, הנתבעים-שכנגד התגוננו בפני תביעה-שכנגד זו. 7. ועוד ראוי לפרוס מספר נתונים. בבית נבנו ארבע דירות. בקומה הראשונה קיימת דירת קוטג' מס' 1 אשר נמכרה למשפחת אלאלוף-כהן. בקומה השנייה קיימת דירת קוטג' מס' 2 שנמכרה לנתבעים. בקומה השלישית קיימת דירה 3 שנמכרה למשפחת מילר. בקומה הרביעית קיימת דירת קוטג' 4 שנמכרה למשפחת רימוני. אכן, בגין ליקויי בנייה, אף בגין חובות נטענים, ננקטו הליכים משפטיים על ידי משפחות מילר ורימוני, אשר נדונו בבית משפט זה. 8. ועוד ראוי לציין, וכאמור נתון זה הוא נתון משמעותי, כי התובעת היא ישישה. גילה המדויק לא ידוע, ויכול שהיא כבת 83, 86 או 90. אף מקום מגוריה המובהק לא ידוע. דומה שהיא מתגוררת, במען לא ידוע, בגרמניה, בבלגיה או בהולנד. בנה התובע, כך עולה מן הנתונים שבפניי, הוא איש עסקים ברחבי העולם ואין לו כתובת ברורה. דומה שהוא אינו שולט דיו בשפה העברית. אין עוררין כי הרוח החיה בכל העסקאות היה עו"ד סמי דה-קלו. התובעת לא מסרה כל תצהיר. עו"ד סמי דה-קלו, היה המוציא והמביא הן בתביעות שבפניי, והן בתביעות של משפחת מילר ושל משפחת רימוני. וכאמור ייפוי הכוח הקונסולרי ניתן אף לו. 9. ההליכים בתיק היו מסועפים ויגעים. מונו מומחים מטעם בית המשפט, הוגשו תצהירי עדויות משופעי-נספחים והתיק נקבע להוכחות. ואולם טרם שמיעת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסכם דיוני. משום החשיבות הנודעת לו לעניין שיקוליי ראוי להביא מובאות ממנו. 10. ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. סוכם כי יישמר היתרון הדיוני של התובעים, לעניין התביעות-שכנגד כנגדם. סוכם כי לחומר הראיות ניתן יהיה לצרף כתבי בי-דין בתיקי רימוני ומילר. משום כך, אף הובלט, כי "לנוכח העובדה שב"כ התובעת יתוודע למסמכים שיצורפו לסיכומי ב"כ הנתבעים הרי בגדר סיכומיו האחרונים הוא יהיה רשאי לא רק להגיב לתביעה-שכנגד, אלא אף למסמכים לעניין התביעה העיקרית שצורפו כאמור. לסיכומיו האחרונים לא יוכל ב"כ התובעת לצרף מסמכים נוספים". אף צויין כי טרם שיגיש ב"כ התובעת את סיכום טענותיו לעניין התביעות העיקריות, ימציא לו חברו כתבי בי-דין בתביעות רימוני ומילר הנ"ל. 11. משאלו הם פני הדברים ראוי להידרש לשתי סוגיות נוקבות, העולות הן למקרא סיכומי הטענות והן למקרא המתחייב ממכלול החומר שבפניי, אף לאור הטיעונים האמורים. 12. ב"כ הנתבעים, בסיכום טענותיו, מטיל ספק בכך שהתובעת אכן מיוצגת ומודעת למכלול ההליכים המתנהלים בשמה. חלק מטיעוני ב"כ הנתבעים נסמך על כתבי בי-דין בהליך שבפניי. וכך, בהזדמנויות שונות מציין עו"ד סמי דה-קלו כי אין לו קשר עם התובעת. התובעת אינה מצויה בפרטי הפרטים של התביעה, היא לא הייתה מעורבת בעסקת המכר וזיקתו של עו"ד סמי דה-קלו אליה היא מכוחו של ייפוי הכוח הקונסולרי, הא ותו לא. ככל שעסקינן בייפוי הכוח הקונסולרי הרי עולה הימנו כי הגם שביום 21.9.00 אומתה חתימת התובעת בפני הקונסול הכללי בהאג שבהולנד, הרי ייפוי הכוח הכללי נושא את חתימתה מיום 28.9.00. משמע, לכאורה, לא ניתן היה, דרך נבואה, לאמת חתימה ביום 21.9.00, שתינתן ביום 28.9.00. טיעונים אלו הם כבדי-משקל ואולם דומה שבמאזן שיקוליי שומה היה עליי לבחון על שום מה נתונים אלו לא עלו ונטענו, במסגרת תצהירי העדויות ושמא כתבי הטענות עד הנה. והרי כל אלו גלויים לנגד עיניהם של הנתבעים באופן שהעלאת טענות אלו בסיכומי הטענות, לכאורה מקוממת. זאת ועוד: ככל שעסקינן בכשרותה של התובעת לחתום על הסכם המכר, הרי נהיר לחלוטין שהנתבעים אינם מבקשים לבטל את הסכם המכר, משל לא היה ולא נברא, לנוכח הספק שיש להם באשר לייפוי כוח קונסולרי זה. ועם זאת, אף בעניין זה אין בדעתי לקבוע מסמרות. כך, ככל שעליי לשקול, ולו במנותק מהתנהלות דיונית אפשרית נפסדת של הנתבעים, את עניינה של התובעת, ככל שבאמת ובתמים היא אינה מיוצגת. 13. ואולם שונים באופן דרמטי הם פני הדברים, לנוכח כתבי בי-דין עליהם למד ב"כ הנתבעים, רק למקרא תביעת מילר, ושלכאורה הוא התוודע אליהם רק עובר להגשת סיכומי הטענות, באופן ששיקוליי כנגד הנתבעים, מתפוגגים והולכים. 14. עיון בנספח כ"ו לסיכומי ב"כ הנתבעים מעלה כי ב-ת.א. 1263/06, היא תביעת מילר, הצהיר עו"ד סמי דה-קלו כי הוא מחזיר כתבי בי-דין "מן הסיבה שהחתום מטה אינו מהווה מורשה מטעם הנתבעת לקבלת כתבי בית הדין". ועוד צויין שם כי "לח"מ אין ייפוי כוח לייצג את הנתבעת בנושא התדיינות זה. הח"מ משמש כתיבת דואר של הנתבעת בהקשר לענייני חוזה מכר הדירה שבין הצדדים, אולם לא בהקשר להתדיינויות משפטיות אחרות". ועוד כי "הנתבעת (היא התובעת בפניי - ש.ל.) לא נתנה לח"מ או למי מטעמו הרשאה לקבלת כתבי בי-דין" (סעיפים 2, 5 ו-7). ובנספח כ"ז לסיכומים אלו, ובתגובה נוספת באותו הליך, מבהיר עו"ד דה-קלו כי "ייפוי הכוח שניתן לח"מ הינו ייפוי כוח קונסולרי, הניתן לביטול בכל עת. כל פעולה של הח"מ, על פי ייפוי הכוח, מצריכה הרשאה ספציפית של הנתבעת. הנתבעת נתנה לח"מ הרשאה לייצגה בהליכי מכירת הדירה ורישום זכויות התובעים אצל רשם המקרקעין. לא ניתנה לח"מ הרשאה ספציפית לקבל כתבי בית-דין ו/או לייצגה במסגרת תיק בית משפט בעסקינן ו/או כל נושא אחר, בין משפטי בין שלא משפטי" (סעיף 11). ולשם הסרת ספק הוסיף עו"ד סמי דה-קלו וציין כי "יודגש ויצויין כי ייפוי הכוח הקונסולרי שנמסר לח"מ היה אך ורק בהקשר למכירת הדירה, רישום הבניין כבית משותף ורישום זכויות התובעים אצל רשם המקרקעין" (סעיף 14). 15. עתה נזכור ונשמור כי התביעה העיקרית בתביעה הראשונה, התביעה העיקרית בתביעה השנייה, וממילא כתבי ההגנה מטעם התובעת, בתביעות-שכנגד, הן בתביעה הראשונה והן בתביעה השנייה, נעשות כולן רק מכוחו של אותו ייפוי כוח קונסולרי. זה אשר עו"ד סמי דה-קלו מציין את דבר שליחותו המוגבלת והמסויגת, והמחייב, לשיטתו של עו"ד סמי דה-קלו עצמו, מתן ייפוי כוח ספציפי, בכל תביעה ותביעה. 16. אכן נתונים אלו גלויים לראשונה לעיני ב"כ הנתבעים, רק בסיומה של דרך ולאחר עיון בכתבי בי-דין בתביעת מילר. משום כך הגשתם בסיכום הטענות היא לגיטימית לחלוטין. וזו הייתה, מן הסתם, הסיבה לכך שב"כ התובעים, מכוח יתרונו הדיוני, אמור היה להגיב לטענות האמורות. 17. עיון בסיכומי התשובה של ב"כ התובעים אינו מעלה, ולו בדל-התמודדות ושמץ-מענה, למתחייב מן המסמכים האמורים. אכן הוא תוקף בחרי-אף את התנהלותם הנטענת של הנתבעים, ואולם לא מספק כל הסבר למשמעויות המתחייבות עד הנה. משמע, הכפפה שהושלכה לא הורמה. אכן, די בנתונים האמורים על מנת שלא להידרש לתביעה העיקרית בתביעה הראשונה, אף לא להידרש לתביעה העיקרית בתביעה השנייה, ככל שעסקינן בתובעת, להבדילה מן התובע. 18. אני נמנע מלעשות כן רק משום שנשמט מב"כ הנתבעים שקבלת עמדתו, כפי שמסתמן כאן ועכשיו, גוזרת כליה, מיניה וביה, אף על התביעה-שכנגד שלו. נזכור ונשמור: בתביעה הראשונה התובעת בתביעה העיקרית היא התובעת היחידה, ובתביעה-שכנגד היא הנתבעת-שכנגד היחידה. משהוגשה התביעה-שכנגד, כנהוג וכשגור, היא הומצאה למשרדו של עו"ד דה-קלו, מי שלכאורה מייצג את התובעת. משקורס לכאורה ייצוגה של התובעת בתביעה העיקרית שבתביעה הראשונה, ממילא לא הומצא לתובעת כתב התביעה-שכנגד בתביעה הראשונה. ואכן מצפה הייתי שב"כ הנתבעים, מיוזמת עצמו, יודה בכך. והרי לא יעלה על הדעת, בנשימה אחת, לטעון שאין להידרש לתביעה העיקרית שבתביעה הראשונה, משום העדר ייצוגה של התובעת לנוכח הנטען עד הנה, ולא לטעון באותה נשימה, שעל אותה דרך אין להידרש לתביעה-שכנגד בתביעה הראשונה, משעה שלא הומצאה כדין לתובעת. 19. שמא מורכבים יותר הם פני הדברים, ככל שעסקינן בתביעה השנייה. בתביעה השנייה נטען כי ככל שעסקינן בעתירה לסילוק ידם של הנתבעים, הרי היריבים הנכונים לכך הם הדיירים האחרים בבית, משפחות אלאלוף-כהן, מילר ורימוני (להלן - "השכנים"). אף לטענה זו אין בפניי כל מענה מניח את הדעת. אף אין כל טענה, למשל, שהתביעה השנייה מוגשת בשליחותם או על דעתם של השכנים. ואולם, כמעט כ"מעשה ראי" של התביעה הראשונה, אף קבלת טענה זו של הנתבעים, הולמת אף בפניהם, ככל שעסקינן בתביעה-שכנגד שלהם, לעניין עתירתם לתיקון צו רישום הבית המשותף. אכן, ולו לנוכח הטענה האמורה, יריביהם המובהקים של הנתבעים, ומי שעלולים להיפגע כתוצאה מקבלת טענתם אם תתקבל, הם השכנים. משום כך, ומן הטעם האמור, לכאורה אין להידרש לתביעה העיקרית בתביעה השנייה, לעניין סילוק ידם של הנתבעים, כשם שאין להידרש לתביעה-שכנגד בתביעה השנייה, אלא כאשר ניצבים לנגד עיניי בעלי הדין הנכונים, והם השכנים. 20. נותר לי להידרש ליתר נשואי התביעה העיקרית והתביעה-שכנגד בתביעה השנייה. בתביעה העיקרית נדרש סעד כספי, הן על ידי התובעת והן על ידי התובע. בתביעה-שכנגד נדרש סעד הצהרתי, לעניין רישום הזכויות של הנתבעים. ככל שעסקינן בסעד ההצהרתי האמור, דומה שהוא קשור בטבורו להכרעה שתינתן בתביעה הראשונה ולסעד הכספי הנדרש בתביעה השנייה. אכן, ככל שאגיע למסקנה, כי קיימת חובת תשלום של הנתבעים לתובעת, פשיטא, כך דומה אין חולקין, יירשמו הזכויות על שם הנתבעים, כנגד תשלום הסכום האמור. וככל שאגיע למסקנה כי קיימת חובת תשלום של התובעת לנתבעים, אף אז פשיטא, כך דומה אין חולקין, לא יהא כל צידוק, ולו לשיטתה של התובעת, שלא לרשום את הזכויות של הנתבעים כמבוקש. 21. לטעמי, אין להידרש לסעד הכספי בתביעה העיקרית שבתביעה השנייה, ולו ככל שהיא מטעמו של התובע עצמו, לנוכח העובדה שמשהוגשה התביעה העיקרית על ידי התובעת והתובע כאחד, לא יעלה על הדעת לחשוף את הנתבעים לתביעת-כפל שיכול שתוגש כנגדם ביום מן הימים על ידי התובעת. אין כל מקום, אף אין כל צידוק, לפיצול הליכים. 22. כללם של דברים: לנוכח מכלול הנתונים האמורים הנני מורה לב"כ התובעת להמציא ייפויי כוח עדכניים של התובעת, הן לעניין התביעה הראשונה והן לעניין התביעה השנייה, תוך הבהרה שאלו כוללות אף תביעות-שכנגד. עוד הנני דורש כי התובעת תמציא תצהיר מפורט להנחת דעתי בו תאשר את מודעותה המוחלטת למכלול ההליכים שהתנהלו עד הנה, לכאורה בשמה, ותאשר כי הדברים נעשו אף על דעתה. ככל שכך ייעשה, יינתן פסק דיני בתביעה הראשונה, לגופו. הנני מורה לב"כ התובעת לעשות כן תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו. כך, ככל שעסקינן בתביעה הראשונה. כך, אף ככל שעסקינן בתביעה השנייה. ככל שכך ייעשה יינתן פסק דיני בתביעה השנייה, ככל שעסקינן בסעד הכספי הנדרש בתביעה העיקרית, וככל שעסקינן בעתירה לרישום הזכויות על שם הנתבעים, הנדרש בתביעה-שכנגד. 23. ככל שעסקינן ביתר נשואי התביעה העיקרית והתביעה-שכנגד בתביעה השנייה, הנני קוצב פסק זמן לשכנים למסור הודעה כי ההליכים שהתקיימו בתביעה השנייה, הן התביעה העיקרית והן התביעה-שכנגד, מקובלים עליהם לכל דבר ועניין והם מסכימים להצטרף כתובעים נוספים בתביעה העיקרית וכנתבעים-שכנגד נוספים בתביעה-שכנגד, ללא צורך בהליכים נוספים ותוך נטילת מכלול הסיכונים והסיכויים, בהליך שבפניי וכמות-שהם בשעה זו. ככל שכך ייעשה, אדרש להכרעה ביתר נשואי התביעה העיקרית והתביעה-שכנגד. הנני מורה, איפוא, לב"כ הצדדים המעוניינים בכך להביא דבר החלטתי זו לידיעת השכנים, לשם פעולה בהתאם. הדבר ייעשה תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו. 24. למותר לציין כי ככל שתוגשנה בפניי תגובות או הודעות אשקול לאפשר זכות תגובה לבעל דין שכנגד, בהתאם למיטב שיקוליי בהחלטותיי הצפויות. ועוד ברצוני לציין כי ככל שהתיק יהא בשל למתן פסק דיני, יכול שאדרוש מב"כ הצדדים השלמת נתונים, בעיקר לעניין הגרמושקה הנטענת בתביעה השנייה. 25. בחלוף 30 יום מיום המצאת החלטתי זו, ובהעדר כל הודעות נוספות, בדעתי לשקול למחוק את התביעה הראשונה, ואת התביעה השנייה, הן באשר לתביעות העיקריות והן באשר לתביעות-שכנגד. 26. לנוכח כל אלו בדק סיכומים נדחה ליום 5.12.11. ייפוי כוח