חיפוש באתר אסתר נבון, עו"ד

אסתר נבון, עו"ד

נרשמ/ה כמייצג/ת בהכרעה המשפטית להלן



בית דין אזורי לעבודה בירושלים      
           
דמ"ש 15519-07-11 עווד נ' אלגד פיצה בע"מ      

בפני כב' השופטת שרה שדיאורנציג ציבור מעבידים אמנון אמיר           
תובע      מוחמד עוודע"י ב"כ עו"ד בדראן סלאמה      
נגד      
נתבעת      אלגד פיצה בע"מע"י ב"כ עו"ד אסתר נבון      

     

בפני בית הדין תביעת התובע, שעבד בנתבעת כשליח פיצה לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, חופשה, הבראה, ופיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר וחוק הודעה לעובד.
הנתבעת טענה כי התובע נטש עבודתו אינו זכאי לפיצויי פיטורים, ויש לקזז מה שנצבר ב"מיטבית". הסכימה לסכום ההבראה, ושלמה את הסכום שלטענתה לא היה שנוי במחלוקת בניכוי 118 ₪ בגין מדים שלא הוחזרו.

העובדות



התובע עבד בנתבעת כשליח פיצה מתאריך 1/3/09 יד 5/2011.
מאז התקבל עבד התובע בנתבעת 5- משמרות בשבוע, ובכל משמרת 7-9 שעות.
לתובע לא ניתן הסכם בכתב ולא נתנה הודעה על תנאי עבודה ,גם לא נתנו לו דוחות נוכחות בדבר שעות עבודתו.


המחלוקת



האם פוטר התובע או התפטר, מה היו נסיבות סיום עבודתו וכתוצאה האם זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת או שמא זכאית הנתבעת להודעה מוקדמת.
האם זכאי ליתרת חופשה והבראה.
האם זכאי לפיצוי בגין הפרשת הוראת חוק הגנת השכר ואי מתן הודעה על תנאי העבודה.




הכרעת הדין
נסיבות סיום יחסי עבודה


לא היתה מחלוקת שהתובע עבד היטב והייתה הערכה לעבודתו כשליח אף לאחר חילופי המעבידים.
התובע היה מהימן וקוהרנטי בעדותו, התיאור של הוצאתו לחופשה כפויה, תועד בנספח ב' והוא מבוסס. (פרו' עמ' 2 ש' 23-24, 28-29). מנספח ב' תכתובת מיילים עולה כי מר עמרי רובין "החלטתי להוציא אותך לשבוע חופש. בנוסף עקב מעשייך ותפקידך שאינו עומד בדרישותינו החלטתי להפחית את כמו המשמרות שאתה עובד בשבוע, כפי שמאפשר לי החוק.

נכון להיום 12.5.2011 אתה בתקופת מבחן שבה אבדוק אם אתה מסוגל לעמוד בסטנדרטים.. עד שלא אהיה בטוח שאוכל לסמוך על תפקודך אין בכוונתי להחזיר את כמות המשמרות להן התרגלת בעבר...".
מכתב זה יחד עם הנוסח של סעיף 5 לנספח א' לכתב ההגנה, החוזה שמחייב עבוד לעבוד לכל הפחות 3 משמרות ואינו מחייב את המעביד למינימום העסקה בכלל, הוא הסכם מעוול לעובד ואין ליתן תוקף לכך. בפרט נוכח העולה מתלושי השכר של התובע בהם שולמו שעו"נ מעבר לשכר כמעט מדי חודש בחודשו. דהיינו בפועל הועסק כדבריו.


כל פשעו של התובע היה שהתקיים ויכוח בינו לבין אחראי משמרת, אוסמה, בנוגע לשליחות כאשר מספר דקות לפני סגירת הסניף נכנסו שלוש הזמנות שוות שאחת אינה באזור החלוקה בתלפיות. אוסמה דרש מתובע לבצע את שלושתן חרף העובדה שהיה שליח נוסף והיה ברור שהתובע לא יעמוד ב -30 הדקות בהם מתחייבים ללקוחות. על כן, התפתח הויכוח ואוסמה התקשר למנהל הסניף עומרי ,אשר האשים את התובע מאחר והפריע לו. יש לומר כי היה הגיון רב בהצעת התובע לחלק את השליחויות בין שני השליחים ולהביאם ללקוחות במועד. גם אם זו לא היתה החלטה שלו ,זו היתה הדרך הראויה לפעול.
נקדים ונאמר כי התובע פנה לעמרי רובין וביקש להחזירו לאותן משמרות ולא לצאת לחופש, ורק אם זאת לא יעשה ציין כי לא יוכל להמשיך כמו כן העיד בפנינו כי הוא נזקק לכסף וכי חפץ לעבוד, וכי עשה זאת כל השנתיים (עמ' 2 ש' 28-29 , שו' 12-13.

על כן לא ניתן לומר כי התפטר, ההיפך, במכתבו הוא מבקש להחזיר לו את היקף המשמרות ומצביע על חפצו לעבוד ולא להיות בחופש.


התובע הוצא לחופשה לאלתר ובהוראה מפורשת בעל פה ובכתב. התובע לא שהה בחופשה מרצונו אלא בניגוד לרצונו בהוראת המעביד ובלא תיאום מוקדם עימו.
סעיף 9(א) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 קובע כי "תאריך תחילת החופשה נקבע לפחות ארבעה עשר יום מראש...". דהיינו חלה חובה על המעביד להודיע לעובד 14 יום מראש וזאת אף אם משלמים את ימי החופשה.

הנתבעת לא היתה רשאית להוציא את העובד לחופשה בדרך ובמועד בו עשתה זאת, ואשר נבעה מהזעם של מר עמרי רובין ותו לא.
הוצאתו של התובע לחופשה, כאמור במייל, היתה אקט עונשי שלא קשור כלל לחופשה אלא לכעסו של רובין. הוצאתו זו לחופשה מנוגדת לקבוע בפסיקה (דבע לו/4-5 משה גינסטלר נ' מדינת ישראל (נבו)).
גם אם למעביד זכות לקבוע מועד חופשה, עליו לעשות כן "בכפוף להוראות החוק" (ע"ע ארצי 1496/02 נשיאה זקס נ' גל ארז (נבו)).


לפיכך לענין חופשה מתקבלת התביעה. התובע הוצא לחופשה שלא כדין ועל הנתבעת לשלם לו ימי חופשה אלו.
פרט לכך, יש לראות בפעולות שנקטה הנתבעת פעולות פוגעניות בניגוד לחוק, המהוות תחילתו של אקט פיטורים המעמיד את העובד בפני חוסר ברירה,עת נפגע מטה לחמו.
נכונים הדברים גם לצמצום המשמרות, צמצום כזה, פוגע בעובד וביכולת קיומו ויש בו הרעת תנאים המצדיקה אף התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.
התובע התריע במייל באופן חד משמעי ובקש לחזור לעבוד מלא.
מכתב אריה אלבז ואורי קמלמן (נספח ג') אף הוא אינו עולה בקנה אחד עם הוראת החוק. התנהלות התובע לא הגיעה להפרת משמעת כלל, ודאי שלא לכזו המצדיקה לשקול השעיה עקב התחצפות, כאמור לעיל, היה הגיון רב בהצעתו למנהל המשמרת. מכל מקום ודאי שאינה ""הפרת משמעת חמורה המצדיקה פיטורים תוך שלילת פיצויי פיטורים". (סעיף 5 למכתב ג'). "הזדמנות חסד זו" במכתב לאו חסד היא.
נספח ה' – רישום המשמרות מצביע על אי שיבוצו של התובע ומתיישבת עם גרסתו. על כן חלה הפסיקה לפיה:

"... מכל האמור לעיל עולה, כי המכתב שנשלח לתובעת הינו בפועל מכתב פיטורים. על פי ההלכה הפסוקה, מעביד רשאי לחזור בו מהודעת פיטורים רק בהסכמת העובד ועובד רשאי לחזור בו מהודעת התפטרות רק בהסכמת המעביד [2]. כן נקבע בפסיקה כי הפיטורים תופסים מרגע מסירת ההודעה עליהם לעובד, ומאותו מועד הוא בחזקת 'מפוטר', אך ניתוק הקשר החוזי, יחסי עובד מעביד, נדחה עד לגמר תקופת הודעה המוקדמת [3].
בענייננו, לא התקיים התנאי הנדרש ע"פ הפסיקה בדבר הסכמת הצד השני משלא ניתנה הסכמתה של התובעת לחזרת הנתבעת ממעשה הפיטורים. לאור זאת אנו קובעים כי היות והנתבעת פיטרה את התובעת, הרי שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת". תע"א (אזורי חיפה) 3665/06 אנה אדרי נגד פלדום גידי פיינגולד מתכות, שותפות מוגבלת, דינים אזורי לעבודה 2009 (101) 960 28/10/2009)). "( להלן: פס"ד פלרום)


התנהגות הנתבעת בשולחה את התובע לחופשה ותוך איום בצמצום המשמרות מהווה אקט פיטורים.
הלכה היא (פס"ד פלרום לעיל) כי מעביד רשאי לחזור בו מהודעת הפיטורים רק בהסכמת עובד ועובד רשאי לחזור בו מהודעת התפטרות רק בהסכמת המעביד. כן נקבע בפסיקה כי הפיטורים תופסים מרגע מסירת ההודעה עליהם לעובד, ומאותו מועד הוא חזקת מפוטר, אך ניתוק הקשר החוזי, יחס עובד-מעביד, נדחה עד לגמר תקופת ההודעה המוקדמת.

יפים הדברים גם לענייננו.
התובע פוטר ועל כן זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. מתלושי השכר עולה כי הבסיס לחישוב בגין ממוצע חודשי עבודתו המלאים הוא 2499 ₪, ופיצויי הפיטורים הם בשיעור 5,414 ₪. הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בשיעור 5,414 ₪.


כמו כן תשלם הנתבעת הודעה מוקדמת בסך 2,499 ₪ לפי היקף משרתו.
חופשה - אכן סברנו כי נכפתה עליו חופשה שלא כדין וכך נפסק לעיל .על פי תלוש 5/11 יתרת חופשתו עומדת על 66.03 שעות. עליה יש להוסיף את החופשה שנכפתה עליו. כפי שנרשם בתלוש 4/11 ושנוכתה בשיעור 30 שעות יחד 96.03 שעות חופשה לפדיון. הנתבעת תשלם לתובע בגין רכיב זה סך 2009 ₪.
דמי הבראה -בדיקת התלושים מצביעה על תשלום הבראה בגין 7.3 ימי הבראה. בהתאם להיקף משכרתו ותקופת עבודתו זכאי התובע להפרש בגין 2 ימי הבראה לפי שווי של 351 ₪ ובסה"כ 702 ₪.
הנתבעת לא מסרה לתובע הודעה על תנאי העבודה בניגוד להוראת חוק הו דעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב-2002 ובתקנות על פיו. הפסיקה קובעת פיצוי בגין הפרת החוקים (ע"ע 154/10 שניידר נ' נודנום אבטחה (נבו)). עוד טען כי גם תלושי השכר אינם עומדים בהוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר תשי"ח -1958 ותקנותיו.
מצאנו כי לענין חוק הודעה לעובד הנתבעת הגישה חוזה בחתימתו (נספח א' לכתב ההגנה), ומשכך לא חדלה הנתבעת ואין לחייבה. החוזה מ-25.2.08. עוד טרם החל לעבוד (1.3.08).
גם ביחס לתלושי השכר מצאנו כי יש פירוט וכי התלושים מסודרים. אמנם לא בוצעו כל התשלומים במועדם , על כן בשני רכיבים אלו נדחית התביעה.



סוף דבר,



הנתבעת תשלם פיצויי פיטורים בסך – 5,414 ₪.
הנתבעת תשלם הודעה מוקדמת בסך -2,499 ₪.
הנתבעת תשלם פדיון הבראה בסך – 702 ₪.
הנתבעת תשלם פדיון חופשה בסך – 2,009 ₪. בניכוי 1,967 ₪ הסכום ששולם על חשבון רכיבים אלו.
סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום. ויישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/6/11 יום סיום יחסי העבודה ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.



ניתן היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.




                 
נציג ציבור מעבידים מר אמנון אמיר            שרה שדיאור, שופטת      




- חיפוש עורכי דין - א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת



ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

חיפוש עו"ד