המערער יליד 1973, שרת כגשש ולאחר מכן כנהג סיור ונהג אמבולנס עד לשחרורו מצבא קבע בשנת 2007. בשנת 2006 ביקש המערער להכיר בו בנכות נפשית בשל אירועים טראומתיים במהלך השירות הצבאי. המערער הוכר בגין PTSD, תחילה בדרגה של 20% באופן זמני עד לחודש ינואר 2011. ועדה חוזרת מחוזית מינואר 2011 קבעה לו דרגה זמנית של 70% בגין אשפוזים בהם שהה ממאי 2010 עד נובמבר 2010 וכן נכות זמנית בדרגה של 30% עד לחודש ינואר 2013 . (טענות נוספות של המערער בגין פגימות בצוואר וגב נדחו על ידי קצין התגמולים והן נמצאות כעת בשלב הערעור בפני ועדת הערעור שליד בית משפט השלום. פגימות אלה אינן מעניינו של ערעור זה). המערער ערער לועדה רפואית עליונה שהתכנסה לדון במצבו ביום 14.7.2011. מסתבר כי יומיים קודם לכן, דהיינו 12.7.2011 הגיע המערער לבית החולים "זיו" למרכז לבריאות הנפש והתקבל לאשפוז. הועדה שמעה את טענות בא כוחו של המערער, אשר דיווח על אשפוז חוזר בחודשים אפריל, מאי במהלך שנת 2011 וכן על כך שהמערער אושפז שוב יומיים לפני מועד הדיון של הועדה. הועדה שמעה את תלונות המערער עצמו. הועדה קיבלה את מכתב האשפוז מבית חולים צפת מחודשים אפריל מאי וכן תעודה על שהייתו ביום 14.7.2011 בבית חולים צפת. מסיכום האשפוז במהלך חודשים אפריל מאי 2011 עולה, כי הגיע למחלקה ביוזמתו עקב החמרה במצבו. נרשם כי בתחילת האשפוז התרשמו מתסמונת פוסט-טראומתית וככל הנראה החמרה הנובעת מהפסקת טיפול. צויין כי משתחרר עם שיפור חלקי במצבו להמשך טיפול בסטודיו לאומנות. הועדה בדקה את המערער ורשמה את התרשמותה בפרוטוקול :"בהכרה מלאה, יוצר קשר עין , משתף פעולה, אין סימנים של אי שקט או האטה פסיכו-מוטרית. מדבר ספונטאנית. עונה לעניין, אפקט עם גוון דיספורי, חשיבתו מאורגנת, מתאר אירועים שבהם חשב שמחבלים רוצים לפגוע בו, אך בסוף התברר כלא אמיתי, חששות אלו לא בעוצמת מחשבת שווא ואין ביטוי פסיכוטי. יש לציין שבצורה ספונטאנית לא מעלה זיכרונות חודרניים מהאירוע הטראומתי שעבר. לא מתאר סיוטי לילה, אין תיאור של תכנים של הימנעות...אין צמצום בתכני החשיבה, אין הפרעה בריכוז וזיכרון, שיפוט ותובנה שמורים...". הועדה עיינה במסמכים שהוגשו בפניה. מכתבים של ד"ר ולרי, הפסיכיאטר המטפל וכן חוות דעת של ד"ר נפתלי מיום 29.6.10 , מומחה מטעם המערער. ד"ר נפתלי מצא כי מצבו הנפשי בגין PTSD תואם מצב של 70% נכות. הועדה ציינה כי ממצאים מהם התרשם ד"ר נפתלי אינם קיימים בבדיקתה כמו למשל ירידה משמעותית בריכוז ובזיכרון, ניתוק רגשי ומרכיבים של דיכאון, אותם לא מצאה הועדה בבדיקתה, לכן גם לא קיבלה את מסקנותיו. הועדה ציינה כי היא מאבחנת סימנים חלקיים של PTSD המתאימים לנכות של 30% וקבעה את הנכות כזמנית עד לחודש ינואר 2013. טענות הערעור מתמקדות בכך שהחלטת הועדה איננה ברורה ואיננה מנומקת. נטען כי חסר הסבר כיצד ירדה נכותו של המערער ממצב של 70% למצב של 30% לתקופה של שנתיים ואיך מתיישבת העובדה שהנכות ירדה עם אשפוזו של המערער באותה העת. עוד נטען כי העובדה שהמערער היה מאושפז הן בחודשים אפריל מאי בשנת 2011 והן בחודש יולי 2011 אינה מתיישבת עם מסקנה של שיפור במצבו. המשיב מגיב לכך כי הטענות הנטענות אינן טענות משפטיות אלא מתייחסות לקביעה רפואית. עוד הוא מציין כי החלטת הועדה מנומקת וברורה . הערעור מתמקד למעשה בדרגת הנכות שיש להתאימה למצבו של המערער. מדובר בקביעה רפואית השמורה לועדה המקצועית שבוחנת את המצב. הועדה נימקה את החלטתה בצורה מפורשת ובצורה ברורה, שכן לא מצאה את הממצאים אליהם התייחס ד"ר נפתלי, המומחה מטעם המערער. הועדה עיינה בסיכום האשפוז מחודשים אפריל, מאי 2011. במועד קיום דיון הועדה אמנם היה המערער מאושפז אך לא עמד בפני הועדה סיכום אשפוז כלשהוא. לעניין רמת הפירוט של הנימוק - ראו בע"ש 714/04 טורק עפיף נ' קצין התגמולים תקדין 1.7.04 - "אכן מקובלת עליי כללית הטענה שהועדה הרפואית העליונה חייבת לנמק את דבריה באופן שעמדתה תובן וכן את הסיבה לאי הסכמתה עם המומחה מטעם הנכה. ואולם, כאשר מהפירוט המופיע בפרוטוקול לגבי תהליך הבדיקה וממצאיה עולה מניה וביה ההנמקה, די בהנמקה לקונית ולא כל המרבה בדברים , הרי זה משובח ". וכן לעניין זה בדיון (ארצי) ל"ב/120-0 צבי מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי ד1 073 (1972) נקבע - "אין להסיק שועדה רפואית חייבת לפרט ארוכות על שומה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהא עניינית ומנומקת, וניתן להוסיף: מנומקת בנסיבות המקרה. יש בתעודה הרפואית שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע תדחה במילים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה, אינו משקף יותר מצב קיים ויש שתידרש להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגייה, הכל לפי נסיבות המקרה". אציין, כי סיכום האשפוז של חודש יולי 2011 הוגש בפניי רק כתמיכה לטיעון. מהסיכום עולה כי המערער הגיע למרכז לבריאות הנפש בבית חולים "זיו" עם טענות להחמרה, במיוחד עקב רעשים של טרקטרונים שעובדים קרוב לביתו. נרשם שלא נצפו סימנים פסיכוטיים או דיכאון מג'ורי. נעשה שינוי תרופתי ושוחרר עם שיפור חלקי במצבו. בקטע "סיכום ודיון" באותו סיכום מחלה נרשם :"מדובר בחולה פוסט טראומתי כרוני , מוכר למוסדנו, התקבל עקב החמרה במצבו על רקע עבודות כביש על יד ביתו, ייתכן גם על רקע ועדה רפואית של משרד הביטחון, טופל בהתאם ושוחרר עם שפור חלקי. עקב נטייה לפתח תלות במטפלים זקוק למסגרת שיקומית שלא מאפשרת התנהגות רגרסיבית כגון סטודיו לאמנות או מועדות לנכי צה"ל". אין בסיכום מחלה זה כדי ללמד באופן כלשהוא על טעות הועדה הרפואית העליונה. יצויין כי הנכות ניתנה כנכות זמנית בלבד ופתוחה הדרך בפני הועדה הרפואית העליונה להתאים דרגת נכות שונה אם תמצא זאת לנכון. חשוב להדגיש את קו הגבול העובר בין פגם שיפוטי כלשהוא בהחלטת ועדה לבין קביעת דרגת הנכות עצמה וראו לעניין זה - ברע"א 7481/08 פלוני נ' קצין התגמולים (פסק דין מיום 24.9.08) "... אין לקבל טענה שעלתה מטעם המבקש, כאילו "קביעת אחוזי נכות, להבדיל ממצאים רפואיים, היא שאלה משפטית". המחוקק הפקיד במפורש את קביעת אחוזי הנכות בידי הועדות הרפואיות ; סעיף 10(א) לחוק הנכים קובע כי "ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה". הדברים ברורים כשמש - דרגת הנכות היא אחוזי הנכות והמחוקק ראה את אלה כשאלה רפואית, ואכן עצם המחלוקת שנתעוררה בתיק זה עוסקת באחוזי הנכות, בין 20% שקבעה למבקש הועדה הרפואית העליונה ל- 50% שקבע הרופא מטעמו, והאחוזים הם פרי הממצא הרפואי; וכך גם לאורך כל תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל- 1969. הקביעה אם מגבלה או הפרעה פלונית היא קלה, בינונית או קשה ייקרא נושא משפטי? ואם כן, מה תפקיד הועדות הרפואיות? האם בתי המשפט הם שיקבעו ההפרעה או המגבלה שאל מולה קבע מחוקק המשנה את גובה אחוזי הנכות? התשובה אינה יכולה להיות בחיוב. 7. הועדה ציינה שלפי ממצאיה בבדיקה לא באים לידי ביטוי הממצאים של ד"ר נפתלי, מומחה מטעם המערער. אין חובה על הועדה לאמץ חוות דעת רפואית שממציא המערער באם בדיקותיה לא עולות בקנה אחד עם חוות הדעת. וראו ברע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". 8. הערעור נדחה. 9. התיק יוחזר עוד היום לב"כ המשיב בשל הדחיפות הקיימת , שכן ועדת הערעור שליד בית משפט השלום דנה מחר בעניינו של המערער. 10. אין צו להוצאות. 11. המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים. ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. נכותאחוזי נכות