דחיית תביעה לפי תקנה 79א א. הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כ. ג'דעון) מיום 02/03/11, שלפיו דחה בית משפט קמא את תביעתו של המערער. ב. נסיבות העניין בתמצית הינן אלה: המערער, יליד 1938, נפל בתאריך 26/12/06, לטענתו, כתוצאה מבור שהיה פעור בשטח הכניסה של בניין מספר 17 בשדרות רוטשילד שבחיפה, כשהיה בדרכו לדירת הוריו המנוחים, הממוקמת בשדרות רוטשילד 11 שבחיפה. כתוצאה מן הנפילה, נגרם למערער שבר בבסיס עצם המסרק של רגל ימין. ג. בפני בית משפט קמא טען המערער, שהבור מקורו בעבודות חפירה ובנייה שבוצעו על ידי המשיבות 1 ו-2 במקום, ולכן הן אחראיות לפיצויו בגין הנזקים שנגרמו לו מחמת האירוע. ד. המשיבות, לעומת זאת, הכחישו את נסיבות האירוע, כפי שתוארו על ידי המערער, ואת אחריותן לאירוע, ולחלופין טענו לאשם תורם מצד המערער. ה. בנוסף, הגישו המשיבות 1 ו-2 הודעת צד שלישי כנגד נציגות הבית המשותף של הבניינים שבשדרות רוטשילד 9-17 (המשיבה 3), בטענה שנבצר מהן להשלים את עבודות הבנייה ולסלק את המפגעים, מחמת התנגדויות והפרעות הדיירים שבבניינים אלה. ו. גם הצד השלישי הכחישה את נסיבות התרחשות האירוע, כפי שתוארו על ידי המערער, וטענה לחלופין לאשם תורם משמעותי מצדו. ז. כעולה מעיון בתיקו של בית משפט קמא ובפסק הדין, הסמיכו הצדדים את בית משפט קמא לפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט, על בסיס חומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט והסיכומים, הן שבעל פה והן שבכתב. ח. בית משפט קמא הגיע למסקנה, כי דין התביעה להידחות, והגם שאין חובת הנמקה בפסיקה על דרך הפשרה, פירט בית משפט קמא סתירות שונות, אשר כרסמו במהימנותו של המערער, תוך הפניה, בין היתר, לתקליטור שיחה שהוגש על ידי הצד השלישי. נוכח הסתירות ו/או אי ההתאמות שפירט בית משפט קמא בפסק דינו, ובשים לב לכך שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, שלא נמצא לה סיוע, החליט בית משפט קמא, כאמור לעיל, לדחות את התביעה, בהוסיפו שכל צד יישא בהוצאותיו. ט. על כך מונח בפנינו ערעורו של המערער, אשר מלין על דחיית התביעה וטוען, כי פסק הדין מטיל בו דופי, על לא עוול בכפו, וכן טוען הוא, כי דחיית תביעה לאחר שניתנה הסכמה לדיון לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט, היא עניין חריג ביותר ולא מקובל, מה גם, שלטענתו, המשיבות לא היתנו את הסכמתן להליך זה בכך שבית המשפט יהא רשאי לדחות את התביעה. עוד נטען, שבית משפט קמא השתמש בפסק דינו בביטוי "לא הוכיח", הגם שמדובר בהליך בו לא נשמעו עדויות בבית המשפט, שאמור היה להסיק את מסקנותיו מתוך חומר הראיות עצמו. הן בערעור והן בעיקרי הטיעון שהגיש, ניסה המערער ליישב את הסתירות ואי ההתאמות, עליהן הצביע בית משפט קמא בפסק דינו. י. הוגשו עיקרי טיעון מטעם המשיבות 1 ו-2, וכן הוגשו תשובותיה של המשיבה 3, באמצעות מר סמרה, ביחס לעיקרי הטיעון של המערער. עמדת המשיבות היא, שהמערער מנסה כיום, משנתבדו ציפיותיו, לחזור בו מהסכמתו למתן פסק הדין לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט, הגם שהיה ברור לו, עוד קודם שנתן הסכמתו, שמוסמך בית המשפט, אם ראה לנכון, גם לדחות את תביעתו, כשם שמוסמך בית המשפט, מנגד, לקבל את התביעה במלואה. יא. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 22/11/11, שמענו את טיעוניהם של ב"כ הצדדים, לרבות נציג המשיבה 3, ואף איפשרנו למי שהייתה באת-כוחו של המערער בבית משפט השלום להוסיף ולטעון בפנינו בכל הנוגע לסתירות ואי ההתאמות שאותן פירטה השופטת קמא בפסק דינה. יב. בסופו של דבר מסקנתנו היא, שדין הערעור להידחות. אין מחלוקת על כך שהצדדים נתנו את הסכמתם לכך, שפסק הדין יינתן בהתאם לסעיף 79א' של חוק בתי המשפט, ויצוין שהמערער היה מיוצג לאורך כל ההליכים שהתנהלו בפני בית משפט השלום. יג. מתוך עיון בתיק בית משפט השלום עולה, שהמשיבות הכחישו את חבותן ואחריותן לאירוע. יתר על כן, בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 07/10/10 (עמ' 12 לפרוט') צויין, בין יתר הדברים, מפורשות מפי ב"כ המשיבות 1 ו-2: "רק עכשיו שמעתי את עמדת התובע לגבי סעיף 79א'. אני זקוק לשהות קצרה על מנת להביע עמדתנו לעניין זה, בכפוף לכך שתהיה אפשרות לדחיית התביעה..." (ההדגשה שלנו). בהמשכו של אותו פרוטוקול גם צויין, שבית המשפט הסביר לנציג המשיבה 3, בצורה מפורשת, מה המשמעות של מתן פסק דין לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט. יד. פסיקת בתי המשפט בנוגע למידת ההתערבות של ערכאת הערעור בפסקי דין הניתנים לפי סעיף 4(ג) בחוק הפלת"ד ו/או לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט, היא עקבית, ומאפשרת התערבות במקרים חריגים וקיצוניים בלבד או כפי שצויין "במקרים נדירים ויוצאי דופן המצדיקים התערבות כזאת" (ע"א 1639/97, אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1), 337, וכן רע"א 3876/01, שי פלסט ואח' נ' שטרית (מיום 20/11/01)). עוד ראו פסק דין מן הימים האחרונים החוזר ומדגיש את האמור לעיל: ע"א 3330/11 אגד ואח' ציון לוי (מיום 17.11.11). טו. הפסיקה גם פירטה רשימה של מקרים (רשימה שאינה סגורה), שבהם תתערב ערכאת ערעור בפסקי דין שניתנו על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט: חריגה מסמכות, מסקנות ותוצאות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים, התעלמות לחלוטין מטענות הצדדים, אי-מתן אפשרות לצדדים לטעון טענותיהם, ונימוקים אחרים בעלי חשיבות, כגון שבית המשפט טעה בהבנת ההסכמה שבין הצדדים וטעות זו עולה על פני הדברים. טז. המקרה נשוא הדיון שבפנינו אינו יכול להיכלל באף לא אחת מן האפשרויות, אשר פורטו ברשימה דלעיל, ושיש בהן כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור בפסק דין שניתן לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט, כל זאת לאחר שנתנו דעתנו לטענות הרבות שהועלו מטעמו של המערער, הן בערעור, הן בעיקרי הטיעון, והן בטיעונים בעל פה שנשמעו בשעת הדיון בפנינו. יז. נוסיף עוד, שאין מחלוקת על כך שבית משפט, הנותן את פסק דינו לפי סעיף 79א' של חוק בתי המשפט, רשאי לקבל את התביעה במלואה, כשם שרשאי הוא גם להורות על דחייתה של התביעה (ע"א 1639/97, אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1), 337). יח. נציין שהמערער גם היה מוּדע, לאור הטענות שהועלו מטעם המשיבות, כי הן כופרות באחריותן, וכופרות בנסיבות האירוע. כבר עמדנו לעיל על דברי ב"כ המשיבות מס' 1 ומס' 2 שאמר מפורשות בישיבת בית משפט קמא מיום 7.10.10 כי העמדה שלהן ביחס להסכמה לדיון לפי סעיף 79 א' של חוק בתי המשפט היא בכפוף לכך שתהא אפשרות לדחות את התביעה. הא ראייה היא שב"כ המערער, שייצגה אותו בפני בית משפט השלום, ראתה צורך לטעון ולפרט טענותיה בפני בית משפט השלום בשאלת החבות. יט. בשולי הדברים נעיר כי, ככלל, ראוי שבית המשפט יימנע מלנמק פסק דין שניתן לפי סעיף 79 א' של חוק בתי המשפט או סעיף 4 (ג) של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אלא באופן תמציתי ביותר (עיינו: רע"א 3876/01 שי פלסט בע"מ נ' שטרית, בפיסקה 3 (לא פורסם, 20.11.2001, וכן ע"א 10838/05 זקס נ' קלינגר, בפיסקה 7 (לא פורסם, 23.3.2008)). כ. סופו של דבר לא ראינו מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, וזאת על יסוד כל המפורט לעיל, ולפיכך אנו מחליטים לדחות את הערעור. בנסיבות המקרה ובשים לב למצבו של המערער, אנו נסתפק בחיובו בהוצאות משפט מופחתות. כא. לפיכך, אנו מחייבים את המערער לשלם למשיבות מס' 1 ומס' 2 הוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 ש"ח, וכן עליו לשאת בהוצאותיה של המשיבה מס' 3 (באמצעות נציגה מר ראובן סמרה) בסכום כולל של 2,000 ש"ח. מזכירות בית המשפט תעביר מתוך הפיקדון שהפקיד המערער, ככל שהופקד, את הסכום של 2,000 ש"ח לב"כ המשיבות מס' 1 ומס' 2 עו"ד מ. גושן ושות', וכן תעביר מזכירות בית המשפט מתוך הפיקדון את הסכום של 2,000 ש"ח למשיבה מס' 3 באמצעות נציגה מר ראובן סמרה. יתרת הפיקדון, ככל שתישאר כזו, תוחזר על ידי מזכירות בית המשפט לידי ב"כ המערער עבור המערער. פסק דין בפשרה (סעיף 79א')