1. עניינה של תביעה זו נסובה סביב סיום יחסי העבודה של התובע בנתבעת וטענותיו כי פיטוריו נעשו שלא כדין ובהליך לא תקין וזאת לטענתו בשל חשיפת אי סדרים במפעל של הנתבעת, בו עבד. 2. התובע הגיש יחד עם תביעתו העיקרית בקשה לצו מניעה זמני, למניעת פיטוריו, אשר נדון בפני מותב בראשות השופטת אהובה עציון. השופטת עציון בהחלטתה ביום 1/1/2009, קבעה כי דין הבקשה לסעד הזמני להדחות וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבעת ועל כן אין להשיבו לעבודה במצב שתואר בפניה. כמו כן קבע המותב כי לכאורה ניתנה לתובע זכות הטיעון בשימוע שנוהל על ידי מר אהרוני ולא נפל בו פגם. 3. לאחר קבלת ההחלטה נהלו הצדדים הליכים מקדמיים בתיק, בין היתר ביקש התובע כי ביה"ד יהפוך את סדר הבאת הראיות וכן יאפשר חשיפת דו"ח מבקר הפנים של הנתבעת. השופטת עציון קבעה בהחלטתה מיום 22/10/09, כי אינה מתירה את חשיפת דו"ח הביקורת וכי אין כל רלוונטיות לדו"ח האמור ביחס לתביעתו של התובע. כמו כן קבעה השופטת עציון כי אין מקום להורות על היפוך סדר הבאת הראיות בהתאם לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) התשנ"ד - 1997. לעניין זה קבעה השופטת עציון כי רק לאחר שיוכיח התובע כי נתקיימו תנאים המצטברים המפורטים בסעיף 3 לחוק יעבור הנטל לכתפי הנתבעת להראות שלא פעלה על פי החוק. בדיון ההוכחות העיד התובע ונחקר על תצהירו ומטעם הנתבעת העיד מר אהרוני מנהל משאבי אנוש שערך את השימוע. 4. הואלה הן העובדות כפי שהן עולות מכתבי הטענות התצהירים המסמכים והעדויות שהובאו בפנינו: א. התובע, יליד 1959, רואה חשבון במקצועו, הועסק בנתבעת כראש תחום BTP במינהל הכספים של מפעל להב (להלן:"המפעל"), זאת מחודש פברואר 97 ועד לסיום העסקתו. מסגרת העסקתו עוגנה בחוזה אישי אשר הוארך מעת לעת כאשר החוזה האחרון עליו חתמו הצדדים תוקפו היה עד ליום 31/3/2009. ב. התובע במהלך שנת 2008 סבר כי גילה אי סדרים חמורים במפעל, ובעקבות כך פנה ביום 25/3/2008 למנהל המפעל מר מלמד וטען כי התקבלו החלטות לקויות על ידי הנהלת המפעל אשר עשויות לגרום להפסדים רבים. ג. ביום 30/7/08 שלח התובע הודעת מייל לסמנכ"ל הכספים של הנתבעת וביקש פגישה אישית דחופה. התובע לא נענה מיידית לבקשה ולכן ביום 31/7/2008 פנה במייל אנונימי למנכ"ל הנתבעת וצירף למייל זה מצגת בדבר כשלים שהוא סבור כי מצא במפעל. ביום 6/8/08, פנה התובע שוב אל המנכ"ל בהודעת מייל הפעם לא אנונימית והתריע על כשלים לטענתו במפעל. ד. ללא כל קשר לכל המפורט לעיל, בתחילת שנת 2008 נערך שינוי מבנה ארגוני במפעל להב , וכתוצאה מכך שונו חלק מסמכויותיו של התובע תוך הכפפתו לגברת בצלאל . כתוצאה מכך העכירו יחסי התובע עם מנהל הכספים של המפעל מחד ועם עובדיו הכפופים לו מאידך. ה. בחודש יולי 2008 פנה מר אמיר אהרוני בעקבות מסגרת היחסים האישים הקשה שהייתה בין התובע לעובדים באגף במפעל לראש מינהל רווחה ופרישה ויידע אותו בדבר כוונתו לבחון את סיום העסקתו של התובע בחברה וביקש את הנחיותיו. תכתובת בעניין זה בין הלשכה המשפטית למר אהרוני החלה 24/7/08 עוד בטרם פניותיו של התובע למנכ"ל הנתבעת. ו. ביום 6/8/08 מסר מר אהרוני לתובע הזמנה לשימוע לתאריך 13/8/08. במכתב זה לא פורטו הסיבות לעריכת השימוע. ז. ביום 10/8/08, נשלחה לתובע הודעה בדבר דחיית מועד השימוע. ביום 11/8/08, הפנה התובע מכתב למר אהרוני וטען כי הוא סבור כי ההחלטה לערוך לו שימוע להפסקת עבודה התקבלה לא על בסיס ענייני ומקצועי אלא בשל עניינים אישים בינו לבין מנהליו הנובעים מחילוקי דעות מקצועיים. במכתבו זה מיום 11/8/08, לא נאמר דבר באשר לטענתו לחשיפת שחיתויות במפעל. ח. לאחר שהושעה השימוע התבקש מר אהרוני במהלך חודש אוגוסט וספטמבר להמציא מסמכים למבקר הפנימי של הנתבעת, בשל מכתבו של התובע למבקר. ט. ביום 18/9/08, זומן מר אהרוני לדיון בפני סמנכ"ל התפעול על מנת לבחון שוב את שקילת פיטוריו של התובע והבסיס לפטורים ומר אהרוני הפנה ופירט לכל היושבים בישיבה כי נשקלים פיטוריו בשל יחסי עבודה קשים בינו לבין עמיתיו במפעל ואין כל טענה באשר לכישוריו המקצועיים. לאור זאת, אף נבחנה אפשרות שיבוץ התובע במפעלים אחרים של הנתבעת אך מנהלים שאליהם הופנתה הבקשה סרבו לקלוט את התובע. י. ביום 2/10/08, נשלחה הזמנה לתובע לישיבת שימוע שנקבעה ליום 22/10/08. ביום 5/10/08, פנה התובע בכתב וביקש את פירוט הנושאים הכללים והספציפים לשימוע וכן ביקש זמן נוסף ללימוד החומר. מר אהרוני השיב לתובע במכתב מיום 7/10/08 ופירט בו את הסיבות אשר בגינן מבקשים לסיים את העסקתו בנתבעת וכן נעתר לדחיית מועד השימוע ב 10 ימים נוספים ליום 2/11/08. יא. ביום 2/11/08 התייצב התובע לשימוע לאחר שפניה נוספת לקבלת פירוט נוסף של העילות לא נענתה על ידי מר אהרוני. בד בבד עם המועד לשימוע שלח התובע בדואר אלקטרוני מכתב מפורט של 3 עמודים בו נתן התייחסותו לכל עילות השימוע. במכתב זה התייחס התובע לטענות כנגדו אך לא פירט דבר בעניין היותו חושף שחיתות או חושף אי סדרים כנטען בתביעה. בנוסף למכתב נערך אף שימוע בעל פה בפני חברי ועדת השימוע כאשר מר אמיר אהרוני ראש מינהל משאבי אנוש, ניהל את השימוע וחברים נוספים היו מר עופר עוזר מנהל המפעל, מר מודעי ראש תחום כח אדם, ומר נוס סמנכ"ל לביקורת הפנים אשר שימש משקיף. יב. כעולה מפרוטוקול השימוע פירט התובע את כל טענותיו התייחס ליחסים בינו לבין הממונה עליו מר יוסי גת וכן בעניין היחסים בינו לבין הכפופים לו. התובע אף לא טען דבר כנגד מר אהרוני בהיותו יושב בשימוע כבעל ניגוד עניינים. לאחר השימוע התקיימה התייעצות בין חברי הועדה והוחלט על סיום העסקתו של התובע והופנתה בקשה לראש מינהל רווחה ופרישה לסיים את העסקתו בסוף חודש נובמבר 2008. יג. החלטת הפסקת עבודה ניתנה ביום 23/11/08. בהודעה נמסר כי עבודתו תסתיים ביום 30/11/08, והחברה תשלם לתובע הודעה מוקדמת בהתאם לחוק. יד. התובע לא התייצב לעבודה בשבוע שהחל 23/11/08, בשל מחלתו, ועל כן הוציא מר אהרוני הודעה חדשה מעודכנת לאחר שהתובע חזר ממחלתו בו הודע לו כי הוא מסיים את עבודתו ב- 8/12/08 וכי תשולם לו בנפרד הודעה מוקדמת. התובע בעקבותיו מכתב הפטורים פנה למנכ"ל הנתבעת 3/12/08. בא כוחו פנה לנתבעת ביום 7/12/08 וביום 8/12/08 הוגשה בקשה לסעדים הזמנים. 5. עיקר טענת התובע היא כי פוטר בשל תלונותיו כלפי הממונים עליו בשל אי סדרים ופעולות לא חוקיות וטענותיו לשחיתות לכאורה. כמו כן, טען התובע כי קיים קשר סיבתי ברור בין תלונותיו למנכ"ל הנתבעת לבין הזימון לשימוע. על כן טען התובע כי פיטוריו נעשו שלא כדין אך ורק בשל תלונותיו, וכי הנתבעת לא הוכיחה את נימוקיה לפטורים , היינו מערכת יחסים עכורה ובעייתית בין התובע לבין ראש המינהל וכן לעובדים הכפופים לו. לאור האמור התובע טוען כי פיטוריו גרמו לו נזקים כספים קשים שכן תחום התמחותו כרואה חשבון היא בחוקים הפדרלים האמריקאים לרכש בטחוני , וכי לא מצא חלופה מתאימה באותם תנאי שכר ובהיותו הורה חד הורי, המפרנס שני קטינים, על הנתבעת לפצות אותו בסכום של 24 משכורות בסך של 472,800 ₪. בנוסף טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש בסך 500,000 ₪. התובע זנח בסיכומיו את תביעתו בדבר החזרתו לעבודה וכן זנח בסיכומיו את טענותיו בדבר פגמים שנפלו בשימוע שנערך על ידי מר אהרוני. לאור זאת לא נתייחס בהמשך פסק הדין לתביעתו זו של התובע והיא נדחית בשל כך. 6. הנתבעת טענה כי עילות הפטורים של התובע היו ענייניות וכי לא היה כל קשר בין הפטורים לבין הטענות שהעלה התובע כנגד אופן ניהול מפעל בו עבד. הנתבעת אף הוסיפה וטענה כי הוכיחה כי התובע פוטר בגין עילות פטורים ענייניות בשל החרפת משבר היחסים בינו לבין הממונה עליו, ובינו לבין כפופיו, ואין כל קשר בין פיטוריו לבין טענה של חשיפת שחיתויות שלא נטענה מעולם על ידי התובע אלא רק לאחר הגשת תביעתו. הוסיפה וטענה הנתבעת למען הזהירות כי השימוע שנערך לתובע נערך כדין ובאופן תקין והחלטה בדבר פיטוריו ניתנה משיקולים עניינים. בעניין הסעד הכספי טענה הנתבעת כי דין תביעות התובע להדחות הן מאחר והתנהלות הנתבעת באשר לפיטוריו נעשתה כדין ומעבר לכך טענה הנתבעת כי גם אם נפלו פגמים בהליך הפטורים אין כל מקום לפסוק את שיעור הפיצוי המבוקש בגין הפטורים, לא כל שכן יש לדחות את הסעד המוגזם לתשלום נזק על עוגמת נפש. הכרעה 7. שתי שאלות עיקריות עומדות בפנינו להכרעה והן: האם היו מניעים זרים ו/או לא חוקיים בפיטוריו של התובע , והאם הליך הפיטורים נעשה כדין. יאמר על ידינו כבר בראשיתה של הכרעה זו כי לאור העדויות והמסמכים שעלו במסגרת דיון בבקשה לסעד הזמני ודיון ההוכחות, הגענו לידי מסקנה כי פיטוריו של התובע נעשו כדין ולא מצאנו כל מניעה חוקית או חוזית של הנתבעת לפטר את התובע ועל כן יש לדחות את כל תביעות התובע כנגד הנתבעת. נרחיב להלן קביעתינו זו. 8. כעולה מהראיות, אין חולק כי התובע התקבל לעבוד בנתבעת בחוזה לתקופה קצובה , שהינו חוזה עבודה אישי מיוחד לעובד מומחה שהוארך על ידי הנתבעת מעת לעת בהסכמה. כך על פי ההסכם כל צד רשאי להביא את ההסכם לסיומו ובלבד שתימסר הודעה מוקדמת וזאת ללא כל צורך בהנמקה וללא זכות פיצוי , פרט לפיצויי פיטורים.( סעיף 9 לחוזה) כך על פי ההסכם לכאורה אין כל מניעה כי הנתבעת ככל שתבקש לפטר את התובע, רשאית היא להודיע לו על כך בהודעה מוקדמת. למרות האמור, נקטה הנתבעת בטרם הפיטורים בהליך של שימוע, אותו נבחן להלן. 9. התובע טען כי העילה לפיטוריו היה הביקורת אותה העביר כנגד מנהלי המפעל והגשת התלונה למבקר הנתבעת. עוד טען לראשונה בתצהירו במרומז ובסיכומיו באופן מפורש כי תלונותיו על אי סדרים ופעולות לא חוקיות של מנהלי מפעל להב של הנתבעת , הן שהביאו לפיטוריו ועל כן הפיטורים היו שלא כדין בהיות התובע חושף שחיתויות. 10. יאמר לענין זה כי טענה זו משלא נטענה מעולם על ידי התובע הן במהלך הליך הפיטורים וכן בכתב התביעה, הינה הרחבת חזית אסורה ולו בשל כך יש לדחותה. אף אם נבחן טענה זו לגופה דינה להידחות. לא הוכח כלל על ידי התובע כי נמצאו אי סדרים במפעל ובהתנהלות מנהליו ואף בסיכומיו נזהר התובע וטען כי מדובר באי סדרים לכאורה, וכל זאת לא בכדי, שכן אין ראיות של ממש לתובע על אי סדרים. הוסיף וטען התובע כי על הנתבעת היה להוכיח שאין ממש בתלונותיו של התובע, ומשלא הביאה ראיות לסתור את טענותיו ותלונותיו , הרי שיש לראות בכך חיזוק כי הליך פיטוריו נעשה שלא כדין. אף דין טענה זו להידחות. ראשית התובע עצמו לא סבר בזמן אמת כי הליך פיטוריו החל בחשיפת שחיתות. בנוסף בהתאם לחוק הגנה על עובדים, מוטל נטל השכנוע על כתפי התובע להוכיח בראיות של ממש את אמיתות טענותיו, אולם התובע למעט טענות בעלמא ,לא הוכיח ולו בראשית ראיה כי חשף שחיתות כלשהיא , או טען לכך בעת השימוע. על כן מצאנו כי יש לדחות טענה זו אף לגופה. בחינת אופן סיום העסקתו של התובע 11. משקבענו כי יש לדחות את הטענה כי עילת הפיטורים הינה מכתבי הביקורת של התובע , אזי נבחן להלן האם עילות הפיטורים והאופן בו בוצעו הפיטורים נעשו כדין. 12. מהראיות שהוצגו על ידי הנתבעת ולא נסתרו על ידי התובע, השתלשלות הכרונולוגית כפי שפירטנו בפרק העובדות, מצביעה על העדר קשר בין פנייתו של התובע למנכ"ל הנתבעת ולמבקר לבין כוונת התנבעת לשקול פיטוריו. כאמור הנתבעת החלה לשקול פיטורי התובע עוד בחודש מאי 2008 בשל מערכת יחסים עכורה של התובע עם מנהליו מחד ועם כפיפיו. כבר במחצית חודש יולי 2008 עוד בטרם נכתב המכתב של התובע, נעשתה פניה של מר אהרוני אל מינהל משאבי אנוש לבחון סיום העסקתו. ( נספחים 1 ו-2 לתצהיר אהרוני) גם בעת משלוח ההזמנה לשימוע, לא ידע מר אהרוני על מכתב התובע למנכ"ל הנתבעת וההחלטה על מועד השימוע לבחינת פיטוריו נעשתה במנותק לחלוטין מהטענות שהעלה התובע למנכ"ל. 13. אף במסגרת העדויות שנשמעו בבית הדין הן בהליך הזמני והן בפנינו, חזר והעיד מר אהרוני ולא נסתר כי לתובע היו בעיות במישור ההתנהגותי עם כלל העובדים במפעל. אף התובע הודה במכתב התייחסות לשימוע כי הערותיו למנהליו הלכו וגברו בשנתיים האחרונות להעסקתו ובחקירתו אף הודה כי היו לו חיכוכים עם עובדיו הכפופים לו והן עם מנהל הכספים האחראי עליו. 14. במקובץ מהראיות עלה כי העילות לפיטורי התובע לא נבעו מהעדר מקצועיות של התובע אלא רק בשל תלונות חוזרות ונשנות שעלו כנגד התובע במישור העבודה הבינאישי עם עובדי המפעל ובפרט עם מנהליו. התובע ניסה לגמד את החשיבות שיש ליתן לתלונות אלו ולהעביר את משקל טענותיו כנגד מכתבי הביקורת שהעביר בחודש יולי למנכ"ל, אולם בידינו לקבל טענתו זו והשתכנענו כי העילות לשקילת פיטוריו היו ללא כל קשר למכתב למנכ"ל ולתלונותיו כנגד התנהלות מנהליו לדעתו אלא רק בשל כשליו בתיפקודו היומיומי במפעל במישור הבינאישי עם העובדים. 15. עוד יאמר בענין זה כי הוכח כי גם עת שקל מר אהרוני את פיטוריו של התובע, ניסה מר אהרוני ,בטרם עריכת השימוע, למצוא לתובע מקום באחד המפעלים האחרים של הנתבעת, אולם התובע לא נמצא מתאים לאלו מהמפעלים של הנתבעת. 16. לאור קביעתנו אלו, נבחן להלן האם הליך השימוע נערך כדין. כבר בבקשה לסעד הזמני , נבחנה טענת התובע בענין השימוע ונקבע כי לכאורה השימוע נעשה כדין. לאחר בחינת הראיות הן אלו שהוגשו לתיק בית הדין במסגרת הסעד השמני והן לתיק העיקרי , מצאנו כי השימוע שנערך לתובע נערך כדין. התובע הוזמן לשימוע לראשונה בחודש אוגוסט . הליך השימוע נפרס על תקופה של ארבעה חודשים כאשר הנתבעת בכל תקופה זו התחשבה בכל בקשות התובע ואיפשרה לו בכל הזדמנות להביא את כל טענותיו בפני ועדת השימוע. התובע השמיע את טענותיו בפני ועדת שימוע ניטרלית, התובע העביר טענותיו לשימוע במכתב ארוך וכן טען בפני הועדה בע"פ. מפרוטוקול השימוע עולה כי הישיבה נמשכה כשעה וניתנה לתובע אפשרות להתייחס לכל הטענות שעלו כנגדו . התובע התייחס בשימוע לדוגמאות שהוצגו בפניו לרבות שמות של עובדים שאינם מוכנים לעבוד איתו ובעקבות כך הודה התובע בשימוע כי מערכת היחסים עם עובדי המפעל אינה תקינה. לאור האמור, השימוע שנערך לתובע כעולה מהפרוטוקול היה כהלכתו בנפש חפצה תוך ניסיון כן ואמיתי לברר את טענותיו. לאור כל קביעותינו דלעיל מצאנו כי הליך הפיטורים לרבות השימוע נעשה כדין ולא מצאנו כי נפל פגם כלשהו בהליך. סוף דבר 17. לאור כל קביעותינו אלו, משקבענו כי לא נפל כל פגם בהליך הפיטורים נדחות כל תביעות התובע לפיצוי כספי. לאור קביעתינו כי התביעה נדחית, התובע ישא בהוצאות הנתבעת על ניהול הליך זה בסך 6,000 ₪ וזאת בשים לב למצבו האישי והכלכלי. ניתן היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. נ.צ יואל שפרלינ אורנית אגסי,שופטת פיטורים