האם החלפת טיוטות חוזה מכר דירה מהווה הסכם מחייב ?

תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם שהוגשה על ידי התובע, כנגד הנתבע. כמפורט בתביעה במהלך חודש מרץ 2009 פרסם הנתבע באינטרנט מודעה למכירת דירתו ברח' ראובן 4 בנתניה. התובע ענה למודעה והצדדים נפגשו. בעקבות הפגישה שכר התובע אף שירותי עו"ד ומיום 2.4.09 הוחלפו טיוטות בין הצדדים. ביום 24.5.09 הועברה לנתבע טיוטא סופית לחתימה תמורת תשלום הסך של 900,000 ₪, ולאחר שהנתבע אישר שאין לו הערות נוספות נקבע מועד לחתימה בביתו של הנתבע ליום 26.5.09 בשעה 16.00. המועד נדחה לבקשת הנתבע עקב בדיקות שבתו היתה אמורה לעבור ליום 1.6.09. ביום 28.5.09 הודיע הנתבע לתובע על ביטול ההסכם מאחר ומצא קונה אחר המוכן לשלם סך של 40,000 ₪ . לטענת התובע השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב שהופר בהפרה יסודית על ידי הנתבע, ומשכך הגיש תביעה זו לתשלום הפיצוי המוסכם בסך 130,000 ₪. לחילופין טען שהתנהגות הנתבע במהלך המו"מ הינה בחוסר תום לב ועל כן יש לפצותו הן בסך של 40,000 ₪ "שהרוויח" הנתבע ממכירת הדירה, והן בסך של 50,000 ₪ עוגמת נפש. הנתבע בכתב הגנתו פירט שהוחלפו מספר טיוטות בין הצדדים אולם עדיין לא היתה גמירות דעת לחתימה על ההסכם. כן הודיע מלכתחילה לתובע שמנהל מו"מ עם קונים נוספים וכי הדירה תחתם עם הקונה הראשון שיחתום על הסכם המכר. עוד הכחיש בתוקף העובדה שקיבל סך נוסף של 40,000 ₪. בדיונים שהתקיימו חזר וטען הנתבע שמכר הדירה לקונה הנוספת הגב' ירדנה צור בסך זהה של 900,000 ₪ . על כן הוזמנה לדיון קדם המשפט שהתקיים ביום 23.6.11 הגב' צור לברר האם אכן שולם על ידה סך נוסף של 40,000 ₪ מעבר לסך שנקבע בהסכם בין הצדדים שהינו 900,000 ₪. הן הגב' והן חתנה שניהל המו"מ מר קרוליצקי העידו שלא שולם עוד כל סך במזומן. האם אכן השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב, שהופר חד צדדית על ידי הנתבע? איני סבורה שבין הצדדים השתכלל הסכם מחייב, שכן כל שהועבר בין הצדדים היו טיוטות שטרם בשלו להסכם מחייב. התובע מבסס טיעונו על התכתובת בין הצדדים. כך ביום 18.5.09 שולח ב"כ התובע לנתבע מייל ובו מבקש לדעת מועד ומקום חתימה סופיים וכן מבקש אישור לטיוטה סופית לחתימה. תשובת התובע במייל הינה שמתאים לו יום 26.5.09 (ראה נספחים ה' ו'). הנתבע אשר לא היה מיוצג על ידי עו"ד בהליך זה הסביר הן בתצהיר עדותו הראשית והן בבית המשפט שבמשך כל אותה תקופה היה לחץ בלתי פוסק הן מהתובע והן מעורך דינו לחתום על ההסכם. תקופה זו היתה גם תקופה לחוצה מאוד מבחינה אישית עבורו שכן בתו חלתה ונאלצה לעבור טיפולים רבים ואף אושפזה בבית החולים, הוא היה במילואים תקופות רבות, גם בעבודה היה לחץ רב ובנוסף גם הוא חלה במחלה שהשפיעה לרעה על תפקודו. לכל זאת התווסף לחץ זמנים של תשלום סכומי כסף ניכרים על דירה חדשה שכבר רכש (ראה עמ' 14 שורות 7-12 לפרוטוקול). הוא הסביר שעדיין היו לו מספר תיקונים לטיוטא האחרונה: "ש. כלומר מעולם לא הודעת לו שיש בעיות עם המו"מ ת. לא נכון. אין לי את זה בכתב אני לא עורך דין כמוכם אז לא אספתי ניירות ומסמכים, ברוב תמימותי זה נאמר בטלפון". (ראה עמ' 15 שורות 14-16 לפרוטוקול). בתצהירו פירט בסעיף 6 הערות שעדיין היו לו על הטיוטא. אומנם במייל שמוחלף בין הצדדים ציין הנתבע מועד מפגש לחתימה, אולם לא השיב שאין לו כל הערות על הטיוטא. מעדותו התרשמתי שאכן מעיד את שאירע. כן התרשמתי שאותו הזמן היה טרוד מוחו בעניינים אחרים כמחלת בתו ועל כן סבר שבמהלך הפגישה יוכלו ללבן את ההערות שעדיין היו לו אותן העביר בטלפון לעו"ד וכן לתובע, כאשר רק אם יסוכמו עניינים אלה ניתן יהיה לחתום על ההסכם. סבורני שלא שם ליבו ללשון בו ננקט המייל בו נרשם מועד ומקום חתימה על ההסכם, שכן לא ייחס חשיבות למילים הכתובות. לצורך הגעה למסקנה שנחתם הסכם מחייב יש צורך לבחון את אומד דעת שני הצדדים גם יחד. התרשמותי הינה שאומד דעתו לא היה שכל הנושאים שהיו במחלוקת לובנו, אלא שעדיין יש מחלוקות ומשכך איני סבורה שגמר בדעתו טרם הפגישה לחתום על ההסכם בהתאם לטיוטא האחרונה שנשלחה לו, ועל כן איני סבורה שבין הצדדים אכן השתכלל חוזה מחייב שכן העובדה שהתובע סבר שכל המחלוקות בין הצדדים לובנו וכל שנותר הוא לחתום, אינה מחייבת שאף הנתבע סבר כך. האם ניהל הנתבע מו"מ שלא בחוסר תום לב עם התובע? כפי שפירטתי לעיל לא הוכח כלל ועיקר שהדירה נמכרה לגב' צור במחיר גבוה יותר מזה שהציע התובע. התובע טען שבתחילה ידע שיש עוד קונים אולם מתחילת חודש מאי אמר לו הנתבע שהוא ימכור לו הדירה ושאין לו זמן לנהל מו"מ עם אחרים. (ראה עמ' 12 שורות 9-16 לפרוטוקול). הדין איננו אוסר על ניהול מו"מ עם אנשים שונים במועד אחד, ואיננו מחייב לנהל מו"מ רק עם אחד המעוניין ברכישת המקרקעין . אין חובה על-פי החוק לחתום חוזה עם מי שהגיעו עמו לכלל הסכמה על פרטי העיסקה. כל עוד לא נכרת חוזה - רשאי כל צד להסתלק מהסכמתו ואף להתקשר עם אחר. ראה לענין זה ת"א (מחוזי ת"א) 1736/83 מישנאל חברה להשקעות ולבניין בע"מ נ' איש הורוביץ, פס"מ תשמ"ט(2) 291 1988. הנתבע הצהיר ואף העיד שמתחילת הדרך אמר לתובע שקיימים קונים נוספים וכי הדירה תמכר לקונה הראשון שיחתום על הסכם מכר. (ראה עמ' 14 שורה 29 לפרוטוקול). עדותו היתה בהירה ולא נסתרה אף בחקירה הנגדית שנערכה לו. עוד עלי להוסיף שהנתבע הסביר שהפגישה שנועדה ליום 26.5.09 לחתימה עם התובע נדחתה על ידו שכן בתו היתה אמורה לעבור בדיקה רפואית ביום זה. בסופו של דבר לא יכולה היתה לעבור הבדיקה באותו היום ולכן הבדיקה נדחתה למחרת בבוקר- 27.5.09, כאשר אחר הצהרים של אותו היום חתם על ההסכם עם הגב' צור. (ראה עמ' 13 שורות 16-20). העובדה שהדירה נמכרה במחיר זהה מלמדת שלא היה כל חוסר תום לב מצידו של הנתבע, אשר מסר בתחילת הדרך ואף בהמשכה לתובע שקיימים אחרים המבקשים לרכוש הדירה. התובע על כן לא עמד בנטל ההוכחה להוכחת טענתו שהנתבע ניהל המו"מ בחוסר תום לב. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להדחות. התובע ישלם הוצאות לנתבע בסך 20,000 ₪. מכירת דירהחוזהשאלות משפטיותמקרקעיןחוזה דירההסכם מכר